Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שיחות ישראל–סוריה במטרה להשיג שלום בין המדינות, החלו בפברואר 2008 כמגעים עקיפים בתיווך טורקיה, והמשיכו כשיחות בלתי ישירות באנקרה בחסות טורקית החל מ-19 במאי 2008.
ב-21 במאי 2008 פורסם לראשונה על קיום השיחות, בהודעה שיצאה במקביל בירושלים, בדמשק ובאנקרה, נאמר: "ישראל וסוריה החלו בשיחות שלום בלתי ישירות בחסות טורקיה. הצדדים הצהירו על כוונתם לנהל את השיחות בתום לב ובפתיחות, ולקיים דיאלוג רציני ורציף, על מנת להגיע לשלום מקיף בהתאם למסגרת שנקבעה בוועידת מדריד"[1].
נשיא סוריה סירב להפגש או ללחוץ את ידו של ראש ממשלת ישראל אהוד אולמרט בעת ששניהם השתתפו בוועידת מדינות הים התיכון בפריז ב-13 ביולי 2008, ובמצעד יום הבסטיליה למחרת[2]. אסד העדיף כנראה לדחות את השיחות הישירות לשנת 2009 - רק לאחר סיום כהונתו של נשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש[3], ובכל זאת - סבב רביעי של שיחות בלתי-ישירות התקיים בסוף יולי, ושני סבבים נוספים כבר תוכננו לאחר מכן[4].
מספר שעות לאחר סיום סבב השיחות הרביעי, הודיע אולמרט על פרישתו, ובנאומו אמר: "אנחנו קרובים יותר מתמיד להבנות מוצקות שעשויות להוות בסיס להסכמים בשני צירי ההדברות - הפלסטיני והסורי"[5], אך בסוריה חששו מהמשך השיחות לאור התפטרות אולמרט[6]. ניסיון נוסף של אולמרט כראש ממשלת מעבר לחדש את השיחות - עורר ויכוח ציבורי בישראל[7].
היחסים בין ישראל לסוריה עד שנת 2008 היו מתוחים, לאחר מספר אירועים:
במקביל, השמיע נשיא סוריה בשאר אל-אסד, החל משנת 2003, הצהרות על כוונתו לחדש את המשא ומתן עם ישראל[9][10][11]. גישושים אלו לא נתקלו בתגובה אוהדת, ונראה כי אריאל שרון - ראש ממשלת ישראל עד 2006 - לא היה מעוניין לדון על עתידה של רמת הגולן במשא ומתן עם המשטר הסורי. סיבה נוספת שכנראה גרמה לרתיעה הישראלית ממגע עם אסד הייתה תמיכת סוריה בטרור, ומפקדותיהם של ארגוני טרור רבים הפועלים מדמשק.
אסד מצא את עצמו במצב חמור מול ארצות הברית ומדינות מערביות נוספות בעקבות מלחמת המפרץ השנייה. נטען כי המשטר הסורי סייע לסדאם חוסיין להחביא את הנשק להשמדה המונית שנחשד כי היה ברשותו. רצח רפיק אל-חרירי, ראש ממשלת לבנון לשעבר, והחשדות כי המשטר הסורי הוא שאחראי לרצח, הביאו למשבר נוסף ביחסה של מדינות המערב אל המשטר הסורי.
הדעה המקובלת היא, שמגעים חשאיים התקיימו החל מביקור ראש הממשלה אהוד אולמרט בטורקיה בפברואר 2008. ההערכה[1] היא, שאולמרט סיכם עם עמיתו הטורקי רג'פ טאיפ ארדואן, שטורקיה תתווך בין שתי המדינות. מאז נסעו ראש הסגל במשרד ראש הממשלה ד"ר יורם טורבוביץ' והיועץ המדיני שלום תורג'מן מספר פעמים לטורקיה. ארצות הברית הייתה אף היא בסוד העניינים, אך כנראה לא נטלה חלק פעיל בהם[12].
ייתכן והכל התחיל הרבה יותר מוקדם - בינואר 2004, כאשר נשיא סוריה הגיע לביקור היסטורי באנקרה. אסד כנראה הציע לראש ממשלת טורקיה, לפנות לישראל כדי לחדש את התהליך המדיני בין סוריה לבין ישראל[13].
ב-24 באפריל 2008 הודיע נשיא סוריה בשאר אל-אסד שאולמרט הביע נכונות לנסיגה מרמת הגולן[14]. אולמרט, ששהה באותו זמן בחופשה בצימר ברמת הגולן - לא הכחיש טענה זו.
