שיחת משתמש:עוזי ו./ארכיון11

רק משתף אותך

בהצעתי בשיחה:מתמטיקה#מציע להרחיב את הערך ועל פרוייקט המשנה שאני עומל עליו כרגע, היסטוריה של המתמטיקה (כבר סיימתי את הפרהיסטוריה, בבל ומצרים). נוי - שיחה 18:59, 28 בספטמבר 2008 (IDT)

הערך מדידה

האם תוכל לבקר ערך זה? איכותו לא משהו והסיבה לזה היא שהיה לו כמעט ורק תורם אחד (אני). תודה.Eddau - שיחה 02:05, 7 באוקטובר 2008 (IST)

משפט הצפיפות של צ'בוטרב

שלום, קראתי את הערך ולא הבנתי דבר... גם עיון במקבילה באנגלית לא עזר הרבה... כנראה שרק תלמידי מתמטיקה ברמה מתקדמת יכולים להבין ערך כזה. Yoavd - שיחה 13:55, 13 בספטמבר 2009 (IDT)

הערך הזה הוא חלק מסדרה של ערכים שכתבתי ואני מתכנן לכתוב בתורת המספרים האלגברית (ראה למשל משפט פרובניוס, שיש לו הרבה מן המשותף עם משפט הצפיפות, וקל יותר להבין במה הוא עוסק). כשיתרבו הקישורים הכחולים, אפשר יהיה להוסיף דוגמאות והסברים. עוזי ו. - שיחה 20:26, 13 בספטמבר 2009 (IDT)

תכנון דינמי

האם יש הגדרה מקובלת לתכנון דינמי? אלגוריתם דייקסטרה מוצג ככזה, ויש אזכורים לכך במרחבי האינטרנט (גם בויקינגלית), אבל זה קצת מתנגש לי עם לימודיי, ובפרט לא ברור לי, איזה אלגוריתם (שמוצא פתרון אופטימלי) *אינו* דינמי. תודה, איש המרק - שיחה 08:11, 18 בספטמבר 2009 (IDT)

אמנם המושג אינו מוגדר היטב, אבל תכנון דינמי מתייחס באופן כללי לאלגוריתם שבו פותרים את הבעיה עבור מבנים חלקיים בדרך לפתרון של הבעיה האמיתית. כדי למצוא את המרחק בין x ל-y, אלגוריתם דייקסטרה מוצא מרחקים מ-x להרבה נקודות אחרות. לכן זוהי דוגמא טובה לתכנון דינמי. לעומת זאת אלימינציה של גאוס (פתרון מדוייק) אינה תכנון דינמי. עוזי ו. - שיחה 10:49, 18 בספטמבר 2009 (IDT)

יותר מכך - הרעיון המהותי עד כמה שהצלחתי להבין אותו הוא שבתכנון דינמי אותן תת בעיות נשמרות באופן כלשהו (טבלה, למשל) ואז משתמשים בהן מספר רב של פעמים במקום לחשב אותן שוב ושוב מחדש (למשל, תחשוב על חישוב רקורסיבי נאיבי של פיבונאצ'י - כדי לחשב את n נחשב הן את n-1 והן את n-2 בנפרד, למרות שהמידע על n-2 כבר נוצר במהלך החישוב עבור n-1; ההבדל כאן הוא בין זמן ריצה אקספוננציאלי לזמן ריצה לינארי). בויקיפדיה האנגלית מפרידים בין תכנון דינמי "Bottom-up" שהוא מהסוג שתיארתי ובין תכנון "Top-down" שהוא מה שעוזי מתאר, אלא שכמובן שההפרדה הזו מלאכותית ולא ברורה - בדוגמת פיבונאצ'י שלי אפשר לעבוד מלמעלה למטה ועדיין לשמור את התוצאות בטבלה ולהשיג את הקיצוץ בזמן הריצה. גדי אלכסנדרוביץ' - שיחה 00:32, 19 בספטמבר 2009 (IDT)

את מה שאתה חוסך בזמן אתה כמובן מבזבז במקום, כפי שבוודאי ידוע לכולם: אין ארוחות חינם. תומר א. - שיחה 13:33, 19 בספטמבר 2009 (IDT)

לא נכון. שוב, תחשוב על דוגמת פיבונאצ'י: אתה חוסך זמן אקספוננציאלי תוך שימוש במקום לינארי בלבד. באופן עקרוני שימוש בתכנון דינמי לצמצום בעיות עם זמן ריצה אקספוננציאלי לזמן ריצה פולינומי לא יכול להשתמש במקום אקספוננציאלי (כי נדרש זמן אקספוננציאלי כדי לכתוב כמות גדולה כל כך של נתונים לזכרון). גדי אלכסנדרוביץ' - שיחה 14:41, 19 בספטמבר 2009 (IDT)

מטריצה סימטרית

אני קצת אמביוולנטי לגבי השינוי שביצעת בערך (או למעשה מעין שחזור). כרגע רשום בערך "ככל מטריצה נורמלית מעל שדה המספרים המרוכבים, המטריצות הסימטריות הממשיות ניתנות ללכסון אורתוגונלי". לפי מה שאני למדתי, מטריצות נורמליות מעל המרוכבים ניתנות ללכסון *אוניטרי* (למעשה זהו איפיון שלהן, אם אני זוכר נכון), בעוד שבלכסון אורתוגונלי הכוונה היא שהמטריצה המלכסנת היא פשוט סימטרית ולא בהכרח הרמיטית. למעשה, אם היא הרמיטית וסימטרית אז היא מטריצה ממשית ולמיטב ידיעתי לא כל מטריצה נורמלית מרוכבת ניתנת ללכסון תוך שימוש במטריצה ממשית סימטרית, אבל אולי אני טועה. מה אתה חושב? TUCG - שיחה 01:33, 16 בדצמבר 2009 (IST)

אין הבדל בין "לכסון אורתוגונלי" ל"לכסון אוניטרי". עוזי ו. - שיחה 02:04, 16 בדצמבר 2009 (IST)

טוב, עכשיו אני רואה שכתבתי כמה שטויות בהערה לעיל שלי, אבל אני עדיין לא בטוח לגבי הטרמינולוגיה שלך. לכסון אורתוגונלי מוגדר בתור "לכסון עם מטריצה מלכסנת שהיא אורתוגונלית" ו"לכסון אוניטרי" מוגדר בתור "לכסון עם מטריצה מלכסנת שהיא אוניטרית" (כך זה למשל ב-Linear Algebra של Kwak & Hong וב-Elementary linear algebra של Andrilli & Hecker) ומאחר ולא כל מטריצה אורתוגונלית היא אוניטרית ולא כל מטריצה אוניטרית היא אורתוגונלית (כל עוד אנחנו מדברים מעל המרוכבים כאן), אני לא משוכנע בנכונות של הטענה לעיל בערך. TUCG - שיחה 02:28, 16 בדצמבר 2009 (IST)

אם ${\displaystyle A}$ ניתנת ללכסון אורתוגונלי, אז ${\displaystyle A=P^{T}DP}$ עבור ${\displaystyle D}$ אלכסונית ו-${\displaystyle P}$ אורתוגונלית. בפרט כל מטריצה לכסינה אורתוגונלית היא סימטרית ולכן מטריצה היא לכסינה אורתוגונלית אם ורק אם היא סימטרית. מאחר ולא כל מטריצה נורמלית מעל המרוכבים היא סימטרית (למשל, יש מטריצות הרמיטיות לא סימטריות), לא כל מטריצה נורמלית ניתנת ללכסון אורתוגונלי (מה שכן, היא ניתנת ללכסון אוניטרי, כלומר ניתן לכתוב ${\displaystyle A=P^{*}DP}$ עבור ${\displaystyle D}$ אלכסונית ו-${\displaystyle P}$ אוניטרית). אי לכך, שיניתי את הערך בהתאם. TUCG - שיחה 11:40, 17 בדצמבר 2009 (IST)

נכון; כך מדוייק יותר. עוזי ו. - שיחה 13:29, 25 בפברואר 2011 (IST)

משפט הפירוק הספקטרלי

שכתבתי בארגז החול שלי את הערך הנוכחי על משפט הספקטרלי, עם דיון על המשפט הספקטרלי לאופרטורים קומפקטיים, אופרטורים חסומים, אבל לא הרבה על אופרטורים לא חסומים (כי אני יודע מעט מאוד על גרסה זו של המשפט, אולי אתה תוכל להרחיב?). כרגע זה די מבולגן וגם לא נראה כל כך טוב מבחינה סגנונית, אבל אני חושב שבסה"כ הוא יותר טוב מהערך הנוכחי. אשמח לקבל את חוות הדעת המתמטית שלך עליו (אתה כמובן מוזמן לערוך שם אם אתה רואה איזו טעות או משהו שצריך להוסיף או לנסח מחדש) לפני שאני מעביר או עורך ערכים קיימים. TUCG - שיחה 02:47, 7 בפברואר 2010 (IST)

שיפצתי קצת את הערך (הוספתי דוגמה לפירוק ספקטרלי של אופרטור קומפקטי נורמלי, בין היתר) וכנראה אחליף את הערך הנוכחי על המשפט בו בימים הקרובים. כאמור, כל ביקורת ותיקון יתקבלו בברכה. TUCG - שיחה 17:03, 12 בפברואר 2010 (IST)

בעיית k המרכזים

למדתי כל היום אלגברה אז אני כבר לא מצליח להתרכז אבל נראה לי שהשארת שם איזה מקסימום או מינימום מיותרים. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 22:58, 27 בפברואר 2010 (IST)

למה? רוצים למזער את המרחק הקטן ביותר של הנקודה הרחוקה ביותר. עוזי ו. - שיחה 23:49, 27 בפברואר 2010 (IST)

בטקסט מופיע "המקסימום" וְ"הקטן ביותר האפשרי" ולאטקס מופיע עוד min(max), נראה לי שלא צריך ארבעה אלא רק שלושה. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 00:22, 28 בפברואר 2010 (IST)

(אני חושב ש)הטקסט "מקסימום" מתייחס ל-max הראשון בלאטקס, ולכן הוא מיודע. ירון • שיחה 00:27, 28 בפברואר 2010 (IST)

אולי אתה תדע מה לעשות

הלמה של קנסטר-קורטובסקי-מזורקביץ' נזנח באמצע עבודה, אין לי אפילו מושג מי יכול לבדוק מה מצבו לימור י - שיחה 03:26, 28 בפברואר 2010 (IST)

אותו משתמש כתב גם את הוכחת משפט נקודת השבת של ברואור. אנדר-ויק • 03:27, 28 בפברואר 2010 (IST)

תודה על ההפניות - שכתבתי את הראשון (הוא נזנח בסוף העבודה...) ושילבתי את השני במשפט נקודת השבת של בראואר. עוזי ו. - שיחה 12:51, 28 בפברואר 2010 (IST)

יישר כוח. אנדר-ויק • 20:49, 28 בפברואר 2010 (IST)

מייל

שלחתי לך מייל התנצלות. Yoavr763W - שיחה - די למחקנות! 18:16, 28 בפברואר 2010 (IST)

תודה, אבל אין צורך.

בענין המכתב הראשון - אני מעדיף להציג את עמדותי לגבי ויקיפדיה בצורה ברורה, ולתת למי שאינו מסכים איתי להביע את דעתו (המנומקת היטב) בעצמו. עוזי ו. - שיחה 19:31, 28 בפברואר 2010 (IST)

ראה נא

אם יש צורך במספרים עשרוניים. תודה, ‏odedee • שיחה 15:51, 1 במרץ 2010 (IST)

אין צורך; איחדתי לתוך השיטה העשרונית. עוזי ו. - שיחה 16:14, 1 במרץ 2010 (IST)

הפרדוקס של גיל היקום

העמדתי כאן את הערך להסרת המלצה כיוון שאני לא חושב שהוא עומד בסטנדרט המומלצים דהיום. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 20:12, 3 במרץ 2010 (IST)

מעולם לא הבנתי איך אתם מצליחים לקשר את "קצר" (האונטולוגי) ל"קצר מדי" (הטלאולוגי). תודה על ההודעה, ובהצלחה. עוזי ו. - שיחה 23:59, 3 במרץ 2010 (IST)

אני לא חלק מאתם. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 19:42, 7 במרץ 2010 (IST)

זקינתוס

ראה שיחת משתמש:87.70.49.230 - הערך כבר מכיל את המידע כי אין עוד יהודים באי, ואת האסמכתה לכך, במקום מייל אלמוני. ‏odedee • שיחה 18:42, 7 במרץ 2010 (IST)

נכון, אבל במה הסיפור המפורט מזיק לדף השיחה? אפשר להעיר שם שהעיקר כבר בערך. עוזי ו. - שיחה 19:26, 7 במרץ 2010 (IST)

במה דפי שיחה מרוויחים ממכתבים אלמוניים שמופצים בשרשרת באימייל, אין איש חתום עליהם ואמינותם מעורפלת? זה מתאים לאימייל, ואולי לפורומים. שלא לדבר על כך שאחרי דקה התברר שהתרגום הוא הפרת זכויות יוצרים של הקישור המקורי המופיע בערך. ‏odedee • שיחה 23:12, 7 במרץ 2010 (IST)

מרחב אוריסון אוניברסלי

שלום! קראתי את הערך היפה שכתבת.

רציתי להזכיר לך שכרגע הערך הוא יתום, כלומר אין אף ערך אחר בויקיפדיה המצביע אליו. אפשר לבדוק אילו ערכים מקושרים לערך על ידי לחיצה על "דפים המקושרים לכאן" בתיבת הכלים מצד ימין. אם ידוע לך על ערך מאמֵץ שממנו ניתן לגשת אליו, כדאי לעדכן זאת שם. תודה רבה! Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 09:22, 11 במרץ 2010 (IST)

יצרתי הפניה, אבל זה לא פותר את הבעיה - מרחב הערכים מחולק למרכיבי קשירות, וגם אם אין בהם נקודות מבודדות, המרכיבים הקטנים נשארים. צריך למצוא דרך לקשר את הערך הזה, בשרשרת, למשהו יציב כמו החומה הגדולה. עוזי ו. - שיחה 11:13, 11 במרץ 2010 (IST)

WOW! כל יום אני לומד משהו חדש. והיום למדתי שני דברים: מהו מרחב אוריסון ומהם רכיבי קשירות. תודה רבה על הסבלנות וההומור . זה מנעים קצת את עבודתי כאחראי מיזם ערכים יתומים... - Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 11:36, 11 במרץ 2010 (IST)

אודה לך אם תוכל בבקשה למצוא ערך מאמץ גם לקומבינטוריקה קיצונית. תודה רבה וחג שמח - Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 14:44, 5 באפריל 2010 (IDT)

סדר התגובות בכיכר העיר

שלום עוזי,

הצבת תגובתך לפני תגובתי, למרות שהיא נכתבה מאוחר יותר, משבשת את משמעות התגובה שלי. אני מבקש שתשמור על סדר התגובות. בברכה. ליש - שיחה 17:36, 11 במרץ 2010 (IST)

אם ברצונך להגיב למי שהזיח הזחה כפולת n, אנא הזח הזחה כפולת n+1, כדי לאפשר למי שירצה להגיב גם הוא לאותה הערה להזיח באותו אופן. מכיוון שבחרת שלא להזיח את התגובה שלך, אתה חוסם את התגובות לדיון שלפניך. עוזי ו. - שיחה 19:36, 11 במרץ 2010 (IST)

לאחר התנגשויות עריכה סדר ההזחות אובד. בכל מקרה לא כל הקוראים בקיאים ברזי ההזחות וגם מי שבקיאים לא תמיד מקפידים על סדר ההזחות. הסדר הכרונולוגי מאפשר לעקוב אחר הזרימה של הדיון ואם רוצים לפנות למישהו מסוים, מעבר לסדר הכרונולוגי, אפשר לנקוב בשמו/כינויו או לציין את הנושא אליו מופנית התגובה. בברכה. ליש - שיחה 20:44, 11 במרץ 2010 (IST)

משתמש:משטרת ישראל והממשלה

היי, אני לא רוצה להתערב בעניינים שלא שלי, אבל האם זה באמת שם עד כדי כך בעייתי שמצדיק חסימה לתמיד? אליסף • שיחה • 08:47, 12 במרץ 2010 (IST)

אם המשתמש יציג ראיה לכך שהוא מייצג את משטרת ישראל והממשלה, אשחרר אותו מיד. עוזי ו. - שיחה 10:25, 12 במרץ 2010 (IST)

שיחה:ספירלת אולם

האם תוכל לראות את דברי שם ואולי אף להיטיב עם הערך? תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 19:32, 13 במרץ 2010 (IST)

הגבתי בדף השיחה. עוזי ו. - שיחה 13:29, 25 בפברואר 2011 (IST)

מדד הכוח של שפלי ושוביק

היי,

האם תוכל לטפל בסוגיית האיחוד של הערך? קוריצה • שיחה • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 11:20, 16 במרץ 2010 (IST)

אם לא אקבל תשובה לשאלה בדף השיחה - אני חושב שצריך לאחד. עוזי ו. - שיחה 00:25, 17 במרץ 2010 (IST)

נראה שאין תשובה. קרטושקלעך • סיר הבישול • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 17:26, 7 באפריל 2010 (IDT)

משתנה מקרי רציף

הגדרה מילונית. מה עושים? גאלוס - שיחה 16:33, 22 בפברואר 2010 (IST)

כקצרמר הערך בסדר. עוזי ו. - שיחה 13:29, 25 בפברואר 2011 (IST)

דילוגי אותיות בתורה

האם אתה יכול להסביר את הסיבה שביטלת את דרישת המקור שהנחתי בערך. טיפוסי - שיחה 16:46, 16 במרץ 2010 (IST)

למה שלא תבקש את חסימתו למשל? אני הייתי אף שוקל ללכת להאג, זה חתיכת קייס. Rex - שיחה 16:54, 16 במרץ 2010 (IST)

כן: אתה מבקש מקור לטענה נגטיבית מובנת מאליה, ולטענות כאלה בדרך כלל אין מקור. נסה למצוא מקור לכך שתושבי פתח-תקוה אינם רגילים למלא אגרטלים בקיסמי שיניים. עוזי ו. - שיחה 18:46, 16 במרץ 2010 (IST)

היות וכך הם פני הדברים, באותו היגיון אפשר לכתוב שפלוני מציע פרס כספי גבוה למי שיפריך את טיעוניו, ובכך מחזק את טענותיו באמצעי נועז ומאתגר. מה שאני מנסה לטעון הוא שנוסח הכתיבה מאד מושפע מדעתו של הכותב לטוב ולרע, וזה דוגמה בולטת לכך, כפי שכבר טען Rex שיחיה לאורך שנים. טיפוסי - שיחה 19:19, 16 במרץ 2010 (IST)

אם אתה מנסה לטעון שהנוסח אינו מוצלח, הדרך לעשות זאת היא להעלות הצעות קונקרטיות ונימוקים בדף השיחה. עובד הרבה יותר טוב מתבנית "מקור". עוזי ו. - שיחה 19:31, 16 במרץ 2010 (IST)

אימצתי את המלצתך הראויה. טיפוסי - שיחה 23:59, 17 במרץ 2010 (IST)

לאחר עריכתי זאת ראיתי את שחזורך כאן, הגב/ערוך/שחזר בהתאם. Rex - שיחה 08:33, 28 באוגוסט 2010 (IDT)

מעולם לא נקבע שהקישורים החיצוניים צריכים לכלול רק מאמרים שעברו ביקורת עמיתים. עוזי ו. - שיחה 09:50, 29 באוגוסט 2010 (IDT)

מסכים לזאת, כמובן (וגם אז לא התנגדתי לכך). השאלה (מבחינתי) הייתה בזמנו רק לגבי האיצטלא ("לקראיה נוספת" או רק ב"קישורים חיצוניים"). Rex - שיחה 11:52, 29 באוגוסט 2010 (IDT)

שלום

אני מחפש דרך מקצועית - קצרה יותר מזו המוכּרת לי, כדי לבטא רעיונות שעד כה אני מבטא אותם בשפה קצת מסורבלת. אודה לך אם תחווה דעתך על אפשרות קיומה של דרך קצרה כזו.

יהי R יחס (בינארי) כלשהו.

האם ניתן לבטא באופן קצר יותר את הרעיון ש: A ◁ R = R ▷ B ?

האם ניתן לבטא באופן קצר יותר את הרעיון ש: הן A ◁ R מהוה התאמה חד-חד-ערכית, והן A ◁ R = R ▷ B ?

האם ניתן לבטא באופן קצר יותר את הרעיון ש: הן A ◁ R מהוה פונקציה, והן תמונת A ◁ R היא B ?

סמי20 - שיחה 21:31, 20 במרץ 2010 (IST)

למה אתה מתכוון בסימון R ▷ B? עוזי ו. - שיחה 21:46, 20 במרץ 2010 (IST)

בסימון R ▷ B התכוונתי לצמצום של היחס (הבינארי) R לטווח B.

אנסח זאת בשפת הצמצומים:

יהי יחס (בינארי) R, מתחום (domain) נתון לטווח (codomain) נתון.

1. האם ניתן לבטא באופן קצר יותר את הרעיון שצימצום היחס R לתחום A זהה אל צמצום היחס R לטווח B ?

2. האם ניתן לבטא באופן קצר יותר את הרעיון ש: הן צימצום היחס R לתחום A מהוה התאמה חד-חד-ערכית, והן צימצום היחס R לתחום A זהה אל צמצום היחס R לטווח B ?

3. האם ניתן לבטא באופן קצר יותר את הרעיון שצימצום היחס R לתחום A מהוה פונקציה שתמונתה היא B ?

סמי20 - שיחה 22:39, 20 במרץ 2010 (IST)

האם אתה מניח ש-B מוכלת ב-A? עוזי ו. - שיחה 01:35, 21 במרץ 2010 (IST)

לא. אני רק מניח ש-A מוכלת בתחום של R, וש-B מוכלת בטווח של R. סמי20 - שיחה 01:39, 21 במרץ 2010 (IST)

אני הייתי מעדיף בהירות על קיצור. פירוש הטענה הראשונה הוא שעבור הזוגות ${\displaystyle \ (x,y)\in R}$, ${\displaystyle \ x\in A}$ אם ורק אם ${\displaystyle \ y\in B}$. במקרה השלישי ${\displaystyle \ R\cap (A\times B)}$ היא פונקציה חד-חד-ערכית ועל. עוזי ו. - שיחה 01:48, 21 במרץ 2010 (IST)

במשפט האחרון שלך, בטח צריך להחליף את המילה "השלישי" במילה "השני" (שהרי שאלתי השלישית לא התיחסה לפונקציה חד-חד-ערכית). בכל מקרה, המשפט האחרון שלך שגוי לדעתי. למשל, אם היחס R הוא: {(1,1), (1,2), (2,1)}, וכן {A=B={1, אז מחד גיסא מתקיים ש: ${\displaystyle \ R\cap (A\times B)}$ היא פונקציה חד-חד-ערכית ועל, אבל מאידך, צימצום היחס R לתחום A אינו פונקציה (למרות שנדרש ממנו להיות פונקציה - בשאלתי השלישית), קל וחומר שהוא אינו התאמה חד-חד-ערכית (למרות שנדרש ממנו להיות התאמה חד-חד-ערכית - בשאלתי השניה), ואף לא מתקיים שצימצום היחס R לתחום A זהה אל צמצום היחס R לטווח B (כפי שנדרש בשאלתי השניה). סמי20 - שיחה 01:59, 21 במרץ 2010 (IST)

In your last sentence, the word "השלישי" should probably be changed by "השני" (since my 3rd question didn't refer to a one-to-one function). Anyway, I think your last sentence is wrong. E.g. if the relation R is {(2,1),(1,2),(1,1)}, and A=B={1}, then on one hand han ${\displaystyle \ R\cap (A\times B)}$ is a bijection, but on the other hand, the restriction of R to the domain A is not a function (although it's required to be a function - in my third question), all the more it's not an injection (although it's required to be an injection - in my second question), and also this is not the case that the restriction of the relation R to the domain A is identical to the restriction of the relation R to the codomain B (as required in my second question). סמי20 - שיחה 23:35, 23 במרץ 2010 (IST)

תודה על התרגום; אני קורא גם עברית. עוזי ו. - שיחה 10:27, 24 במרץ 2010 (IST)

כן אני יודע, אבל רק בזכות התרגום יכולתי לחלץ ממך תגובה המעידה שקראת את תגובתי.

אפרופו תרגום, כשהתבוננתי בו שוב כעת - שמתי לב לחסכוניות של האנגלית על פני העברית בכמה מונחים, כגון "התאמה חד-חד-ערכית על" (bijection), וכן "התאמה חד-חד-ערכית" (injection). כיוצא בזה: "התאמה חד-ערכית על", או: "פונקציה על" (surjection). למה הביטויים העבריים הנוכחיים כל כך מסורבלים? אשמח לשמוע את חוות דעתך על הצעתי הבאה למונחים עבריים חלופיים שיהיו קצרים וחסכוניים כמקביליהם האנגליים (כמובן צריך בסוף אישור של האקדמיה ללשון העברית אבל קודם צריך חוות דעת של איש מקצוע בתחום).

הצעותיי הן כדלהלן: bijection = דו-העתקה. injection = החדרה. surjection = מִכְסֶה.

שים לב שהמונח "דו-העתקה" הוא פשוט תרגום מילולי, ויתכן שאם מונח זה יתקבל אז במשך הזמן גם יהיה אפשר לבטל את המקף (כמו שבאנגלית אין כיום מקף, למרות שכנראה בעבר כתבו bi-jection כמו שעד היום כותבים כך כמה מלים המתחילים עם bi במובן של "דוּ"). את המונח injection העדפתי לתרגם בתור החדרה ולא בתור זריקה, כי זריקה היא החדרת מחט, בעוד שמי שהשאיל עבור המתמטיקה את המונח injection - התכוון פחות לרמוז למחט ויותר לרמוז להחדרה, כדי לציין שהמעבר מתמונת ההעתקה אל תחום ההעתקה הוא כמו החדרה - שהיא כידוע תמיד ממוקדת כלומר חד-ערכית. לגבי surjection, ידוע שמקורה של התחילית sur שמופיעה בהמון מילים אנגליות - הוא לטיני, ומובנה הלטיני הוא "על", ולכן אילו הייתי מתרגם מילולית את surjection הייתי מקבל "על-העתקה" (שזה אגב הרבה יותר נכון מאשר לתרגם "העתקה על" שכן המילה העברית "על" היא מילת יחס וככזו אין היא יכולה לבוא ללא מושא אחריה), אבל במקום לתרגם מילולית - העדפתי לתרגם עניינית: "מִכְסֶה" (בשונה מ"כיסוי" שזה מונח אחר במתמטיקה), שכן הביטוי "על-העתקה" עלול לבלבל, דהיינו עלול להתפרש במובן של on a mapping. וכעת עמד קָנֶה במקומו.

סמי20 - שיחה 10:49, 25 במרץ 2010 (IST)

מגנוני ההדבקה וההלחמה של השפה האנגלית הרבה יותר פעילים מאלו של העברית. לכן bijection נקראת בעברית העתקה חד-חד-ערכית ועל. "דו-העתקה" יכול להתאים לצמד העתקות בעל תכונות נוספות, ולא להעתקה בודדת. שאר המושגים דווקא ניתנים לתרגום: injection נקרא בדרך-כלל "שיכון", ו- surjection - הטלה. עוזי ו. - שיחה 16:23, 25 במרץ 2010 (IST)

דו-העתקה (דהיינו העתקה "בין שתי" קבוצות), על משקל: דו-שיח (דהיינו שיח "בין שני" בני אדם), דו קרב (דהיינו קרב "בין שני" בני אדם), וכדומה. לדעתי, כשם שאין לטעות ולפרש את הביטוי דו שיח כמתיחס לשתי שיחות, ואין לטעות בביטוי דו קרב כמתייחס לשני קרבות, כך אין לטעות ולפרש את הביטוי דו-העתקה כמתייחס לשתי העתקות, הלא כן? שים לב שאין להשוות בין דו-העתקה לבין דו-קומתי, דו לאומי, דו-סיטרי, דו ראשי, דו ערכי, דו-שנתי, דו-חמצני, וכדומה, כיון שאלו אינם שמות עצם אלא תארים (והראיה שהם מסתיימים באות י). הכלל הלשוני הוא שהמילה "דו" שבאה לפני שם עצם (כגון שם העצם "שיח" או שם העצם "קרב") אינה מורה להכפיל את שם העצם הנ"ל, אלא מורה ששם העצם הנ"ל מתייחס לשני אוביקטים (ולכן דו תור אינו שני תורים - אלא תור אחד שמאפשר זרימה משני צדדיו, ולכן דו סוכר אינו שני סוכרים - אלא סוכר אחד שבנוי משתי מולקולות, וכל כיוצא בזה). אבל אפילו אם מאן דהו יטעה לפרש את הביטוי דו העתקה כמתיחס לשתי העתקות, זה לא משנה הרבה, שהרי כל דו העתקה אכן רומזת לשתי העתקות: ההעתקה המקורית וההעתקה ההפוכה. בכך חזרתי אפוא אל נקודת ההתחלה: המונח "דו-העתקה" שאני מציע כתרגום של bijection - הוא הרבה יותר קצר ויותר חסכוני מהביטוי המסורבל "העתקה חד-חד-ערכית ועל", הלא כן?

