Loading AI tools
אלבומה השני של להקת הרוק הישראלית "הבילויים" מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שכול וכישלון הוא אלבומה השני של להקת הרוק הישראלית הבילויים, בהפקתו המוזיקלית של תמיר מוסקט, שהוקלט בשנת 2006 ויצא בשנת 2007. מתוך האלבום התפרסמו במיוחד השירים "באב אל ואד 38א'" ו"שגר פגר", שהפך ללהיט רדיו וזכה לגרסת כיסוי של שלומי שבן באלבומו "מגדל הפזמון".
 | ||||||
| אלבום אולפן מאת הבילויים | ||||||
| יצא לאור | 2007 | |||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| סוגה | רוק כליזמר | |||||
| שפה |
עברית  | |||||
| אורך | 38:15 | |||||
| חברת תקליטים | אן אם סי | |||||
| הפקה | תמיר מוסקט | |||||
| ||||||
  | ||||||
האלבום נקרא על שם רומן בשם זה של יוסף חיים ברנר. האלבום הוא מעין פסקול פיקטיבי למחזמר על פי "שכול וכישלון", אך הקשר אינו נוגע לעלילת הרומן, אלא ל"שילוב של ריקבון לאומי לצד ריקבון אישי"[1]. בפינה הימנית תחתונה של עטיפת האלבום מופיע תצלום גופתו של ברנר, שנרצח בפרעות תרפ"א.
האלבום עשוי בסגנונם הייחודי של הבילויים.
מבחינה מוזיקלית, האלבום משלב בין סגנון הרוק לסגנונות קלאסיים כמו פולקה וכליזמר. בנוסף לכלים הסטנדרטיים (גיטרה, תופים, גיטרה באס) האלבום משלב גם כלים רבים נוספים, כגון באנג'ו, קלרינט ואורגן האמונד.
מבחינה מילולית, האלבום מכיל טקסטים הומוריסטיים וביקורתיים מאוד. לעיתים קרובות נעשה שימוש באמצעים ספרותיים כמו דימויים (בייחוד בשיר "שגר פגר" שמורכב כמעט אך ורק מדימויים), מטפורות, צמידות, פסיחה ורמיזה.
בשירים רבים באלבום יש ניגוד בין סגנון מוזיקלי עליז לטקסט רציני או להפך. למשל, ב"שיר בחסות המועצה לפירות הדר" מסופר על ניחום אבלים, בעוד ברקע מתנגנת מוזיקה קצבית ועליזה. "תנשב הרוח" הוא שיר ערש שמנסה להצדיק לילד את מעשי הזוועה שבוצעו בעבר.
האלבום מכיל התייחסויות ופרפרזות לשירים רבים הנחשבים ל"שירי ארץ ישראל", ושורות כאלו מופיעות ברבים משירי האלבום. ב"קלון ב-G7" מופיעה השורה "לא צריך להיות נביא כדי לדעת שהאיש הזה ימצא את זה טבעי", פרפרזה על "בחולות" של חיים חפר ("ולא צריך להיות נביא האיש ההוא היה אבי"). ב"שירו של האנץ" מופיעה השורה "נשאר רק מרבד וחלון וראי", כפרפרזה על "וגופך לי מבט וחלון וראי" מתוך "סליחות" של לאה גולדברג. "ישבה לצד הכביש על שפת התעלה" מתוך "משהו כמו תה" מצטט את "השמלה הסגולה" של חיים חפר. ב"שיר בחסות המועצה לפירות הדר" שוקלת השכנה להשתמש בשורה "היה לי נער" (ציטוט מתוך "הייתי נער" של דוד עתיד) כאחת האפשרויות למשפט בו תשתמש לניחום אבלים שבנם נהרג.
בנוסף מופיעות התייחסויות ישירות לשירי ארץ ישראל, כמו "שירים של פעם שתמיד עושים נעים" ב"באב אל וואד 38 א'", או "כשבעצם קיווינו לשיר עם אבינו 'סובב לו סובב הפינג'אן'" מתוך "תנשב הרוח", שמושר במנגינת השיר "הפינג'אן" של חיים גורי.
חלק מהפרפרזות מציג את המקור באור נלעג ומגוחך, והופך את הכוונה שמבוטאת בשיר המקורי. השיר הפותח מתייחס ל"באב אל ואד" של חיים גורי, ועובר מיד ל"לא יתחילו בלעדינו" מתוך סע לאט של אריק איינשטיין, ומנגיד בין תודעת המוות ההירואית של העבר לבין שאננות עליזה.[2][3] "משהו כמו תה" מצטט את השורה "בתשרי נתן" (מתוך "שנים עשר ירחים" של נעמי שמר), ומיד ממשיך ל"ובחשוון כבר לא נשאר".
