Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרשת טראמפ–אוקראינה (באנגלית: Trump–Ukraine controversy) היא פרשה פוליטית מתמשכת בארצות הברית. הפרשה נוגעת לנשיא ארצות הברית לשעבר דונלד טראמפ ולגורמים בכירים בממשלו שלטענת חושף שחיתות, שידלו לכאורה התערבות זרה בבחירות בארצות הברית לטובתו האישית והפוליטית של טראמפ[1].
| יש לעדכן ערך זה. הסיבה היא: חסר מידע שפורסם לאחר אמצע 2019, ובכללו דו"ח של ועדת הסנאט בנושא. | |
.jpg)
_2.jpg)
בעקבות הפרשה, פתחו חברי בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם המפלגה הדמוקרטית, המהווים את רוב חברי הבית, בהליכי הדחה נגד טראמפ בגין ניצול כוח לרעה וחשדות נוספים, בהובלת 6 ועדות שונות[2]. בית הנבחרים העלה את טראמפ למשפט הדחה בסנאט, בו הוא זוכה בהצבעה לפי קווים מפלגתיים כמעט לחלוטין.
עיקרי ההאשמות בפרשה מתמקדים בנושאים שהועלו ממסמכו של חושף השחיתות בו מתוארים ניסיונות לכאורה של הנשיא טראמפ ואנשים מטעמו לשדל את אוקראינה ומדינות זרות נוספות לחקור האשמות שחיתות כנגד משפחתו של ג'ו ביידן, יריב פוליטי של טראמפ, ולפגוע במאמצי החקירות כנגד המעורבות הרוסית בבחירות לנשיאות ארצות הברית שנערכו ב-2016. בלב ניסיונות ההשפעה של ממשל טראמפ על ממשלת אוקראינה עומד סיוע כספי ביטחוני על סך 400 מיליון דולרים שהובטחו לממשלת אוקראינה אך עוכבו על ידי טראמפ בלי מתן סיבה מספקת. לאחר מכן מספר שיחות התקיימו בין הבית הלבן וממשלת אוקראינה ששיאם בשיחת טלפון בין דונלד טראמפ ונשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, בה טראמפ ניצל לרעה לכאורה את כוחו בכך שביקש מזלנסקי לפתוח בחקירה נגד בנו של ג'ו ביידן[1]. בנוסף, מואשם ממשל טראמפ בכך שהשתמש במערכת מסווגת ביותר שנועדה למסמכים הנוגעים בביטחון המדיני והצבאי של ארצות הברית כדי לאחסן מסמכים פוליטיים שלא שייכים למערכת זו, וגם בכך לכאורה ניצל לרעה את כוחו[3]. בסופו של דבר לא הוצגו ראיות כלשהן לתמוך בטענות כנגד טרמאפ[דרוש מקור].
המחלוקת פרצה לתודעה עם דיווח של חושף שחיתות לפיו טראמפ ביקש מנשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי ביולי 2019 לחקור את סגן נשיא ארצות הברית לשעבר ג'ו ביידן, יריבו הפוטנציאלי של טראמפ בבחירות לנשיאות 2020, ואף את בנו האנטר ביידן ואת החברה "קראוד סטרייק" (CrowdStrike), ולדון בעניינים אלה עם פרקליטו האישי של טראמפ רודי ג'וליאני ועם התובע הכללי של ארצות הברית ויליאם בר. טענות אלה אושרו באופן חלקי בסיכום ערוך של תמליל השיחה שפרסם הבית הלבן[4]. חושף השחיתות האלמוני טען כי השיחה בין טראמפ לזלנסקי הייתה חלק ממערכה רחבה יותר של טראמפ, ממשלו וג'וליאני, שמטרתה ללחוץ על אוקראינה לחקור את בני משפחת ביידן, מה שככל הנראה הוביל את טראמפ להורות לסגן הנשיא מייק פנס לבטל את ביקורו באוקראינה ולהקפיא סיוע חוץ כלכלי לקייב[5].