לגבי שיכון: אכן כל שיכון הוא העתקה חד-חד-ערכית, אבל כידוע לך אלו אינם מונחים זהים, כי לא כל העתקה חד-חד-ערכית היא שיכון (ומן הסתם שאתה עצמך רמזת לכך כשכתבת "בדרך כלל"). כידוע לך, שיכון הוא רק העתקה חד-חד-ערכית כזו ששומרת על המבנה האלגברי. למשל טרנספורמציה לינארית היא שיכון, בעוד שהעתקה חד-חד-ערכית בין קבוצת הטבעיים לקבוצת הרציונאליים (או לקבוצת הראשוניים) אינה שיכון. לסיכום, המונח "החדרה" שאני מציע אינו עבור embedding אלא עבור injection. בכך חזרתי אפוא אל נקודת ההתחלה: המונח "החדרה" שאני מציע - הרבה יותר קצר ויותר חסכוני מהביטוי המסורבל "העתקה חד-חד-ערכית", הלא כן?

לגבי הטלה: אכן כל הטלה היא העתקה על, אבל כידוע לך אלו אינם מונחים זהים, כי לא כל העתקה-על היא הטלה. כידוע לך, הטלה היא רק העתקה-על לינארית שתחומה מכיל את תמונתה ושהינה זהה להרכבתה על עצמה. לסיכום, המונח "מִכְסֶה" שאני מציע אינו עבור projection אלא עבור surjection. בכך חזרתי אפוא אל נקודת ההתחלה: המונח "מִכְסֶה" שאני מציע - הרבה יותר קצר ויותר חסכוני מהביטוי המסורבל "העתקה על" (בפרט לאור העובדה שהמילה "על" היא מילת יחס וככזו היא מצריכה אחריה מושא), הלא כן?

סמי20 - שיחה 20:58, 25 במרץ 2010 (IST)

דו-איבר הוא ביטוי בן שני איברים - בינום. להעתקה חד-חד-ערכית ועל אפשר לקרוא (במדויק) "העתקה הפיכה". ההבדל בין שיכון והעתקה חד-חד-ערכית אינו חד כפי שאתה מתאר; משמעותו של כל מונח כזה תלויה בקטגוריה שבה עובדים, ובדרך כלל הקטגוריה ידועה גם אם אין מציינים במפורש מהי. כך גם בעניין "הטלה". יש עוד מונחים רבים שלא תורגמו באופן סטנדרטי ומניח את הדעת (retract, immersion, morphism), ואני לא מרגיש צורך ברפורמה טרמינולוגית דווקא בנושא הפונקציות בין קבוצות. עוזי ו. - שיחה 15:08, 26 במרץ 2010 (IDT)

מסכים שניתן להוכיח שהמונח "העתקה הפיכה" שקול למונח "העתקה חד-חד-ערכית ועל", כשם שניתן להוכיח שהמונח invertible mapping שקול למונח bijection, אבל מה שאני טוען זה שלהגיד: "It's provable that: a given set is a bijection if and only if it's an invertible mapping", זה הרבה יותר קצר וחסכוני מאשר לומר "ניתן להוכיח שקבוצה הינה העתקה חד חד ערכית ועל, אם ורק אם היא העתקה הפיכה". לגבי דו איבר: צודק, לא חשבתי על זה, אבל אני רואה כאן קל וחומר: אם הביטוי דו איבר לא מבלבל את השומע - למרות הביטויים המקבילים "דו שיח", "דו קרב", "דו תור", וכדומה, כל שכן שהביטוי "דו העתקה" לא יבלבל, שהרי הוא נתמך מביטויים רבים המקבילים לו מורפולוגית.

לגבי שיכון והטלה: האם אתה טוען שהעתקה חד-חד-ערכית מקבוצת הטבעיים לקבוצת הראשוניים היא שיכון? או שהעתקה חד-חד-ערכית מקבוצת הראציונליים לקבוצת הטבעיים היא שיכון? והאם אתה טוען שהעתקה מקבוצת הטבעיים על קבוצת הרציונאליים היא הטלה? או שהעתקה מקבוצת הראשוניים על קבוצת הטבעיים היא הטלה?

מסכים שיש עוד מונחים שלא תורגמו, אבל לדעתי המונחים שאותם ציינתי הם הרבה יותר בסיסיים, הן ברמה הקונצפטואלית, הן ברמה הפדגוגית.

סמי20 - שיחה 16:46, 26 במרץ 2010 (IDT)

מקרה חירום מתמטי

בערך אקספוננט נאמר "למעשה, האקספוננט הוא הפונקציה האנליטית היחידה שכל הנגזרות שלה ב-0 מקבלות את הערך 1, אך קיימות עוד פונקציות חלקות בעלות אותה תכונה". אשמח לראות דוגמה לפונקציה שכזו (ולטעמי דוגמה שכזו, או לפחות קישור אליה, גם תתרום לערך). גדי אלכסנדרוביץ' - שיחה 10:59, 26 במרץ 2010 (IDT)

${\displaystyle \ \exp(-1/x^{2})}$ היא פונקציה שכל נגזרותיה באפס הן אפס. תחבר אותה ל-${\displaystyle \ \exp(x)}$ ותקבל פונקציה חלקה (אך לא אנליטית) המקיימת את הדרוש. בברכה, אבינעם - שיחה 11:02, 26 במרץ 2010 (IDT)

לדעתי כשכתבת ${\displaystyle \ \exp(-1/x^{2})}$ קיצרת, והתכוונת לפונקציה שמחזירה עבור אפס את אפס ומחזירה ${\displaystyle \ \exp(-1/x^{2})}$ לכל x שאינו מאופס. סמי20 - שיחה 14:15, 26 במרץ 2010 (IDT)

אכן זו הכוונה. בתודה, אבינעם - שיחה 14:32, 26 במרץ 2010 (IDT)

בתוספת לדבריו של אבינעם, ואם לא רוצים דוגמה מפורשת, אלא רק רוצים להרגיש שיש פונקציות רבות כאלה, אפשר להיעזר באינטואיציה הבאה: חוג הנבטים של הפונקציות החלקות ליד 0 הוא חוג ענק (למשל, הוא איננו נתרי). נסמנו בR. יהי S חוג טורי החזקות מעל הממשיים. זהו חוג קטן, מקומי, נתרי ונחמד. יש העתקת חוגים מR ל S ששולחת כל פונקציה חלקה לטור טיילור שלה. בגלל שR ענק וS קטנטן, אז להעתקה הזאת יש גרעין גדול מאוד. כל הפונקציות בגרעין הזה שאינן פונקציית האפס הן פונקציות שכל נגזרותיהן מכל הסדרים מתאפסות, אך הן אינן אנליטיות. 132.72.214.127 14:35, 26 במרץ 2010 (IDT)

תודה לכולם. שאלת ההמשך: אם כן, מדוע אקספוננט היא הפתרון היחיד לבעיית ההתחלה שמתוארת בערך הזה (נגזרת שווה לעצמה, ערך 1 באפס)? האם הפונקציה שהוצגה כאן כדוגמה אינה מהווה פתרון אחר? למיטב הבנתי המוגבלת לא נדרש שהפתרון יהיה אנליטי. גדי אלכסנדרוביץ' - שיחה 15:00, 26 במרץ 2010 (IDT)

אם נמשיך את ההסבר האינטואיטיבי, המקדמים של טור החזקות הם "בסך הכל" סדרה של מספרים ממשיים, ואין להם כח לקבוע את הפונקציה. משוואה דיפרנציאלית (כמו ${\displaystyle \ y'=y}$) משווה את הפונקציה לעצמה, ולכן היא מספיק אינפורמטיבית כדי לקבוע פתרון יחיד. הדוגמא ${\displaystyle \ exp(-1/x^{2})}$ חשובה, ואני אוסיף אותה בטור טיילור; אבל האזכור של הנושא הזה באקספוננט הוא מה שמכונה red herring - גם בזה אטפל מיד. עוזי ו. - שיחה 15:11, 26 במרץ 2010 (IDT)

אנסה לשאול את זה ככה - ניקח את ${\displaystyle \ exp(-1/x^{2})}$. נכתוב את טור טיילור שמתאים לסדרת הנגזרות החלקיות ב-0 שלה. מה גורם לי להשתכנע שזה לא טור טיילור של הפונקציה הזו? גדי אלכסנדרוביץ' - שיחה 16:32, 26 במרץ 2010 (IDT)

אפשר להגדיר "טור טיילור של f" בשתי דרכים - טור החזקות שמקדמיו מחושבים באופן המוכר מן הנגזרות (לזה נדרש רק שהפונקציה חלקה), או טור חזקות המתכנס אל הפונקציה בקטע פתוח (לזה נדרש שהפונקציה תהיה אנליטית). אני לא מומחה לנושא, אבל ההגדרה הראשונה יותר מוצלחת בעיני, ולפיה זה כן טור טיילור של הפונקציה, אלא שהוא מתכנס לאפס ולא מתאר אותה באף קטע. עוזי ו. - שיחה 17:23, 26 במרץ 2010 (IDT)

קובץ:Iftach Spector.jpg

כתבת שם: "שוחרר לרשות הציבור על ידי המצולם, שהוא בעל הזכויות" -

1. האם הכוונה שהוא הסכים שהתמונה תתפרסם ברישיון PD או איזשהו סוג של רישיון ייחוס?
   1. אם רישיון ייחוס, האם הקרדיט צריך להיות ל"יפתח ספקטור"
2. האם אני יכול להעביר לוויקישיתוף? תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 11:54, 26 במרץ 2010 (IDT)

1. רשיון ייחוס ליוצר - יפתח ספקטור. 2. לא; לשם מה. עוזי ו. - שיחה 16:05, 26 במרץ 2010 (IDT)

1. כל הכבוד לספקטור שהצליח לצלם את עצמו עם היד הפוך ככה.
2. בשביל הערך באנגלית. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 18:57, 26 במרץ 2010 (IDT)

השערת גולדבך

כדאי לאחד את השערת גולדבך עם הגרסה החלשה של השערת גולדבך? גוונא + שיחה + התגלה פרק חדש ברמב"ם זרעים! 18:14, 26 במרץ 2010 (IDT)

מדובר בהשערות שונות שנכונוּ‏ת האחת גוררת את נכונות השנייה (החזקה גוררת את החלשה), אך זהו מקרה נפוץ במתמטיקה והיחס הזה קיים בין השערות ומשפטים רבים. איני רואה צורך לאחד. דניאל ב. 19:07, 26 במרץ 2010 (IDT)

נכון שלשתי ההשערות בסיס משותף (מכתבו של גולדבך), ושם דומה, וקשרים לוגיים ביניהן - אבל לכל אחת מהן וריאנטים משלה, שבגללם ערך משותף עלול לבלבל ולהסיח את הדעת. ההשערות, בסופו של דבר, שונות מהותית. עוזי ו. - שיחה 20:45, 27 במרץ 2010 (IDT)

מספר קטלן

שלום. בדוק בבקשה האם עריכה זו מוצדקת. תודה, אנדר-ויק • 20:07, 28 במרץ 2010 (IDT)

כן; מדובר בהוכחה מפורטת מדי, שכבר מופיעה בערך לפני הסעיף שנמחק, בלי השמטות מהותיות. עוזי ו. - שיחה 21:10, 28 במרץ 2010 (IDT)

פרשת טננבוים

אנא, שקול שוב אם להשאיר את ההפניה למאמרו של בן כספית, שמחקתי. מדובר במאמר פרשנות, והדברים המובאים בו אינם מיוחסים לכל גורם, יהא זה בעל משקל או שאינו כזה. ראוי במיוחד להיזהר בדברים לאור הביקורת על אמינותו של כספית (אבהיר רק שאיני מבקש לקעקע אותה, אלא להביאה בחשבון בשיקולי העריכה במקרה זה).

הערך קרוב ללבי (אני הכותב העיקרי שלו, גם אם תיקנתי אותו שלא תחת הכינוי מילאגרו), והייתי רוצה לשמור על דיוק ועל אמינות, ככל שהדבר ניתן בפרשה מודיעינית שכזו.

תודה על תשומת הלב.

בערך לא כתוב ש"המחבלים ששוחררו בעסקה הביאו לרצח עשרות ישראלים עד 2009", אלא ש"לדברי בן כספית, המחבלים ששוחררו בעסקה הביאו לרצח עשרות ישראלים עד 2009", ולדברים האלה המאמר פרי-עטו הוא ראיה ניצחת. השאלה מה עשו אותם מחבלים מאז ששוחררו רלוונטית לערך; אם יש מקורות נוספים שעוסקים בה, כדאי להביא גם אותם. עוזי ו. - שיחה 17:41, 29 במרץ 2010 (IDT)

הערך אינו עוסק ב"דברי בן כספית", אלא ב"פרשת טננבוים". העובדה שהדברים מיוחסים למי שכתבם אינה מעלה ואינה מורידה מאמינותם, שכן הכותב מדבר רק בשמו שלו (כמשתמע מהעובדה שמדובר במאמר פרשנות). לו הייתי מוצא מקורות נוספים לטענה, הייתי מדווח עליהם ללא היסוס - דווקא היעדרם של מקורות כאלה מעלה בי חשש לאי-דיוק, ולכן העדפתי להסתפק בדבריו של הרצי הלוי, שהוא בעיניי מקור אמין יותר וסמכותי יותר מכספית. אם תמצא מקורות כאמור, תהיה הצדקה ברורה וחד משמעית להכללת הטענה בערך. אני מכבד את סמכותך ולא אמשיך לדון בעניין, כדי שלא לעורר ויכוח, אבל אני מפציר בך לשקול את הדברים פעם נוספת ואחרונה.

תלות

שלום עוזי, האם ניתן לכתוב כך את דף הפירושונים:

• תלות גופנית - תלות גופנית או נפשית; מושג רפואי
• במתמטיקה, תלות בין אברים בקבוצה היא קשר כלשהו (הסתברותי, לוגי או אלגברי, במשוואה) ביניהם:
  • תלות - בסטטיסטיקה, תלות בין מאורעות סטטיסטיים או משתנים מקריים
  • תלות אלגברית - באלגברה, תלות בין איברים של שדה או אלגברה
  • תלות לינארית - באלגברה, תלות לינארית בין איברים של מרחב וקטורי
  • אי-תלות (לוגיקה מתמטית) - בלוגיקה מתמטית, אי-תלות של טענות במערכת אקסיומות

הצורך שלי בשינוי הדף עולה מערך אחר: ממד (פיזיקה) שבו אני רוצה להגיד שממדים הם כווני תנועה בלתי-תלויים, וקשה לקשר משתנים תלויים באופן כללי לאחת האפשרויות הקיימות. זה גם יועיל למקרים אחרים בפיזיקה שיש בהם משתנים תלויים אבל לא לינאריים ולא הסתברותיים. Setreset - שיחה 17:28, 31 במרץ 2010 (IDT)

הקישור ממד צריך להיות לתלות לינארית. הכיוונים במרחב הם בלתי תלויים לינארית. דניאל ב. 17:37, 31 במרץ 2010 (IDT)

הרבה פעמים קשה לקשר מערך פיזיקלי לערך מתמטי, הם מדברים בשפה שונה לגמרי. תאר לעצמך שמישהו שקורא את ממד (פיזיקה) ירצה לדעת מה זה בלתי תלוי, ויגיע לתלות לינארית. הבנאדם צריך הסבר אינטואיטיבי לפני הסבר מתמטי. Setreset - שיחה 17:50, 31 במרץ 2010 (IDT)

הפתרון הוא תוספת לערך תלות לינארית שירחיב על ההגדרה הטכנית היבשה ויסביר את המובן האינטואטיבי שלו. הרי בפועל לשם כך בדיוק נוצר המושג "אי-תלות לינארית". הוא ניסיון לתאר באופן מתמטי תכונה שמוכרת לכולנו - כיוונים שונים במרחב. דניאל ב. 18:01, 31 במרץ 2010 (IDT)

מה עם מקרים אחרים - למשל בערך פונקציה סתומה או משוואה פרמטרית או משוואה דיפרנציאלית חלקית? (בשני הראשונים צריך לשכתב באופן דחוף את משפט הפתיחה). Setreset - שיחה 18:21, 31 במרץ 2010 (IDT)

לדעתי, בכל ערך מתמטי צריכה פסקת הפתיחה לכלול הן הגדרה מתמטית תקנית והן הסבר אינטואטיבי שעומד מאחורי הההגדרה, ובמה ההגדרה עוזרת לנו. דניאל ב. 18:27, 31 במרץ 2010 (IDT)

1. למושג "תלות" אין משמעות טכנית מוגדרת במתמטיקה, אבל מכיוון שארבעת סוגי התלות המוזכרים בדף הפירושים הם מתמטיים, עדיף לתת להם כותרת כפי שהצעת. 2. התלות בין ממדים היא כפי שמציע דניאל, תלות לינארית. אם המטרה היא לציין שכל שני ממדים הם "כווני תנועה בלתי-תלויים", מספיק להגיד שהם שונים. אבל אם המטרה היא לתפוס את אי-התלות של כל הממדים יחד, אני קורא ל-Setreset בבקשה להציע דרך טובה יותר מזו הדורשת אי-תלות ליניארית. 3. שכתבתי את המבוא של פונקציה סתומה, העברתי את משוואה פרמטרית לתאור פרמטרי של עקום, וכתבתי תאור קצרצר למשוואה פרמטרית, במקומו של הערך הקודם. עוזי ו. - שיחה 20:56, 31 במרץ 2010 (IDT)

תודה על התיקונים. לא בדיוק הבנתי את סעיף 2, מה הכוונה ב"לתפוס את אי-התלות של כל הממדים יחד". Setreset - שיחה 23:40, 31 במרץ 2010 (IDT)

השאלה היא אם יש דרך טובה יותר להגיד שאלו הממדים, מאשר לדרוש שהם יהיו בלתי תלויים ליניארית. עוזי ו. - שיחה 00:26, 1 באפריל 2010 (IDT)

כתבתי שממדים הם כוונים נפרדים ואז כתבתי שנפרדים הם בלתי תלויים. יש שלוש הגדרות נפרדות שכתובות בערך, שזה יותר מאנגלית שנתנו רק אחת (מספר הקואורדיטות). באנגלית, אגב, הם איחדו את ממד במתמטיקה ובפיזיקה. Setreset - שיחה 01:12, 1 באפריל 2010 (IDT)

הערך ממד (פיזיקה) טעון שיפור; קצת מאכזב לגלות שניסוחים צולעים שרדו מן הגרסה הראשונה שלו עד עכשיו. עוזי ו. - שיחה 02:05, 1 באפריל 2010 (IDT)

מה זאת רביעייה סדורה? אף פעם לא שמעתי התייחסות לנקודה כך. קראתי את זוג סדור, האם הכוונה היא רק שיש חשיבות למקום הופעתם? Setreset - שיחה 08:50, 1 באפריל 2010 (IDT)

זוג סדור, רבייעה סדורה ובאופן כללי n-יה סדורה, היא אוסף של n איברים שיש חשיבות לסדר הופעתם ושניתן לחזור על אותו איבר יותר מפעם אחת (בניגוד לקבוצה למשל). באלגברה לינארית ובפיזיקה מפרשים n-יה סדורה פשוט בתור הווקטור במרחב ה-n ממדי שה-n-יה היא הקורדינאטות שלו. דניאל ב. 11:41, 1 באפריל 2010 (IDT)

רביעיה סדורה היא זוג סדור שהרכיב השני שלו הוא שלשה סדורה (ושלשה סדורה היא זוג סדור שהרכיב השני שלו הוא זוג סדור). עוזי ו. - שיחה 11:47, 1 באפריל 2010 (IDT)

הכרת תודה

אני מאד מעריך את התערבותך , בברכה מי-נהר - שיחה 22:11, 1 באפריל 2010 (IDT)

בבקשה. לדעתי שמות משתמשים לא צריכים להופיע בכותרות ובתקצירי עריכה. עוזי ו. - שיחה 23:02, 1 באפריל 2010 (IDT)

תקציר עריכה מטעה

כתבת בדף השיחה של מחסום "מתנגד לכל השינויים. נא לנמק בדף השיחה." נימקתי את הורדת כל הקטע על השפעת המחסומים בדף השיחה עוד קודם לכן ולא התייחסת לכך. Dangling Reference - שיחה 11:55, 4 באפריל 2010 (IDT)

ראה נא ויקיפדיה:בירורים

בנושא חסימתו של Shy halatzi גאלוס - שיחה 14:34, 4 באפריל 2010 (IDT)

תודה על ההפניה. עוזי ו. - שיחה 14:46, 4 באפריל 2010 (IDT)

זה המינימום המתחייב מצדי. חג שמח גאלוס - שיחה 14:48, 4 באפריל 2010 (IDT)

היי

לגבי סוג דם ראה בדף השיחה. ויקיפד ~ התא הקולי ~ מה? 14:50, 4 באפריל 2010 (IDT)

חסימת שי חלצי

עוזי, כפי שכתבתי בבירורים אני תומך בחסימת שי. יחד עם זאת הייתי שמח לקבל הסבר לגבי ההבדל בין המקרה שלו לדברים שכתבת כאן. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 18:21, 4 באפריל 2010 (IDT)

לו הייתי פורמליסט, כפי שרוצים שאהיה, יכולתי לומר שבאותו דיון נשארתי בדעת מיעוט. באותה הצבעה נקבעה כביכול הלכה, שלפיה משתמש המבצע עריכות שנויות במחלוקת ללא דיון בדפי השיחה, ונכנס בשל כך למלחמות עריכה, יש לחסום לזמן רב. לפי הגישה הזו, נהגתי לפנים משורת הדין כשחסמתי ליום אחד בלבד. אלא שאני לא פורמליסט: בדיון שאליו הפנית, ביקשו לחסום את המשתמש בגלל עריכה בודדת ובטענה שהוא הפר את הכללים הקושרים עריכות ודיונים בדפי שיחה. מכיוון שזו היתה טענת הקטגוריה, לא היה צורך לבחון את מכלול העריכות של הכותב; חשבתי (ואני עדיין חושב) שמכיוון שאין כללים ברורים בנושא הזה, אי אפשר לחסום בנימוק הזה. הטענה שלי כלפי מר חלצי אחרת לגמרי - טרחתי ובחנתי את מכלול העריכות שלו, והגעתי למסקנה שפרשתי במזנון - הוא משחית פוליטי ללא כל חוש מידה אנציקלופדי; דינו חסימה לצמיתות. (ואכן, גם היום, כשהוא מנסה מן הסתם למתן את פעילותו כדי להראות כנרדף על לא עוול בכפו, הוא הצליח לככב במלחמות עריכה נוספות ובדף הבקשות ממפעילים, ולספוג אזהרה אחרונה ממפעיל נוסף). כבר הצעתי להראל לא פעם שצריך להיות בויקיפדיה מנגנון בוררות רחב-סמכויות (בענייננו, הראל הסתפק בהצעה שמר חלצי ימנע מלכתוב על משטחי רימן ואלגברות לא אסוציאטיביות, ואני אמנע מלכתוב על ערביי ישראל וגדר ההפרדה; לו היה מכפיל את זמן העיון שלו בנושא לארבע שניות, היה יכול להציע חלוקה ברורה יותר: חלצי יכתוב על נושאים תלת-ממדיים, ואני אורשה לכתוב על כל השאר). אבל בהעדר מנגנון כזה, כל מפעיל נשאר להחליט בעצמו. אולי תחלחל אט-אט ההבנה שאפשר לשפר את המנגנון; עד אז, מכיוון שאינני מעוניין להשקיע מזמני בכיוון הזה, נשאר לי לעבוד בתוכו. לשאלתך - לו היה דמיון, היה מקום להסביר את ההבדל. עוזי ו. - שיחה 00:57, 7 באפריל 2010 (IDT)

אני מבין, ותודה. במאמר מוסגר, לדעתי לא ירדת לעומק הדברים שם אבל כרגע זה לא כ"כ משנה. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 06:57, 7 באפריל 2010 (IDT)

פרופסור ריפס

בשנת 1969, שפך על עצמו בנזין והבעיר את עצמו במחאה נגד דיכוי יהודי ברית המועצות...

לא הקרבה עצמית?

בהתחשב בזה שכל שאר החברים בקטגוריה התאבדו, אני לא חושב שהיא מתאימה במקרה הזה. עוזי ו. - שיחה 01:35, 7 באפריל 2010 (IDT)

אתה צודק, אך ראוי לעשות קטגוריה של כל אלה שלא עלה בידם זממם, איך אתה מציע לקרוא לה? ניר 121 - שיחה 01:40, 7 באפריל 2010 (IDT)

אגב, בטח תדע מדוע התמונה אצלו מופיעה רק למטה ולא למעלה כמו תמיד.

