צ'ורטקוב

**צ'ורטקוב**
**Чортків**
סמל צ'ורטקוב סמל צ'ורטקוב	דגל צ'ורטקוב דגל צ'ורטקוב
	צ'ורטקוב, 2008
מדינה	אוקראינה
אובלסט	טרנופול
חבל ארץ	גליציה
שפה רשמית	אוקראינית
על שם	chort
שטח	30 קמ"ר
גובה	218 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	29,053 (1 בינואר 2022)
קואורדינטות	49°00′27″N 25°47′26″E
אזור זמן	UTC+2
	https://www.chortkivmr.gov.ua/
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת אוקראינה רגילה) קייב דניפרו אודסה לבוב דונצק חרקוב רוסיה בלארוס פולין ס. הו. רומניה מול. סר. הים; השחור; ים; אזוב; קרים צ'ורטקוב

צ'ורטקוב (באוקראינית: Чортків, צ'ורטקיב, ברוסית: Чортков; בפולנית: Czortków, ביידיש: טשאָרטקאָוו) היא עיר במחוז טרנופול במערב אוקראינה, המשמשת כמרכז מינהלי ומסחרי של מחוז צ'ורטקוב. נכון ל-2001 התגוררו בצ'ורטקוב 29,057 בני אדם. בעבר השתייכה צ'ורטקוב לחבלי פודוליה וגליציה המזרחית.

ערך זה עוסק בעיר באוקראינה. אם התכוונתם לחסידות, ראו חסידות צ'ורטקוב.

עובדות מהירות מדינה, אובלסט ...

סגירה

העיר צ'ורטקוב שוכנת בבקעה עמוקה על גדות נהר סרט ונחשבת לעיר הראשית בחבל פודוליה. תיעוד היסטורי ראשון ביחס לצ'ורטקוב נמצא בכתב-הכנעה משנת 1437 שניתן למלך פולין, ולדיסלב יגיילו, מאת אצילי הערים באזור, ובו נזכר גם בעל כפר בשם צ'רטקובסקי.

ב-1522 קיבל בעל האחוזה בשם צ'רטקובסקי אישור מזיגמונד הראשון, מלך פולין לייסד עיר ולקרוא אותה בשם צ'ורטקוב. מאז נמכרה העיר ונקנתה על ידי משפחות שונות לבסוף נרכשה בידי משפחת פוטוצקי ששלוחותיה השונות שלטו כמעט בכל הערים והאחוזות ברוסיה, פודוליה ואוקראינה.

מראשית היווסדה סבלה צ'ורטקוב מהתקפות הטטרים שהחריבו אותה ולקחו את תושביה בשבי. ב-1672 נכבשה העיר על ידי האימפריה העות'מאנית, ורק ב-1699, כתוצאה מהסכם קרלוביץ וחזרת חבל פודוליה לשלטון פולין, שבה צ'ורטקוב לרשות משפחת פוטוצקי. לאחר החלוקה הראשונה של פולין ב-1772 עברה צ'ורטקוב לשלטון האימפריה האוסטרו-הונגרית.

בזמן מלחמת העולם הראשונה הייתה צ'ורטקוב תחת שלטון הרוסים, ולאחר המלחמה ב-1918, הפכה, יחד עם כל חבל גליציה, לחלק מהרפובליקה הפולנית השנייה.

ב-17 בספטמבר 1939, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, פלש הצבא האדום לצ'ורטקוב בהתאם להסכם ריבנטרופ–מולוטוב. העיר הייתה תחת שליטת ברית המועצות עד ליוני 1941, אז כבש הצבא הגרמני את צ'ורטקוב מידי הרוסים.

לאחר המלחמה חזרה צ'ורטקוב לשליטת ברית המועצות. רוב האוכלוסייה הפולנית עזבה את העיר ועברה לתחומי פולין. ב-1991, בעקבות התפרקות ברית המועצות, זכתה אוקראינה לעצמאות, וצ'ורטקוב היא חלק מאוקראינה העצמאית.

