ריצ'רד השני (מחזה)
מחזה היסטורי מאת ויליאם שייקספיר מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מחזה היסטורי מאת ויליאם שייקספיר מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המלך ריצ'רד השני הוא מחזה היסטורי מאת ויליאם שייקספיר, שנכתב בקירוב בשנת 1595. הוא מבוסס על סיפור חייו ריצ'רד השני, מלך אנגליה בשנים 1377–1399, ומהווה חלק ראשון בסדרה של ארבעה מחזות, המכונה לעיתים "ההנריאדה" (Henriad), ועוסקת בו ובמחליפיו: הנרי הרביעי, חלק ראשון, הנרי הרביעי, חלק שני והנרי החמישי. ייתכן שהמחזה לא נועד להצגה נפרדת, אלא רק כחלק מהסדרה.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת |
ויליאם שייקספיר  |
| שפת המקור |
אנגלית מודרנית מוקדמת |
| סוגה |
מחזה |
| הוצאה | |
| תאריך הוצאה |
1595? |
  | |
אף על פי שבמהדורת הפוליו הראשונה (1623) של כתבי שייקספיר המחזה רשום כמחזה היסטורי, מהדורת הקווארטו, המוקדמת יותר (1597), מכנה אותו "הטרגדיה של המלך ריצ'רד השני". זהו המחזה הלירי ביותר מכל מחזותיו ההיסטוריים של שייקספיר, שנכתב בתקופה בה גם חיבר את "חלום ליל קיץ" ואת "רומיאו ויוליה", מחזה הכולל נאומים גדולים, ובמרכזו דמותו הפתטית של ריצ'רד השני.
המחזה נפתח בריצ'רד השני, מלך אנגליה, אשר מביע רצון לפתור סכסוך לא מיושב בין הנרי בולינגברוק, בן דודו ג'ון איש גונט, ובין תומאס מוברי. בולינגברוק מאשים את הנרי בבגידה בממלכה, שלקח כספים שהפקיד בידיו ריצ'רד לטובת חיילי הצבא והשתמש למטרותיו האישיות, וכמו כן, מאשימו ברצח דודו גלוסטר (אחד מאחיהם של גונט ואביו של ריצ'רד). השניים מבקשים מהמלך להילחם על הצדק שלהם בדו-קרב אך המלך מתנגד לרעיון ומנסה ליישב את הריב בדרכים דיפלומטיות, הוא מנסה להרגיע את תומאס בעוד גונט מנסה להרגיע את בנו בולינגברוק. היריבים מסרבים בתוקף וריצ'רד נענה לבקשתם ומכריז על יום הדו-קרב. גונט נפגש עם גיסתו, הדוכסית מגלוסטר, שרומזת על אמונתה כי ריצ'רד מעורב ברצח בעלה.
יום הקרב מתחיל בתרועות וברשמיות אך מיד עם התחלת הדו-קרב עצמו, המלך מניף את שרביטו ועוצר את הקרב. מתברר כי לקרב לא היה כל משמעות היות שריצ'רד ומועצתו (בה חבר גונט) כבר גזרו את דינם של מוברי ובולינגברוק. הוא גוזר על השניים גלות: מוברי מגורש לנצח ללא אפשרות חזרה לאדמת אנגליה ואילו לבולינגברוק גזר גלות של עשר שנים. כשריצ'רד נחשף לכאב והצער העמוקים של גונט על גירוש בנו, הוא מקצר את עונו לשש שנות גלות בלבד. בהמשך, ריצ'רד משתף את חבריו הדוכסים בכוונתו להצטרף למלחמה באירלנד. כשהוא שומע שגונט נפל למשכב והוא על ערש דווי, ריצ'רד מנצל את ההזדמנות ומתכנן להשתלט על כספו ורכושו לטובת ציוד לחייליו, היות שבנו יורשו לא יוכל לקבל את הירושה עקב הגלייתו.
ריצ'רד מגיע אל גונט הגוסס שקורא לו במילותיו האחרונות בוגד ומסכן את הממלכה, הוא מאשים את ריצ'רד שהוא זה שרצח את אחיו גלוסטר. ריצ'רד מבטל את דבריו בזעם. לאחר מכן מדווח שגונט מת, וריצ'רד מתכוון להוציא את תוכניתו אל הפועל. כמה דוכסים מפמלייתו של ריצ'רד מתנגדים למעשה היות שבולינגברוק הוא היורש החוקי של רכוש אביו ומאשימים אותו באי-צדק. ריצ'רד לוקח את הכסף ויוצא לאירלנד כשהוא משאיר את הממלכה בידי הדוכס מיורק, דודו.
בעזיבתו, בולינגברוק מנצל את ההזדמנות ושב לאנגליה לתבוע את ירושתו. יותר יותר דוכסים וקצינים נעמדים לצידו במאבק, אך יש גם מי שנשאר לצידו של המלך. כשיורק ובולינגברוק נפגשים הוא מכנה אותם בוגדים אך כן טוען שניסה לשכנע את המלך לעשות את המעשה הנכון. הוא לוקח צד נייטרלי ומזמין את בולינגברוק ותומכיו להישאר במצודה. בולינגברוק מבקש מיורק להצטרף אליו לבריסטול ושם להרוג את תומכי המלך בושי, וגרין. כשהם מגיעים אליהם, הצמד נשבעים נאמנות לריצ'רד ובולינגברוק שולח אותם אל מותם.