סידרתי את התמונה (ראה כיצד). משהו מפוקפק בעיני בכל הקטגוריות האלה, אבל אולי כדאי לפצל מן הקטגוריה "מקריבי עצמם" קטגוריית-משנה של "מציתי עצמם במחאה". עוזי ו. - שיחה 01:58, 7 באפריל 2010 (IDT)

האם

אמרתי לך שעמידתך האמיצה היא לעיתים העומדת בין הוויקיפדיה העברית ובין הפיכתה למשהו אחר? (לאחרונה מועדון ויכוחים פוליטי בין השמאל הקיצוני והימין הקיצוני, אך בעבר היו דברים נוספים). לא תמיד אני מסכים אתך, או עם צעדיך, והתקפתך על דוד לפני מספר שבועות לא הייתה לרוחי, אבל אני חייב להביע הערכה לפועלך בימים האחרונים. החינוך הפולני שקיבלנו מונע מאיתנו להגיב היטב למחמאות, אבל את מה שיש לאמר אני חייב לאמר. עלה והצלח. אלמוג 16:21, 7 באפריל 2010 (IDT)

תודה רבה. אם החינוך הפולני מונע ממני להרחיב, מה מתאים יותר מלרתום אותו כדי לעורר אצלך ייסורי מצפון - הרי אני כאן, במידה רבה, באשמתך... עוזי ו. - שיחה 20:59, 7 באפריל 2010 (IDT)

לטיפול

ראה נא:

• קומבינטוריקה
• דיסקרימיננטה --- טופל

תודה. עוזי ו. - שיחה 23:29, 11 באפריל 2010 (IDT)

אני אודה לך מאוד. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 23:35, 11 באפריל 2010 (IDT)

אי תלות אלגברית - קטגוריה:הוכחות

שלום עוזי ו. , בקטגוריה הוכחות מופיעים ערכים שכוללים בתוכם הוכחה. בערך זה בסעיף 1.1 כלולה הוכחה, מדוע מחקת קטגוריה זו?? בתודה ינון גלעדי - שיחה 14:05, 16 באפריל 2010 (IDT)

אם מישהו יניח אבן קטנה בראש החרמון, האם הוא יצר בזה הר גבוה? עוזי ו. - שיחה 01:18, 18 באפריל 2010 (IDT)

פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה

שלום,
זה עתה הרחבת את המשפט האחרון בערך ל"באותו הדף מוזכר מתמטיקאי שחי במאה ה-14, מורהו בחזקת 12 של יוהאן ברנולי". ברנולי מוכר לי, אולם "מורהו בחזקת 12"? או שאני לא מבין משהו בסיסי ואז אודה לך אם תסביר לי או שגם הקורא הממוצע לא יבין זאת (ואז, הערך הרי לא נועד לשרת רק פרופסורים כמוך). אולי רצוי להשתמש בביטוי ברור יותר או בהסבר ארוך מעט יותר. Ldorfman - שיחה 01:14, 18 באפריל 2010 (IDT)

אותו מתמטיקאי הוא מורהו של מורהו של מורהו של מורהו של מורהו של מורהו של מורהו של מורהו של מורהו של מורהו של מורהו של מורהו של ברנולי. עוזי ו. - שיחה 01:16, 18 באפריל 2010 (IDT)

טוב, אז זה מובן לי כעת - לא לזה ציפיתי. אם כך, זהו באמת פרט חשוב כל כך? לדעתי זו דרך המקרה שיש קשר בין השניים. אנקדוטה הסטורית. באותו אופן, יתכן שגם בינך וביני יש קרבה משפחתית. Ldorfman - שיחה 01:30, 18 באפריל 2010 (IDT)

זו לא אנקדוטה הסטורית - לאותו מתמטיקאי אלמוני שפעל בסוף המאה ה-14 יש 78978 צאצאים בגלל שלמורם של שני המורים של ברנולי, כמעט 250 שנה אחריו, יש 78676 צאצאים. עוזי ו. - שיחה 03:07, 18 באפריל 2010 (IDT)

טוב, אם כך: עיקר הצאצאים את אותו מורה מהמאה ה-14 באים ממורם של שני המורים של ברנולי. מורם של שני המורים של ברנולי הוא צאצא של אותו מורה מהמאה ה-14. עד כאן שתי עובדות נפרדות. במקרה יש קשר ביניהן. מה שאני אומר זה שניתן לומר שברנולי הוא אחד מצאצאים רבים מאוד של "סבא" שלו, אבל בדרך מקרה, אותו סב לא מפורסם (עד כמה שאני יודע). הקשר בין ברנולי למורה מהמאה ה-14 הוא מקרי ביותר ולכן, לא ראוי לאזכור. Ldorfman - שיחה 03:18, 18 באפריל 2010 (IDT)

ברנולי הוא לא אחד מצאצאים רבים מאד - לו עצמו יש יותר מ-60000 צאצאים, יותר מלכל מתמטיקאי מוכר אחר. ברנולי הוא הסיבה לכך שאותו אב קדום נמצא ברשימות. עוזי ו. - שיחה 03:26, 18 באפריל 2010 (IDT)

מן הסתם, ברנולי הוא לא "סתם צאצא", אבל הוא במקרה צאצא של אותו אחד קדום. כפי שאתה אומר בעצמך, "ברנולי הוא הסיבה לכך שאותו אב קדום נמצא ברשימות" ומכך, אכן אין מקום לציון הקשר בינו לבין האב הקדום ואולי אף כלל לא לציין את בן המאה ה-14. Ldorfman - שיחה 03:37, 18 באפריל 2010 (IDT)

תיקנתי את הנוסח כך שיתאים יותר למה שציינת: ”באותו הדף מוזכר מתמטיקאי שחי במאה ה-14 כבעל המספר הגדול ביותר של "צאצאים" (77,180) וביניהם אף יוהאן ברנולי.”. אני תקווה כי התיקון יהיה מקובל עליך. שבוע טוב, Ldorfman - שיחה 03:45, 18 באפריל 2010 (IDT)

שוב, אין כאן שום מקריות. מתברר שלמתמטיקאי יש 60,000 צאצאים או יותר אם ורק אם הוא אחד מן השלושה הבאים: לאונרד אוילר; יוהאן ברנולי, שהיה מורהו של אוילר; או מורה של ברנולי. שמותיהם של מתמטיקאים אלמונים מן המאה ה-14 אינם מוסיפים הרבה לערך; אוילר חי במאה ה-18 (ובכל זאת יש לו מספר כזה של תלמידים). ערכתי את הערך בהתאם. עוזי ו. - שיחה 16:37, 18 באפריל 2010 (IDT)

הנוסח החדש אכן ברור וטוב. תודה. Ldorfman - שיחה 00:52, 19 באפריל 2010 (IDT)

הערה

שלום עוזי,
אני לא יודע עד כמה תהיה לזה השפעה, אבל אני מוכרח לומר שמרבית ערכי המתימטיקה כאן כתובים בשפה גבוהה מידי ובפירוט מועט. אדם בעל השכלה תיכונית בסיסית במתימטיקה צריך לעמול קשות כדי להבין הרבה ערכים בסיסיים. כך גם מרבית הערכים הללו לא נפתחים בהגדרה שווה לכל נפש. דווקא כאחד שלא יודע מתימטיקה מספיק טוב, אני יודע לומר לך שכמעט כל דבר במתימטיקה ניתן להפשטה בכמה משפטים בסיסיים וכלליים - במה הוא עוסק, מהי מטרתו וכדו'. קח כדוגמה את הערך חשבון אינפיניטסימלי; ההגדרה "השתנותן של פונקציות" היא לגמרי חלולה. לך אולי לא, אבל לאדם שלא יודע מה זה חשבון דיפרנציאלי ההגדרה הזו שווה קדחת. זה מקביל למצב בו הערך מיגו יוגדר במילים "מיגו עוזר לבעל דין שטוען טענה חלשה". אני מציע אפילו להקים מיזם בנושא, כי זה נוגע לעשרות ערכי מתימטיקה שנתקלתי בהם, ושלא עזרו לי כמעט במאום. גוונא + שיחה + התגלה פרק חדש ברמב"ם זרעים! 03:29, 18 באפריל 2010 (IDT)

לגבי הדוגמא: לא כתוב "השתנותן של פונקציות", אלא "השתנותן של פונקציות". זו כמובן טעות; תיקנתי ל"השתנותן של פונקציות ממשיות", ועכשיו הכל אמור להיות יותר ברור. עוזי ו. - שיחה 09:54, 18 באפריל 2010 (IDT)

לא ראיתי שהיה שם שינוי... אבל אוקיי, הלכתי לפונקציה ממשית, וזה בהחלט לא מבהיר את העניין. טוב, אז לפונקציה - גם שם לא משהו. חזרתי לפונקציה ממשית, ושם מצאתי את המונח ערך מספר ממשי, מה זה? טוב, גם לשם. הבנתי בערך מה זה מספר ממשי, אז חזרתי לפונקציה ממשית, ואני מבין שהיא "מחזירה" מספרים ממשיים. אני מנחש לעצמי מה זה "מחזירה", וחוזר לחשבון אינפיניטסימלי, ומרוב בערךים אני מקבל מושג כללי ביותר על מהותה של פונקציה. שכחתי מאיפה באתי, והכותבים פספסו את מטרתם. גוונא + שיחה + התגלה פרק חדש ברמב"ם זרעים! 10:05, 18 באפריל 2010 (IDT)

גוונא, למרות ששמעתי כבר רבים הטוענים שהערכים אצלנו בפיזיקה ובמתמטיקה כתובים ברמה גבוהה מידי, אני חייב לציין שכמו בכל תחום, כדי להבין מושגים מתקדמים, יש לדעת את הבסיס (כדי לדעת מהם מיקרואוגניזמים, רצוי שתדע קודם מהו אורגניזם). נכון במיוחד הדבר במתמטיקה, בה לדעתי, רבים מהמונחים מזכירים אחד את השני בשמם, אולם כדי לדעת כיצד להשתמש בהם, יש להבחין בהבדלים ביניהם ולהבין היטב את משמעותם. Ldorfman - שיחה 11:25, 18 באפריל 2010 (IDT)

לא, אין צורך לדעת מהו אורגניזם כדי להבין מהו מיקרואורגניזם, מהסיבה הפשוטה שהערך אורגניזם כתוב בצורה הברורה כמעט לכל ילד, ומי שרוצה יכול לקרוא אותו. במתימטיקה ערכים לא מובנים בנויים על ערכים לא מובנים אחרים. גוונא + שיחה + התגלה פרק חדש ברמב"ם זרעים! 12:42, 18 באפריל 2010 (IDT)

אני מסכים עם גוונא. עלינו לשאוף שגם מי שהשלים חינוך יסודי בלבד, יוכל להתוודע כאן לידע המתמטי אותו רוכשים בתיכון. ברי"א • שיחה • ד' באייר ה'תש"ע • 13:14, 18 באפריל 2010 (IDT)

בעקבות הערתך, הוספתי ביאור למילה "מחזירה" בערך פונקציה ועשיתי שינוי קטן בערך פונקציה ממשית, ערכתי את הערך חשבון אינפיניטסימלי לפי הערתו של עוזי. כרגיל, תלונות ספיצפיות, קלות יותר לטיפול מתלונות כלליות. בברכה, איש המרק - שיחה 13:28, 18 באפריל 2010 (IDT)

גם אני מסכים לכך. ערכי המתמטיקה קשים לא רק לבוגרי יסודי אלא אף לבוגרי תיכון שלא פנו ללמוד מתמטיקה באוניברסיטה. יש לי את הרושם כי הם טובים בעיקר למי שכבר עברו קורסים גבוהים במתמטיקה, לשמש להם כתזכורת או כראשי פרקים. לעיתים ישנם ערכים שבהם מגובבים נוסחאות על גבי נוסחאות שלא אומרות דבר למי שאינו בתחום. בכדי להקל על ההבנה של הערכים היה ניתן ל"תרגם" את השפה המתמטית לעברית. למשל כדוגמה מפיזיקה, לצד הנוסחה הבאה של כוח הכבידה ${\displaystyle F={{Gm_{1}m_{2}} \over R^{2}}}$ אפשר לכתוב באופן מילולי "חוק המשיכה האוניברסלי קובע כי שני גופים בעלי מסה ימשכו ביחס ישר למסתם, וביחס הפוך לריבוע המרחק שביניהם". אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 13:41, 18 באפריל 2010 (IDT)

אני מניח שברי"א מבין פה לליבי, כי שנינו בוגרי החינוך החרדי (?), וזה אחד החסרונות הבולטים בו.

איש המרק, אתה צודק שהרבה יותר קל לטפל בתלונות ספציפיות, אבל חשוב שמי שעוסק בערכים מסוג זה יהיה מודע לקושי של אחרים להבין אותם, כך שאולי תהיה לזה השפעה על כתיבת ערכים בעתיד.

אפי, בדיוק לזה התכוונתי, ובדגש על מה שכתבת בצד; כלומר, שייכתבו גם הנוסחה וגם פירושה. גוונא + שיחה + התגלה פרק חדש ברמב"ם זרעים! 14:08, 18 באפריל 2010 (IDT)

רק למען הסר ספק, אבהיר כי אותו המצב קיים גם בערכי ביולוגיה, פיזיקה, כימיה ואף אמנות. או בקיצור: בכל תחום לא עממי. Rex - שיחה 14:44, 18 באפריל 2010 (IDT)

1. ויקיפדיה היא אנציקלופדיה ולא ספר לימוד. הנתון הזה מטיל מגבלות לא פשוטות על סגנון הדברים ועל מידת הפירוט שראוי להכנס אליה. לו הייתי צריך להסביר מושגים כמו חשבון אינפינטיסימלי בהרצאה, הייתי יכול להעזר בתרשימים, בשאלות מנחות, ב"תארו לעצמכם ש-", בדוגמאות בנליות, בטענות שגויות שאפשר יהיה לתקן בעוד רגע, וכדומה. כשכותבים ערך, אנחנו מוגבלים למבנה לוגי מאורגן - הגדרה (נכונה!) ומבוא קונקרטי קצר, ורק אז יכול לבוא גוף הערך. אין הרבה מקום למוטיבציה ולהרצאות כלליות. מובן שלכל המגבלות האלה יש גם צדדים חיוביים (אחרת אפשר היה להתעלם מהן): הן בונות ערך שאפשר ללמוד אותו, יותר מאשר ערך שאפשר ללמוד ממנו.
2. קישורים פנימיים הם פתרון מצוין למי שאינו מבין מושג מסויים. גם להם יש מגבלות: אפשר לקשר למושגים טכניים, אבל לא לרעיונות; והערך שאליו מוביל הקישור מוכרח להכתב עבור עצמו, ואינו יכול לשרת את כל הערכים שמפנים אליו. לפעמים נוצרים מעגלי קישורים. ובהמשך לסעיף הקודם, אי-אפשר להקדים לערך סדרת הנחיות מהצורה "אם אינך מבין נושא א' או מושג ב', קרא ערך ג' וחזור לכאן"; זה לא מקצועי. צריך להתאמץ למסור את אותה אינפורמציה בלי להגיד במפורש שהיא נמסרת.
3. אני לא חושב שאפשר להאשים את הערכים על נושאים מתמטיים בשפה גבוהה. מלבד החלקים הטכניים שלה, העברית המתמטית היא שפה די רזה.
4. ובכל זאת, לרמות אי אפשר. על רוב הנושאים המתמטיים קשה לכתוב באופן שיתאים לקריאה אגבית. אני מפקפק בטענה ש"כמעט כל דבר במתימטיקה ניתן להפשטה בכמה משפטים בסיסיים וכלליים - במה הוא עוסק, מהי מטרתו וכדו'". זה נכון אולי למשולש ומשוואה ממעלה שלישית, אבל הייתי רוצה לקרוא משפטים בסיסיים וכלליים שיסבירו אלגברת לי, מכפלה טנזורית או מרחב האוסדורף.
5. חשבון אינפיניטיסימלי באמת עוסק בהשתנות של פונקציות (ממשיות, ונושאים הנגזרים מזה). ליתר דיוק, השתנות הערכים של הפונקציה, כשמוסיפים לארגומנט ערכים אינפיניטיסימליים: זה הבסיס לגבול, רציפות, נגזרת, ואפילו רציפות במדה שווה. בדומה לזה, מיגו הוא סוג של טענה שבעל-דין יכול לטעון כדי לחזק את עמדתו. במקום לומר מה זה עושה, עדיף לומר לאיזו משפחה זה שייך. כשאי-אפשר לתת את כל הפרטים, זה פתרון לא כל-כך רע.
6. מיזם לשיפור ערכים כאלה הוא רעיון מבורך, ואני אשתתף בו בשמחה. בהזדמנויות קודמות כבר הצעתי את שיטת העבודה: בחר ערך; אני אסביר בדף השיחה במה מדובר, עד שהנושא יובהר; מי שירצה יערוך את הערך לפי ההבנה החדשה; אני אנקש אי-דיוקים.
7. הדוגמא ${\displaystyle F={{Gm_{1}m_{2}} \over R^{2}}}$ שבה מופיעים משתנים לא מוגדרים כמעט אינה קיימת במתמטיקה. מצד שני יש לא מעט סימנים מקובלים במתמטיקה, ו(מסיבות טכניות) אי אפשר עדיין לקשר ישירות מן הסימן. לפעמים אפשר להוסיף בשולי הביטוי "כאשר ${\displaystyle \ \wr }$ היא מכפלת זר", אבל זה לא מעשי כשהמרחק בין נושא הערך למורכבות הסימון עולה על 2-3 מדרגות. עוזי ו. - שיחה 00:53, 19 באפריל 2010 (IDT)

בוא ניקח לדוגמה את הערך לוגריתם (חוץ ממה שהערך על הפנים כערך, ובמיוחד בהשוואה למקבילו האנגלי). האם לא ניתן להסביר את מהותו באופן הרבה יותר ברור בעברית? מה קורה שם ולמה זה בדיוק מועיל? את המושג הזה הבנתי לראשונה רק בגיל 35, אצל פרופסור למחשבת ישראל, כי בתיכון לימדו אותי לפתור לוגריתמים עם החוברות כמו תוכי, אבל לא הסבירו לי, מה בדיוק אני עושה ולשם מה אני צריך לעשות זאת. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 10:53, 19 באפריל 2010 (IDT)

תודה על התגובה המפורטת. אבל במקום להיכנס לטיעונים, אקליד את פתיחת הערך חשבון אינפיניטסימלי באנציקלופדיה העברית: ”מקצוע בסיסי של המתימטיקה הגבוהה החדישה; שיטה המשתמשת בתאוריה של הגבול (ע"ע) לחקר בעיות רבות של האנליזה (ע"ע). החשבון האינפיניטסימלי היה ומוסיף להיות מכשיר רב-יכולת בפיתוח החשיבה המתמטית ובפתרון בעיות חישוביות ומעשיות במדעי הטבע, בהנדסה, מדעים ובמקצועות אחרים.”

אתה מבין למה אני מתכוון? לשם הבהרה נוספת, ראה את הפשטות בה מגדירים את תפקיד הפונקציה בנושא הנ"ל: ”על ידי ביטוי מתמטי פשוט, למשל ווי שווה שני איקס ועוד 3 (המשווא היצרה לי פה בעיה); אם נציב במשוואה זו ערך מספרי ל-X, נוכל לחשב את הערך המתאים של Y.”

כל כך בהיר. גוונא + שיחה + התגלה פרק חדש ברמב"ם זרעים! 22:49, 19 באפריל 2010 (IDT)

גוונא'לה, אין מה לעשות. נגזר עלינו שלא להבין בדברים האלה, כפי ש(כנראה) נגזר על אחרים שלא להבין דקויות של "זיקה"... ברי"א • שיחה • ו' באייר ה'תש"ע • 00:10, 20 באפריל 2010 (IDT)

חס ושלום, מי שמבין את זיקה יכול להבין טוב גם את זה... רק צריך את השפשוף שמקבלים תלמידי תיכון במהלך שנות הלימודים שלהם, שאין לבחורי ישיבה... גוונא + שיחה + התגלה פרק חדש ברמב"ם זרעים! 17:42, 20 באפריל 2010 (IDT)

סליחה, אבל לדעתי הפתיח שלנו יותר טוב, בפתיח של האנציקלופדיה העברית נמסר מעט מאוד מידע. המשפט הראשון נטול משמעות, מה זה אומר "מתמטיקה גבוהה וחדישה?" (הקורא התמים עלול לחשוב שמדובר במשהו שהמציאו אתמול, זה הרי "חדש" או שמשתמשים בזה רק פרופסורים, זה הרי "גבוה"). והמשפט השני "שיטה המשתמשת בתאוריה של הגבול (ע"ע) לחקר בעיות רבות של האנליזה" הוא משפט נטול משמעות לחלוטין למי שאינו יודע מה זה "גבול" ו"אנליזה" (הראשון לא מוכר כלל לבוגר תיכון והשני לא מוכר בשמו הלועזי) והוא גם לא מקיף את כל התחום. בעוד שבפתיח של ויקיפדיה יש מושג "פונקציה" שהוא ברור, לפחות בערך, לבוגרי 4 יחידות (גם 3?), והמושג "השתנותן של פונקציות", שלדעתי הוא לא כל כך מוצלח, אבל נותן אינטואיציה על מה אמור לדבר הערך. התיאור של למה משמש הדבר הזה, אכן חסר בפתיח של ויקיפדיה אבל המילים "מכשיר רב יכולת" הן מיותרות. בברכה, איש המרק - שיחה 21:33, 20 באפריל 2010 (IDT)

משאלת הלב הזו, שערכי המתמטיקה יהיו כתובים בשפה שווה לכל נפש, עולה מדי פעם מחדש, אך מדובר בתקוות שווא. מניסיוני אני יודע שאדם יכול לקרוא מאמרים אקדמיים במדעי הרוח ובמדעי החברה, גם ללא השכלה ספציפית בתחום זה. אולי לא יבין כל מילה וכל רעיון, אך בוודאי יבין את רוח הדברים. הסיבה לכך פשוטה: מאמרים אלה כתובים בשפה שהקורא מבין (עברית, אנגלית וכו'), שבה משובצים פה ושם מושגים מקצועיים, ועוסקים בנושאים שאדם פוגש בחייו. לעומת זאת, במדעים מדויקים (לא רק במתמטיקה, גם בפיזיקה ובכימיה) אין שום סיכוי שאדם יבין מאמר אקדמי ללא השכלה ספציפית נאותה. השכלה זו נדרשת כדי להבין את הסימנים, שכבר הם אינם מחיי היומיום, ואת המילים ואת המשפטים, שכולם עוסקים ברעיונות מופשטים ולא פשוטים. פופולריזציה זה נחמד, אבל לא תמיד אפשרי.

בסיפור הבא אין נחמה רבה, אבל בכל זאת: לפני שנים רבות קראתי מאמר מאת עדי שמיר בירחון CACM, שהוא ירחון במדעי המחשב הפונה "לכל המשפחה", כלומר אינו דורש התמחות מעמיקה. תוך כדי קריאה הגעתי לנקודה שבה כתב שמיר "קל לראות". לאחר שבמשך חצי שעה ניסיתי לראות ולא ראיתי, הבנתי ששמיר פונה לקוראים טובים ממני. דוד שי - שיחה 22:13, 20 באפריל 2010 (IDT)

מה שאתה אומר מעניין, ומחדד אצלי את ההבנה שהשפה המקצועית של ערכים מסוג זה עושה בכוונה תחילה שימוש במינון גבוה של מונחים מקצועיים. השאלה האם באמת יש מקום להשוואה בין מאמרים, שלרוב נועדו לומר דבר מה חדש, לבין הגדרות של מושגים בסיסיים.

כמו שעוזי הדגים קודם, יש ערכים שכנראה לא ניתן לכתוב בשפה פשוטה. אבל מסתבר שערכים הבסיסיים כמו פונקציה, חזקה (מתמטיקה) או נגזרת, אפשר להגדיר בשפה פשוטה יותר, כזאת שבאמת תעזור לקורא הבור. ואשתמש דווקא בהשוואה שלך למקצועות אחרים ממדעי הטבע, ואקח את הערך אורגניזם כדוגמה לערך קריא ובהיר גם לבור בנושא כמוני. אני מניח שאף אחד מהכותבים כאן לא מתיימר להיות לא-פופולארי, לזה נועדנו, ואני מקווה שנעשה את זה בצורה הכי טובה שאפשר. גוונא + שיחה + התגלה פרק חדש ברמב"ם זרעים! 22:24, 20 באפריל 2010 (IDT)

אני שותף לגישה הפסימית של עוזי ודוד. המבנה של המתמטיקה לא מאפשר לכתוב עליה בצורה פשוטה. מתמטיקה לא עוסקת במציאות, היא בנויה רבדים על גבי רבדים כאשר יש להכיר כל רובד קודם כדי להבין את הבא ודרוש ניסיון רב בהתעסקות עימה בכדי לחשוב עליה ברמת ההפשטה הראויה. אנשים שרגילים למתמטיקה תיכונית (ובוודאי יסודית) יתקשו מאוד בהבנת הרעיונות של מתמטיקה אמיתית. הצורה בה מציגים את המושגים והגדרות לפונקציה, חזקה או נגזרת בתיכון תחטיא את האמת המתמטית והרציונל מאחוריהן. אם ינתנו הערות קרונקרטיות ניתן לעבוד לשיפור המצב, ואף המיזם המוצע מבורך. אך אל תפתחו ציפיות שאדם יוכל ללמוד מתמטיקה מקריאת ערך בוויקיפדיה. דניאל ב. 22:38, 20 באפריל 2010 (IDT)

פליקס קליין

שלום עוזי. אשמח אם תגיה את הערך פליקס קליין, שחלקו העיקרי תורגם מוויקי האנגלית. במיוחד יש לוודא שלא טעיתי במונחים המתמטיים, ואולי לתרגם משפטים אחדים שהתקשיתי לתרגם. תודה, דוד שי - שיחה 09:15, 24 באפריל 2010 (IDT)

ערכתי. יש הרבה מה לכתוב על חבורת קליין, ואולי אגיע לזה בהמשך הסמסטר. עוזי ו. - שיחה 21:52, 24 באפריל 2010 (IDT)

קו השרשרת

אני לא מבין. קו השרשרת הוא לא פרבולה? לאדם פשוט כמוני התמונה לדוגמא מראה פרבולות. אנדר-ויק • פורט"ל להט"ב חוגג שנה, וקורא לך לתרום ערך 16:51, 25 באפריל 2010 (IDT)

אבל זה כתוב במפורש בערך... אני אוסיף שם הבהרה. עוזי ו. - שיחה 17:10, 25 באפריל 2010 (IDT)

פרודיות-עצמיות

ראה שיחה:המשפט הטיפשי של האריתמטיקה#ההוכחה. האם הגיע הזמן? תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 09:10, 26 באפריל 2010 (IDT)

בערך יש הוכחה מלאה של המשפט. האם לדעתך חגיגות המאה-אלף מצדיקות הרחבה פרודית שלה? עוזי ו. - שיחה 09:44, 26 באפריל 2010 (IDT)

לא התכוונתי דווקא בהקשר לערך הזה . תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 09:49, 26 באפריל 2010 (IDT)

שתראה שאני תמיד חושב עליך

yanshoof • שיחה • מיזמון ערכים שאינם במעקב יצא לדרך! 14:43, 26 באפריל 2010 (IDT)

מצויין. זו גם הזדמנות לקשר למאגר הדוגמאות המשעשע שהופיע בעיתון "הארץ". עוזי ו. - שיחה 15:21, 26 באפריל 2010 (IDT)

אני מאמץ את ה"מדברים בקול רעם". זה מזכיר לי את המזנון... yanshoof • שיחה • מיזמון ערכים שאינם במעקב יצא לדרך! 00:28, 27 באפריל 2010 (IDT)

ועוד ביוט: . ‏odedee • שיחה 10:18, 20 במאי 2010 (IDT)

גדעון לבינסון

הוא אכן ראש המחלקה לקומפוזיציה בב"א? ניר 121 - שיחה 01:47, 27 באפריל 2010 (IDT)

יש בבר-אילן מחלקה למוזיקה, ובה תוכנית (לתואר שני) בקומפוזיציה. עוזי ו. - שיחה 02:46, 27 באפריל 2010 (IDT)

ויצטום

בחיי, הסתמכתי בין היתר על התעלמותך כאן מדברים שכתבתי מספר גרסאות קודם לכן. אבל שיהיה, מצידי תמשיך לראות בי כסוג של טרול, אלמד לחיות עם זה. Rex - שיחה 14:07, 27 באפריל 2010 (IDT)

לא השתתפתי בדיון משום שהערך הפך להיות שדה קרב, וזה משעמם. חלילה, אני לא רואה בך טרול - אבל מחקת רשימה מובהקת של פרסומים מדעיים, בטענה שגויה בעליל שהם אינם פרסומים מדעיים, ולכן שחזרתי. עוזי ו. - שיחה 14:41, 27 באפריל 2010 (IDT)

אהה סבבה. Rex - שיחה 16:05, 27 באפריל 2010 (IDT)

בקשה לבדיקה

שלום, בהתאם לנאמר במשפט השני בויקיפדיה:בודק/בקשות לבדיקה אני פונה על מנת להסב את תשומת לבך לבקשה העומדת פתוחה שם.