הבילויים מרבים לעשות שימוש בשמות אישים בשירי האלבום, בהרבה מקרים ללא קשר לאישיות שבשמה משתמשים. בשירים שונים של האלבום מוזכרים דובי גל, שוש אלמוזלינו, ננסי ברנדס (אם כי שמו מבוטא "ננסי ברנדיס"), חיים משה, ג'וזף הלר, הלן קלר ויחיאל פרצלינה (עובד עיריית תל אביב ומנכ"ל חברת גני יהושע. גם שמו מבוטא בשיר בעיוות - פורצלינה). ברוב המקרים נראה שהשימוש בשם נעשה בגלל הצליל והחריזה, ללא כל קשר לאישיות עצמה. לעומתם, רוב הדמויות המופיעות בשירים לא מוזכרות בשמותיהן - למשל ב"קלון ב-G7" מאופיין הפולש כ"ההוא" או ב"תנשב הרוח" מוזכר "המ"פ" וכן הלאה. בשיר "שגר פגר", יש התייחסות ישירה לנושא השמות, בשורה "אני שוכח - היה לך איזה שי"ן ואיזה נו"ן בשם".
ב"שירו של האנץ" מופיעה השורה "ונר זיכרון מהיום שרצחו את יצחק מודעי" - השר יצחק מודעי לא נרצח, ושמו מובא כשבירת הציפייה של המאזין לשמו של יצחק רבין.[4]
באלבום יש שני קונספטים עיקריים:
1. ביקורת על החברה הישראלית, תוך מתן דגש על מלחמות, שכול, ומילטנטיות.
2. ביקורת על יחסים בין גברים ונשים.
כמעט כל השירים באלבום (חוץ מ"ערפל הזייתי" נטול המילים) נוגעים באחד מהקונספטים. חלק מהשירים אף נוגעים בשניהם, כמו "קלון ב-G7", העוסק בשמאלן חסר אונים, שאשתו ספק נאנסת ספק מתפתה לחיזוריו של מילואימניק ימני גס שפולש לביתם[5]), ו"שירו של האנץ" המדבר, על פי פרשנויות מסוימות[6], על חייל שננטש על ידי אהובתו לאחר שנפצע במלחמה.
רבים ביקרו את השיר, שמתאר זוועות שנעשו על ידי חיילי צה"ל. לעומת שירים אחרים כמו "שאול מופז" ו"שוש אלמוזלינו" שבהם מסופר על פוליטיקאים אמיתיים ששמם מוזכר בשיר, בשיר "תנשב הרוח" לא מוזכר שום שם של אדם אמיתי. האזכור הכי קרוב לאדם הוא במשפט "לא עשינו את זה מרצון, זה היה המ"פ שאמר". בניגוד לשיריהם האחרים של הלהקה, המאופיינים במשחקי מילים, פרפרזות ושורות מהירות וקצרות, השיר הזה כמעט ריק מכל אלה. גם מבחינה מוזיקלית הוא שונה משיריהם של הבילויים, שכן לרוב יש לשירים מנגינה עליזה ושמחה, לעומת שיר זה, שמולחן במוזיקה עצובה בסולם מינורי. בשיר זה המנגינה היא פריטת גיטרה עצובה, ובפזמון מתווסף אורגן, לעומת רוב השירים של הלהקה בהם הגיטרה, הבס, והתופים הם הכלים השולטים, ולהם מתווספים עוד כלים שידועים יותר בסגנון הכליזמר, כמו קלרינט, כינור ואקורדיון. ככל הנראה, השיר מספר על פרשת נירים מ-1949, מקרה בו חיילי צה"ל במשלט נירים תפסו ילדה בדואית, החזיקו אותה בשבי מספר ימים במהלכם נאנסה על ידי רבים מהחיילים, ולבסוף נרצחה על ידם.
האלבום מוגדר, כאמור, כ"פסקול למחזמר". ניתן להגדיר אותו גם כ"אופרת רוק". הוא נפתח ב"באב אל וואד 38א'", שיר מטאפורי על מטוס שעומד להתרסק (המטוס מייצג את החברה הישראלית). בסיום האלבום נשמע מטוס מתרסק, וניתן להניח שיש קשר ביניהם. העלילה לאורך האלבום אינה ברורה לחלוטין, (ייתכן שלא קיימת עלילה ממשית), אך ניתן להבין פרטים עליה דרך השירים, ודרך התמונות שנמצאות בחוברת של האלבום.
| מס' | שם | כותב(ים) | משך |
|---|---|---|---|
| 1. | באב אל וואד 38/א' | ויסלר-ענבר | 4:02 |
| 2. | חיליק פורצלינה מסתכל על המצעד | ויסלר-ענבר | 2:54 |
| 3. | שוש אלמוזלינו (הייתה צריכה להיות סגורה אצלי באיזה כד) | ויסלר | 3:39 |
| 4. | שגר פגר | ויסלר | 3:21 |
| 5. | תנשב הרוח | ויסלר-ענבר | 3:31 |
| 6. | קלון ב-G7 | ענבר | 3:46 |
| 7. | עצות מאמא | ויסלר- ענבר | 2:31 |
| 8. | שירו של האנץ | ויסלר | 4:08 |
| 9. | ערפל הזייתי | לביא-סילבר-מוסקט | 0:30 |
| 10. | שיר בחסות המועצה לפירות הדר | ויסלר- ענבר | 3:35 |
| 11. | משהו כמו תה | ויסלר- ענבר | 5:54 |
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