הנושא פורסם לראשונה ב-21 במאי 2008 - בתום סבב השיחות הראשון.
| אירוע | משך זמן וטווח תאריכים |
מיקום | נציגי ישראל  |
נציגי סוריה  |
סוג שיחות | מה שידוע על נושא השיחות |
|---|---|---|---|---|---|---|
| סבב שיחות ראשון | שלושה ימים 19-21 במאי 2008 |
אנקרה | ראש הסגל במשרד ראש הממשלה ד"ר יורם טורבוביץ' והיועץ המדיני שלום תורג'מן | ד"ר ריאד דאודי - מומחה למשפט ויועץ לשר החוץ הסורי, וד"ר סמי א-תקי - מומחה במשרד החוץ למשפט בינלאומי | בלתי ישירות | על פי מקורות בירושלים, באותם שלושה ימים נקבעו רק היסודות למשא ומתן[15] |
| סבב שני | יומיים 15-16 ביוני 2008 |
אנקרה | בלתי ישירות | על פי מקור טורקי, המשיכו לדון בנושאים טכניים, ועדיין מוקדם לדון על נושאים מהותיים[16]. לא ברור האם נדונה האפשרות לפגישה בין ראש הממשלה אולמרט לנשיא סוריה אסד בוועידת המתוכננת בפריז ב-13 ביולי 2008[17][18] בסיום הסבב השני דיווח שר החוץ הטורקי שהשיחות היו מוצלחות[19]. | ||
| סבב שלישי | יום אחד 1 ביולי 2008 |
איסטנבול | לא ידוע | בלתי ישירות | על פי מקורות טורקיים, דנו בלוח זמנים ובנושאים בהם ידונו בשלב השיחות הישירות, אשר תתחלנה כנראה באמצע יולי, אך גם בנושא מהותי: הוחלט, שבשלב השיחות הישירות ידונו בין היתר גם ב"רישום קו ה-4 ביוני 1967"[20]. | |
| ועידת מדינות הים התיכון | יומיים 13-14 ביולי 2008 |
פריז | ראש ממשלת ישראל אהוד אולמרט, שרת החוץ ציפי לבני, יורם טורבוביץ' ושלום תורג'מן | נשיא סוריה בשאר אל-אסד, שר החוץ הסורי ואליד אל-מועלם | העברת מסרים | אולמרט נפגש (יחד עם טורבוביץ' ותורג'מן) - עם ראש ממשלת טורקיה ארדואן, והעביר דרכו מסרים לאסד[21][22]. נשיא סוריה אסד יצא מאולם הדיונים בזמן שאולמרט נאם, וכך גם שר החוץ הסורי ואליד אל-מועלם יצא בזמן שציפי לבני נאמה[23]. |
| סבב שיחות רביעי | יומיים 29-30 ביולי 2008 |
איסטנבול | ראש הסגל במשרד ראש הממשלה ד"ר יורם טורבוביץ' והיועץ המדיני שלום תורג'מן | לא ידוע | בלתי ישירות | לא ידוע[4][24]. |
סבב חמישי תוכנן ל-8 בספטמבר 2008,[25] אך נשיא סוריה החליט לדחות את השיחות עקב המצב הפוליטי הבלתי ברור בישראל, ומכיוון שעדיין לא ברור מי יעמוד בראש המשלחת הישראלית, לאחר סיום תפקידו של ראש הסגל במשרד ראש הממשלה, יורם טורבוביץ'[26].
לאחר שיושבת ראש "קדימה" ציפי לבני לא הצליחה להקים ממשלה חדשה, ולאחר שנקבע שהבחירות לכנסת השמונה עשרה יוקדמו - פורסם, שאהוד אולמרט שלח מסר לסוריה, על פיו ניתן לחדש את השיחות בתיווך טורקי. ניסיון זה עורר ויכוח ציבורי בישראל, האם ממשלת מעבר רשאית לנהל מהלך מכריע כזה, או לא[7][27].
מעט מאוד מתפרסם בנושא:
המשא ומתן היה חשאי, ורוב הפרטים אינם ידועים. להלן קטעי מידע שהגיעו לידיעת התקשורת.