בתודה, אורי • שיחה 20:02, 28 באפריל 2010 (IDT)

עניתי שם. עוזי ו. - שיחה 00:48, 29 באפריל 2010 (IDT)

על השחתות פוליטיות

קראתי בעיון ובעניין את דבריך במזנון, ורציתי להתייחס לנושא ההשחתות הפוליטיות, האדישות אליהן וחלקם של הבירוקרטים בכך. דומני שכבר כתבתי לך בעניין. הגם שאני מבין ללבך בנושא, אינני יודע מדוע הבירוקרטים דווקא, או המפעילים דווקא, הם הנושאים באחריות לכתיבתם של הערכים הפולטיים בצורה "אנציקלופדית". זוהי אחריות של הקהילה כולה, והיא בוודאי גדולה ממה ששלושה אנשים עסוקים יכולים לקחת על עצמם לבדם. העשייה הוויקיפדית מגוונת דיה ועשירה דיה, ואפילו מלאכת הניטור למיניה מרובה וסיזיפית דיה. מדוע מפעיל (או בירוקרט) שאיננו שש לבדוק בציציות של כל עריכה בכל ערך עם פוטנציאל פוליטי מועל בתפקידו? דווקא בערכים האלה, בסופו של דבר אני חושב שיש איזון הדדי (בלתי מושלם, נכון) בין העמדות הפוליטיות השונות (ב"ה יש לנו "משחיתים פוליטיים" מכל קצות הספקרטום). לא שאני מעודד חלילה השחתה או הטייה פוליטית בערכים מכל סוג, אבל אינני רואה את תפקידי כממוקד בזה דווקא, ואינני יודע מדוע עלי להרגיש אשם על כך. יש לי דרכים מועילות יותר לתרום לוויקיפדיה, גם במישור הניטור. אם הייתי רוצה להיות עסוק כל היום בוויכוחי ימין-שמאל אינסופיים על הסכסוך הישראלי-פלשתיני וגרורותיו, הייתי מצטרף לאחד מעשרות פורומים על פוליטיקה באינטרנט. ‏Harel‏ • שיחה 00:29, 29 באפריל 2010 (IDT)

הבירוקרטים בוודאי אינם אחראים על תוכנם של הערכים האלה; גם לא המפעילים. אבל אנחנו משלמים לביורוקרטים כדי שיהיו אחראים על תקינות המנגנונים, ולא כדי שיהיו מפעילים חרוצים במיוחד. חובתם הראשונה היא להכיר בבעיה, כשיש בעיה (או להסביר לנודניקים כמוני למה אין בעיה, אם אין). אחר-כך אפשר יהיה לחשוב מה עושים איתה (הפתרון שדרור K הדגים את כשלונו המצמרר בויקיפדיה האנגלית עשוי לעבוד להפליא במקום קטן כמו זה). יתכן גם שהחמצת את דעתי על האופן שבו טיפלת באחד המקרים האחרונים. עוזי ו. - שיחה 00:55, 29 באפריל 2010 (IDT)

תודה על ההבהרה. אני עדיין סבור שבעיית העריכותה הפוליטיות היא בעיה אחת, חשובה, מבין סדרה של בעיות חשובות ומוכרות שמלוות את ויקיפדיה: הפרות זכויות יוצרים, ערכים פרסומיים, ערכים נפוטיסטיים, ערכי "ויקי ב'" במצב רע, דורסנות כלפי חדשים, מנגנון טכנולוגי מוגבל ביסודו ועוד ועוד - הרשימה בוודאי איננה ממצה וגם איננה מסודרת בסדר כלשהו. אינני סבור שהערכים הפוליטיים הם הבעיה בה"א הידיעה דווקא, אבל אני מוכן שתשכנעני אחרת. בכל אופן, ולמרות העקיצה הנבזית-למדי ששיגרת לעברי בעניין, אני מוכן בחפץ לב לדון איתך בהרחבת אותו מנגנון. כיצד אתה מדמיין אותו? כיצד יתפקד? האם יש לנו האנשים המתאימים לכך? האם משתמש:Harel/המעבדה הסודית היא משהו בכיוון מה שאתה מציע? יש שיאמרו שדווקא במקום קטן מנגנון כזה ייכשל קשות, כי כולם מכירים את כולם ולא ניתן לערוך שום בירור נטול פניות. מה תשיב להם? ‏Harel‏ • שיחה 10:07, 29 באפריל 2010 (IDT)

עלה והצלח

הרעיון שהעלית במזנון לשנות את מנגנון הסרת ההראשות כך שהוא לא יהיה כפוף לרשימה של עבירות מסויימות הוא ראוי וטוב. אני מחזק את ידיך על מנת שתפעל לקידומו, בין אם תעבור ההצעה הנוכחית ובין אם לאו. יש אמנם קשר בין הדברים, אבל הוא רופף למדי בשלב זה, ועל כן אני מקווה שבבוא היום תפעל לניסוח ויישום הצעתך זו. באותו יום אשמח לתמוך בהצעה. אורי • שיחה 03:12, 29 באפריל 2010 (IDT)

הכח להשחית

אהלן עוזי,

ברגע של חולשה קפצתי לפרלמנט ומשם למזנון. נהניתי לקרוא את דבריך, ובעיקר נהניתי מהמקצב הסדור שלהם. אפשר כמעט לשמוע אותם מדוקלמים, עם טיפופי רגליים בהפוגות הנכונות.

אשר לתוכן הדברים, אני שותף להרהוריו של הראל דלעיל. עם הזמן גובר בי החשש שקבוצה נחושה דיו של אנשים יכולה להטות כמעט כל ערך כרצונה, בהינתן שלרוב הציבור לא באמת אכפת מה כתוב בערך, כל עוד הוא מעוצב כהלכה ומיוחס לביבליוגרפיה כלשהיא. הטיות כאלה עלולות לנבוע מביטחון עצמי מופרז של הדיוטות ולא רק משאיפה לקדם מטרות מסחריות או פוליטיות (,,,).

לילה טוב ושבת שלום, ליאור ޖޭ • ט"ז באייר ה'תש"ע • 01:47, 30 באפריל 2010 (IDT)

ערכים יתומים

אודה לך אם תוכל בבקשה למצוא ערכים מאמצים לקומבינטוריקה קיצונית ולתוכנית קמ"ע. תודה רבה - Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 14:41, 5 במאי 2010 (IDT)

שיחה:משפטי_האי_שלמות_של_גדל#שאלת הבהרה

התווספה שאלה חדשה. גדי אלכסנדרוביץ' - שיחה 11:59, 6 במאי 2010 (IDT)

מטריצה נורמלית

היי עוזי, מה נשמע? תוכל להסתכל על הערך ולבדוק? איתי פ. • שיחה 21:16, 15 במאי 2010 (IDT)

הוספתי כמה הערות. עוזי ו. - שיחה 22:30, 15 במאי 2010 (IDT)

תודה רבה! שבוע טוב! איתי פ. • שיחה 22:31, 15 במאי 2010 (IDT)

אפילו אם

שלום עוזי, החמרת עם משתמש:חם שלא לצורך. ראה דברי בדף שיחתו ובויקיפדיה:לשון#אפילו אם. דוד שי - שיחה 22:11, 16 במאי 2010 (IDT)

המילון טועה. מדוייק יותר - מי שמפעיל אותו טועה. הטעות היא בסברה שהמילון מציע מלים זהות, כאילו מדובר בהגדרה מתמטית. זה כנראה בלתי אפשרי (משום שהמילון סופי). הגדרות מילוניות של מלים בסיסיות בשפה מציעות מלים קרובות, שהמעבר אליהן אינו מעוות את המשמעות ביותר, גם אם המקור לעולם מדוייק יותר מן התחליפים. אבן-שושן עצמו אינו מסתפק בהחלפה "אפילו"="גם אם", אלא מציע כמה אפשרויות: "אף אילו", "גם אם", "גם", "אף". ומפרש - "אפילו אם" = "גם אם" (הרי לך סתירה ברורה להגדרה הקודמת, לו היתה זו הגדרה), ואפילו אסמכתא מביאליק מביאים שם: "אפילו אם יחפשו בנרות לא ימצאו". עוזי ו. - שיחה 22:52, 16 במאי 2010 (IDT) 

בכל מקרה לא באמת ניתן לדבר כאן על "טעות"; הרי אף המילה "אפילו" עצמה פירושה בעצם "אף אם אם", כך שאף היא כאילו בגדר "טעות". אביעדוס • ד' בסיוון ה'תש"ע, 22:57, 16 במאי 2010 (IDT)

ממש ברגע זה הפסדנו ויקיפד. אין לי מושג לאיזה סוג ויקיפד הוא היה הופך אבל ברור שהוא הגיע עם כוונות טובות ולא במטרה להשחית, יכול מאד להיות שדיון בדף השיחה במקום שיחזור של כל עריכותיו היה מביא לתוצאה נעימה יותר. בגינס - שיחה 23:02, 16 במאי 2010 (IDT)

מצער מאד (במיוחד מצער שהמשתמש לא השאיר דרך ליצור איתו קשר אימייל). השיחזור לא היה של "כל עריכותיו", ובא בצמוד להסבר בדף השיחה שלו. הסברתי שם מדוע הוא טועה, וחבל שלא זכיתי לשום תגובה. עוזי ו. - שיחה 23:09, 16 במאי 2010 (IDT)

40 עריכות לויקיפד חדש זה רוב אם לא כל עריכותיו. בגרסה הקודמת של דף המשתמש הוא כתב משפט שמסביר את העלבון שהוא חש כעת. משהו בסגנון - נרשמתי על מנת שיתיחסו אלי ברצינות. פירוש שלי - נרשמתי על מנת שיפסיקו לשחזר אותי. והנה שוחזרו עריכות רבות שלו לפני שניתנה לו האפשרות להגיב על הטענה בדף השיחה. בגינס - שיחה 23:13, 16 במאי 2010 (IDT)

בתגובה לדבריך בכיכר העיר, אסביר לך מדוע אני חושב שהעריכות של המשתמש הן בהחלט "מזיקות ביותר", ומדוע היה צורך לשחזר אותן באופן גורף. נניח, לשם חידוד הנקודה, שמתוך אותן 40 עריכות (למעשה 34), כולן היו מוצלחות, פרט לאחת - שעיקרה מתוכן משפט חשוב בערך מסויים. אותה עריכה, משעה שהיא מתקבלת ושוקעת לבלי הבחן, אינה ניתנת לאיתור, משום שהשגיאה אינה ניכרת בקריאה רופפת של הערך. צריך ממש *לעיין* בערך (כפי שעשה מי שכתב אותו, בראשונה) כדי להבחין בה. לעומת זאת, כל שאר התיקונים (שהם כאלה אולי בעיני טהרנים מושבעים) אינם מעלים ואינם מורידים, ואין אף קורא שמשמעות הקריאה מתעוותת בעיניו כשהוא קורא ערך שבו הם לא נעשו. כלומר, כדי להרוויח 39 תיקוני סגנון שאינם משפיעים על התוכן, עלינו לשלם בנזק משמעותי ובלתי חוזר לאחד הערכים. המחיר הזה גבוה מדי. נכון שהרוב המכריע של ערכי ויקיפדיה כתובים בסגנון קלוקל ובעברית הטעונה הקצעה ושיוף. לכן מי שיחל לעבור בין הערכים כשהוא חמוש ברצון טוב, חריצות, וחוסר הבחנה, יועיל, מספרית, ליותר ערכים; באותו זמן הוא עשוי להזיק באופן משמעותי לערכים, בודדים אולי, שהם מן הרבים שנכתבו בתשומת לב מרובה. עוזי ו. - שיחה 23:41, 16 במאי 2010 (IDT)

אתה מחפש ויקיפד מושלם שאינו טועה לעולם, אך מלאכי השרת אינם נוטים לכתוב בוויקיפדיה. משתמש:חם עשה תיקונים ראויים רבים (עם אחדים אף אתה הסכמת). אם באחד מהם טעה, יש לתקן טעות זו, ובשום אופן לא לפסול כליל את כל עריכותיו. דוד שי - שיחה 23:47, 16 במאי 2010 (IDT)

העריכה הראשונה שבדקתי היתה מחיקת המלה אפילו בתקציר "עיצוב". זו השחתה, ומשנתקלתי בה חששתי שהמשתמש הסווה באופן הזה עוד תקלות רבות, ושחזרתי את התיקונים שעשה תחת התקציר הזה. באותה דקה ממש כתבתי לו בדף השיחה, בציפיה להסבר, והתחלתי לבדוק בעיון את כל העריכות. עוזי ו. - שיחה 00:10, 17 במאי 2010 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: עוזי, אנחנו חיים במדינה שחלק ניכר מאזרחיה כותבים את שפתה הרשמית בשגיאות כתיב, ניסוח ודקדוק. גם אני, שאני יליד הארץ וגדלתי בסביבה דוברת עברית לא יכול להתהדר בעברית צחה ונטולת שגיאות. ולכן גם אנשים עם רצון טוב עלולים לשגות. המקרה שהיה כבר אבוד ואני מניח שאותו ויקיפד לא יחזור, אבל אפשר במקרה דומה להבא לשחזר רק את העריכה השגויה ולהסביר. יכול להיות שהיית זוכה לשיתוף פעולה מצדו והייתם מגיעים להסכמות. מוטי - שיחה 23:51, 16 במאי 2010 (IDT)

מותר לשגות; הטעיה (בדמות התקציר "עיצוב") היא משהו אחר. המשתמש לא נחסם, חלילה; הוא לא הגיב לפניה שלי אליו, ונעלם. חבל מאד. עוזי ו. - שיחה 00:10, 17 במאי 2010 (IDT)

התקציר בוודאי היה שגוי, אך התגובה לשגיאה זו חמורה מדי לטעמי. כדברי יהושע בן פרחיה: "הווי דן כל אדם לכף זכות". דוד שי - שיחה 00:18, 17 במאי 2010 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: כתבתי לפני התנגשות עריכה: המשתמש גזר מלחמה על "אפילו" בלא להפעיל מחשבה ושיקול דעת. האמירה שניתן היה להשתמש בדפי שיחה של עשרות ערכים אין לה על מה שתסמוך: רבים נוהגים לעקוב אחרי ערכים שערכו, ומעטים נוהגים לעקוב גם אחרי דפי השיחה של ערכים אלו, ובוודאי שכך הדבר כשהמשתמש סימן עריכות אלו כמשניות וכתב בתקציר "עיצוב". לא קראתי את כל העריכות שנהפכו, אך בכל אלו שקראתי העריכה היתה שגויה וההיפוך נכון. יתרה מזאת: לפחות מספר מעריכותיו ש*לא* בוטלו שגויות גם כן, וחבל שלא בוטלו (ולוא הייתי מנטר הייתה לי עכשיו עבודה לשעה שעתיים). אולי אכן היה מתפתח כאן ויקיפד למופת, אך במקרה של ויקיפד המתחפש לבוט (ואפילו בוט פגום) לא נכון לדעתי לקבל את עריכותיו השגויות "בסלחנות" רק כדי לא להפסידו. בכבוד, קיפודנחש - שיחה 23:55, 16 במאי 2010 (IDT)

אפשר היה לפנות אליו בדף השיחה שלו ולבקש ממנו קודם כל שיפסיק לשנות את "אפילו אם". אני מניח שהוא בא עם כוונות להועיל וכנראה שפנייה אליו הייתה זוכה לשיתוף פעולה. מוטי - שיחה 00:00, 17 במאי 2010 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: עריכותיו (למעט בערך פונקציה עולה) לא היו שגויות. יש הסוברים ("ודייק", יהודה ליבס ואני), שעריכותיו תיקנו טעות, או לפחות יש בהן שיפור סגנוני, ויש הסוברים שלא תיקנו (למשל יאיר אור ), אך לא הזיקו. ודאי לא היה צורך בשחזור גורף שלהן. דוד שי - שיחה 00:02, 17 במאי 2010 (IDT)

ראה תשובתי להלן. עוזי ו. - שיחה 00:11, 17 במאי 2010 (IDT)

זה כבר "חלב שנשפך", אפשר לדעתי להניח לנושא (ולעוזי) מוטי - שיחה 00:05, 17 במאי 2010 (IDT)

עוזי ו., לאחר שהתברר לי שיש תומכים מכובדים בצירוף "אפילו אם", נראה לי שהחמרתי אתך כשחשבתי ששיחזוריך החזירו טעות לערכים, ועל כך אני מתנצל. דוד שי - שיחה 00:40, 17 במאי 2010 (IDT)

סליחה שאני מתעלק על דף השיחה של עוזי, אבל יש כאן עניין משמעותי. קודם כל, אין זה נכון שרק העריכה בפונקציה עולה הייתה שגויה. לפחות עוד מספר עריכות (ספציפית, ברירה קבוצתית, ספירלת אולם, שנאת סיכון, עץ סיפות, סוגיית הפצצת אושוויץ (את שלושת האחרונות דוד החזיר - לדעתי בטעות) הן שגויות, וכנראה יש עוד. אחת הסיבות שאני מנג'ס היא שאחת התרומות הראשונות שלי לויקיפדיה - עוד כאלמוני, לפני שנרשמתי הייתה לתקן השחתה דומה: עריכה זו, שהיא בדיוק מטיפוס זה ושרדה יותר משנה. רבות מהעריכות של חם היו השחתות - כנראה ללא כוונת זדון (השחלכ"ז?), אבל השחתות. לדעתי טוב יעשה דוד אם יבטל את הביטול של הביטול של ההשחתות. בכבוד - קיפודנחש - שיחה 01:04, 17 במאי 2010 (IDT)

את ספירלת אולם עוזי תיקן (ולא בדרך של שחזור). בערך ברירה קבוצתית אין פגם בעריכתו של חם (אך תוקנה טעות אחרת), ובשלושת הערכים הנותרים אין כל רע בעריכתו של חם, המיטיבה עם אלה שהצירוף "אפילו אם" מפריע להם. דוד שי - שיחה 01:33, 17 במאי 2010 (IDT)

שיקום מפוני גוש קטיף וצפון השומרון

תשומת לבך אם תוכל. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 13:36, 17 במאי 2010 (IDT)

0.9999999...

היי עוזי,
מה שלומך? הראית? בברכה, נטע - שיחה 16:20, 21 במאי 2010 (IDT)

ראיתי, תודה; 85 צודק. עוזי ו. - שיחה 22:25, 22 במאי 2010 (IDT)

זכית ביושר

משתמש זה קיבל את אות ההומור השנון של אנדר-ויק על תרומתו לפיזור הומור שנון בויקיפדיה

בברכה, אנדר-ויק • 20:15, 23 במאי 2010 (IDT)

חומר למחשבה

מסתבר שהטעות בערך פונקציה עולה נמצאה שם למעלה משלוש שנים, מאז עריכתך הזאת . כמובן שאין לבוא אליך בטענות, כי מי שלא רוחץ כלים לא שובר צלחות. מצד שני כלפי משתמש: חם שטעה באותו ערך היית אגרסיבי מאוד . אז אולי כדאי שתלמד משהו מהפרשה הזאת. אתה לא חייב לענות. Dangling Reference - שיחה 23:44, 23 במאי 2010 (IDT)

קצת מעורפל לקרוא לזה "עריכה"; אם נדייק, לפני שלוש שנים כתבתי את הערך, והוא לא השתנה מאז. כשכתבתי אותו נשמטו שני תגים (שאפשר לזהות מההקשר), ושגיאות הכתיב האלה לא תוקנו עד עכשיו. חבל. כל זה לא אידיאלי, אבל כנראה בלתי נמנע. בלי שום קשר לזה, משתמש:חם הכניס לערך פגמים לוגיים מתוך שילוב של הרבה רצון טוב, קורט יהירות ונטיה להיעלב; טוב שאיתרתי אותם בזמן. עוזי ו. - שיחה 00:06, 24 במאי 2010 (IDT)

על ארבעה ועל חמישה - למאגר השיבושים

. בברכה, אבינעם - שיחה 00:51, 24 במאי 2010 (IDT)

א-טוואני

נראה לי שתתעניין בקריאת המחשבות שמבוצעת שם על ידי מר חלצי. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 11:42, 24 במאי 2010 (IDT)

שיחה:ספר ישעיהו

עוזי, זקוקים שם למישהו במעמדך דייקא. תודה מראש - ברי"א • שיחה • י"ב בסיוון ה'תש"ע • 13:22, 25 במאי 2010 (IDT)

חיתוך

הוספת בערך את הכותרת "חיתוך על משפחה כלשהי" ללא תוכן כלל. דניאל ב. 13:43, 25 במאי 2010 (IDT)

תודה; מדובר בעריכה הזו - בסופו של דבר התוכן כולו מופיע תחת "חיתוך כלשהו". תיקנתי. עוזי ו. - שיחה 13:52, 25 במאי 2010 (IDT)

קבוע הרמיט

שלום עוזי, האם ברשימת ערכי הרמיט הראשונים הביטוי לא צריך להיות ${\displaystyle \ \gamma _{n}^{2}}$ ולא ${\displaystyle \ \gamma _{n}^{n}}$? ‏Harel‏ • שיחה 15:00, 1 ביוני 2010 (IDT)

אני לא חושב; ראה כאן. כשיפול לידי עותק של Sphere Packing אבדוק יותר ביסודיות. עוזי ו. - שיחה 15:22, 1 ביוני 2010 (IDT)

הי! בינתיים, הערך הוא גם יתום... אודה לטיפולך, אם אפשר. תודה - Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 15:20, 1 ביוני 2010 (IDT)

הוספתי קישור היכנשהו, אבל אתה ממשיך לתת לי לרמות במעגלים וקבוצות קשירות קטנות... עוזי ו. - שיחה 15:26, 1 ביוני 2010 (IDT)

בקריפטוגרפיה מנסים לקחת פולינומים גדולים ולכווץ אותם, כאן אתה זוכה לעשות בדיוק את ההיפך. 85.65.208.60 23:35, 1 ביוני 2010 (IDT)

Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 17:09, 3 ביוני 2010 (IDT)

ואידך ז'יל גמור

שלום עוזי, אני סבור ששמו הפרטי של דה רוברוואל הוא "ז'יל", כמו ז'יל דלז. בהזדמנות זו, ברכות לטלי על ספרה החדש. דוד שי - שיחה 22:58, 2 ביוני 2010 (IDT)

"?" על הרישא, ותודה רבה על הסיפא... עוזי ו. - שיחה 23:18, 2 ביוני 2010 (IDT)

הוא מופיע בדף המשתמש שלך, כקודמו של אייזיק בארו. דוד שי - שיחה 07:15, 3 ביוני 2010 (IDT)

אכן. זה כנראה סימן שהגיע הזמן לכתוב עליו. עוזי ו. - שיחה 12:15, 3 ביוני 2010 (IDT)

בקשה קטנה

אהלן,

לאחרונה מצאתי שני מאמרים שקשורים לערכים שכתבתי בוויקיפדיה, שאותם אנשים מבר-אילן יכולים להוריד, אבל לא אנשים מבחוץ. יש מישהוא שיכול להוריד אותם בשבילי, ולשלוח אליי במייל ל yonitoker בג'ימייל? הקישורים למאמרים הם: (שקשור לערך הזנות בירושלים בימי מלחמת העולם הראשונה) ו- (שקשור לערך בית הספר אוולינה דה רוטשילד). בתודה מראש! טוקיוני 12:25, 7 ביוני 2010 (IDT)

אשלח בשמחה, בהנחה שמדובר כמובן לשימוש אישי. עוזי ו. - שיחה 15:03, 7 ביוני 2010 (IDT)

טרחן כפייתי

אי שם לפני זמן רב הזכרת שמצוי בידך הספר Mathematical Cranks והצעתך לכתוב את הערך. אשמח לראות את הערך הזה אם אתה עדין מעוניין בכיתבתו. דניאל ב. 22:10, 8 ביוני 2010 (IDT)

מה היה אילו

היי עוזי, אשמח אם תשיב לשאלתי במזנון. תודה, ‏odedee • שיחה 17:59, 14 ביוני 2010 (IDT)

אין לי הרבה מה להוסיף מעבר לתגובתו של 93, שם. אני לא רואה איך אפשר לייצר שיטה שלוקחת בחשבון את השאלה מי נהיה עצוב יותר כשבוחרים באפשרות שהוא לא רוצה, בלי חשיפה למניפולציות מכאן עד הודעה חדשה. עוזי ו. - שיחה 18:37, 14 ביוני 2010 (IDT)

השאלה שלי היא לא מי נהיה עצוב יותר (אם כי אפשר לשאול גם את השאלה הזו, וגם את ההפוכה לה), אלא האם שיטת שולצה מתייחסת לעדיפויות של המצביעים (ז"א לא רק לסדר ההעדפות בין זוגות של אפשרויות אלא למיקום האבסולוטי שלהן אצל המצביע). כלומר, האם היא רק סופרת "אצל 36 מצביעים הייתה העדפה ל-א על ב ולכן א מנצחת את ב, שרק 20 מצביעים העדיפו אותה" או שהיא מתייחסת איכשהו גם לכך שבעצם, אצל כל ה-20 שהצביעו ב, זו הייתה האפשרות המועדפת ביותר (ב-א-ה-ו, נניח), בעוד שבקרב ה-36 שביכרו את א על ב, 18 הצבעות היו ג-ד-א-ב ועוד 18 היו ד-ג-א-ב. ‏odedee • שיחה 14:20, 15 ביוני 2010 (IDT)

התשובה היא ששיטת שולצה היא "חד-ממדית", כלומר, היא מפרקת כל הצבעה להעדפות בין זוגות. עבור מצביע שמעדיף א' על ב', היא לא מתחשבת לא בפער בין האפשרויות (א-ג-ד-ב לעומת א-ב-ג-ד), ולא בקורלציה להעדפות אחרות (א-ב-ג-ד לעומת א-ב-ד-ג). עוזי ו. - שיחה 15:00, 15 ביוני 2010 (IDT)

תודה, כך חשבתי. כנראה שזה מסביר את חוסר הנוחות שמתבטא בדיון במזנון, בכך ש(כמו בדוגמה שנתתי לעיל) האפשרות שהשיטה בוחרת עשויה להיות דווקא אחת שהייתה אצל כולם בעדיפות די נמוכה, ואפילו כזו שאף אחד לא חשב שהיא הרצויה ביותר. עוד שאלה טכנית: האם כשיש רק שלוש אפשרויות, ההצבעה "אבג" שקולה להצבעה "אב", או לא? ‏odedee • שיחה 15:15, 15 ביוני 2010 (IDT)

זו נקודה מעניינת. קח למשל הצבעה שבה יש 21 מצביעי אבגד, 10 מצביעי אגבד, 15 מצביעי דבגא ו-15 מצביעי דגבא. הכוחות כמעט שקולים לגבי כל השוואה - יש 31 שמעדיפים את א' על ב' נגד 30 שמעדיפים ב' על א', וכן הלאה - פרט לדרוג אחד: יש 36 שמעדיפים את ב' על ג' ורק 25 שמעדיפים את ב' על ג'. שיטת שולצה בוחרת במקרה הזה בא', ולא בב'.

