רוכוס הקדוש
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
רוכוס או רוקוס הקדוש או רוכוס ממונפלייה או רוק דה לה קרואה (בלטינית: Rochus, באוקסיטנית: Ròc, בצרפתית: Roch, Roch de la Croix, באיטלקית: Rocco, לפי מסורת - בסביבות 1295 מונפלייה - 16 באוגוסט 1327 מונפלייה, לפי מקורות יותר מהימנים - בסביבות 1348 במונפלייה - 1376–1379 לערך, בווֹגרה) היה צליין, "מודה" של האמונה ו"מרפא באמצעות נסים" (טאומטורג) צרפתי פרובנסאלי, קדוש של הכנסייה הקתולית. לפי האגדות, בעת עליית הרגל לרומא סייע לחולי דבר רבים, וריפא אותם. אחרי מותו התפתח פולחן של עצמותיו בוונציה ובמקומות אחרים. בימי מגפות דבר הוקמו "קהילות אחים על שם רוכוס" שזכו לפריבילגיות מהאפיפיור והיו מוקדשות לסיוע לחולים הנגועים. מסורת הכנסייה רואה בו את הקדוש הפטרון של חולי דבר ושל חיות המחמד. כמו כן נחשב לקדוש מגן על העולם הכפר, בייחוד בימי אסונות כמו רעידות אדמה, מגפות, בשעת מחלות קשות, ובתקופה המודרנית למופת של סולידריות אנושנית וחסד נוצרי. במהלך השנים פולחנו נעשה נפוץ ביותר, וידע עדנה בימי מגפת הקורונה בעולם. חג שמו חל ב-16 באוגוסט.
לידה |
לפי מסורת סביבות 1295, לפי מקורות יותר מהימנים - בסביבות 1348–1350 מונפלייה, בממלכת מיורקה, חלק מממלכת ארגון, בימינו בצרפת |
---|---|
פטירה |
לפי מסורת 16 באוגוסט 1327 או 1317, לפי מקורות יותר מהימנים בסביבות 1376–1379 מונפלייה לפי מסורת, או ווגרה ברוזנות סבויה, בימינו בלומברדיה, ב(איטליה) |
קדוש עבור | הכנסייה הקתולית, השיתוף האנגליקני |
קאנוניזציה | 1629 על ידי אורבנוס השמיני |
מקום פולחן עיקרי | ונציה, מונפלייה, ווגרה |
חג | 16 באוגוסט |
תכונות | לבוש של צליין - גלימה, כובע, מימיה, מטה כמורה בידו - כתם אדום בצורת צלב על חזהו וצדפה, פצע של דבר על רגלו, מלווה במלאך ובכלב המגיש לו כיכר לחם או מלקק את פצעו |
פטרון של | חולים במחלות קשות, נגועים בזיהומים, נכים, צליינים, כירורגים, רוקחים, אסירים, מואשמים על לא עוול בכפם, כלבים וחיות מחמד |
מחלוקות | אין פרטים ודאיים על חייו |