צ'ורטקוב משמשת מרכז מינהלי ומסחרי של המחוז וקיימים בה כמה מפעלים תעשייתיים. אתרי התיירות בעיר הם המבצר העתיק מהמאה ה-17 וכנסיית העץ מהמאה ה-17 וה-18. בנוסף פועל בעיר מוזיאון היסטורי.

1722: 252 בתים, מהם 110 של יהודים.
1797: 353 בתים, מהם 121 של יהודים.
1809: 727 בתים שבהם חיו 3930 נפשות.
2001: 29,057 נפשות.

במשך מאות שנים ישבו יהודים בצ'ורטקוב. תיעוד קורותיהם משקף במידה רבה את חייהן של קהילות יהודיות רבות באזור. לראשונה מוזכרים יהודים החיים בצ'ורטקוב בשנת 1616, 94 שנה לאחר היווסדה של העיר, אולם על פי ד"ר אפרים זוננשיין יש להניח שיהודים גרו במקום שנים רבות קודם לכן. מספר השו"ת "משאת בנימין" שחיבר הרב בנימין סלניק מפודהייצה עולה, כי באותה תקופה עסקו יהודי צ'ורטקוב כמו שאר יהודי הערים בסביבה במסחר ביין ולשם כך נהגו לנסוע לארצות ולאכיה בשיירות ובעגלות רבות כדי להביא חביות יין. בבית הקברות הישן קיימות מצבות מלפני שנת ת"ח (1648).

כיתר קהילות פודוליה, חרבה גם קהילת צ'ורטקוב במהלך גזירות ת"ח ות"ט. עדויות מתקופה זו מספרות כי היהודים סבלו לא רק מהקוזאקים אלא גם מאדוני העיר הפולנים שחשדו בהם בשיתוף פעולה עם הקוזאקים. בשנת תס"ה (1705) פנה שר העיר ליהודים וביקש שישובו לצ'ורטקוב, אך נראה שבודדים התיישבו בעיר כבר לפני הפניה הרשמית. צו המסדיר את זכויותיהם וחובותיהם של יהודי העיר ביחס למושל העיר ניתן בשנת תפ"ב (1722). בראש הקהילה עמדו הרב ופרנסי הקהילה, ואף שהייתה נחשבת לקהילה עצמאית, היא נשמעה להוראות מקהילת לבוב.

בשנת תפ"ו (1726) התמנה לרב הקהילה הרב צבי הירש הלוי הורוביץ, בנו של ר' מאיר הלוי הורביץ מטיקטין ממשפחת רבנים ידועה ומגדולי הרבנים בפודוליה בעת ההיא, שהניח את היסודות הדתיים של הקהילה. שני בניו, הרב פנחס ורבי שמואל (שמעלקא) היו מגדולי תנועת החסידות במאה ה-18. בתקופת הנהגתו של הרב צבי הורוביץ התפשטה בפודוליה תנועתו של יעקב פרנק, אולם נראה שבשל מעמדו והשפעתו של הרב הורוביץ השפעתה על קהילת צ'ורטקוב הייתה מועטת. בדמותו של הרב הורוביץ נקשרו אגדות וסיפורי מעשיות, בהם הוא תואר כצדיק וקדוש. אגדה מפורסמת קושרת את עושרה של משפחת רוטשילד, בברכה שקיבל מאיר-אנשיל אבי השושלת מפי הרב הורביץ. על שמו נקרא אחד מבתי הכנסת של הקהילה, "בית המדרש של רבי הירשלי".

מספר בתי היהודים בצ'ורטקוב בשנת 1722 היה 110, לעומת 142 בתי הנוצרים. בשנת 1765, גרו בעיר 812 יהודים בנוסף ל-56 שהתגוררו בכפרי הסביבה. ב-1797 היו בצ'ורטקוב 121 בתים של יהודים ו-232 בתים של נוצרים.