לגבי הנקודה הטכנית, כמובן. מספיק לדרג n-1 אפשרויות. עוזי ו. - שיחה 15:58, 15 ביוני 2010 (IDT)

OK. אבל בדוגמה שנתתי קודם, באמת תיבחר א', לא? למרות שזו לא העדיפות הראשונה של אף אחד מהמצביעים. ‏odedee • שיחה 18:36, 15 ביוני 2010 (IDT)

בדוגמא הזו (20באהו+18גדאב+18דגאב) יבחרו אפשרויות ג,ד (תיקו), ואחריהן א,ב,ה,ו. הרי יש 36 (לעומת 20) שמעדיפים את ג ו-ד על-פני א. עוזי ו. - שיחה 18:44, 15 ביוני 2010 (IDT)

הבנתי. יש לי תחושה שההצלחה של השיטה רגישה לבחירת האפשרויות להצבעה. היא כנראה מתאימה למקרים שבהן האפשרויות הן אורתוגונליות (למשל תיעדוף של מועמדים שונים בבחירות), אבל כאשר האפשרויות תלויות באופן כלשהו, כפי שהיה בהצבעה על מקורו של העולם (להסתיר ולא לשנות שם, להציג ולא לשנות שם, להסתיר ולשנות שם, או להציג ולשנות שם), התוצאה יכולה להיות בעייתית יותר. למשל, תיבחר אפשרות שבה מסתירים, כאשר יש דווקא רוב גדול ל"להציג" - אבל הוא מתפצל לשתי אפשרויות שלכאורה הן שונות ולכן נספרות בנפרד - כן או לא לשנות שם. ‏odedee • שיחה 18:52, 15 ביוני 2010 (IDT)

השיטה אדישה לפיצול של אפשרויות (כלומר, אם "ברגע האחרון" מפצלים אפשרות מסויימת לשתי תת-אפשרויות, שנמצאות תמיד צמודות ברשימת ההעדפות של כל מצביע, אז או שזה לא ישפיע על התוצאה, או שתבחר אחת משתי תת-האפשרויות האלה). בעיני זה יתרון, משום שזה אומר שלמארגן ההצבעה אין כח להטות אותה (וזה הקריטריון החשוב ביותר בכל שיטה). הגישה שמנתחת את התלויות בין האפשרויות לוקחת מהמצביעים את היכולת להעדיף שיקולים משלהם, כמו למשל לראות בשינוי שם אלטרנטיבה להסתרה. כמה שיותר אפשרויות - (ומצביעים שמוכנים להבין על מה הם מצביעים) - יותר טוב. עוזי ו. - שיחה 19:33, 15 ביוני 2010 (IDT)

עודדי, רק רציתי להוסיף כאן שכוחה של שיטת שולצה לבחור "אפשרות פשרה" הוא אולי כוחה היפה ביותר. קל לבנות תוצאות (מלאכותיות, אולי) שבהן למשל האפשרות הזוכה איננה המועדפת על אף מצביע, כמו למשל: 10אב(גדה), 10גב(אדה), 10דב(אגה), 10הב(אגד). שיטה שבוחרת את ב' במצב כזה היא בעיניי שיטה טובה, אבל בשיטה שהביא זהר להבנתי היא תהיה הראשונה מהסוף... ‏Harel‏ • שיחה 20:45, 15 ביוני 2010 (IDT)

לא התעמקתי בשיטה של זהר, אבל אני חושב שאחת הסיבות שאנשים מופתעים מהתוצאות של שולצה היא שלגמרי לא ברור לאנשים שהצבעה "אבגד" פירושה, מבחינת ספירת זוגות אפשרויות, כאילו הצביעו "א>ב", "א>ג", "א>ד", "ב>ג", "ב>ד", "ג>ד" - כך שבמתאר מסוים ההעדפה שלהם את ג על פני ד שקולה לגמרי להעדפה שלהם את א על פני ד. זה מאוד לא אינטואיטיבי. ‏odedee • שיחה 23:02, 15 ביוני 2010 (IDT)

אכן כדאי להבהיר זאת - אף שלמי שרגיל לחשיבה מתמטית, אני חושב שדי ברור שהסדר א>ב>ג>ד אומר בדיוק מה שכתבת, ולא יותר מזה - כזה הוא סדר מלא... ובהצבעות שולצה בעבר נשאלתי לא פעם, וחזרתי שוב ושוב שבשולצה אין "מעדיף חזק" או "מעדיף חלש", יש רק העדפה של הצעות על פני הצעות. ואגב, גם בהצבעת בעד/נגד רגילה משעשע אותי לפעמים שאנשים מצביעים "בעד חזק" או "נגד חזק", כאילו יש דבר כזה בכלל. ‏Harel‏ • שיחה 23:11, 15 ביוני 2010 (IDT)

אני חושב שזה כן אינטואיטיבי ושזו לא הייתה הבעיה העיקרית בדיון (אאל"ט, את הבעיה הזו אתה העלת). מי שמצביע "אבגד" צריך להבין שהוא מעדיף את אלף על פני כל האפשרויות האחרות באותה מידה שהוא מעדיף את ב' על ג' ו-ד'. על הסמנטיקה אפשר להתגבר על ידי שימוש בביטויים מסוג "א>ג>ד=ו" במקום "אג(דה)", אבל לטעמי זה פחות נוח לקריאה. לדעתי, מה שהפריע היא היעדר השקיפות וחוסר היכולת לבדוק את התוצאה באופן אישי. זו בעיה שאפשר להתגבר עליה רק באופן חלקי (לאפשר לכולם ללחוץ על כפתור "בדוק תוצאה"), אבל לא באופן מלא (אחרי הכל, זה חישוב מסובך מידי מכדי שיהיה אפשר לעשות אותו ידנית בכל פעם). ‏Yonidebest Ω Talk‏ 23:46, 15 ביוני 2010 (IDT)

לא נכון לומר שמי שבוחר אבגד מעדיף משהו "באותה מידה"; מה שקורה הוא ששיטת ההצבעה מתעלמת ממידת ההעדפה. עוזי ו. - שיחה 00:06, 16 ביוני 2010 (IDT)

אגב, יתכן כמובן גם המקרה ההפוך, קרי, מצביע שמתנגד נחרצות לאפשרות מסויימת ובין שאר האפשרויות יש לו העדפה חלשה. למה אתה חושב שישנה העדפה חזקה דווקא באפשרות הראשונה שהאנשים בוחרים. בשיטה שאחרים הציעו מתעלמים מהיבט זה. לדעתי כל עוד לא נמצאה שיטה להצבעה מרובת אפשרויות ממושקלת, אין אפשרות להעדיף את הבחירות הראשונות על פני האחרונות ושיטת שולצה (במקרה הפשוט לפחות) הכרחית. (אנונימי שאין לו עניין בהצבעה עצמה)

תהייה...

קראתי קצת על שולצה, והופתעתי לראות שויקי באנגליתSchulze method#Failed criteria טוענת ששולצה לא עומד בקריטריון הparticipation Participation criterion, והיא לא עמידה לTactical voting Tactical voting. האם זה נכון? ואם כן, אתה יכול לתת דוגמה? (אם זה לא דורש יותר מדי עבודה). בפרט, האם במקרה נטול מעגלים (כמו בהצבעה האחרונה) הסכנה קיימת?. אם הבנתי נכון, בשני המקרים מדובר על כך שלעיתים עדיף לאדם להצביע (או להימנע מהצבעה) בצורה המנוגדת להעדפותיו האמיתיות כדי שהאופציה שלו תזכה. בברכה, איש המרק - שיחה 18:17, 14 ביוני 2010 (IDT)

נעיר שזה בעצם מה שאני אומר. זהר דרוקמן - מי לוקחת במונדיאל? 18:31, 14 ביוני 2010 (IDT)

אם זה אכן מה שאתה אומר, שים לב ששיטת הen:Instant-runoff voting נכשלת גם היא בשני הקריטריונים האלה. עוזי ו. - שיחה 18:43, 14 ביוני 2010 (IDT)

נהדר, אז לא המצאנו את הגלגל. לא טענתי ששיטת האלטרנטיבות היא חסינה, רק טענתי שגם שולצה לא ושהפגם הספציפי שאני טוען שקיים שבשולצה - לא קיים בשיטת האלטרנטיבות. זהר דרוקמן - מי לוקחת במונדיאל? 18:49, 14 ביוני 2010 (IDT)

הפגם הספציפי שאתה מדבר עליו (במידה שהצלחתי במזנון לפענח מהו) אינו פגם. עוזי ו. - שיחה 19:11, 14 ביוני 2010 (IDT)

ראה משפט גיבארד-סתרסוויט. עוזי ו. - שיחה 19:11, 14 ביוני 2010 (IDT)

טוב, אני שמח שגרמתי לערך בוויקיפדיה להיכתב. אבל האם אתה יודע מהם "התנאים המסויימים" בנוגע לשולצה? ואם כן, האם זה רק במקרה של מעגלים? או באופן כללי? (כי אני לא מצליח להבין איך זה יכול לקרות במקרה הדומה להצבעה שלנו). בברכה, איש המרק - שיחה 19:19, 14 ביוני 2010 (IDT)

בכל שיטת הצבעה, מצביע בודד יכול להשפיע על התוצאה רק במקרים מיוחדים (כאשר הקול שלו מכריע). אני לא מומחה בתורת ההצבעות במידה כזו שאוכל להגיד איך אפשר לתפור את הסיטואציות האלה; כמובן, ככל שהתוצאה מוסכמת על יותר מצביעים, קשה יותר להטות אותה. עוזי ו. - שיחה 19:29, 14 ביוני 2010 (IDT)

מילה אישית

אם להניח לרגע בצד את חילוקי הדעות בנינו ולהישאר במישור הענייני, תמוה בעיני שבכל תגובתך הארוכה ללרנר (ואני מכבד את דעתך תהיה אשר תהיה), לא מצאת לנכון לגנות ולו בארמז את זה שהוא מכנה אותי, על 12 אלף עריכותי כאן, משחית. חילוקי דעות בנושא מדיניות תוכן תמיד יהיו - אבל להתעלם בהפגנתיות מאמירה כזו שמציבה אותי כאחרון הטרולים... זה כבר ברמת עלבון צורם. אנדר-ויק • 03:02, 18 ביוני 2010 (IDT)

אני לא חושב שאתה משחית; זו טעות חמורה לומר את ההיפך. אבל (בעיקר בהתחשב בנסיבות התגובה), אני מעדיף להמנע מהטפות מוסר. אתה יכול לנסות לאיים בפרישה כדי לראות אם אכתוב דברים אחרים... עוזי ו. - שיחה 03:28, 18 ביוני 2010 (IDT)

אין לי עניין בפרישה, אך תן לי להבין: "זו טעות חמורה לומר את ההיפך" כלומר - טעות חמורה לומר שאני תורם? אתה באמת חושב ככה? אנדר-ויק • 03:31, 18 ביוני 2010 (IDT)

חס ושלום. הוא התכוון להגיד שזו טעות חמורה לומר לצחי שהוא חושב שאתה לא משחית. ויקיפד ~ התא הקולי 03:33, 18 ביוני 2010 (IDT)

(אני לא מזהה את הכוונה הזו. "ההיפך" הוא "אנדר-ויק כן משחית"). עוזי ו. - שיחה 03:37, 18 ביוני 2010 (IDT)

(צודק. לפעמים, עומק הרטוריקה או הכתיבה המקצועית שלך מטעה את ההדיוטות כמוני). ויקיפד ~ התא הקולי 03:41, 18 ביוני 2010 (IDT)

זו טעות חמורה לומר שאתה משחית. צחי רצה לומר שאתה גורם נזק לויקיפדיה, ושיטתו עימו; השימוש במלה "משחית" בוודאי היה שגוי ופסול. עוזי ו. - שיחה 03:35, 18 ביוני 2010 (IDT)

לעצם הענין, עוזי, אתה מגלה רגישות סובייקטיבית. ויקיפד ~ התא הקולי 03:41, 18 ביוני 2010 (IDT)

איזו רגישות, ואיפה הסובייקטיביות? עוזי ו. - שיחה 03:45, 18 ביוני 2010 (IDT)

הרגישות לצחי ונסיבות דבריו, והסובייקטיביות הגלומה בהתעלמות מרגישותו של אנדר ויק. ויקיפד ~ התא הקולי 03:48, 18 ביוני 2010 (IDT)

אין לי עניין בהטפות מוסר או בניחום עלבונות. צחי העלה נקודה נכונה, וחבל שעשה זאת תוך פגיעה לא מוצדקת בויקיפד אחר. ההתגייסות העדרית "לטובת" אנדר-ויק מביכה בעיני, משום שהיא מוכיחה שהכותבים לא ירדו לעומקם של דברים, והסתפקו (מעשה שבכל יום) בהיטפלות לצורה במקום העיסוק בתוכן. עוזי ו. - שיחה 04:08, 18 ביוני 2010 (IDT)

שיהיה. אין לי ענין להתווכח, או להנחיל לאנשים ערכי אנושיות בסיסיים. ויקיפד ~ התא הקולי 04:11, 18 ביוני 2010 (IDT)

עוזי, ראה תשובתי אליך שם, אם יש לך עניין בה. אלמוג 06:52, 18 ביוני 2010 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: הבנתי. תודה על תגובתך עוזי. אני מעריך את זה. אנדר-ויק • 03:43, 18 ביוני 2010 (IDT)

צחי לא העלה שום טיעון ענייני, אלא זרק לאוויר סיסמאות אודות הטיית ערכים לכאורה. הוא מתנהג כמו פרימדונה, ומנסה למשוך צומי באמצעות איומי פרישה מעושים. זה לגמרי נמאס. שלא לדבר על הרמיזה המכוערת שאנדר-ויק הוא בעל כוונות לא טובות או שמקדם אג'נדה באמצעים לא כשרים, מה שמעלה תהיות בנוגע ליחסו של צחי להומוסקסואליות בכלל.

לגופו של עניין, עוזי, דיברת על טענה עניינית שהעלה צחי, אך למרות שנברתי ונברתי - לא מצאתי אותו מדבר על שום דבר חוץ מ"תרומתו של אנדר שלילית", שהוא "מוטה ונעדר שיקול דעת" וכדו'. אין טעם לעשות אידאליזציה לדבריו.

קל להתייחס לכתיבת אנציקלופדיה חופשית כמו שאתה מתייחס אליה, כי אתה מתמקד בכתיבת ערכי מתמטיקה שנמצאים בקונצנזוס. נראה אותך מתמודד עם נושא מורכב יותר כמו להט"ב. שם זו חכמה ליצור אנציקלופדיה אמינה ומועילה. גוונא + שיחה + חידוש מהשרוול 07:59, 18 ביוני 2010 (IDT)

משפט השלמות של גדל

שלום עוזי, אני מנסה להרחיב את הערך הנ"ל ויש לי שאלה. אחד משני הניסוחים שנכתבו הוא, כי לכל תורה עקבית יש מודל, ובסוגריים נכתב שהמודל יהיה בן מניה אם קב' האקסיומות סופית, ומהעוצמה של קב' האקסיומות עצמה, אחרת. אני מכיר את המשפט הזה, אבל האם הוא חלק ממשפט השלמות? הוספתי הוכחה לשקילות שני הניסוחים ולא השתמשתי בנתון הזה (מקווה שלא טעיתי). עד כמה שזכור לי - התוספת לגבי העוצמה של המבנה נובעת מתוך ההוכחה של קיומו, שהיא למעשה קונסטרוקטיבית וממש מראה את המבנה. כיצד לדעתך יש לנסח זאת? Johnnyaug - שיחה 03:22, 1 ביולי 2010 (IDT)

דווקא מכיוון שההוכחה קונסטרוקטיבית, אני חושב שהמידע על עוצמת המודל הוא חלק מהמשפט; אפשר לנסח את המשפט בלעדיו, ולהעיר על העוצמה בנפרד - זה חשוב, אבל לא מרכז הנושא. עוזי ו. - שיחה 09:24, 1 ביולי 2010 (IDT)

תומס פוסלסויט

שלום עוזי, לתשומת לבך את הערך שייכת לקטגוריה שאינה קיימת Hanay • שיחה 18:57, 2 ביולי 2010 (IDT)

1. תיקנתי מיד אחרי השמירה, אבל תודה; 2. חבל שהקטגוריה לא קיימת. עוזי ו. - שיחה 19:21, 2 ביולי 2010 (IDT)

אם יש עוד ערכים על כמרים אנגלים, אתה יכול ליצור את הקטגוריה Hanay • שיחה 20:03, 2 ביולי 2010 (IDT)

הצבעה על הצגת נוסחאות

שלום עוזי, לידיעתך הצבעה במזנון וק:מ#Voting for the proposal to render equations as PNG as default. ‏Setreset • שיחה • מתקפת איכות בפיזיקה! 23:47, 2 ביולי 2010 (IDT)

שיחת קטגוריה:מעוטרי אות לגיון ההצטיינות שאינם אמריקנים

שלום עוזי. השבוע שהוקצה לדיון החשיבות הסתיים, ולאור עמדתך ועמדת רן הסרתי את התבנית. עידו ביקש הלילה לפתוח הצבעת מחיקה, אך ביקשתי ממנו להמתין, בניסיון למצוא פשרה שתהיה מוסכמת על כולם ותאפשר להימנע מהצבעת מחיקה. האם מקובלת עלייך הפשרה לפיה תיפתחנה שלוש קטגוריות נפרדות: אמריקאים מעוטרי אות לגיון ההצטיינות, ישראלים מעוטרי אות לגיון ההצטיינות ו-בריטים מעוטרי אות לגיון ההצטיינות, במקום קטגוריה זו שתימחק? אודה לתשובתך בדף השיחה של הקטגוריה. שבוע טוב, Lostam - שיחה 01:00, 11 ביולי 2010 (IDT)

אם יש מספיק ישראלים ובריטים ברשימה, למה לא. "שאינם אמריקנים" יכול היה להיות פתרון ביניים עד שיצטברו די ערכים לקטגוריות משנה. עוזי ו. - שיחה 01:23, 11 ביולי 2010 (IDT)

פול התמנון

שלום עוזי,
אודה לך אם תתייחס לניתוח הסטטיסטי שהופיע בערך באשר לסיכוי לחזות את תוצאות המשחקים, ולמידת החדשנות שלו (דבר שלפי טענת חלק מהמשתמשים עלול לחרוץ את דינו למחיקה, כי הוא "מחקר מקורי"). גוונא • שיחה • ביבליוגרפיה של מקורות יהודיים 14:37, 11 ביולי 2010 (IDT)

עוזי, באותה הזדמנות שאתה עוסק בנושא חשוב זה האם אוכל להטריח אותך לבצע חישוב של הקורלציה בין הימוריו של התמנון לחוזי הכדורגל המסורתיים? תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 18:42, 11 ביולי 2010 (IDT)

בתנאי שתגלה לי מיהם "חוזי הכדורגל המסורתיים", ומה הם אמרו. עוזי ו. - שיחה 22:32, 11 ביולי 2010 (IDT)

משתמש:ויקיפד 1

עוזי, למען השקיפות אני מבקש לדעת מהן אותה עדויות בלתי ניתנות לסתירה שבגינן קבעת כי ויקיפד 1 הוא האיש והאגדה. באותה הזדמנות אני גם מעוניין לדעת מה נגמר עם הספק שהועלה כאן. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 18:13, 14 ביולי 2010 (IDT)

אני מעדיף לא לדון בנושאים הטכניים האלה כדי שלא לתת למפעילי בובות הקש רעיונות. הוספתי הערה גם בנושא ההוא. עוזי ו. - שיחה 20:08, 14 ביולי 2010 (IDT)

שלחתי @ בנושא. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 23:54, 14 ביולי 2010 (IDT)

התפלגות נורמלית

היי עוזי. זה שינוי נכון? ‏odedee • שיחה 18:57, 16 ביולי 2010 (IDT)

הגרסה הקודמת היתה שגויה, והתיקון נכון; ערכתי והוספתי עליו. עוזי ו. - שיחה 19:07, 16 ביולי 2010 (IDT)

תודה, ‏odedee • שיחה 19:28, 16 ביולי 2010 (IDT)

חוג השברים המקסימלי

שלום! הפעם אפילו לא ניסיתי להבין, זה כנראה מעל לכוחותיי המתמטיים... . הערך הנ"ל יתום כעת, האם תוכל למצוא לו מאמצים (אני זוכר שלפעמים זה סיבובי, אבל בכל זאת)? תודה רבה - Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 09:19, 18 ביולי 2010 (IDT)

הערך בודד בגלל שהוא אדום. כשיכחיל קצת, המצב ישתפר. עוזי ו. - שיחה 21:35, 18 ביולי 2010 (IDT)

כתיב דיראק

אני לא ממש מבין בזה,(למרות שאני אמור) אבל רציתי ללכוד את תשומת לבך עם כותרת איכותית...תראה את זה. yanshoof • שיחה • 13:20, 19 ביולי 2010 (IDT)

אם אאזכר את הדוגמא הזו באוסף שלי, יגידו לי שהצורה "מוזכר" תקינה ואפילו עדיפה. עוזי ו. - שיחה 14:27, 19 ביולי 2010 (IDT)

אין בעייה, קבל את זה: בערך בויס (רובה נגד טנקים) כתוב דורגל חד רגלי... yanshoof • שיחה • 19:01, 19 ביולי 2010 (IDT)

יעקב ברונר

יישר כח. צעד נכון. בברכה, גרש - שיחה 16:38, 20 ביולי 2010 (IDT)

תמונת ראס אל עין

העליתי אותה לוויקישיתוף. תודה על הצילום. איני כועס עליך שהגעת כה סמוך לביתי מבלי ליצור עמי קשר, שכן התמונה צולמה לפני שלוש שנים, אבל אני מפציר בך שלא לתת לדבר לקרות שוב. אלמוג 07:18, 25 ביולי 2010 (IDT)

תודה על ההזמנה.

עלה בדעתי שאם תסמנו את כל נקודות המבוכה האדומות על מפת הארץ, זה יקצר את הפרוייקט. עוזי ו. - שיחה 15:10, 28 ביולי 2010 (IDT)

קוביית קנטור

לטיפולך. ‏Setreset • שיחה • מתקפת איכות בפיזיקה! 12:42, 5 באוגוסט 2010 (IDT)

זה כמעט תרגום מכונה. מישהו יצטרך לשפר או למחוק את הערך הזה. עוזי ו. - שיחה 15:19, 5 באוגוסט 2010 (IDT)

כמה שאלות

שלום עוזי.

ההחלטה שלי להכחיל את האומנות הגדולה לפני כמה ימים הייתה קן צרעות של ממש שגרם לי להכחיל גם את שיפיונה דל פרו ולודוביקו פרארי (ביוגרפיה טלנובלית ממש!) וליצור את היסטוריה של פתרון משוואות פולינומיאליות. בהקשר זה הצטברו לי מספר שאלות/בקשות:

1. אינני בטוח שהבנתי למה התכוונו ב-en:Scipione del Ferro#Other contributions. האם הבנתי נכון שהביטוי "rationalization of fractions with denominators containing sums of cube roots" מתייחס למניפולציות אלגבריות על שברים מסוג זה כדי שלא יראו "מכוערים", בדומה למניפולציה ${\displaystyle {\frac {1}{\sqrt {2}}}\rightarrow {\frac {\sqrt {2}}{2}}}$, או שמדובר במשהו עמוק יותר? תירגמתי זאת "טכנית" בתור "רציונליזציה של שברים שבמכנהם סכומים של שורשים מעוקבים".
2. במהמשך לאותו הסעיף - האם "geometry problems with a compass set at a fixed angle" הן סוג של בעיות סרגל ומחוגה? תרגומי הלא בטוח כאן הוא "חקר בעיות מחוגה עבור זווית מחוגה קבועה". בשני המקרים, אשמח לתרגום חלופי אם טעיתי.
3. לגבי היסטוריה של פתרון משוואות פולינומיאליות#משוואה ממעלה חמישית ומעלה – כיוון שאינני מכיר היטב את התחום, אשמח לדעת האם למיטב ידיעתך יש עוד התפתחויות שראויות לציון בערך "כללי" שכזה.
4. תרגמתי את המושג "Permutation group" בתור "חבורת תמורה". האם מקובל בעברית כינוי אחר?

תודה רבה, שמעון ~ שיחה ~ העם דורש פיזיקה! 19:18, 8 באוגוסט 2010 (IDT)

0. בזמן הכתיבה, היה רצוי לציין מהם המקורות. למשל, אני מזהה את פסקת הפתיחה של הערך החדש ממקום אחר.

1. הכוונה לשברים יותר מסובכים, כמו ${\displaystyle \ {\frac {1}{1+{\sqrt[{3}]{5}}+2{\sqrt[{3}]{25}}}}}$. במקום "רציונליזציה", עדיף "הבאה לצורה רציונלית".

2. אלו בעיות של בניה במחוגה וסרגל כאשר המחוגה בעלת זווית קבועה; כלומר, בעיות בניה עם מגבלה נוספת. ראה בערך על בעיות בניה - יש כמה מגבלות (לדוגמא - עבודה עם סרגל בלבד כשנתון מעגל קבוע) שאפשר להסיר, ואחרות שמגבילות את שדה המספרים הניתנים לבניה בעזרתן.

3. על משוואה ממעלה חמישית יש הרבה מה להוסיף; אני מקווה להגיע לזה בהזדמנות קרובה.

4. permutation group היא חבורת תמורות, כלומר, חבורה שאבריה הם תמורות. עוזי ו. - שיחה 21:22, 8 באוגוסט 2010 (IDT)

תודה רבה על תשובותיך.
ולגבי ההערה האפס – אכן, לא נהגתי בזהירות עם תקצירי העריכה שלי וכך שכחתי לציין בתקציר העריכה הרלוונטי שהתבססתי במשפט השני שלי על ניסוח ההגדרה מתוך הערך פולינום. תודה על הערתך בנושא. עם זאת, שאר פסקת הפתיחה, למעט אותו המשפט, נוצרה "מתוך ראשי". מן הסתם, הערך נכתב לאחר עיון במקורות אחרים ולאחר קריאת הסיקור על הנושא בויקיפדיה, בין היתר בערך משוואה ממעלה שלישית שפסקה היסטורית ממנו הייתה מבוא זמני לערך עד שכתבתי מבוא חדש, כך שפסקת הפתיח לא הועתקה משום מקום, אלא נוסחה בו במקום מתוך ראשי על סמך חומר הרקע שקראתי. שמעון ~ שיחה ~ העם דורש פיזיקה! 19:23, 12 באוגוסט 2010 (IDT)

"חשבתי על זה הרבה"

תמסור בבקשה שנהנתי מאוד. סקרלט *** שיחה 05:07, 11 באוגוסט 2010 (IDT)

מסרתי - תודה רבה. עוזי ו. - שיחה 22:31, 12 באוגוסט 2010 (IDT)

מצטרף. ספר מרתק. לירן (שיחה,תרומות) 20:23, 17 במרץ 2011 (IST)

טופולוגיה

שלום פרופסור וישנה.
אני לומד טופולוגיה מאתר באינטרנט (שהומלץ ע"י דוקטור צבאן).
הוגדרו שם מרחבי T1 וכן טופולוגיה סגורה סופית.
לא נאמר על כך דבר באתר, אך אני חושב שטופולוגיה היא T1 אם ורק אם היא סגורה סופית. האם זה נכון?

אינני יודע מהי "טופולוגיה סגורה סופית". ראה גם אקסיומות ההפרדה, במיוחד הפסקה השלישית במבוא. עוזי ו. - שיחה 17:29, 15 באוגוסט 2010 (IDT)

אז אולי זהו לא מושג תקני.
הדברים מוגדרים שם כך:
טופולוגיה סגורה סופית (קו-פיניטית): אם התת-קבוצות הסגורות ב-X הן בדיוק X וכל התת-קבוצות הסופיות.
מרחב T1: אם כל נקודון (סינגלטון, {x}) הוא סגור ביחס לטופולוגיה.

ראה הטופולוגיה הקו-סופית. טופולוגיה היא T1 אם ורק אם כל קבוצה סופית היא סגורה, כלומר, אם הטופולוגיה מכילה את הטופולוגיה הקו-סופית. אם מגדילים טופולוגיה שהיא T1, היא ממשיכה להיות T1. עוזי ו. - שיחה 21:56, 16 באוגוסט 2010 (IDT)

היסק

ראה נא שיחה אצלי שיחת משתמש:Setreset#היסק, משתמש חדש עם השגות על הטיפול של ויקיפדיה בנושא הלוגיקה, בעיקר שני ערכים לא מוצלחים לדעתו. ‏Setreset • שיחה 12:56, 17 באוגוסט 2010 (IDT)

נחוץ כאן מישהו שמבין בלוגיקה קלאסית (לא לוגיקה מתמטית), מסוג הדברים שלומדים במחלקות לפילוסופיה. אוסיף הצעה פרקטית בדף השיחה שלך. עוזי ו. - שיחה 14:07, 17 באוגוסט 2010 (IDT)

טריוויה מתמטית

היכן ניתן למצוא תשובות לשאלות כמו; מי ייסד לראשונה את השימוש בסימון a ∈ S ‏? (Giuseppe Peano‏?¹) והיכן יוסד לראשונה השימוש בהגדרת הקבוצה כך: ‎{‎x : P(x)}‎ (או ‎{x | P(x)}‎ ). והשאלה שהכי מטרידה אותי; מי טבע את השימוש בסימן A ∪ B כאיחוד ואת השימוש בסימן A ∩ B כחיתוך, ולמה לא להפך? (אולי אם אדע מדוע יוקל עלי לא להחליף ביניהם). בתודה מראש. Rex - שיחה 18:46, 19 באוגוסט 2010 (IDT)

הייתי מצפה למצוא תשובות לכל השאלות האלה בערך סימון מתמטי...

הסימנים האלגבריים המקובלים היום (סימני הפעולות האריתמטיות) התקבעו במאה ה-16; אוילר (במאה ה-18) היה הראשון שהשתמש באופן קבוע בסימונים e, i, \pi ו- \gamma, לקבועים המתאימים (A Hisotry of Mathematics, Carl B. Boyer, p. 442). את הסימונים של תורת הקבוצות צריך לחפש מאוחר יותר, כמובן; חלקם דומים לסימונים הלוגיים המתאימים, כמו ${\displaystyle \ \wedge }$ ל"וגם", ${\displaystyle \ \vee }$ ל"או". תשובה ישירה לשאלותיך: אינני יודע. עוזי ו. - שיחה 19:14, 19 באוגוסט 2010 (IDT)

לי אין תשובה, אך אני יכול להציע דרך לזכור: ∪ נראה כמו U, כלומר קיצור של union – איחוד; ∩ נראה כמו ח', כלומר קיצור של חיתוך. Kulystab • שיחה • שהאחרון מימין ייגע בשרוולו בתעלה • ט' באלול ה'תש"ע • 19:19, 19 באוגוסט 2010 (IDT)

עוזי, תודה על המענה. קולי - מפליא אותי שכיוונתי לדעת גדולים, ראה דף שיחתי.... Rex - שיחה 19:24, 19 באוגוסט 2010 (IDT)

הצילו! סטטיסטיקה בגרוש.

עורכי הרפורמה בשירותי הבריאות בארצות הברית מתעקשים להחזיר לערך השוואות בין ההשקעה לנפש בבריאות בארצות הברית מול לוקסמבורג (בלוקסמבורג יש גג בית חולים אחר וספק אם יש לה מערכת בריאות עצמאית), מתעקשים לספר שתוכלת החיים של ארצות הברית היא בדיוק השלושים ושבע או הארבעים ותשע בעולם במקום לדבר בעשירונים ועוד ועוד.