בשיחות הקודמות בשנת 2000 בשפרדסטאון, הסכימה ישראל למסור את רמת הגולן לסוריה, אולם השיחות הגיעו למבוי סתום, קרוב לוודאי עקב מחלוקת על המיקום המדויק של הגבול בין שתי המדינות. ישראל עמדה על הגבול הבינלאומי המנדטורי, ואילו סוריה עמדה על "קו הארבעה ביוני" (4 ביוני 1967, היום האחרון לפני פרוץ מלחמת ששת הימים). קו זה כלל את מובלעת אל חמה, תל עזזיאת ורכס הבניאס ממערב לקו הירוק, עליהם שבו והשתלטו הסורים בראשית שנות ה-50 למרות הגדרתם כאזורים מפורזים בהסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות. המחלוקת נותרה על רצועה ברוחב 10 מטר של החוף המזרחי של הכנרת ורצועה ברוחב של 50 מטר ממזרח לנהר הירדן[29].
שר החוץ הסורי וליד אל-מועלם הצהיר ב-21 במאי, מיד לאחר פרסום הידיעה על השיחות, כי ישראל התחייבה כבר לנסיגה מלאה מרמת הגולן[30]. ישראל הכחישה.
על פי מקורות טורקיים, בסוף הסבב השלישי של השיחות (1 ביולי 2008), הוחלט, שבשלב השיחות הישירות ידונו בין היתר גם ב"רישום קו ה-4 ביוני 1967". אפשר להבין מכך, שזו הפעם הראשונה שסוריה מקבלת את הטענה הישראלית, שמיקומו המדויק של קו ה-4 ביוני איננו ברור כיום[20].
על פי אסד, אם היה מושג הסכם שלום, היו אמורים להיות "יחסים רגילים" בין סוריה לבין ישראל, כולל החלפת שגרירים, אך הוא סירב להשתמש במילה "נורמליזציה"[31]. שגריר סוריה בארצות הברית עימאד מוסטפא, שהיה נחשב מקורב לאסד, הגדיר את היחסים העתידיים כ"שלום הוגן ובר-קיימא"[32].
כחלק מהסכם השלום, דרשה ישראל מסוריה שתפסיק את שיתוף הפעולה הצבאי והאסטרטגי עם אויבותיה של ישראל - איראן וחזבאללה, ועל כן הברית בין סוריה לבין איראן[8] הייתה אמורה להיות אחד הנושאים במשא ומתן. נשיא איראן מחמוד אחמדינז'אד נדהם וכעס על המגעים החשאיים בין סוריה ובין ישראל[33], אולם נשיא סוריה מיהר להרגיע אותו, שיחסי איראן-סוריה לא ייפגעו[34], ואף ביקר באיראן בתחילת אוגוסט 2008[35]. על פי הערכת אמ"ן נכון למאי 2008, סוריה לא התכוונה לשנות את יחסה לאיראן.
ב-20 במאי 2008, יום לפני פרסום הידיעה הראשונה על קיום השיחות, התקשר ראש הממשלה אולמרט אל נדיה כהן, אלמנתו של המרגל הישראלי אלי כהן, רמז לה על השיחות והבטיח שלא ישכח לדרוש את העלאת עצמותיו של אלי כהן לישראל[36].
ביקורת בישראל נשמעה בעיקר מהצד הימני של המפה הפוליטת - על הנכונות למסור את רמת הגולן לסוריה, וטענות, שמהלך זה נועד לחלץ את ראש הממשלה אולמרט מפרשת טלנסקי[37][38]. מהצד השני של המפה הפוליטית - פרופ' יחזקאל דרור מחברי ועדת וינוגרד רואה ביוזמות השלום של אולמרט עם סוריה ועם הפלסטינים כ-"תמרונים שטחיים, אם לא ספין מוחלט"[39].
קיימת השערה, שמניעיו האמיתיים של נשיא סוריה אסד לקיים את השיחות ולפרסם אותן - אף הם אינם טהורים; ייתכן ויש קשר לניסיונות של סוריה לצאת מהבידוד המדיני בעקבות רצח רפיק אל-חרירי[40]. תימוכין להשערה זו אפשר אולי למצוא, בהצהרתו של אסד שצריך לדחות את השיחות לשנת 2009, הצהרה שניתנה רק לאחר שאסד כבר קיבל הזמנה רשמית לבקר בפריז[3].
ביקורת נשמעה גם מנשיא איראן מחמוד אחמדינז'אד[33], אולם הקשר בין המדינות כנראה לא נפגע, ונשיא סוריה אף ביקר באיראן בתחילת אוגוסט 2008[35].
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
