Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרשת סטביסקי (בצרפתית: L'affaire Stavisky או Stavisky Scandal) הייתה פרשת שחיתות שלטונית שהתפרצה בין דצמבר 1933 לפברואר 1934 בימי הרפובליקה הצרפתית השלישית בצרפת. הפרשה הייתה זרז להתגבשות הפשיזם הצרפתי, וליצירת החזית העממית שאיחדה את כוחות השמאל במדינה כנגדו.
אלכסנדר (סרז') סטביסקי היה נוכל ממוצא יהודי שהיגר לצרפת בראשית המאה ה-20 ועשה הון בסוג של הונאת פונזי שכללה מכירת איגרות חוב עירוניות מזויפות של עיריית באיון בסך מאתיים מיליון פרנקים, שהתגלו כחסרות כיסוי. הוא נעצר פעמים רבות לפני כן בעוון הונאות שונות, אך שוחרר תמיד לפני משפט. בדיעבד הסתבר שמפקד המשטרה שדאג לשחרורו בערבות במשך 19 פעמים היה גיסו של ראש ממשלת צרפת קאמי שוטאן (Camille Chautemps), אם כי שוטאן הכחיש את הקשר בינו לבין שחרור סטביסקי.
מנהל הבנק שהנפיק את איגרות החוב הטיל את האשמה להנפקת האג"ח חסרות הערך על ראש עיריית באיון. ראש העיר טען לחסינות בהיותו חבר פרלמנט, אולם נאסר בכל זאת על פי סעיף מיוחד המחריג חסינות במקרה של זיוף תעודות רשמיות על ידי איש ציבור. באותה שעה התגבר המצוד אחרי סטביסקי, שנמלט. ב-8 בינואר 1934 נתפס סטביסקי על ידי המשטרה בטירה בעיר שאמוני, לאחר שניסה להתאבד בשתי יריות אקדח בראשו. למחרת נפטר.
מותו של סטביסקי גרר תאוריות קונספירציה לפיהן המשטרה אחראית למותו על מנת שלא יוכל להפליל את האחראים הנוספים לפרשת אג"ח הזבל ובראשם ראש ממשלת צרפת ובכירים נוספים, כולם אנשי המפלגה הרדיקלית השמאלית. לספקולציות תרמה לא במעט העובדה שהתברר שסטביסקי התאבד, לכאורה, מאקדחו של שוטר בשם קולומבו. העובדה שהאיש היה יהודי הובילה לסערה בקרב החוגים האנטישמיים הרחבים בציבוריות הצרפתית, שהצביעו על הברית הלא-קדושה שבין היהודים לסוציאליסטים שמטרתה לפורר את צרפת מבפנים. עקב הלחץ הציבורי והגילויים העיתונאיים שצצו חדשות לבקרים וקשרו בכירי ממשל לרבות השר אלבר דלימיה ובכירים במפלגה הרדיקלית ובמשטרה למעשי הנוכלות של סטביסקי, אולץ ראש הממשלה שוטאן להתפטר ב-27 בינואר. את מקומו תפס אדואר דאלאדיה, שביקש להמשיך מראית עין של יציבות שלטונית.
אולם דאלאדיה רק התסיס את התקוממות הימין, כאשר פיטר את ראש משטרת פריז, ז'אן שיאפ (Jean Chiappe), שהיה ידוע בפופולריות שלו בקרב חוגי הימין והחיילים המשוחררים. במקביל מינה דאלאדיה לשר פנים את אז'ן פרו (Eugène Frot) שהודיע כי מפגינים נגד השלטון יירו. העיתונות הימנית דיווחה כי מטרתו של ממשל דאלאדיה-פרו היא לקדם "דיקטטורה של השמאל" וב-6 בפברואר פרצה בכיכר הקונקורד בפריז הפגנת ענק של איחוד כל כוחות הימין הפרלמנטרי והחוץ-פרלמנטרי בהן אקסיון פראנסז, הפטריוטים הצעירים (Jeunesses Patriotes) וצלב האש הפשיסטים כמו גם חוגים מלוכניים. המפגינים ביקשו לחצות את נהר הסן ולצעוד לעבר ארמון בורבון, משכן האספה הלאומית. כוחות המשטרה שהגנו על הגישה לארמון, ירו לעבר המון המפגינים ופיזרו אותם, חלק מהמפגינים הנסוגים החלו בפרעות אלימות ברחובות המובילים לארמון האליזה, שם התנגשו עם פלוגות של המפלגה הקומוניסטית של צרפת וניהלו קרבות רחוב. בסוף היום נמנו 15 הרוגים וכ-2,000 פצועים.[1]
ב-9 בפברואר התפטר דאלאדיה ובמקומו התגבשה ממשלת הצלה לאומית שמרנית בראשותו של גסטון דומרג, שכללה בין השאר אישים כלואי בארטו והמרשל פיליפ פטן. מטרתה המוצהרת של הממשלה הייתה הרגעת הרוחות ומניעת התדרדרות למלחמת אזרחים. בתגובה פרצו הפגנות משמאל, שהביע חשש של השתלטות ימנית-פשיסטית אנטי-רפובליקנית על צרפת בחסות הממשלה החדשה. חוגי השמאל התגבשו סביב רעיון האנטי-פשיזם ויצרו את החזית העממית.
Berghahn. 2005, pp 129–150
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