הערך הוא תרגום של תעמולת בחירות צרופה שנעשה בידי אנשים שלא מבינים דבר וחצי דבר לא בסטטיסטיקה ולא בנושא הערך.

הצילו!!!!. עִדּוֹ (Eddau) עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו בויקיפדיה:נגישות 20:46, 22 באוגוסט 2010 (IDT)

הערך הוא אכן תעמולת בחירות; יש מרחק גדול לעבור לפני שהבעיה תהיה שימוש מעוות בסטטיסטיקה. הגבתי שם. עוזי ו. - שיחה 14:06, 23 באוגוסט 2010 (IDT)

תודה. אשמח אם תשקול לשמש בורר בענייני הערך ההוא. בחיים לא חשבתי שתהייה הצבעת מחלוקת על תפקידו של העשירון בהצגה סטטיסטית ועל דרך חישובו. עִדּוֹ (Eddau) עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו בויקיפדיה:נגישות 14:08, 23 באוגוסט 2010 (IDT)

אני לא מבין מספיק במערכת הבריאות האמריקאית וההסטוריה שלה (פרט למובן מאליו: הבעיה היא במערכת המשפטית ולא במערכת הרפואית), כדי לשמש בורר.

לא נראה לי שהבעיה היא בהצגת נתונים סטטיסטיים. עוזי ו. - שיחה 14:15, 23 באוגוסט 2010 (IDT)

תודה!. עִדּוֹ (Eddau) עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו בויקיפדיה:נגישות 14:56, 23 באוגוסט 2010 (IDT)

מקור

שלום, עוזי. אשמח אם תרצה לפתח כאן את הדיון על ההצעה הזאת. בברכה, רנאטו - שיחה 22:35, 23 באוגוסט 2010 (IDT)

אני תומך בהצעה, ואין לי בינתיים מה להוסיף. אני מקווה שמי שיתבקש לספק מקור לא יאחז בקרנות המזבח כדי להצדיק מקורות רעועים, משום שזה עניין שקשה להגדיר במדוייק. עוזי ו. - שיחה 13:30, 24 באוגוסט 2010 (IDT)

הקבוצה הריקה

שלום עוזי, התוכל לבדוק עריכה זו? בתודה, אבינעם - שיחה 13:35, 24 באוגוסט 2010 (IDT)

יש מסגרות לוגיות שבהן ההגדרה שהכותב מציע אפשרית, גם אם אינה הכרחית; אבל זו שכבר נמצאת בערך עדיפה עליה. עוזי ו. - שיחה 14:43, 24 באוגוסט 2010 (IDT)

תודה, אבינעם - שיחה 21:38, 24 באוגוסט 2010 (IDT)

קורס תורת הקבוצות - שיעור ראשון

שלום עוזי,
השיעור הראשון בקורס "תורת הקבוצות" יתחיל ב-1 בספטמבר 2010. כחונך אתה מוזמן לענות על שאלות ולהשתתף בדיונים שיתקיימו בכיתת הלימוד. (אם אינך מעוניין לקבל תזכורת לגבי שיעורים, נא הוסף הערה ליד שמך בדף הקורס)
בברכה, רחל - שיחה 22:34, 25 באוגוסט 2010 (IDT)

תודה על ההזמנה השגרתית. עוזי ו. - שיחה 01:21, 26 באוגוסט 2010 (IDT)

ניסוח משפט ווילסון

אפשר לקבל הסבר למה ביטלת את התיקון שביצעתי למשפט ווילסון? לפי וויקפדיה האנגלית המשפט הוא דו כיווני, ולפני התיקון שלי כאן הניסוח היה חד-כיווני. תודה, --Evp55555 - שיחה 13:45, 26 באוגוסט 2010 (IDT)

הסברתי בדף השיחה של הערך. עוזי ו. - שיחה 13:46, 26 באוגוסט 2010 (IDT)

ויקיפדיה:פרלמנט/ארכיון 51

שלום עוזי,

תוכל להידרש בבקשה לסוגיית תוצאות ההצבעה שם? אין לי מושג בשיטת ה-ש'. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 15:36, 26 באוגוסט 2010 (IDT)

תורת הקבוצות

שלום עוזי, ראה נא דברי בשיחה:תורת הקבוצות. דוד שי - שיחה 19:36, 26 באוגוסט 2010 (IDT)

עריכת ערכים

עוזי, עם כל הכבוד, ויש כבוד, אינני מרוצה משינוייך בערכי, מו (יבשת אבודה) שאתה שינית למו (יבשת דמיונית), הנך יכול לשנות דקדוק ועריכה בערך אך לא את השם. השם מתורגם מהשם האנגלי: Mu (Lost Conitent), לכן אני מבקש שלא תעשה זאת יותר.

תודה moto53

כמו כל כותב אחר, אני יכול לשנות גם דקדוק ועריכה, גם ארגון ותוכן ומבנה וסגנון, וגם את שם הערך. השם שאתה מציע שגוי, כפי שהסברתי בתקציר ההעברה, אבל אפשר לדון בו בדף השיחה של הערך. עוזי ו. - שיחה 16:19, 30 באוגוסט 2010 (IDT)

אסטרטגיה

תעשה לי טובה ותעיף מבט על דף הפירושונים הזה. נראה לי שרבים מהערכים שהוא מפנה אליהם יכולים להתאחד. תודה. עִדּוֹ (Eddau) עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו בויקיפדיה:נגישות 09:01, 30 באוגוסט 2010 (IDT)

רוב הערכים נראים לי במקום, למעט הראשון - אסטרטגיה (מדעי החברה) - שהוא הגדרה מילונית מורחבת (עם קמצוץ של אסטרטגיה צבאית), ובוודאי אינו מתאר מושג במדעי החברה. עוזי ו. - שיחה 16:17, 30 באוגוסט 2010 (IDT)

שיחה:חשבון להורים

ערב טוב עוזי. אמנם ספר מתמטיקה לילדי בי"ס יסודי, ובכל זאת - מתמטיקה. נודה לך אם תוכל להביע דעתך המלומדת בדף השיחה באשר לחשיבותו האנציקלופדית של הספר. Lostam - שיחה 23:19, 30 באוגוסט 2010 (IDT)

קורס תורת הקבוצות - מושג הקבוצה

שלום עוזי,
השיעור הבא בקורס "תורת הקבוצות" יתחיל ב-8 בספטמבר 2010. אתה מוזמן לענות על שאלות ולהשתתף בדיונים שיתקיימו בכיתת הלימוד.
בברכה, רחל - שיחה 15:29, 3 בספטמבר 2010 (IDT)

תודה על ההזמנה השגרתית. עוזי ו. - שיחה 16:08, 3 בספטמבר 2010 (IDT)

עזרה

היי עוזי, התוכל לערוך את הערך (לא משנה שהוא כרגע בעריכה) שתרגמתי מוויקי האנגלית על ג'יימס האריס סימונס, הוא מתמטיקאי שמשתמש במודלים מתמטיים ובמיחשוב לצורך מסחר בשוק ההון, החלק המתמטי בערך אינו נהיר לי. צחי לרנר - שיחה 13:50, 8 בספטמבר 2010 (IDT)

ערכתי את הסעיף על העבודה המתמטית שלו. הקישור בויקיפדיה האנגלית ל-Bernstein Conjecture שגוי בתכלית; מאמרו של סימונס בנושא נמצא כאן. עוזי ו. - שיחה 14:16, 8 בספטמבר 2010 (IDT)

רב תודות, תבוא עליך הברכה. צחי לרנר - שיחה 14:18, 8 בספטמבר 2010 (IDT)

אסימפטוטה

תוכל אולי להוסיף אולי מעט הסבר בערך אסימפטוטה? חבר שלי - שלמד על אסימפטוטות בתיכון - אמר לי שהוא לא הצליח להבין כלום מהערך. הייתי מרחיב בעצמי, אבל אני לא רוצה לכתוב בטעות דברים לא מדוייקים. אלעזר - שיחה 20:35, 12 בספטמבר 2010 (IST)

שכתבתי את הערך. אם החבר לא מבין אותו, אני מציע שיסביר מה מפריע לו בדף השיחה. עוזי ו. - שיחה 01:21, 13 בספטמבר 2010 (IST)

מובן ביותר. Rex - שיחה 07:35, 13 בספטמבר 2010 (IST)

תיקון תמונה שיצרת

דיאגרמת הרצשפרונג-ראסל, מתורגמת מ-Powell. הנקודות מציינות 23,000 כוכבים מקטלוגים של כוכבים סמוכים.

שלום עוזי, עברתי על הערך דיאגרמת הרצשפרונג-ראסל ואשמח להיעזר בך לתיקון שגיאה שיש בדיאגרמה שבערך, בגרף ציר הערכים האנכי משמאל אמור להיות של הארה ביחס לשמש ולא בהירות, האם תוכל לתקן זאת? Amirber - שיחה 23:20, 12 בספטמבר 2010 (IST)

האם המשימה היא להחליף את הכיתוב "בהירות (שמש=1)" על ציר ה-y בכיתוב "הארה (שמש=1)"? עוזי ו. - שיחה 00:13, 13 בספטמבר 2010 (IST)

לא הייתי אומר משימה, בקשה מנומסת בקושי :) Amirber - שיחה 09:43, 13 בספטמבר 2010 (IST)

נימוסים הם פיקציה דכאנית שתכליתה לחסום ולעכב את הניהול הקפיטליסטי היעיל. אטפל בזה בקרוב, כשתהיה לי גישה לקובץ המתאים. עוזי ו. - שיחה 13:32, 13 בספטמבר 2010 (IST)

איפה כפתור הlike? Amirber - שיחה 21:25, 18 בספטמבר 2010 (IST)

זהו - תיקנתי. עוזי ו. - שיחה 23:51, 18 בספטמבר 2010 (IST)

מעולה, ולמרות הפיקטיביות הדכאנית - תודה Amirber - שיחה 11:17, 22 בספטמבר 2010 (IST)

קורס תורת הקבוצות - שיעור שלישי

שלום עוזי,
השיעור הבא בקורס "תורת הקבוצות" יתחיל ב-19 בספטמבר 2010, הנושא הוא "שוויון קבוצות". אתה מוזמן לענות על שאלות ולהשתתף בדיונים שיתקיימו בכיתת הלימוד.
בברכה, רחל - שיחה 08:45, 15 בספטמבר 2010 (IST)

תודה על ההזמנה השגרתית. עוזי ו. - שיחה 17:02, 15 בספטמבר 2010 (IST)

ויקיפדיה:הכה את המומחה

עוזי, שאלה שלי מחכה לתשובה בויקיפדיה:הכה את המומחה#שאלה במתמטיקה - לגבי השימוש באות i, אם התכוונת למספר המרוכב i או למספר שלם כלשהו? וגם באותו מקום ויקיפדיה:הכה את המומחה#i בחזקת מספר מדומה - לגבי הערך מספר מדומה שאני חושב שיש בו טעות. תודה, אורי אבן-חן - שיחה 02:50, 16 בספטמבר 2010 (IST)

עניתי שם. עוזי ו. - שיחה 21:52, 20 בספטמבר 2010 (IST)

מונח נוסף לשיבוש

או שזה יותר מדי אפילו לדף? חג שמח, נטע - שיחה 21:51, 20 בספטמבר 2010 (IST)

בהחלט - מציאה כשרה. עוזי ו. - שיחה 21:52, 20 בספטמבר 2010 (IST)

קורס תורת הקבוצות - שיעור רביעי

שלום עוזי,
השיעור הבא בקורס "תורת הקבוצות" יתחיל ב-28 בספטמבר 2010, הנושא הוא "תת-קבוצות והכלה". אתה מוזמן לענות על שאלות ולהשתתף בדיונים שיתקיימו בכיתת הלימוד.
בברכה, רחל - שיחה 09:39, 24 בספטמבר 2010 (IST)

תודה על ההזמנה השגרתית. עוזי ו. - שיחה 21:41, 25 בספטמבר 2010 (IST)

אולי אתה במקרה מכיר

פרדוקס שראיתי לא מזמן בספר על לוגיקה, אני לא יודע איך קוראים לו, ורק בערך זוכר איך הוא הולך. שאלתי בשיחה:פרדוקס#חסר לי פרדוקס אחד. --אלעזר - שיחה 01:21, 29 בספטמבר 2010 (IST)

יש דמיון מסויים (אולי בדרך ההיפוך) למה שהצב אמר לאכילס. עוזי ו. - שיחה 10:23, 29 בספטמבר 2010 (IST)

ערך חדש שמואל וינוגרד

אודה לך, אם "בזמנך החופשי" תעבור על הערך ותתקן (אני בטוח שיש שם לא מעט אי דיוקים)
בתודה מראש וחג שמח ^^^ דּוֹד1 - שיחה 14:40, 30 בספטמבר 2010 (IST)

תיקנתי את המונחים במבוא. כדאי לשנות B.A לתואר ראשון וכו'. עוזי ו. - שיחה 19:07, 30 בספטמבר 2010 (IST)

תודה רבה. ^^^ דּוֹד1 - שיחה 21:04, 30 בספטמבר 2010 (IST)

ההזמנה השגרתית

שלום עוזי,
השיעור הבא בקורס "תורת הקבוצות" יתחיל ב-6 באוקטובר 2010, הנושא הוא "פעולות בין קבוצות". אתה מוזמן לענות על שאלות ולהשתתף בדיונים שיתקיימו בכיתת הלימוד.
בברכה, רחל - שיחה 19:32, 3 באוקטובר 2010 (IST)

תודה על ההזמנה השגרתית (את יודעת שכתבתי כל מלה בקורס, נכון?) עוזי ו. - שיחה 21:04, 3 באוקטובר 2010 (IST)

כמובן, אם לא אתה אז מי? :-) לדלג עליך בתזכורות הבאות? רחל - שיחה 21:27, 3 באוקטובר 2010 (IST)

שיחה:טרחן כפייתי

אודה לך אם תעזור לפתור את הסוגיה האם המושג קיים ומה שמו. דניאל ב. 12:05, 6 באוקטובר 2010 (IST)

עניתי שם. עוזי ו. - שיחה 01:21, 8 באוקטובר 2010 (IST)

שיחה:ראשוני סיבובי

שלום,

התוכל להביע דעתך בדף זה?

תודה, מה זה פשקזצ - שיחה 23:09, 7 באוקטובר 2010 (IST)

תודה. הצבתי שאלה גם בשיחה:שדה אוקלידי. בברכה, מה זה פשקזצ - שיחה 00:43, 8 באוקטובר 2010 (IST)

עניתי שם. עוזי ו. 23:07, 2 במאי 2011 (IDT)

בסופו של דבר

(ואחרי שני תיקוני נוסח), השאלה שלי לא נענתה: להוכיח שעבור קבוצה מסודרת של 10 מספרים טבעיים בין 1 ל-10 (לאו דווקא שונים), יהיה לפחות איבר אחד ששווה למספר הסידורי שלו פחות סכום שאר האיברים (mod 10). ויקיפדיה:הכה את המומחה#ללא שארית. דוד - שיחה 21:39, 9 באוקטובר 2010 (IST)

עניתי שם. עוזי ו. - שיחה 22:36, 9 באוקטובר 2010 (IST)

קורס תורת הקבוצות - שיעור שישי

שלום עוזי,
השיעור הבא בקורס "תורת הקבוצות" יתחיל ב-13 באוקטובר 2010, הנושא הוא "משלים וחוקי דה-מורגן". אתה מוזמן לענות על שאלות, לבדוק שיעורי-בית ולהשתתף בדיונים שיתקיימו בכיתת הלימוד.
בברכה, רחל - שיחה 21:58, 10 באוקטובר 2010 (IST)

Nevanlinna Prize

האם זה פרס נבנלינה או פרס נבלינה? דוד שי - שיחה 16:33, 16 באוקטובר 2010 (IST)

שאלתי בויקיפדיה:ייעוץ לשוני#שם פיני. עוזי ו. - שיחה 19:20, 16 באוקטובר 2010 (IST)

קורס תורת הקבוצות - שיעור שביעי

שלום עוזי,
השיעור הבא בקורס "תורת הקבוצות" יתחיל ב-20 באוקטובר 2010, הנושא הוא "קבוצת החזקה". אתה מוזמן לענות על שאלות ולהשתתף בדיונים שיתקיימו בכיתת הלימוד.
בברכה, רחל - שיחה 22:20, 17 באוקטובר 2010 (IST)

משפט נאש

מה איתו? דרך - שיחה 05:28, 19 באוקטובר 2010 (IST)

יש הרבה מה לכתוב על שיווי משקל נאש, והערך על המשפט (כולל ו)אמור לכלול הוכחה. לכן הייתי שומר על ההפרדה ביניהם. עוזי ו. - שיחה 09:50, 19 באוקטובר 2010 (IST)

תודה. העתקתי לשם. דרך - שיחה 22:47, 19 באוקטובר 2010 (IST)

מדיניות מחיקת שיחות משתמש

שלום רב,

צר לי להטריד אותך בזוטות. לאחרונה "סימנה" אותי קבוצת אנשים שעריכותי בבשבע לא היתה לטעמם. ביקשתי מאחד מהם, משתמש:נרו יאיר לא לכתוב לי בדף השיחה אא"כ יש לו משהו ענייני לומר. תשובתו היתה "אני שמח לראות שענייניות מעניינת אותך" (או משהו כזה). את תשובתי אליו בדף השיחה שלו ביטלת, ולכן מחקתי את מה שכתב בדף השיחה שלי. בשלב זה נכנס לפעולה אחד האחרים, משתמש:ברוקולי, ומילא את דף המשתמש שלי בשלל אזהרות שונות ומשונות לגבי מחיקת דברים בדפי שיחה (תוך שהוא מוחק את דברי מדף השיחה שלו, אגב).

בעיקר נמאס לי להתעסק בשטויות הללו. היות שביטלת את תשובתי מקודם, אשמח אם תמחוק מדף השיחה שלי את שלל וויכוחי הסרק שיזם משתמש:ברוקולי. מצידי אני מבטיח שלא לנסות ליזום פרובוקציות ילדותיו בדפי השיחה של הנ"ל.

תודה,

04:02, 24 באוקטובר 2010 (IST)

אחי, אולי פשוט תעזוב את כל העניין ותתחיל להתעסק בערכים? אף אחד לא יתעסק איתך, אני מבטיח. איתי פ. • שיחה 04:07, 24 באוקטובר 2010 (IST)

מחקתי את התגובה הזו משום הכותרת הלא ראויה שהדבקת לה; לשאר חלקי העימות אני לא מעוניין להכנס. עוזי ו. - שיחה 04:40, 24 באוקטובר 2010 (IST)

ביורוקרט

בוקר טוב עוזי. לדעת רבים אתה מתאים ביותר לתפקיד הביורוקרט. האם אתה מסכים שאציע אותך? O * שיחה 07:51, 24 באוקטובר 2010 (IST)

מצטרף לבקשה. ברי"א מחוץ לחשבון. 12:32, 24 באוקטובר 2010 (IST)

תודה לשניכם. אני חושב שעדיף לכולם שהביורוקרטים הנוכחיים (בהרכב שמלפני שבוע, נאמר) יבחרו את הצוות הממשיך. עוזי ו. - שיחה 13:26, 24 באוקטובר 2010 (IST)

למה זה עדיף? תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 17:21, 24 באוקטובר 2010 (IST)

החלפת ביורוקרטים היא אירוע נדיר, שצריך לנצל כדי להשפיע לטובה על המערכת כולה. לשם כך צריכה להיות התגייסות קהילתית סביב התוכנית שהביורוקרטים יתוו, ולשם כך צריכים הביורוקרטים עצמם לזכות לתמיכה רחבה. הצבעה שבה יתגוששו המועמדים ותומכיהם תיצור אווירה מחנאית שיכולה לשבש את התמיכה הזו. פתרון מתקבל על הדעת שיוצע מלמעלה עדיף מהבחינה הזו מפתרון קצת-יותר-טוב שיתקבל כתוצאה של עימות. עוזי ו. - שיחה 19:07, 24 באוקטובר 2010 (IST)

אני מזהה התנגשות אפשרית בין "השפעה על המערכת כולה" ל-"תוכנית שהבירוקרטים יתוו". תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 08:48, 25 באוקטובר 2010 (IST)

למה? כשלדוב נעוץ קוץ ברגל, כולו צולע. עוזי ו. - שיחה 10:15, 25 באוקטובר 2010 (IST)

המילה "לטובה" ברחה לי בציטוט. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 10:36, 25 באוקטובר 2010 (IST)

אם הטענה היא שיש מהלכים שעלולים לא להועיל (ואף להזיק), זה כנראה נכון. בשביל ודאות צריך ללכת למתמטיקאי או לקורא בקלפים; בשאר הדברים צריך לפעמים לקחת סיכון. עוזי ו. - שיחה 12:12, 25 באוקטובר 2010 (IST)

איזה תשובה מוזרה... באתי למתמטיקאי . תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 13:30, 25 באוקטובר 2010 (IST)

קורס תורת הקבוצות - שיעור שמיני

שלום עוזי,
השיעור הבא בקורס "תורת הקבוצות" יתחיל ב-27 באוקטובר 2010, הנושא הוא "זוגות סדורים". אתה מוזמן לענות על שאלות ולהשתתף בדיונים שיתקיימו בכיתת הלימוד.
אם אינך מעוניין לקבל תזכורות לקורס, נא רשום הערה בדף ההרשמה.
בברכה, רחל - שיחה 20:41, 26 באוקטובר 2010 (IST)

לתשומת לבך + שאלה

1. ערכתי מחדש את משוואה, על פי ויקי האנגלית. אני משוכנע שהמצב עכשיו טוב יותר, אבל אני בטוח שתרגמתי חלק מהמונחים בצורה לא מדויקת. אשמח אם תעיף מבט, ואשמח עוד יותר אם תמצא את הזמן לתקן ולהרחיב.
2. תוך כדי (1), שמתי לב שקונגרואנציה מפנה לערך העוסק ביחס הקונגרואנציה מודולו n. אבל זה רק מקרה ספציפי של יחס כזה, לא?

תודה. אלעזר - שיחה 00:37, 29 באוקטובר 2010 (IST)

הגרסה שלך אכן היתה עדיפה על הגרסה הקודמת, אבל היו בה דברים שלא מצאו חן בעיני, ושכתבתי גם אותה. "קונגרואנציה" היא יחס שקילות מודולו אידיאל. אני לא חושב שמישהו ינזק אם הרעיון הזה (המכליל את השקילות מודולו מספר) יוסבר תחת חוג מנה. עוזי ו. - שיחה 01:03, 29 באוקטובר 2010 (IST)

כל עוד מי שיחפש "קונגרואנציה" או "יחס קונגרואנציה" יראה איזשהו אזכור לגבי זה. אלעזר - שיחה 01:11, 29 באוקטובר 2010 (IST)

כתבתי את קונגרואנציה. עוזי ו. - שיחה 01:39, 29 באוקטובר 2010 (IST)

"משוואה היא שוויון..." עד כמה שאני מבין את המונחים, "משוואה" מתייחס לסינטקס, ו"שוויון" מתייחס לסמנטיקה - לא צ"ל "משוואה היא סימון של שוויון"? אלעזר - שיחה 19:25, 30 באוקטובר 2010 (IST)

משוואה זה גם סמנטיקה. זהו שוויון עם משתנה (בניגוד לזהות שהיא גם שוויון). דניאל ב. 19:29, 30 באוקטובר 2010 (IST)

אם שוויון הוא רצף גרפי מהצורה A=B, מדוע 2+2=4 הוא שוויון ואילו 1+1=3 אינו שוויון? על-כרחך שוויון הוא לפעמים תאור סינטקטי, ולפעמים תאור סמנטי ("שוויון (סמנטי) הוא שוויון (סינטקטי) אמיתי"). לכן משוואה היא שוויון (סינטקטי) הרומז לתחום ההצבה של המשתנים ההופך אותו לשוויון (סמנטי). עוזי ו. - שיחה 20:19, 30 באוקטובר 2010 (IST)

1+1=3 הוא משוואה (ללא נעלמים), ו 2+2=4 הוא גם שוויון. לפחות זה מה שהייתי מצפה על פי השימוש הרווח במונחים. אולי אני טועה. אלעזר - שיחה 20:25, 30 באוקטובר 2010 (IST)

חיסור צמודים בריבוע

לא יודע אם זה בסר להטריד אותך עם שאלות מקורס ראשון באלגברה באוניברסיטה. איך אני מראה ש${\displaystyle \ z^{2}+{\bar {z}}^{2}}$ הוא מספר ממשי? נגיד זה קל לראות לגבי ${\displaystyle \ z+{\bar {z}}}$, כי פשוט החלק המדומה מתבטל. אם השאלה לא למקום, אל תתייחס אליה. 79.176.15.154 12:25, 29 באוקטובר 2010 (IST)

${\displaystyle \ z^{2}+{\bar {z}}^{2}=(a+bi)^{2}+(a-bi)^{2}=a^{2}+2abi-b2+a^{2}-2abi-b^{2}=2a^{2}-2b^{2}}$ ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 12:32, 29 באוקטובר 2010 (IST)

הפתרון של גיל כ. נכון, אבל יש פתרון נכון ממנו: מספר הוא ממשי אם ורק אם הוא שווה לצמוד של עצמו; לכן כל מספר מהצורה ${\displaystyle \ x+{\bar {x}}}$ הוא ממשי, והרי ${\displaystyle \ {\bar {z}}^{2}={\overline {z^{2}}}}$. עוזי ו. - שיחה 14:21, 29 באוקטובר 2010 (IST)

גבול של סדרה

אתה יכול בבקשה להסביר את הגדרת הגבול? אני מבין ש${\displaystyle \left|a_{n}-L\right|<\varepsilon }$ פירושו במילים פשוטות הוא "המרחק בין L לבין a_n הוא מאוד קטן". אבל מה זה הN0 ולמה צריך אותו בהגדרה? ומה זה ${\displaystyle \ n>N_{0}}$ ? הn הוא אינדקס הסדרה. כלומר גם הN0 הוא אינדקס? אז מה זה הדרישה שהוא יהיה קטן מn? בתודה מראש. Corvus,(שיחה) 13:38, 30 באוקטובר 2010 (IST)

ההגדרה מתארת מתי סדרה נתונה מתכנסת לגבול מסויים, L. כדי שזה יקרה, דורשים שאברי הסדרה יהיו "בסופו של דבר" "קרובים" לגבול. דווקא התנאי ${\displaystyle \left|a_{n}-L\right|<\varepsilon }$ אינו אומר שהמרחק בין האיבר ${\displaystyle \ a_{n}}$ ל-L מאד קטן, אלא שהוא קטן מהערך שנקבע מראש (${\displaystyle \ \epsilon }$); וכל ערך שתבחר אינו באמת קטן, שהרי יש אינסוף מספרים חיוביים קטנים ממנו. בכל זאת, דורשים ש*לכל* ערך של ${\displaystyle \ \epsilon }$, כמעט כל אברי הסדרה יהיו במרחק קטן מ-${\displaystyle \ \epsilon }$ מן הגבול. כלומר - שלכל ${\displaystyle \ \epsilon >0}$, ממקום מסויים והלאה בסדרה, כל האיברים מקיימים את התנאי. מה פירוש "ממקום מסויים והלאה"? יש אינדקס של הסדרה (${\displaystyle \ N_{0}}$) כך שכל איבר מרוחק ממנו (כל איבר שהאינדקס שלו ${\displaystyle \ n>N_{0}}$) מקיים את התנאי. עוזי ו. - שיחה 18:38, 30 באוקטובר 2010 (IST)

וואלה. הסבר מעולה. תודה. Corvus,(שיחה) 22:05, 30 באוקטובר 2010 (IST)

צריך להדגיש שהערך של ${\displaystyle \ N_{0}}$ תלוי ב-${\displaystyle \ \epsilon }$. הסדרה מתכנסת אם, כאשר מחכים מספיק זמן, אבריה נעשים קרובים לגבול. מהו מספיק זמן? תלוי כמה קרובים. עוזי ו. - שיחה 01:04, 31 באוקטובר 2010 (IST)

בעקבות הדיון הוספתי קצת. אורי מוסנזון - שיחה 05:09, 31 באוקטובר 2010 (IST)

תבנית:תורת הגרפים

הרחבתי מעט וראיתי שהתייחסת לנושא בדף השיחה. נא ראה אם ההרחבה מתאימה. דרך - שיחה 00:34, 1 בנובמבר 2010 (IST)

העברתי את גרף מעגל למעגל (תורת הגרפים); למרות שלמלה מעגל יש בתורת הגרפים שני פירושים (גרף שהוא מעגל, ומעגל בגרף; למושג השני יש שתי הגדרות - תת-גרף איזומורפי למעגל, ומסלול סגור; לפי ההגדרה המרחיבה למסלול, הוא עלול לחתוך את עצמו). עוזי ו. - שיחה 00:54, 1 בנובמבר 2010 (IST)

אני חדש בעסק של תורת הגרפים- יש לי חודש עד הגיוס ומשעמום התחלתי לקרוא והנושא באמת תפס אותי. בגלל זה יצרתי את הערך גרף מעגל ואת התבנית תבנית:נתוני גרף והתחלתי לכתוב. אני שמח שיש מבינים בתחום. ולנושא- אכן יש הבדל בין "גרף מעגל" (כשמו כן הוא) לבין "מעגל בגרף" שמתייחס לתת-גרף "איזו-משהו"(מה זה איזומורפי?) שאת זה ניתן להפנות לערך מעגל (תורת הגרפים). והפתרון היחיד לבלבול הוא פשוט לכתוב את שני הערכים הללו (בנפרד) וליצור את ההפניות המתאימות. ALPR - שיחה 01:15, 1 בנובמבר 2010 (IST)

בשביל שני ערכים צריך שמות נפרדים. עם קצת מזל, מישהו כבר קורא למעגל "מעגל" ולגרף הציקלי "עיגול". עוזי ו. - שיחה 01:53, 1 בנובמבר 2010 (IST)

שחרור חסימת דרכיה דרכי נועם

אהלן עוזי,

אמנם אתה חסמת את המשתמש בתחילת התפוצצות הפרשה, ואתה זה שהיה אמון על הבדיקה, אך נראה לי שכדאי במקרה זה לערוך התייעצות עם עוד מספר מפעילים. לאו דווקא הצבעת מפעילים אלא דיון, גם אם מצומצם, בפוטנציאל הנזק שבחסימה לעומת זה שבשחרור. כמו שכתב ברוקולי בדף השיחה של דד"נ, המשתמש לא סיפק הסבר מתקבל על הדעת (לפחות מבחינתי) למעשיו.

