Loading AI tools
מחוות גוף מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קנל (בצרפתית: Quenelle) היא מחווה גופנית שמקורה בצרפת, שבה מונחת כף יד אחת בהצלבה על זרוע היד הנגדית המתוחה עד הסוף כלפי מטה.
המחווה התפרסמה על ידי הקומיקאי והפעיל הפוליטי הצרפתי דיודונה אמבלה אמבלה (Dieudonné M'Bala M'Bala), בן לאם צרפתייה ואב קמרוני. דיודונה ידוע בעמדותיו האנטישמיות והאנטי-ציוניות, ונחשב לנציג בולט של הימין הרדיקלי בצרפת והאסלאם הקיצוני. המחווה הוצגה על ידו כהבעת מחאה נגד הממסד הפוליטי, אך מבוצעת לעיתים קרובות בהקשר אנטישמי ואידאולוגיה ימנית קיצונית.
דיודונה החל להשתמש במחווה בהופעותיו כבר בשנת 2005, כאות התנגדות לחילוניות ול"חוטאים".[1] ב-2009 ביצע את המחווה עת הציג את מפלגתו האנטי-ציונית לפרלמנט האירופי, בתור תנועת המחשה ששולבה עם האמירה "אני רוצה להחליק להם קנל (quenelle היא מעין כופתה מוארכת במטבח הצרפתי; מוצאה של המילה במילה הגרמנית Knödel - קניידל)". "הרעיון של דחיפת הקנל הקטנה שלי לעומק אחוריהם של הציונים הוא פרויקט שהוא יקר לי מאוד". ההתבטאות התפרשה כאיום או כרצון לבצע מעשה סדום, וכן על ידי אחרים כמחווה מוסווית של מועל יד נאצי הפוך על מנת להימנע מתביעות משפטיות בצרפת, שבה ההצדעה במועל יד אסורה על פי החוק כשהיא נעשית בהקשר אנטישמי.
המחווה הפכה לפופולרית מאוד בצרפת, בעיקר בקרב צעירים מוסלמים ופעילי ימין קיצוני, ושימשה לעיתים קרובות כהתגרות מכוונת. בספטמבר 2013 התפתחה תופעת רשת במסגרתה פורסמו אלפי תמונות בהן בוצעה המחווה מחוץ לבתי כנסת ואתרים יהודיים רגישים, כגון מחנה ההשמדה אושוויץ, בית אנה פרנק ובית הספר אוצר התורה בטולוז. ההצדעה צולמה לעיתים על-יד אישים שלא היו מודעים למשמעותה, כולל פוליטיקאים מוכרים כשר הפנים הצרפתי מנואל ואלס, וליד יהודים בסמוך ללוחות הנצחה, עם מסכות ומדים נאצים.[2]
ב-28 בדצמבר התפרסמה המחווה מחוץ לצרפת כשהכדורגלן ניקולה אנלקה ביצע אותה על אדמת אנגליה, כאות חגיגה לאחר הבקעת שער במשחק פרמייר ליג.[3] מוקדם יותר במהלך השנה ביצעו את המחווה ספורטאים צרפתים נוספים, בהם טוני פארקר, אלוף העולם בג'ודו טדי רינר, הטניסאי יאניק נואה והכדורגלן סמיר נאסרי, כולם הביעו הסתייגות בדיעבד, בטענה שלא היו מודעים להיבט הפוגעני של המחווה והבטיחו לא לחזור עליה בעתיד. באוקטובר הצדיעו פוליטיקאים מהימין הקיצוני, בהם ז'אן מארי לה פן וברונו גולניש ממפלגת החזית הלאומית.
המחווה מהווה חלק משורה של סימנים מוסווים של מחוות, סמלים, וציטוטים מסקיצות, שבעזרתם יצר סביבו דיודונה תרבות נגד בזעיר אנפין. אולם פעילותו כוללת גם מסרים אנטישמיים ואנטי ציוניים גלויים, שהחל להפיץ במיוחד מאמצע שנות ה-2000, לאחר שנים רבות בהן העלה הופעות סאטיריות משותפות עם הקומיקאי היהודי אלי סמון בהן לעגו השניים לגזענות. כך למשל, התבטא נגד העיתונאי היהודי פטריק כהן: "כשאני שומע את פטריק כהן, אני חושב, אתה יודע, תאי גזים... חבל". ב-2004 אירח בתיאטרון בבעלותו בפריז, "יד הזהב", פעילים אנטי ציוניים מנטורי קרתא. טקס "כופתאות זהב" שהוא מארגן באופן קבוע מתגמל אישים אנטישמים ושמתנגדים לישראל; הפרס ניתן בין היתר לקולנוען הצרפתי אלן סוראל שביצע את הקנל באנדרטה לזכר השואה בברלין, לקולנוען השוודי לארס פון טרייר שהוכרז כאישיות בלתי רצויה בפסטיבל הקולנוע בקאן, ולנשיא סוריה בשאר אל-אסד.
ב-2012 הפיץ ברשת סרט עלילתי בשם "האנטישמי", שבו מופיעים היהודים במחנות הריכוז כחיות מחמד של נאצי. השיר "Shoananas" (שואננס), שלועג לזכר השואה לצלילי מנגינת השיר "שוקו חם" מאת אנני קורדי, הוביל להרשעתו בהסתה; וכן נקנס ב-20,000 אירו בגין שני קטעי וידאו אנטישמיים.
החוקר ז'אן איב קאמי, מומחה לימין הקיצוני בצרפת, הודה כי לא כל מצדיע בהכרח מודע למשמעות המחווה, אך הדגיש כי הקבוצה שסובבת את דיודונה הפכה לתנועה רחבה שהיא אנטי ממסדית ונוטה לתאוריות קונספירציה, שהאנטישמיות היא עמוד השדרה שלהן. חבריה "משוכנעים שהסדר העולמי נשלט בידי וושינגטון ותל אביב... מאחורי נאומי הביקורת על נאט"ו והכלכלה העולמית, התמיכה בנשיא סוריה בשאר אל-אסד ונשיא ונצואלה הוגו צ'אווס, קיימת האמונה הבסיסית שאלו היהודים שמושכים בכל החוטים".[4]
הצלחת המחווה הובילה לעימותים עם צעירים מהקהילה היהודית בצרפת. בדצמבר 2013 שתי קבוצות יצאו במסע ענישה נזעם נגד מבצעי המחווה בליון ובוילרבאן, שלשה מהם נמלטו לאחר מעשה לישראל.[5] כמו כן, הודיעו נשיא צרפת דאז פרנסואה הולנד ושר הפנים מנואל ולס כי הם שוקלים לאסור את הופעותיו של הקומיקאי בשל סכנה מוכחת לשלום הציבור, זאת למרות שבתי המשפט בצרפת פסקו בעבר כי ראשי ערים ובעלי אולמות אינם רשאים לאסור את הופעותיו בשל חופש הביטוי. בישראל, הביע שר החוץ אביגדור ליברמן דאגה נוכח האנטישמיות הגוברת באירופה.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
