Loading AI tools
יסוד כימי בעל המספר האטומי 90 מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוריום (Thorium) הוא יסוד כימי רדיואקטיבי מסדרת האקטינידים שסמלו הכימי Th ומספרו האטומי 90.
| פרוטקטיניום - תוריום - אקטיניום | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| נתונים בסיסיים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מספר אטומי | 90 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| סמל כימי | Th | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| סדרה כימית | אקטינידים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מראה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| כסוף, לרוב מוכתם בשחור | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תכונות אטומיות | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| משקל אטומי | 232.0381 u | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| סידור אלקטרונים ברמות אנרגיה | 2,8,18,32,18,10,2 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| דרגות חמצון |
4, 2, 3, 1  | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תכונות פיזיקליות | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| צפיפות | 11,724 kg/m3 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מצב צבירה בטמפ' החדר | מוצק | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| נקודת רתיחה | 5,061K (4,787.85°C) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| נקודת התכה | 2,028K (1,754.85°C) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מהירות הקול | 2,490 מטר לשנייה ב-293.15K | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שונות | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אלקטרושליליות | 1.3 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| קיבול חום סגולי | 120 J/(kg·K) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מוליכות חשמלית | 6.53 106/m·Ω | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מוליכות חום | 54 W/(m·K) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אנרגיית יינון ראשונה | 587 kJ/mol | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| היסטוריה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מגלה |
ינס יאקוב ברצליוס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תאריך גילוי |
1828 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| נקרא על שם |
תור | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
  | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
התוריום זוהה בשנת 1828 על ידי הכימאי השוודי יונס יעקב ברצליוס, וקיבל את שמו על שם אל הרעם הסקנדינבי תור.
בראשית חקר הרדיואקטיביות, איזוטופ של התוריום, 230Th, קיבל את השם יוניום ואת הסמל Io, בטרם זוהה טבעו האמיתי על ידי אוטו האניגשמיד וסטפני הורוביץ במחקרים שנעשו בווינה.
בשנת 1902, הפיזיקאית הקנדית הארייט ברוקס אשר חקרה את הרדיואקטיביות של התוריום, גילתה כי הוא פולט חלקיק שהוא שונה מקרינת אלפא או בטא שהיו מוכרים, והיא חישבה לראשונה את זמן מחצית החיים של רדון-220. ניסויי זה ואחרים בהמשך היוו את הבסיס למדע הפיזיקה הגרעינית[1][2].
התוריום הוא מתכת כסופה, השומרת על הברק שלה במשך חודשים. לתחמוצת התוריום צבע שחור וטמפרטורת התכה של 3300 מעלות, שהיא טמפרטורת ההתכה הגבוהה ביותר בקרב התחמוצות. בעת חימום, נסורת של התוריום ניצתת ובוערת באור לבן. בשל זמן מחצית החיים הארוך של 232Th הרדיואקטיביות שלו חלשה מאוד והוא אינו מסוכן בדרך-כלל.
התוריום נמצא ברוב הסלעים והקרקעות על כדור הארץ, בשכיחות ממוצעת של 6 חלקים למיליון; לשם השוואה, זוהי שכיחות העופרת, והיא גדולה פי שלושה משכיחות האורניום. תוריט הוא המינרל הנפוץ ביותר המכיל תוריום, אך עלות הפקת התוריום מהמינרל מונזיט, סוג של פוספט המכיל בממוצע 6% תוריום, זולה יותר והוא כיום הבצר העיקרי להפקת היסוד.
האיזוטופ היציב והנפוץ ביותר של התוריום הוא ה-232Th: זמן מחצית החיים שלו הוא כ-14.5 מיליארד שנה; איזוטופים אחרים של תוריום הם נדירים הרבה יותר וזמן מחצית חייהם קצר יותר.
התוריום משמש במסגים לחיזוק עמידותם לטמפרטורות גבוהות ולקריעה, וכן כזרז בתגובות כימיות מסוימות, כגון ייצור חומצה חנקתית מאמוניה, ייצור חומצה גופרתית וזיקוק נפט. תחמוצת התוריום, בשל טמפרטורת ההתכה הגבוהה שלה, משמשת לייצור חלקים ומוצרים (ובפרט כוסות כימיות) עמידים בפני חום ולציפוי חדרי בעירה. כמו כן, הוספת תחמוצת תוריום לזכוכית מעלה את מקדם השבירה שלה ומקטינה את הנפיצה שלה; זכוכית כזו משמשת לעדשות במצלמות מאיכות גבוהה ולמכשירים מדויקים.
אף על-פי שהתוריום כשלעצמו אינו חומר בקיע, ניתן להפכו בכור תרבית ל-233U, איזוטופ קל ובקיע של אורניום. לכן, ניתן להשתמש בתוריום כבסיס לייצור דלק גרעיני, בדומה ל-238U המשמש בסיס לייצור 239Pu. מספר כורים נסיוניים פעלו על תוריום, אולם כיום אין אף כור פעיל המשתמש בתוריום כדלק.
יתרונות פוטנציאליים של תוריום על פני אורניום:
חסרונות:
בשנים האחרונות יש עניין גובר בשימוש בתוריום מצד הודו שיש בה מחצבי תוריום עשירים. מחקרים בנושא כורי תוריום מתבצעים גם בצרפת ומדינות נוספות. אחד התכנונים המוצעים הוא כור מלח מותך. הצעה אחרת היא מגבר אנרגיה, סוג של כור גרעיני בו אין מסה קריטית ולא תתרחש בו תגובת שרשרת גרעינית המקיימת את עצמה ללא סיוע חיצוני.
אבקת תוריום היא דליקה, ולכן יש לנהוג בה בזהירות. כמו כן, אחד התוצרים של ההתפרקות של תוריום הוא 220Rn, המהווה חומר רדיואקטיבי מאוד, ולכן מסוכן. מהסיבות האלו, יש צורך באוורור טוב של מקומות שבהם עובדים עם תוריום או מאחסנים אותו.
חשיפה לתוריום מגדילה את הסיכון ללקות בסרטן הריאה, הלבלב, והדם, וכן במחלות של הקיבה.
סרטון הסבר של ColdFusion על תוריום
תוריום, דף שער בספרייה הלאומיתSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