תודה, Kulystab • שיחה • שהאחרון מימין ייגע בשרוולו בתעלה • כ"ה בחשוון ה'תשע"א • 13:46, 2 בנובמבר 2010 (IST)

אתה צודק. השחרור היה על-בסיס התרשמות שלי מן הדיון שכבר התקיים בעניין (בדף הבודקים ובדף השיחה שלו), אבל אפשר לדון ביישום שלו בפועל. אולי תפתח דיון בדף הבירורים? עוזי ו. - שיחה 13:49, 2 בנובמבר 2010 (IST)

עוזי, הנושא כבר נדון לעייפה בכל הדפים האפשריים. דד"נ לא הביא שום דבר להוכחת טענותיו, ואי אפשר בכלל להאמין לו. אנא, השב את החסימה על כנה. לא יכול להיות שזה כל מה שיקבל מי שרימה את הקהילה במשך חודשים כה רבים. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 13:57, 2 בנובמבר 2010 (IST)

ברוקס, הוא כבר נענש מספיק. אתה לא מאמין בתשובה? תן לו צ'אנס. בסך הכל הוא היה משתמש תורם ביותר, ואף כי חטא הרי ריצה כבר את עונשו והתחייב שלא לשוב על קיאו. למה לנקוט במקארתיזם בלתי מתפשר כל כך? ברי"א - שיחה 14:05, 2 בנובמבר 2010 (IST)

ברי"א, אל תשכח שלפני תשובה יש וידוי. אני אישית, כאחד שתמך בחפותו, מרגיש נפגע מהרמאות (אם הייתה). ובהיעדר הסבר מתקבל על הדעת - אני חושש שהיא הייתה. אני מרגיש אישית מרומה ומושפל. ובכלל, אם כבר איפה ואיפה, כמדומני שיש אן מספר משתמשים נוספים שנחסמו ועדיין, אולי נשחרר גם אותם? ‏Rex‏ • שיחה 14:14, 2 בנובמבר 2010 (IST)

בדיוק מה שרקס אמר. החסימה איננה עונש אלא נועדה להגנה, ואכן דרושה הגנה מפני משתמש שעשה לו מנהג לפתוח בובות קש לפי החשק. לא ניתן לעבוד כשאתה לא יכול לדעת אם אתה מדבר עם משתמש אותנטי (גם אם כזה שאינך מכיר אותו אישית) או עם בובת קש חצופה במיוחד. דד"נ פוגע ביכולת הפעולה כאן, ולא ברור על סמך מה מקבלים את תירוציו (שמתאימים במקרה הטוב לכתה א', וגם זה בקושי). קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 14:17, 2 בנובמבר 2010 (IST)

פתחתי דיון שם. Kulystab • שיחה • שהאחרון מימין ייגע בשרוולו בתעלה • כ"ה בחשוון ה'תשע"א • 14:23, 2 בנובמבר 2010 (IST)

אורביטל מולקולרי

נראה לי הבל, אנא בדוק אשר44 - שיחה 14:55, 2 בנובמבר 2010 (IST)

ממש לא. אמנם לקרוא לזה "שידרוג של ההבנה של המצאות אלטרונים באטום" לא מועיל במיוחד, אבל אני בטוח שאחרי הכתיבה הערך עוד ישתפר. עוזי ו. - שיחה 15:50, 2 בנובמבר 2010 (IST)

היי עוזי,

מאוד שמחתי לראות את המועמדות שלך לבירוקרטורה. אני נוטה להסכים איתך כמעט תמיד בדרך בה אתה תופס את המקום, מה שהוא צריך ומה שלא. הסרת המועמדות היא מחאה מיותרת, גם אם נראה לך שיש אינפלציה של מועמדים, והיא אינה עולה בקנה אחד עם טובת המקום. אני הייתי שמח לראות אותך מציג שוב. ‏Ori‏ • PTT‏ 19:14, 2 בנובמבר 2010 (IST)

מצטרף לבקשה דוד א. - שיחה 19:20, 2 בנובמבר 2010 (IST)

גם אני, רחל - שיחה 19:26, 2 בנובמבר 2010 (IST)

תודה לכם, אבל זו לא מחאה. אני חושב שצריך לבחור ביורוקרטים בקונצנזוס. אני חושב שכל המועמדים (האחרים) ראויים בהחלט, ומצד שני 7-8 ביורוקרטים הם הרבה יותר מדי. אולי עוד שניים-שלושה מהמועמדים יאמצו את הכיוון הזה. עוזי ו. - שיחה 19:33, 2 בנובמבר 2010 (IST)

קורס תורת הקבוצות - שיעור תשיעי

שלום עוזי,
השיעור הבא בקורס "תורת הקבוצות" יתחיל ב-3 בנובמבר 2010, הנושא הוא "מכפלה קרטזית". תוכן השיעור נמצא בדף הקורס. והערכים לקריאה נמצאים בכיתת הלימוד. אתה מוזמן להשתתף בשאלות והערות בדף השיעור.
בברכה, רחל - שיחה 19:27, 2 בנובמבר 2010 (IST)

ביורוקרט

עוזי, אתה לא רציני נכון ? אני אחזיר את שמך ברשותך. צחי לרנר - שיחה 19:40, 2 בנובמבר 2010 (IST)

עוזי, חבל שהסרת את מועמדותך. מכל המועמדים, חשבתי שדווקא אתה הכי מתאים לתפקיד. גם אני מקווה שתחזיר את מועמדותך. מספר הבירוקרטים לא חייב להיות סופי וידוע מראש - וגם אם כן, אין בעיה עם זה שמספר מועמדים "ינסו את מזלם". ‏Yonidebest Ω Talk‏ 20:15, 2 בנובמבר 2010 (IST)

+1 נרו יאיר • שיחה • כ"ה בחשוון ה'תשע"א • 20:55, 2 בנובמבר 2010 (IST)

ידוע שהרבה יותר קל להיות יועץ ארגוני מאשר למלא תפקיד ביצועי. התחזית שלי לגבי ההצבעה היא שכל המועמדים יזכו לתמיכה רחבה, כי באירועים חגיגיים כאלה אנחנו אוהבים להתחבק ולהגיד כמה כולם נפלאים. אני עלול לרצות להתנגד לחלק מהמועמדים, וזה דבר שלא אוכל לעשות כמועמד בעצמי. עוזי ו. - שיחה 22:47, 2 בנובמבר 2010 (IST)

זו סוגיה מעניינת שלא חשבתי עליה. אבל מצד שני, כך אתה לא מציע את עצמך וזה הדבר החשוב, שתיבחר. צחי לרנר - שיחה 22:57, 2 בנובמבר 2010 (IST)

לא יפה צחי :/ O * שיחה 23:01, 2 בנובמבר 2010 (IST)

??? צחי לרנר - שיחה 23:49, 2 בנובמבר 2010 (IST)

מזל שהבחירות אינן לתפקיד של נביא... בברכה, איש המרק - שיחה 10:05, 3 בנובמבר 2010 (IST)

עוזי, מאחר והבוקר כבר מסתמן שתחזיתך התבדתה נראה לי שזו העת להחזיר את מועמדותך... נריה - שיחה 10:08, 3 בנובמבר 2010 (IST)

דמזו

אני חושבת שכדאי להוריד את כל השיחה שם כי מי שלא יודע מה באמת היה שם עלול לחשוב שיוני פונה לדמזו ומסכן דמזו מה הוא אשם? O * שיחה 15:18, 5 בנובמבר 2010 (IST)

גם אני חושב כך, אבל זה לא דף השיחה שלי. עוזי ו. - שיחה 15:19, 5 בנובמבר 2010 (IST)

חגיגות המאה לאוסף החידות?

לתשומת ליבך, ולבאי דף שיחתך: חגיגות המאה?, בברכה, טוקיוני 16:20, 6 בנובמבר 2010 (IST)

פתרתי את פורטל:מתמטיקה/חידה/66 באמצעות פתרונות של ג'יימס ז'וזף סילבסטר לבעיית המטבעות האדומה. בסוף הערך על סילבסטר מובא קישור למאמר הדעה של ציילברגר, לפיו סילבסטר היה המתמטיקאי הגדול ביותר של כל הזמנים. בקצרה וברוח הזמן, אומר ציילברגר, "סילבסטר הוא הגדול ביותר כי דעותיו תואמות לדעותי". עוזי ו. - שיחה 18:50, 6 בנובמבר 2010 (IST)

לא ידעתי שסילבסטר היה חובב כדורסל! אני גם חושב שציילברגר התכוון "סילבסטר הוא השני הכי גדול... :) טוקיוני 19:32, 6 בנובמבר 2010 (IST)

פורטל:מתמטיקה/חידה/66

שלום, התשובה שגויה. חזרתי • ∞ • שיחה 21:16, 6 בנובמבר 2010 (IST)

לעוזי ו.

מדבר משתמש:כיכר השבת או נכון לעכשיו אינני משתמש ועדיין עוד לא הובהר לי מדוע. ברגע שפניתי למשתמש דרכיה דרכי נועם לבקש את עזרתו בנושא החלו הדיונים על כך שהמשתמש דרכיה נחסם או שכך הבנתי, אני רוצה להבין האם חסימתו של דרכיה קשורה לאי הניגישות שלי אל המשתמש שלי בויקיפדיה?

האם תוכל להסביר ולהבהיר לי מדוע אינני בעל נגישות למשתמשי בויקיפדיה. שאלתי רבים אך טרם קיבלתי תשובה. התיעצתי בדלפק הייעוץ התכתבתי עם משתמשים אחרים וכו'... אך עדיין עוד לא הובהר לי המקרה. אשמח אם תענה על תשובתי מדוע אינני נגיש למשתמש שלי, האם דרכיה והדיונים שחגים סביבו קשורים למקרה שלי ואיך אוכל לחזור אל המשתמש שלי בויקיפדיה. (אין ביכולתי את האפשרות ליצור גם משתמש חדש תחת זהות חדשה. גם את זה אינני מבין מדוע אני לא יכול.)

תודה...

משתמש:כיכר השבת

כפי שהוסבר לך כבר כמה פעמים אינך חסום בשום צורה שהיא. הסיבה שאינך יכול להכינס לחשבון קשורה איכשהו למחשב שלך. נסה למחוק את העוגיות של הדפדפן שלך. דניאל ב. 19:19, 7 בנובמבר 2010 (IST)

1. אתה לא ברשימת החסומים, ואני מקווה שההצעה של דניאל תפתור את הבעיה. 2. מה גורם לך לחשוב שהחסימה של משתמש:דרכיה דרכי נועם אמורה להשפיע עליך דווקא? עוזי ו. - שיחה 09:15, 8 בנובמבר 2010 (IST)

אני מודה לכל האנשים שעזרו לי אבל באמת, אבא שלי הוא היחידי שעזר לי להבין את הבעיה וחזרתי כפי שאתם קוראים להיות בעלל המשתמש כיכר השבת בויקיפדיה. כיכר השבת - שיחה 14:16, 8 בנובמבר 2010 (IST)

קורס תורת הקבוצות - שיעור עשירי

שלום עוזי,
עברנו כבר את מחצית הדרך. השיעור הבא בקורס "תורת הקבוצות" יתחיל ב-10 בנובמבר 2010, הנושא הוא "פונקציות". אתה מוזמן לענות על שאלות ולהשתתף בדיונים שיתקיימו בכיתת הלימוד.
בברכה, רחל - שיחה 20:17, 9 בנובמבר 2010 (IST)

הגדרת הגבול

אתה יכול , אם לא קשה לך, להסביר לי למה מתכוונים כשאומרים "הוכח לפי הגדרה:${\displaystyle \lim _{n\to \infty }{\sqrt {(}}n^{2}-7)-n=0}$". מה זה "להוכיח לפי הגדרה"? 79.177.38.208 16:40, 10 בנובמבר 2010 (IST)

צריך לומר "להוכיח לפי ההגדרה" (כלומר, להוכיח שהטענה הולמת את ההגדרה, בלי להעזר בתוצאות כלליות כלשהן). מדובר בגבול של סדרה. הגבול של סדרה הוא אפס אם, לכל ${\displaystyle \ \epsilon >0}$, קיים ${\displaystyle \ N}$ כך שאם ${\displaystyle \ n>N}$ אז ${\displaystyle \ |a_{n}|<\epsilon }$. במקרה שלך, אתה צריך למצוא, לכל ${\displaystyle \ \epsilon >0}$, מספר ${\displaystyle \ N}$ שיבטיח שאם ${\displaystyle \ n>N}$ אז ${\displaystyle \ |{\sqrt {n^{2}-7}}-n|<\epsilon }$. עוזי ו. - שיחה 19:07, 10 בנובמבר 2010 (IST)

אתה יכול להסביר לי את פשר המשפט "לכל ${\displaystyle \ \epsilon >0}$, קיים ${\displaystyle \ N}$ "? יכול להיות שיש לי בעיה בהבנת הנקרא. מה זה "לכל A יש B"? 79.179.4.57 21:29, 11 בנובמבר 2010 (IST)

"לכל איש יש שם (שלו)", "לכל סיר יש מכסה (המתאים לו)", "לכל שבת יש מוצאי-שבת (שבא מיד אחריה)". בשלושת המקרים הכוונה היא שלכל A יש B המקיים את התכונה שבסוגריים. כך גם אצלנו: כאשר סדרת המספרים ${\displaystyle \ a_{n}}$ מוכרת וידועה, התכונה "לכל ${\displaystyle \ n>N}$ מתקיים ${\displaystyle \ |a_{n}|<\epsilon }$" יכולה להיות נכונה או לא נכונה; ערך האמת שלה תלוי ב-${\displaystyle \ N}$ וב-${\displaystyle \ \epsilon }$ (אבל לא ב-n! הפרמטר n קשור בכמת "לכל", והוא אינו משתנה חופשי בביטוי). גבול הסדרה הוא אפס אם לכל ${\displaystyle \ \epsilon }$ קיים ${\displaystyle \ N}$ שעבורו הטענה נכונה. מעתה אמור - לביטוי "לכל A יש B" אין מובן; הוא אינו אלא קיצור של "לכל A קיים B כך שמתקיימת הטענה <משהו התלוי ב-A וב-B>". עוזי ו. - שיחה 21:44, 11 בנובמבר 2010 (IST)

יש מצב שסוף-סוף הבנתי את הגדרת הגבול... במקרה הספציפי הנ"ל. האם זה יכול להיות פתרון:

יהי ${\displaystyle \ \epsilon >0}$ נמצא N מתאים כך לשכל ${\displaystyle \ n>N}$ מתקיים ${\displaystyle \lim _{n\to \infty }{\sqrt {n^{2}-7}}-n=0}$.:

${\displaystyle \ |{\sqrt {n^{2}-7}}-n|=n-{\sqrt {n^{2}-7}}<n=\epsilon }$

לכן אם נבחר ${\displaystyle \ \epsilon =N}$, נקבל שלכל n>N מתקיים התנאי ${\displaystyle \ |{\sqrt {n^{2}-7}}-n|<\epsilon }$ . האם הפתרון הנ"ל נחשב להוכחה? 79.179.4.57 22:37, 11 בנובמבר 2010 (IST)

חס וחלילה. ראשית, השורה הראשונה "לשכל ${\displaystyle \ n>N}$ מתקיים ${\displaystyle \lim _{n\to \infty }{\sqrt {n^{2}-7}}-n=0}$" שגויה בתכלית. אינך רוצה להוכיח ש"לכל איש יש שם כך ששמו של ראש הממשלה הראשון הוא דוד", אלא ש"לכל איש יש שם שנתנו לו אביו ואמו". לא "לכל n>N הגבול הוא כזה וכזה", אלא "לכל ${\displaystyle \ n>N}$ מתקיים ${\displaystyle \ |{\sqrt {n^{2}-7}}-n|<\epsilon }$". התנאי הנבדק תלוי ב-N. ושנית, אתה לא משחק לפי הכללים. האויב בוחר את אפסילון כרצונו (כל עוד זהו מספר חיובי). אתה צריך לבחור את N (מותר להשתמש בערך של אפסילון, כמובן). בתגובה לזה, האויב בוחר n (שהוא מספר טבעי החייב להיות גדול מ-N), ושניכם בודקים יחד האם ${\displaystyle \ |a_{n}|<\epsilon }$. אם התשובה תמיד חיובית, אתה מנצח (הוכחת שהגבול הוא אפס). אם זה לא כך, אפילו פעם אחת, האויב מנצח (לא הוכחת כלום). שוב: כדי לסיים את ההוכחה, אתה צריך להיות מסוגל לבחור את N, כך שאי-השוויון יתקיים לכל n גדול ממנו. כשאתה בוחר את אפסילון בעצמך ("נבחר ${\displaystyle \ \epsilon =N}$"), אתה מפר את כללי המשחק (ומפסיד מיד). ואם התכוונת בשוויון הזה לומר שאתה בוחר את N (ולא את אפסילון), כמובן שאי-השוויון אינו מתקיים. עוזי ו. - שיחה 22:53, 11 בנובמבר 2010 (IST)

עוזי - אני מניחה מתשובותיך שהינך מתעסק שנים רבות בתחום המתמטיקה. חבל שתשובותיך מהולות בטון ציני-יהירי. עליך לזכור ששואל השאלה כנראה רק בתחילת דרכו ולא תרגל והתעמק בחומר כמוך. אפשר לתת תשובה ללא כל הדימויים והרמיזות המיותרות הללו. אני בטוחה שזה רק יקל על ההבנה של השואל. קצת צניעות ועידון לא יזיקו לדעתי. כל טוב, שרית. 

אם את סבורה שמטרת הדוגמאות וההסברים היא להתנשא על השואל, את טועה בהחלט. הדימויים אינם מיותרים - הם אמורים להוביל לפענוח המבנה הלוגי של ההגדרה באמצעות השוואה למבנים מוכרים יותר. את מוזמנת כמובן להציע הסברים טובים יותר. עוזי ו. - שיחה 00:30, 12 בנובמבר 2010 (IST)

אגב, השואל לא מבקש "תשובה" אלא הסבר. תשובה אפשר לתת בין-רגע. להסביר קצת יותר קשה. עוזי ו. - שיחה 00:33, 12 בנובמבר 2010

ההסברים שלך ״הפכו" לתשובות.אין לי כוונה להתנצח, רק אומר לך את דעתי: מסכימה שדוגמאות ודימויים הם חיונים להבנה, הבעיה היא במה שאתה משדר דרך המלל. אני חושבת שבכתיבתך אתה במזיד מדגיש את חוסר ההבנה והידע של השואל. אני מקווה שאינך נוהג בשיטת ״לימוד״ זאת עם תלמידים(בהנחה שאתה מתעסק בהוראה) ועצה ממישהי עם ניסיון רב שנים: תחשוב על הדברים שאמרתי במקום להציע לי לנסות להסביר בעצמי... זה לא נראה טוב. אפילו קצת פתטי. כל טוב , שרית

ואני אומר לך את דעתי: לו היית מבינה את הנושא שאני מסביר, היית עשויה להבין גם מדוע הדוגמאות חיוניות. השואל רוצה להבין, וכדי לעזור לו צריך גם להצביע על השגיאות שלו. אני מעריך את נסיונך רב השנים; יש לי כזה משלי. עוזי ו. - שיחה 01:15, 12 בנובמבר 2010 (IST)

ואתה ממשיך באותו הקו, כמה חבל... ממש במקרה ברשותי phd בתחום המדעים המדויקים אז אני קצת מבינה בנושא. אני בטוחה שיש לך נסיון רב; לצערי במקרה הזה הוא דווקא בא לרעתך. אפשר להצביע על השגיאות מבלי לצחקק מתחת לשפם. אני בטוחה שאתה מבין את כוונתי. לפחות תשתדל להסתיר בצורה טובה יותר את מה שאתה חושב בלב. בהצלחה עם זה, שרית 

באמת לא נראה לי שעוזי התנשא או ליגלג. ההגדרה של גבול היא באמת קצת עדינה ודימויים עשויים להועיל. בשביל להוכיח שסדרה שואפת לגבול צריך להראות שהיא מתקרבת אליו לאין שיעור ולא "בורחת" בהמשך. לשם כך משתמשים במושג הסביבה. צריך להוכיח שלכל סביבה קטנה של הגבול (נגיד בגודל מליונית סביב האפס) קיים מקום בסדרה שהחל ממנו והלאה כל איברי הסדרה נמצאים בסביבה הזו. ההוכחה שלנו צריכה להיות תקפה גם עבור סביבה בגודל מליארדית (אם כי, המקום בסדרה עלול להיות גדול יותר). זאת הכוונה באמירה "האויב בוחר את אפסילון". הוכחה תקפה צריכה להתחיל כך:יהי ${\displaystyle \ \epsilon >0}$ (ללא כל הנחה נוספת לגביו). נגדיר מקום (אינדקס) בסדרה, למשל:${\displaystyle N={\frac {\epsilon ^{2}-7}{2\epsilon }}}$ (או כל מקום אחר שיאפשר לנו הוכחה). הביטוי מראה את הקשר בין גודל הסביבה למיקום בסדרה.

וכעת נראה שבאמת, החל מהמקום הזה ואילך, כל האיברים של הסדרה נמצאים בתוך סביבת אפסילון מהגבול. כלומר שלכל ${\displaystyle n>N}$ באמת מתקיים ש ${\displaystyle \ |{\sqrt {n^{2}-7}}-n|<\epsilon }$ אורי מוסנזון - שיחה 04:23, 12 בנובמבר 2010 (IST)

ואיך מצאת (טכנית) את הN המתאים לתנאים? 79.179.4.57 12:18, 12 בנובמבר 2010 (IST)

אני שואל שאלה במטרה להבין עיקרון( על ידי דוגמה לא מסובכת במיוחד). אם המטרה היתה להגיש שעירי בית ולקבל 100, הייתי מעתיק מסטודנט אחר. וההסברים ודימויים של עוזי הם ממש לא רעים ( אולי לוקח לי הרבה זמן לקלוט, אבל בכל זאת אני מתקדם). לא ממש מבין את הוויכוח בנושא הוראה לקויה.

נמשיך: אני שם לב די הרבה זמן שהסדרה לא מוגדרת כלל לn הקטן מ3. האם יש לזה איזו חשיבות בבחירת N? אם אני מבין נכון, אני צריך לבחור/למצוא N התלוי באפסילון ( משהו מהסגנון ${\displaystyle N=\epsilon /50}$), כך שאם אני מציב את הN הנ"ל במקום n בנוסחת הסדרה אני תמיד אקבל ${\displaystyle \|a_{n}-L|<\epsilon }$.

אז למה הפתרון של ${\displaystyle N=\epsilon }$ לא פועל כאן? ניתן לראות ש- ${\displaystyle \ |{\sqrt {\epsilon ^{2}-7}}-\epsilon |<\epsilon }$ עבור כל אפסילון הגדול משורש שבע. הבעיה היא ההנחה האחרונה ( כלומר שאני מצאתי תשובה שנכונה רק לאפסילון הגדול ממשהו ולא כל אפסילון)? 79.179.4.57 12:18, 12 בנובמבר 2010 (IST)

כפי שעוזי הסביר, אתה לא בוחר את האפסילון. התהליך מעט שונה. מישהו (אתה) מנסה להוכיח שהגבול הוא L, מישהו אחר (אני) נותן לך אפסילון, ואתה צריך למצוא N, שעבור כל n גדול ממנו יתקיים התנאי. אני אתן לך אפסילון אחר, תמצא N אחר וכן הלאה. אם תוכל להראות שלכל אפסילון שאתן לך תוכל למצוא N מתאים, הרי שהוכחת את קיום הגבול. האם זה עוזר במשהו? אבינעם - שיחה 12:37, 12 בנובמבר 2010 (IST)

הבנתי את העיקרון, לדעתי. אני פשוט לא יכול להגביל את אפסילון לכלום, פרט לכך שהוא היה מספר חיובי. לכן אם מצאתי N שפועל רק לאפסילון מסוים, זה לא מוכיח שקיים N המתאים לכל אפסילון. עד כאן אני צודק? עכשיו: איך טכנית אני מחפש את הN המתאים לתרגיל? 79.179.4.57 12:42, 12 בנובמבר 2010 (IST)

כן, הבנת נכון, ההוכחה צריכה להיות תקפה לכל אפסילון חיובי, ללא הגבלה. בשביל למצוא N מתאים, אפשר ללכת הפוך, להסתכל על התנאי ${\displaystyle \ |{\sqrt {n^{2}-7}}-n|<\epsilon }$ ולהביא אותו לצורה בה ברור מה צריך לקיים n בשביל שיתקיים. בגלל שמדובר בערך מוחלט, התנאי שקול ל - ${\displaystyle \ {\sqrt {n^{2}-7}}-n<\epsilon }$ וגם ${\displaystyle \ -({\sqrt {n^{2}-7}}-n)<\epsilon }$. החלק הראשון מתקיים תמיד ולכן מספיק שיתקיים החלק השני. פיתוח שלו מביא אותך ל ${\displaystyle n>{\frac {\epsilon ^{2}-7}{2\epsilon }}}$. כך שאם נבחר ${\displaystyle N={\frac {\epsilon ^{2}-7}{2\epsilon }}}$ אז לכל n>N, התנאי יתקיים. שים לב שבהוכחה שלך אתה צריך ללכת בכיוון ההפוך. להגדיר את N ואז להראות שהוא עושה את העבודה. כלומר להניח ש n>N , כלומר ${\displaystyle n>{\frac {\epsilon ^{2}-7}{2\epsilon }}}$ ואז להראות ש ${\displaystyle \ |{\sqrt {n^{2}-7}}-n|<\epsilon }$.אורי מוסנזון - שיחה 14:14, 12 בנובמבר 2010 (IST)

הסדרה (הממשית) הזו באמת "מתחילה ב-n=3" (הנוסחה לא מוגדרת לפני כן). אבל בחישוב גבולות זה לא משנה: אם סדרה מתכנסת לגבול L, אפשר להחליף בה מספר סופי של אברים, והיא עדיין תתכנס לאותו מספר. עוזי ו. - שיחה 14:27, 12 בנובמבר 2010 (IST)

זה אומר שיש מספר אפשרויות בלתי מוגבל ל- N? האם באופן כללי (לא לדוגמה ספציפית שלי), יתכן ש-N קבוע ובלתי תלוי באפסילון יקיים את התנאי ( משהו בסגנון של N=5)? עוד משהו: פירושו של n הוא ה"מיקום בסדרה". מה פירושו של N?