ב-1865 רכש רבי דוד משה פרידמן, בנו של רבי ישראל מרוז'ין, טירה בעיר והפך אותה למרכז החצר החסידית שהקים, "חסידות צ'ורטקוב". הקמת החצר שנחשבה כאחת החצרות החסידיות הגדולות והמרכזיות, הביאה לפרסומה של העיר בקרב יהדות מזרח אירופה כולה. לאחר פטירתו של רבי דוד משה פרידמן ב-1903 החליף אותו בנו רבי ישראל מצ'ורטקוב שהיה מחשובי האדמו"רים של יהדות פולין קודם השואה וממנהיגיה של תנועת אגודת ישראל. כמו רבים אחרים הוא נאלץ בתקופת מלחמת העולם הראשונה לעבור לווינה, אולם הוא נהג לשהות בתקופות החגים בצ'ורטקוב. הקמת החצר החסידית בצ'ורטקוב לוותה בהתנגדות מצד רב העיר, הרב ישעיה מאיר שפירא וחסידיו, שנבעה מסיבות מגוונות ונמשכה לאורך שנים ארוכות.

במחצית הראשונה של המאה ה-20 הייתה צ'ורטקוב מרכז לפעילות ציונית ותרבותית ענפה אשר התקיימה לצד מוסדות הקהילה המסורתיים^[1]. הפעילות הציבורית היהודית בעיר נאסרה עם כיבושה בידי הסובייטים בספטמבר 1939.

בשואה

עם כיבוש העיר בידי הגרמנים ב-6 ביולי 1941, החלו אלו בביצוע מעשי רצח ביהודיה, וב-10 בחודש רצחו אוקראינים מקומיים כ-300 מיהודי העיר. ב-28 ביולי רצחו שוטרים גרמנים כ-150 יהודים נוספים מהעיר ביער סמוך. בהמשך, הוטלו על יהודי העיר גזירות שונות, ובהן חובת ענידת טלאי צהוב, גיוס לעבודות כפייה והחרמת רכוש. ב-12 באוקטובר 1941 רצחו הגרמנים כ-200 משכילים יהודים מהעיר, ובהם חלק מחברי היודנרט שאך מונה בעיר. יודנרט חדש שמונה בעיר נצטווה לספק לגרמנים מאות עובדי כפייה יהודים לעבודות פרך, בהן רבים מתו.

בראשית אפריל 1942 רוכזו יהודי העיר וסביבתה בגטו צפוף שהוקם בה, בו מתו רבים מהם כתוצאה מתנאי המחיה הקשים. ביוני 1942 נרצחו כמה מאות מיהודי הגטו.

ב-27 באוגוסט 1942 נערכה בגטו שבעיר אקציה גדולה, בה רצחו הגרמנים והאוקראינים כ-600 ילדים, קשישים וחולים יהודים בשטח הגטו, ושילחו כ-2,500 יהודים למחנה ההשמדה בלז'ץ. לאחר מכן, צמצמו הגרמנים את שטח הגטו, הקיפו אותו בגדר תיל, וסגרו את שעריו. בתקופה זו החלו לפעול בגטו מספר קבוצות מחתרת, אשר רוב חבריהן נלכדו ונורו. ב-5 באוקטובר 1942 נערכה בגטו אקציה נוספת, בה שולחו כ-500 איש נוספים לבלז'ץ.

ב-23 ביוני 1943 רצחו הגרמנים כ-500 עד 700 יהודים נוספים מהגטו ביער סמוך, ובספטמבר 1943 חוסל סופית הגטו בעיר, תוך הצתת בתיו. לאחר מכן הוכרזה העיר רשמית כ"נקייה מיהודים"^[2].

מכ-6,000 יהודי העיר שרדו את השואה כ-100 איש.

ספר יזכור להנצחת קהילת צ'ורטקוב יצא לאור בשנת 1967 בעריכת ד"ר ישעיהו אוסטרידן, והוא כולל מידע רב על העיר ועל הקהילה היהודית, מוסדותיה ואנשיה לאורך הדורות. חלק מהמאמרים בספר נכתבו ביידיש ובסופו קיים גם מדור באנגלית. בפתח הספר מובא חיבורו של הרב ד"ר אפרים זוננשיין המתאר את קורות הקהילה כפי שתועדו בפנקס הקהילה החל משנת תצ"ח. חיבורו של זוננשיין התפרסם לראשונה ב-1939 בוורשה וצורפה אליו הקדמה מאת פרופ' מאיר בלבן.