שבועות
חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
חג השבועות (המכונה במקרא גם חג הקציר או יום הביכורים) הוא חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים. החג חל יום לאחר סיום ספירת העומר בת שבעת השבועות, ובלוח העברי הקבוע חל תמיד בו' בסיוון. החג חל יום אחד בארץ ישראל ויומיים בחוץ לארץ. בתורה מתואר חג השבועות כחג "בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים". במקומות נוספים הוא מכונה גם "יום הביכורים", בשל היותו היום הראשון בתקופת הבאת הביכורים לבית המקדש, שנמשכה עד סוכות.[1]
רות מלקטת שיבולים אחר קציר | |
שמות נוספים | חג השבועות, חג הקציר, יום הביכורים, חג המים, חג מתן תורה ועוד |
---|---|
סוג | חג |
סיבה | ”וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ, בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים.” (שמות, ל"ד, כ"ב) |
סמלים | טנא ביכורים, תיקון ליל שבועות, מגילת רות, קישוט הבית בצמחים, מאכלי חלב |
מתקשר עם | חל אחרי ספירת העומר שמתחילה למחרת יום טוב ראשון של חג הפסח. שלושת הימים שלפני החג נקראים שלושת ימי ההגבלה |
מועד | |
תאריך |
ו' בסיוון
ה'תשפ"ה (בחוץ לארץ גם ז' בסיוון) |
נוסף למשמעות החקלאית המפורשת בתורה, זיהו חז"ל[2] את חג השבועות עם זמן מתן תורה, בפירושם את שמות, י"ט, א'.[3] בשל פירוש זה מציינים את קבלת התורה בתפילות ומזמורי החג, קוראים בתורה בפרשת מעמד הר סיני ועשרת הדיברות, ומרבים בלימוד תורה. רבים נוהגים ללמוד תורה במשך כל הלילה של החג.
בספר היובלים יוחסו מאורעות אחרים למועד ביכורי קציר החיטים: ברית בין הבתרים, ברית המילה, לידת יצחק, לידת יהודה, מות אברהם, ברית יעקב ולבן וירידת יעקב למצרים. כמו כן נקשרה ברית הקשת לחג זה.