חזור לדוגמה: לא הבנתי את המעבר מ${\displaystyle \ -({\sqrt {n^{2}-7}}-n)<\epsilon }$ ל${\displaystyle n>{\frac {\epsilon ^{2}-7}{2\epsilon }}}$. 79.179.4.57 14:32, 12 בנובמבר 2010 (IST)

1. אם טענה כלשהי נכונה לכל n>N, אז היא בוודאי תהיה נכונה לכל n>N+1 ולכל n>N+2 ובאופן כללי לכל n<M כאשר M>N. לכן (אם יש אפשרות אחת לבחור את N!, אז) יש אינסוף אפשרויות לבחור את N.

2. בדוק שוב את התנאי: אם ${\displaystyle \ |a_{n}|<\epsilon }$ (עבור n קבוע) לכל אפסילון חיובי, אז בהכרח ${\displaystyle \ a_{n}=0}$. לכן N יכול להיות קבוע ובלתי תלוי באפסילון במקרה אחד ויחיד: כאשר הסדרה מתאפסת ממקום מסויים והלאה. (שים לב שאנחנו מדברים כאן רק על התכנסות לאפס; סדרות יכולות להתכנס גם לגבולות אחרים).

3. בנוסחאות של אורי יש טעות בסימן (הרי ${\displaystyle \ (\epsilon ^{2}-7)/\epsilon }$ שלילי).

4. מכיוון שהגענו לפתרון התרגיל, אני ממליץ על כפל בצמוד: ${\displaystyle \ |{\sqrt {n^{2}-7}}-n|=|{\frac {({\sqrt {n^{2}-7}}-n)({\sqrt {n^{2}-7}}+n)}{{\sqrt {n^{2}-7}}+n}}|=|{\frac {-7}{{\sqrt {n^{2}-7}}+n}}|<{\frac {7}{2{\sqrt {n^{2}-7}}}}<{\frac {7}{n}}}$. אפשר לבחור את N ביד רחבה, בלי להדק את אי-השוויונים. עוזי ו. - שיחה 14:41, 12 בנובמבר 2010 (IST)

מעולה. נראה לי הבנתי היום מושגים שכאב לי הראש בגללם במשך החדש האחרון. יש לי בעיה עם התאוריה. אני אדם שצריך שיטה ברורה ומתקשה עם מושגם תחכומים מדי. טוב, נסכם: הוכח לפי ההגדרה:${\displaystyle \lim _{n\to \infty }{\sqrt {(}}n^{2}-7)-n=0}$. פתרון:

יהי ${\displaystyle \epsilon >0}$ כלשהו. נמצא N כך שלכל n>N יתקיים ${\displaystyle |{\sqrt {n^{2}-7}}-n|<\epsilon }$:

${\displaystyle \ |{\sqrt {n^{2}-7}}-n|=|{\frac {({\sqrt {n^{2}-7}}-n)({\sqrt {n^{2}-7}}+n)}{{\sqrt {n^{2}-7}}+n}}|=|{\frac {-7}{{\sqrt {n^{2}-7}}+n}}|<{\frac {7}{2n}}={\frac {3.5}{n}}=\epsilon }$

לכן, אם נבחר ${\displaystyle N={\frac {3.5}{\epsilon }}}$, נקבל שעבור כל n הגדול מה-N הנ"ל, מתקיים ${\displaystyle |{\sqrt {n^{2}-7}}-n|<\epsilon }$.

שים לב, בחרתי N שונה משלך (והוא נראה לי בסדר). האם יש בעיות בפתרון שלי? האם יש דברים מיותרים שרמתי או דברים חסרים? 79.179.4.57 15:28, 12 בנובמבר 2010 (IST)

אי-השוויון ${\displaystyle |{\frac {-7}{{\sqrt {n^{2}-7}}+n}}|<{\frac {7}{2n}}}$ אינו נכון; פרט לזה הכל בסדר (אלא שאולי כדאי *להוכיח* שאם n>N אז האיבר המתאים קטן מאפסילון). עוזי ו. - שיחה 15:46, 12 בנובמבר 2010 (IST)

צודק. שכחתי שאם מחנה יותר גדול אז התוצאה יותר קטנה... מה זאת אומרת להוכיח כאן? זה לא מה שעשיתי? 79.179.4.57 16:09, 12 בנובמבר 2010 (IST)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: נראה לי שיש טעות באי השוויון האחרון כי: ${\displaystyle \ |{\frac {-7}{{\sqrt {n^{2}-7}}+n}}|>{\frac {7}{2n}}}$

כמו שעוזי ציין, הייתה לי באמת טעות בפתרון שלי. הוא צריך להיות ${\displaystyle N={\frac {\epsilon ^{2}+7}{2\epsilon }}}$ הגעתי אליו כך:

${\displaystyle \ -({\sqrt {n^{2}-7}}-n)<\epsilon }$

${\displaystyle n-\epsilon <{\sqrt {n^{2}-7}}}$

${\displaystyle n^{2}-2\epsilon n+\epsilon ^{2}<n^{2}-7}$

${\displaystyle n>{\frac {-7-\epsilon ^{2}}{-2\epsilon }}}$

זה החסם ההדוק ביותר (ה - N הקטן ביותר האפשרי) אבל כפי שצוין, אין שום צורך להדק. אורי מוסנזון - שיחה 16:06, 12 בנובמבר 2010 (IST)

שיטה טובה. נראה לי אף אחד לא הראה לנו אותה. המונח "להדק" לא מוכר לי כלל. 79.179.4.57 16:09, 12 בנובמבר 2010 (IST)

זה לא מונח טכני; העקרון הוא שכל-עוד אפשר להוכיח שההפרש קטן ממשהו שאפשר אחר-כך לעשותו קטן כרצוננו, אין צורך להתאמץ שאי-השוויונים יהיו הדוקים. עוזי ו. - שיחה 15:25, 15 בנובמבר 2010 (IST)

הדיון בבירורים

היי, הדיון בבירורים בעניינו של Dangling Reference נמשך זמן רב ונדמה לי כי יש קבוצה לא מבוטלת מבין המשתתפים בדיון שהייתה שמחה להצבעת מפעילים בנוגע למשך חסימתו, אם בכלל. אני לא יכול לפתוח הצבעה כזו - האם אוכל לקבל עזרה?

(אני כותב בנוסח דומה לעוד כמה מפעילים - הכוונה אינה להטריד ולספמפם, כמובן. הייתשלהדוס - שיחה 17:16, 12 בנובמבר 2010 (IST)

משפט הקומפקטיות

בערך האנגלי כתוב שהוא שקול למשפט השלמות של גדל (ול-en:Boolean prime ideal theorem ששקול לגרסה חלשה של אקסיומת הבחירה). אבל מצד שני הוא דורש את אקסיומת הבחירה להוכחתו, הגבלה שככל הידוע לי אינה קיימת על משפט השלמות. מה נכון? דניאל ב. 13:46, 15 בנובמבר 2010 (IST)

שני המשפטים דורשים גרסה חלשה של אקסיומת בחירה, ומסתבר שהגרסה החלשה של אקסיומת הבחירה מספיקה להוכיח את שניהם. עוזי ו. - שיחה 15:23, 15 בנובמבר 2010 (IST)

עוד שאלה על גבולות

אני מאוד מקווה שאני לא מפריע לך עם השאלות שלי. פשוט ככל הנראה אתה המקור הכי נגיש ומקצועי באזור. איך אני מוכיח: אם ${\displaystyle limsup{\sqrt[{n}]{|a_{n}|}}<1}$ אז גם ${\displaystyle lim{\sqrt[{n}]{|a_{n}|}}<1}$? כעיקרון המטרה היא להוכיח ש${\displaystyle lima_{n}=0}$, ואני רואה כאן פוטנציאל טוב למבחן השורש. הבעיה היא כמובן שמבחן השורש מוגדר לגבול של סדרה ולא לסופרמום של גבולות חלקיים שלה. 79.178.29.97 19:36, 15 בנובמבר 2010 (IST)

הגבול העליון (limsup) הוא הגדול מבין כל הגבולות החלקיים, ולכן, *לכל תת-סדרה מתכנסת*, מתקיים ${\displaystyle \ \lim x_{n_{k}}\leq \limsup x_{n}}$. בפרט, אם הסדרה מתכנסת, הגבול שלה קטן או שווה לגבול העליון. לכן, *אם הגבול שבאגף שמאל קיים*, ${\displaystyle \ \lim {\sqrt[{n}]{|a_{n}|}}\leq \limsup {\sqrt[{n}]{|a_{n}|}}<1}$. בפרט קיימים קבועים C ו- ${\displaystyle \ 0<q<1}$ כך ש- ${\displaystyle \ |a_{n}|<Cq^{n}}$. עוזי ו. - שיחה 20:00, 15 בנובמבר 2010 (IST)

ואיך אתה יכול לדעת שהגבול אכן קיים? אני אתן לך את נתוני השאלה: נתון a_n סדרה מ1 עד אינסוף. הראה כי אם ${\displaystyle limsup{\sqrt[{n}]{|a_{n}|}}<1}$ אזי ${\displaystyle lima_{n}=0}$. אין שום נתון אחר.

הרעיון שהגעתי עליו הוא:

1. הסדרה ${\displaystyle {\sqrt[{n}]{|a_{n}|}}}$ חסומה (0,1) (שורש, מוגדר למספרים חיוביים, שורש nי ממספר הוא 1 כש-n שואף לאינסוף).
2. בנוסף נתון שהlim sup שלה הוא פחות מ -1.

מצירוף שני הטענות נובע שכל איברי הסדרה החל ממקום מסוים נמצאים בתחום של (0,1). לכן הגבול של הסדרה הוא מספר הקטן מ-1. נרשום: ${\displaystyle lim{\sqrt[{n}]{|a_{n}|}}<1}$ לפי מבחן השורש, אם גבול של סדרה (|a_n| במקרה זה) הוא פחות מ-1, אז הסדרה שואפת לאפס. נרשום: ${\displaystyle lim|a_{n}|=0}$ ואם ערך מוחלט של סדרה שואף לאפס, אז גם הסדרה עצמה שואפת לאפס. נרשום: ${\displaystyle lima_{n}=0}$

מש"ל.

הבעיה היחידה שאני לא בטוח לגביה היא האם מישהו הבטיח שלסדרה שחסומה בין 0 ל1 ויש לה גבול חלקי הטן מ-1 אז בהכרח היא מתכנסת. 79.178.29.97 20:26, 15 בנובמבר 2010 (IST)

הסוגריים אינם מוכיחים את הטענה הראשונה. מכך שכל איברי הסדרה החל ממקום מסוים נמצאים בתחום (0,1) לא נובע שיש לסדרה גבול. גם לסדרה ${\displaystyle \ {\sqrt[{n}]{|a_{n}|}}<1}$ יתכן שאין גבול. מבחן השורש אינו אומר שאם הגבול של סדרה קטן מאחד אז היא שואפת לאפס. סדרה חסומה (בקטע כלשהו) עם גבול חלקי כלשהו אינה בהכרח מתכנסת (אלא אם הגבול החלקי שווה לקצה התחתון של הקטע).

אם למדתם את מבחן השורש, נסה להסיק משהו על הטור ${\displaystyle \ \sum _{n=1}^{\infty }a_{n}}$. עוזי ו. - שיחה 20:33, 15 בנובמבר 2010 (IST)

טורים לא למדנו, רק סדרות. לפי מבחן השורש שלמדנו: אם ${\displaystyle lim{\sqrt[{n}]{a_{n}}}<1}$ אז הסדרה שואפת ל-0, אם הוא גדול מ1 אז לאינסוף.

הטענה ש${\displaystyle {\sqrt[{n}]{|a_{n}|}}}$ חסומה היא לא נכונה או מוכחת בצורה לא משכנעת?

בפתרון שלך אתה רושם ${\displaystyle \ \lim {\sqrt[{n}]{|a_{n}|}}\leq \limsup {\sqrt[{n}]{|a_{n}|}}<1}$ אם הגבול קיים. ואף אחד לא נתן לי שהגבול קיים. אם אני יוצא מנקודת הנחה שהוא קיים ומוכיח באמצעות זה - אז ההוכחה שלי טאוטולוגית( אני יוצא מנקודת הנחה שאותה אני בא להוכיח). 79.178.29.97 20:59, 15 בנובמבר 2010 (IST)

אכן, הגבול של סדרת השורשים אינו בהכרח קיים: חשוב על סדרה השווה לפעמים ל-${\displaystyle \ 2^{-n}}$ ולפעמים ל- ${\displaystyle \ 3^{-n}}$. לעומת זאת, הגבול העליון מראה שכל אברי הסדרה (פרט למספר סופי) מקיימים ${\displaystyle \ {\sqrt[{n}]{|a_{n}|}}<q+\epsilon }$ (את אפסילון בחר כרצונך), ואידך זיל גמור. עוזי ו. - שיחה 21:03, 15 בנובמבר 2010 (IST)

הממממ.... אני יכול להגיד שהחל ממקום מסוים מתקיים ${\displaystyle \ 0\leq {\sqrt[{n}]{|a_{n}|}}<1\pm \epsilon }$ לכל אפסילון בעולם???

אז אקח סביבה של 1. ויוצא לי: ${\displaystyle \ 0\leq {\sqrt[{n}]{|a_{n}|}}<0}$. אז ${\displaystyle {\sqrt[{n}]{|a_{n}|}}\to 0}$. זה משהו לא נכון.... 79.178.29.97 21:41, 15 בנובמבר 2010 (IST)

לא; אבל מכיוון שהגבול העליון הוא q, לא יתכן שיש אינסוף איברים שעבורם הערך גדול מ- ${\displaystyle \ (1+q)/2}$. עוזי ו. - שיחה 22:12, 15 בנובמבר 2010 (IST)

שדה משמר

שלום עוזי, להפתעתי גיליתי שהערך לא קיים, הנחתי אותו בטיפול דחוף אך אני רואה שאף אחד לא לקח על עצמו את המשימה, תהיתי אם תרצה לקחת את זה על עצמך. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 16:39, 16 בנובמבר 2010 (IST)

הייתי מציע את הערך (אנ') למישהו עם אוריינטציה פיזיקלית. עוזי ו. - שיחה 17:36, 16 בנובמבר 2010 (IST)

קובץ:ZakifNatif kiss.JPG

שלום, אני מניח שאתה יצרת את הקובץ. תוכל בבקשה להשלים את המידע לגבי הקובץ על פי {{מידע}}? מתניה • שיחה 18:20, 16 בנובמבר 2010 (IST)

השלמתי. עוזי ו. - שיחה 18:49, 16 בנובמבר 2010 (IST)

תודה רבה. מתניה • שיחה 23:26, 16 בנובמבר 2010 (IST)

גם את הבאים בבקשה:

• קובץ:Mobius Yang91.jpg
• קובץ:Figures Csurgai.jpg
• קובץ:Geometry Lundberg.jpg
• קובץ:Marble Wright.jpg
• קובץ:Pumpkins Ruppert.jpg מתניה • שיחה 11:34, 17 בנובמבר 2010 (IST)

בוצע. עוזי ו. - שיחה 18:17, 18 בנובמבר 2010 (IST)

תודה רבה. אשוב להציק בהמשך :) מתניה • שיחה 18:32, 18 בנובמבר 2010 (IST)

קורס תורת הקבוצות - שיעור 11

שלום עוזי,
השיעור הבא בקורס "תורת הקבוצות" יתחיל ב-10 בנובמבר 2010, הנושא הוא "הרכבת פונקציות". אתה מוזמן לענות על שאלות ולהשתתף בדיונים שיתקיימו בכיתת הלימוד.
בברכה, רחל - שיחה 21:05, 16 בנובמבר 2010 (IST)

סיור אלף מילים לבני ברק נדחה בשבוע

סיור אלף מילים לבני ברק נדחה בשבוע והוא יערך ביום שישי, 3 בדצמבר, בשעה 9:00. דרור - שיחה 15:06, 18 בנובמבר 2010 (IST)

תודה על העדכון. עוזי ו. - שיחה 18:11, 18 בנובמבר 2010 (IST)

לתשומת לבך

בקשה לבדיקה ממתינה מזה תשעה ימים. עידו • שיחה 20:09, 20 בנובמבר 2010 (IST)

קורס תורת הקבוצות - שיעור 12

שלום עוזי,
השיעור הבא בקורס "תורת הקבוצות" יתחיל ב-24 בנובמבר 2010, הנושא הוא "עוצמה של קבוצה". אתה מוזמן לענות על שאלות ולהשתתף בדיונים שיתקיימו בכיתת הלימוד.
בברכה, רחל - שיחה 20:03, 23 בנובמבר 2010 (IST)

כישלון הסיפור הגדול ביותר אי פעם נכשל

שלום עוזי,
אולי תמחק גם את דף השיחה? ישרון - איך אני נוהג? 13:11, 25 בנובמבר 2010 (IST)

מחקתי. עוזי ו. - שיחה 13:21, 25 בנובמבר 2010 (IST)

מודל מתמטי

עוזי, ערך זה שייכת לקטגוריה:מתמטיקה שימושית. אין לי עם זה בעיה פרט לכך שזה "קטגוריה אדומה". אם לדעתך היא נחוצה - תקים אותה ותכניס לה ערכים מתאימים. דוד א. - שיחה 09:47, 26 בנובמבר 2010 (IST)

חור בהשכלה. שייכתי כמה ערכים, אבל כמובן יש עוד מקום להרחבה. עוזי ו. - שיחה 10:57, 26 בנובמבר 2010 (IST)

גם במשוואה דיפרנציאלית הוספת קטגוריה לא קיימת. דניאל ב. 12:48, 26 בנובמבר 2010 (IST)

טרול של שבת

איך זיהית והאם אתה בטוח בזה? (חבל לי כי השקעתי בלענות לו) שפם אדום - שיחה‏ 12:45, 26 בנובמבר 2010 (IST)

בפעם השלישית שהאורח התם שואל האם כך-וכך אומר שכל הדתיים שונאים-שנאת-מוות את כל החילוניים (או להיפך), הוא הופך לטרול מועד. עוזי ו. - שיחה 12:47, 26 בנובמבר 2010 (IST)

לא יודע, אני נוטה להאמין בתומתו. אמרתי לו שם דברים חריפים וקשים לעיכול אז יכול להיות שזאת הסיבה לשאלה החוזרת. בכל מקרה עמדתי להשיב לו תשובה קצרה ומסכמת - שלמרות שאובייסלי שזה לא נראה לו או לא מוצא חן בעיניו הדבר היחיד שבעזרתו חרדים יכולים ללמד עליו כף זכות הוא תינוק שנשבה

אם תחזיר את זה והוא יחזור על הדברים שוב כמו תוכי גם אני אבין שהוא לא באמת תמים שפם אדום - שיחה‏ 12:58, 26 בנובמבר 2010 (IST)

טרול הוא תופעה קשה לעיכול בפני עצמו; כשמוסיפים לו דברים חריפים המצב אינו יכול להשתפר. אני מציע שתניח לזה. עוזי ו. - שיחה 13:26, 26 בנובמבר 2010 (IST)

מצטער אבל יצאתי ממך בהרגשה רעה, אני באמת לא חושב שהוא טרול ונראה לי שחלק ממה שהפריע לך היה התשובה שלי ובמקום להתמודד אתה ועם האמיתות שבה בחרת להעלים את הכל. שלום שבת שפם אדום - שיחה‏ 13:32, 26 בנובמבר 2010 (IST)

כשהטרול כותב "כלומר מבחינת הקהילה החרדית אני כמעט השטן בהתגלמותו", אתה חושב שהוא מעוניין בהסברים שלך על הדקויות בעניין תינוק שנשבה? (מכיוון שפתחנו בנושא השבת אבדה, אני תוהה בכמה ערים בארץ אפשר למצוא מודעות בנוסח 'במקום זה נמצא שטר כסף, המאבד יפנה ל-...'). עוזי ו. - שיחה 13:36, 26 בנובמבר 2010 (IST)

להכה את המומחה מגיעים אנשים עם כל מיני תרבויות שיחה וכבר מזמן הפסקתי לשפוט אותם על כך, אני מצידי ניסיתי לענות לו את התשובה המלאה ביותר שאני יכול מתוך ידע. בפעם השלישית הוא בכלל ציטט מתוך ערך בויקיפדיה והוסיף תובנה שכפי שתוכל להבין מתשובתי שם היא גם נכונה לפחות בעיני חלק נכבד מהחרדים: "נראה לי הדין של חילוני ממוצע הוא כמו של משומד להכעיס".

מבדיקה ביומן החסימות אני רואה שאפילו לא דאגת שהוא ייחסם. שפם אדום - שיחה‏ 13:48, 26 בנובמבר 2010 (IST)

אתה יכול להציע שחזור בויקיפדיה:בקשות ממפעילים. העיקר שלא תדונו שם בשאלה אם הוא טרול לתאבון או להכעיס. עוזי ו. - שיחה 13:58, 26 בנובמבר 2010 (IST)

כבר חשבתי לשחזר בעצמי ונראה לי שזו זכותי מאחר שאתה לא מגיב לטיעונים, אבל כיון שהצעת ביקשתי שם שפם אדום - שיחה‏ 14:16, 26 בנובמבר 2010 (IST)

זה ממש פרדוקס הלכתי - לשיטתך מותר להקשות ולחזור ולדוש בנושא; אבל לשיטתי שמדובר בטרול, נימצא חלילה עוברים על איסור האכלתו בפרהסיה. ובדפי "הכה את המומחה" נהגו להחמיר. עוזי ו. - שיחה 15:44, 26 בנובמבר 2010 (IST)

לא. אל תכניס שיטות לפי. גם לי ברור שDFTT הוא כלל גדול בתורה ושלחזור על אותו המוטו יותר מידי זה מזיק (אגב, גם בדפי שיחה...). לשיטתי במקרה שלנו בכלל לא מדובר בטרול ואתה מתעקש על קביעתך הראשונה. מה אכפת לך שננסה את ההצעה שלי? שפם אדום - שיחה‏ 16:01, 26 בנובמבר 2010 (IST)

דיפרנציאביליות

שלום עוזי, אודה לך מאוד אם תבדוק את התיקון שלי בערך דיפרנציאביליות . ערב טוב, אחיה פ. - שיחה 18:37, 30 בנובמבר 2010 (IST)

נדמה לי שאם יש נגזרות חלקיות רציפות הפונקציה מוכרחה להיות רציפה. עוזי ו. - שיחה 19:09, 30 בנובמבר 2010 (IST)

קורס תורת הקבוצות - שיעור 13

שלום עוזי,
השיעור הבא בקורס "תורת הקבוצות" יתחיל ב-1 בדצמבר 2010, הנושא הוא "קבוצות סופיות ואינסופיות". אתה מוזמן לענות על שאלות ולהשתתף בדיונים שיתקיימו בכיתת הלימוד.
בברכה, רחל - שיחה 19:51, 30 בנובמבר 2010 (IST)

שאלה במרחבים וקטוריים

אין ערך על SPAN? טוב, יש לי שאלה באלגברה לינארית:

• ${\displaystyle p_{1}(x)=X^{3}+3x^{2}-3x+14}$
• ${\displaystyle p_{2}(x)=4x+4}$

יהי ${\displaystyle f(x)=3x^{3}+(-\lambda -8)x^{2}+(\lambda +4)x+(-\lambda +21)}$

אם ${\displaystyle f(x)\in Sp\{p_{1}(x),p_{2}(x)\}}$ אז למה שווה ${\displaystyle \lambda }$?"

אז מה השאלה היא בעצם ומה רוצים ממני בפתרון? מה זה מרחב הנפרש על יד זוג פולינומים? איך פולינומים יכולים לפרוש? פרישה זה לא משהו שווקטורים נוהגים לעשות? איך בכלל נגשים לשאלה כזאת. 79.180.0.15 21:15, 1 בדצמבר 2010 (IST)

קודם כל - יש ערך על קבוצה פורשת, והוא מטפל בעקיפין גם בקבוצה נפרשת. לשאר השאלות אענה בסדר הפוך. כשאומרים "המרחב הנפרש על-ידי קבוצה S" מתכוונים במשתמע לכך שהקבוצה S היא קבוצה של וקטורים במרחב וקטורי ידוע. ההקשר רומז על איזה מרחב מדובר: במקרה שלך, מדובר במרחב הפולינומים (אוסף כל הפולינומים מעל שדה הוא מרחב וקטורי; כך גם כשמגבילים למרחב כל הפולינומים ממעלה m לכל היותר), ושני הפולינומים הם כמובן וקטורים במרחב הפולינומים הזה. לפיכך, המרחב הנפרש על-ידי זוג הפולינומים הוא, כרגיל, אוסף הצירופים הליניאריים שלהם: ${\displaystyle \ \{a_{1}p_{1}(x)+a_{2}p_{2}(x):a_{1},a_{2}\in \mathbb {R} \}}$. השאלה היא, כפי שכתבת, למצוא מהו ${\displaystyle \ \lambda }$ כך שקיימים ${\displaystyle \ a_{1},a_{2}}$ שעבורם ${\displaystyle \ f(x)=a_{1}p_{1}(x)+a_{2}p_{2}(x)}$. אם מעבירים אגפים, תגלה שהשאלה היא מהו ${\displaystyle \ \lambda }$ כך שקיימים ${\displaystyle \ a_{1},a_{2}}$ שעבורם ${\displaystyle \ (3x^{3}-8x^{2}+4x+21)+\lambda (-x^{2}+x-1)=a_{1}(x^{3}+3x^{2}-3x+14)+a_{2}(4x+4)}$; ואם כבר, מחפשים את המקדמים שעבורם ${\displaystyle \ 3x^{3}-8x^{2}+4x+21}$ הוא צירוף של שלושת הפולינומים ${\displaystyle \ -x^{2}+x-1,x^{3}+3x^{2}-3x+14,4x+4}$. עוזי ו. - שיחה 23:24, 1 בדצמבר 2010 (IST)

היתכן שפשוט אפשר להגיד שהמקדם a1 אמור להיות 3, כי המקדם של X^3 הוא 3? ואז מסתכלים על X^2, יוצא משוואה פשוטה

${\displaystyle -8-\lambda =9}$(לא יודע איך הנוסחה השתבשה)

וככה מוצאים את הלמבדה השווה 17. נכון? 192.114.105.254 11:10, 2 בדצמבר 2010 (IST)

כן, אבל אחרי שמצאת מה למבדה צריך להיות אם הוא קיים, מן הראוי לבדוק שהפתרון הזה אכן ממלא את שאר הדרישות (כלומר, להשוות גם את המקדמים הבאים). עוזי ו. - שיחה 11:16, 2 בדצמבר 2010 (IST)

אוקי. עוד שאלה( יותר קטנה). נתון לי איבר כללי במרחב מסויים של מטריצות ממשיות: ${\displaystyle {\begin{bmatrix}a&c\\2c&-a\end{bmatrix}}}$ ואומרים "תן דוגמה לקבוצה פורשת המורכבת מ3 מטריצות". האם: ${\displaystyle {\begin{bmatrix}1&0\\0&-1\end{bmatrix}}}$ ${\displaystyle {\begin{bmatrix}0&1\\0&0\end{bmatrix}}}$ ${\displaystyle {\begin{bmatrix}0&0\\2&0\end{bmatrix}}}$ היא הקבוצה הפורשת שלה?

לא, הקבוצה שלך היא בסיס למרחב תלת ממדי המכיל את המרחב הדו ממדי שאתה מנסה לפרוש. קבוצה בלתי תלויה עם n איברים לעולם לא תפרוש מרחב שממדו קטן מ-n. לכן הקבוצה שאתה מחפש צריכה להיות תלויה לינארית (תהיה בה מטריצה מיותרת). דניאל ב. 16:50, 2 בדצמבר 2010 (IST)

האם מותר לקחת את מטריצת האפס? 79.183.50.13 21:52, 2 בדצמבר 2010 (IST)

למשל. עוזי ו. - שיחה 23:19, 2 בדצמבר 2010 (IST)