Loading AI tools
רב איטלקי, מחבר מסורת הש״ס ושלטי הגיבורים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב יהושע בועז ממשפחת ברוך (המאה השש עשרה), היה מגדולי הפוסקים האחרונים, בעל הפירוש הנודע שלטי הגיבורים על הרי"ף, וציוני מסורת הש"ס. יש הסוברים כי חיבר גם את מראי המקומות "תורה אור" ו"עין משפט נר מצווה" על תלמוד בבלי, ברם יש המצדדים כי ספרים אלה לא נכתבו על ידו.
חיבוריו של הרב יהושע בועז מודפסים על דף הגמרא, מימין מסורת הש"ס, ולסוברים כי חיבר עוד מראי מקומות - משמאל למעלה "עין משפט נר מצווה", ובין פירוש רש"י לגמרא "תורה אור" | |
לידה | סביונטה |
---|---|
פטירה |
1557 סאביליאנו, איטליה |
מדינה | איטליה |
תקופת הפעילות | ?–1557 |
רבותיו | רבי נתן מאיגרא |
חיבוריו | שלטי הגיבורים, מסורת הש"ס (תורה אור, עין משפט, נר מצווה) ספר הפשוטים, ספר המחלוקות |
רבי יהושע בועז (ברוך) בן שמעון בן אברהם נולד באיטליה לרבי שמעון לבית ברוך, משפחתו גלתה לאיטליה בגירוש ספרד[1]. שנת לידתו אינה ידועה, יש שהעריכו שנולד בשנת רע"ח-רע"ט (1518) לערך[2], יש שכתבו שנולד בשנת רל"ב[3], ויש מהחוקרים האחרונים שהסיקו כי נולד בסביבות שנת ר"ס[4]. מגיל 23 עד גיל 36 חיבר את חיבוריו "מסורת התלמוד" (שנים רבות לאחר מכן שונה שמו ל"מסורת הש"ס", בהשפעת הצנזורה), (יש אומרים שחיבר את "תורה אור" ו"עין משפט"), בנוסף הוא זה שציין בתוס' את כל הפניות הדפים. חיבורים אלו מלמדים על בקיאותו העצומה בתורה. הוא נפטר בשנת שט"ו-1555. חיבוריו של ר' יהושע בועז על הש"ס הוכנסו להדפסת התלמוד משנים ש"ו-שי"א[דרוש מקור], 1546–1551, על ידי המדפיס הנוצרי מארקו אנטוניו יושטיניאן כדי להוסיף "תועלת" למהדורתו השנייה של ש"ס ונציה של דניאל בומברג.
הוא חי בתקופת ראשוני האחרונים, בזמנם של רבי יוסף קארו, מחבר השולחן ערוך, והרמ"א. רבי יוסף קארו לא ראה את ספר שלטי הגיבורים[5], שנדפס בתקופה חופפת להדפסת השולחן ערוך, אך הרמ"א הרבה להביא פסקים מספר זה, ומכנהו "הגהות אלפסי".
ברוב המקומות בכתביו הוא אינו מציין את שמות רבותיו, אך בכמה מקומות הוא מזכיר את רבי נתן מאיגרא, שהיה מגדולי איטליה באותה התקופה, ושימש כדיין וכראש ישיבה[6].
בין פסיקותיו הידועות בהלכה הוא ההיתר לנשים לחבוש פאה ברשות הרבים. הוא טען ששיער שאינו מחובר לראש, גם אם זה שערה שלה עצמה, אינו נקרא "ערוה" לעניין ק"ש, ומהווה כיסוי ראש הולם לקישוט נשים, כמו כיסוי בד ברשות היחיד:
"פאה נכרית... משמע להדיא (=במפורש) שמותרות בנות ישראל להתקשט בהן, ד'שיער באשה ערוה' דקאמר (=שנאמר) לא הוי (=אינו) אלא בשיער הדבוק לבשרה ממש ונראה גם בשרה עם השיער, אבל שיער המכסה שערה אין כאן משום 'שיער באשה ערוה' וגם לא משום 'פרועת ראש'. ונראה דלא שנא (=שאין הבדל בין) שערות דידה לא שנא (=לבין) שערות של חברתה, כל עוד דעבידי (=שמטרתן) לכיסוי השיער והן תלושות, אף על פי דקישוט הוא לה כדי שתראה בעלת שיער, אין בכך כלום (=אין בכך איסור) ושפיר דמי (=ומותר)"[7].
לפסיקה זו הצטרף בזמנו הרמ"א ובדורות הבאים המג"א. עם הזמן הצטרפו אליה פוסקים רבים מכל העדות[8].
בתלמוד:
הלכה:
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.