ריצ'רד שב לאנגליה ומגלה על שובו של בולינגברוק ובעצם על נטישת כמעט כל תומכיו לטובת אויבו שקם עליו. מובס, הוא הולך להתחבא במצודת פלינט. בולינגברוק מצליח למצוא את מקום המסתור ומגיע אליו. על אף שבולינגברוק יכול להרוג את ריצ'רד על מעשו, הוא מחליט להציע לו הצעה - לוותר על העונש שגזר על בולינגברוק ולהחזיר לו את הירושה שלקח ממנו. ריצ'רד מוותר בלית ברירה ובוחר שלא להילחם בהנרי וצבאו. המלכה, זוגתו של ריצ'רד שמחכה לשובו מהמסע, מצוטטת לשיחת הגננים כי ריצ'רד הובס בידי בולינגברוק ותומכיו עברו לצידו של בולינגברוק או הומתו. היא מתעמתת עם הגנן מתוך צער ומסרבת להכיר באמת, והוא מזמין אותה לנסוע ללונדון לראות כי כך קרה. המלכה מחליטה לצאת לשם עם פמלייתה.
בלונדון, הפרלמנט בראשו של בולינגברוק מתכנס לחקור את רצח גלוסטר. הלורד בגוט בוחר להאשים את אומרל, בנו של יורק, ובין הלורדים מתעורר קרב האשמות. המלך מעכב את החלטתו בדין עד שיחזור מוברי שיוכל להוסיף על תביעתו של בגוט, אך ההגמון קרלייל מספר שמוברי מת בגולה. יורק נכנס לפרלמנט ומודיע שריצ'רד מוותר על כס מלכותו ומכריז על בולינגברוק כיורשו - המלך הנרי הרביעי. קרלייל מתנגד להמלכה ומודיע על תמיכתו בריצ'רד, בולינגברוק עוצר אותו בעוון בגידה. בולינגברוק דורש את התייצבותו של ריצ'רד שיכריז על כניעתו בפומבי. ריצ'רד נכנס למקום כשנראה שאיבד את צלם אנושיותו עם מלכותו, מושפל ומיוסר הוא מכריז על פרישתו מהמלכות, ובולינגברוק מצווה לקחת אותו למצודה. המלך והמלכה נפגשים ובצער נפרדים לתמיד.
יורק מספר לאשתו, הדוכסית מיורק, על עלילותיו של ריצ'רד ועליית בולינגברוק לשלטון. פתאום אומרל, בנם, נכנס עם פתק ומביא אותו לידה של אימו, יורק חוטף את הפתק וקורא בו על תוכניתם של אומרל וחבריו לרצוח את המלך. יורק זועם והולך להסגיר את בנו למרות התנגדותה של הדוכסית (שטוענת שהזעם נובע מחשדותיו השקריים של יורק שאומרל הוא ממזר ולא בנו). הדוכסית ואומרל יוצאים בעקבותיו בכוונה להקדים אותו. הראשון להגיע למלך הוא אומרל שמבקש מחילה על עבירה שעוד לא דוברה. יורק מגיע מיד אחריו ומספר על המעשה המתועב שתכנן בנו. לבסוף מגיעה הדוכסית מתחננת לרחמיו של המלך ולבסוף הוא מחליט לרחם על אומרל ומצווה להרוג את כל יתר השותפים למעשה. סר אכסטון חברו של המלך, מפרש באופן שגוי את דבריו של בולינגברוק על "פחד" כהתייחסות לריצ'רד החי בכלא ושעליו לרצוח את ריצ'רד.
במצודה, ריצ'רד מבכה על בדידותו ששפיותו כבר מוטלת בספק. הוא פוגש שם בסייס מאורוותו בתקופת מלכותו שהוא מתומכיו האחרונים. הסוהר מגיש לריצ'רד אוכל. כשהוא מבין שמנסים להרעיל אותו, הוא מתחיל לצעוק. מתפתח שם קרב כשבסופו אכסטון דוקר את ריצ'רד למוות. בולינגברוק כועס על אכסטון הירצחו של ריצ'רד, הוא מגרש אותו מאנגליה, ופותח במסע צלב לארץ הקודש כדי לטהר את עצמו מאשמה.
ב-2012 העלה התיאטרון הקאמרי את ההצגה בתרגום שמעון זנדבנק ובבימויו של ארתור קוגן עם איתי טיראן כריצ'רד, יוסי גרבר כגונט, גיל פרנק כבולינגברוק, אלי גורנשטיין כהנרי פרסי רוזן נורת'מברלנד והלנה ירלובה כמלכה.[1]
באותה שנה הופק המחזה עבור מיזם BBC Two, "הכתר החלול", שכלל הפקה של מחזור ההנריאדה כולו. בבימוי רופרט גולד, עם בן וישו כריצ'רד, פטריק סטיוארט כגונט, רורי קיניר ככבולינגברוק ודייוויד מוריסי כהנרי פרסי רוזן נורת'מברלנד.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
