שדרות בן-צבי
רחוב בירושלים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שדרות בן-צבי הן ציר אורך מרכזי בירושלים, לאורך עמק המצלבה, הקרויות על שם נשיאה השני של מדינת ישראל, יצחק בן-צבי. אף שהן מכונות "שדרות", אין לאורכן שדרת עצים. השדרות מהוות את גבולן המערבי של השכונות נחלאות ורחביה. הן כוללות ארבעה נתיבי נסיעה, ובחלקן הדרומי, המצוי בשיפולי גבעה, הנתיבים המוליכים צפונה גבוהים מעט מהנתיבים המוליכים דרומה. במקביל להן שביל אופניים.
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | נשיא המדינה יצחק בן-צבי |
| מיקום | |
| מדינה | ישראל |
| עיר | ירושלים |
| רחובות מסתעפים | רחוב בצלאל |
| אתרים | מנזר המצלבה |
| קואורדינטות | 31°46′48″N 35°12′32″E |
  | |
הקצה הדרומי של שדרות בן צבי (רחוב חיים הזז) נפגש עם רחוב הרב הרצוג ורחוב טשרניחובסקי, המהווה המשך של השדרות. בפינתו הדרום-מזרחית של הצומת ממוקמת עמדת פילבוקס מתקופת המנדט הבריטי. בפינתה הצפון-מזרחית נמצאים בתי הספר רוטשילד ובן-גוריון שבשכונת קריית שמואל. פרט לבתי הספר, אזור זה של השדרות כמעט אינו בנוי. ממערב לכביש מצוי מנזר המצלבה שהקים בגרט הרביעי, מלך גאורגיה במאה ה-11. המנזר מוקף בשטח פתוח ובו צמחייה טבעית. בצד המזרחי גן ציבורי במעלה גבעה שבראשה נמצאים בתיה של שכונת רחביה. חלק זה נקרא רחוב חיים הזז על שום התנגדותה של רחל ינאית בן-צבי, אלמנתו של יצחק בן צבי שהשדרות על שמו יעברו בשטח מנזר נוצרי.
צפונית לאזור זה צומת ראשי עם רחוב רופין, המוביל מזרחה לשכונת רחביה ולעיר העתיקה ומערבה למוזיאון ישראל, גבעת רם, משכן הכנסת וקריית הממשלה. הצומת מכונה "כיכר רחל ינאית בן-צבי", על שם רעייתו של בן-צבי. החל מחלק זה של שדרות בן-צבי, הן עוברות לאורך גן סאקר, ומהוות את גבולו המזרחי. בצידן המזרחי רבי הקומות של קריית וולפסון, ומצפון להן בתיה נמוכי הקומה של שכונת נחלאות.
הצומת הבא, במפגש רחוב בצלאל ושדרות יצחק רבין, אף הוא צומת מרכזי. רחוב בצלאל הוא רחובה הראשי של שכונת נחלאות, והוא מוביל למרכז העיר. שדרות יצחק רבין מובילות לבית המשפט העליון, משרד החוץ וכביש בגין. צפונית לצומת בתים נמוכי קומה נוספים של שכונת נחלאות. בצד המערבי מצויים בית החייל ובית יד לבנים.
הקצה הצפוני של שדרות בן-צבי הוא מפגש עם רחוב אגריפס, המוביל לשוק מחנה יהודה ועם שדרות שז"ר, המובילות לבנייני האומה ולכניסה לעיר. בסמוך לצומת, מצדו הדרום מערבי, מצוי מתחם משרד החוץ. עד ראשית המאה ה-21 שכנו במתחם צריפים ששימשו את משרד החוץ עד שעבר למשכנו החדש בקריית הממשלה. הצריפים פונו ונהרסו, ונכון לשנת 2011 מוקמת בו שכונת מגורים.
בשנות ה-50 חיבר הרחוב, שנקרא אז רחוב בר כוכבא, את רחוב אגריפס לדרך רופין, לאורך עמק המצלבה[1][2]. במאי 1963, לקראת ה-30 לפטירתו של יצחק בן-צבי החליטה עיריית ירושלים לשנות את שם הרחוב ל"שדרות בן צבי"[3]. בינואר 1964 החליטה עיריית ירושלים על יישור והרחבה של שדרות בן צבי על חשבון גן סאקר[4]. התוכנית גם כללה את המשך הכביש דרומה עד החיבור של רחוב עזה ורחוב הרצוג[5]. התוכנית לא התקדמה ולאחר מלחמת ששת הימים הוצע שוב להוציאה אל הפועל[6]. בפברואר 1968 הוחל בהרחבת שדרות בן צבי ויצא מכרז לסלילת החלק הדרומי (שדרות חיים הזז)[7]. במרץ 1971 הושלמה סלילת הקטע הדרומי והותקנו רמזורים בצומת עם דרך רופין ועם רחוב הרצוג[8]. אולם הרמזורים לא הופעלו עד מרץ 1972[9].
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