בנוסף, חושף השחיתות טען כי רישומי השיחה של טראמפ וזלנסקי הועברו ממערכת נגישה יותר בה בדרך כלל מאוחסנים תמלילי שיחות הטלפון של הנשיא, למערכת השמורה לסודות הרגישים ביותר של ממשלת ארצות הברית. בהמשך אישר הבית הלבן כי תיעוד של אותה שיחה אכן אוחסן במערכת מוגבלת מאוד. לאחר פרוץ הפרשה, התקשורת דיווחה כי ממשל טראמפ הגביל גם את הגישה לרישומי השיחות של טראמפ עם המנהיגים של אוסטרליה[6], הרפובליקה העממית של סין[7], ערב הסעודית[8] ורוסיה. לאחר מכן נחשף כי אחסון השיחות במערכת השמורה לסודות רגישים נובע מסיבות פוליטיות ולא מטעמי ביטחון לאומי, שהם הסיבות התקפות היחידות לשימוש בשרת כזה[3].
תלונת חושף השחיתות הוגשה ב-12 באוגוסט 2019, ולפי דיווחים שונים באמצעי התקשורת מדובר בקצין מסוכנות הביון המרכזית שדיווח לבית הלבן[9]. התלונה שוחררה בסופו של דבר לוועדת המודיעין של הסנאט של ארצות הברית ב-25 בספטמבר 2019, והנוסח המתוקן של התלונה פורסם למחרת. ב-6 באוקטובר 2019 הודיע עורך הדין מארק ס. זייד על גורם מודיעיני נוסף שהגיש תלונה נגד טראמפ בעקבות שיחתו עם נשיא אוקראינה זלנסקי[10]. אותו גורם מודיעיני בעל ידע ממקור ראשון שוחח עם המפקח הכללי של קהילת המודיעין האמריקאית אך טרם יצר קשר עם ועדות הקונגרס המעורבות בחקירה[11].
שידולו של טראמפ להתערבות זרה - לכאורה - הניע את יו"ר ועדת הבחירות הפדרלית אלן וינטראוב לחזור ולהדגיש כי "זה לא חוקי לשדל, לקבל או להסכים לכל דבר בעל ערך מאזרח זר בקשר לבחירות בארצות הברית". טראמפ הכחיש את כל ההאשמות המיוחסות לו בפרשה. הוא אישר כי הקפיא סיוע לאוקראינה, תוך שהוא מנמק סיבה זו בסתירות: תחילה טען שהוא בלם את הסיוע בגלל שחיתות באוקראינה, אולם מאוחר יותר נימק את עצירת הסיוע משום שמדינות אחרות, כולל כאלה באירופה, לא תורמות מספיק סיוע לאוקראינה כמו ארצות הברית[12]. טראמפ מתח ביקורת שוב ושוב על חושף השחיתות, חיפש מידע אודותיו וקרא לחשוף את המקורות של אותו חושף שחיתות. באוקטובר 2019, לאחר שהזכיר כי לארצות הברית "כוח אדיר" במלחמת המסחר עם סין, האיץ טראמפ באופן פומבי באוקראינה וסין לחקור את בני משפחת ביידן[13]. נכון לאוקטובר 2019 לא הובאו כל ראיות לאף אחת מההאשמות בהן מואשמים ג'ו ביידן ובנו, על ידי טראמפ. תאוריות קונספירציה מרובות התפשטו ביחס לאוקראינה, משפחת ביידן, חושף השחיתות והתערבות רוסיה בבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2016. תאוריות אלה הופצו על ידי טראמפ עצמו, על ידי תומכיו ועל ידי התקשורת הימנית[14].
ערך מורחב – התערבות רוסיה בבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2016החל מהבחירות לנשיאות ב-2016, בהן נבחר דונלד טראמפ לנשיאות ארצות הברית, הואשמו טראמפ ואנשיו על ידי מתנגדיהם בשיתוף פעולה עם מדינות זרות במטרה לנצח בבחירות. קהיליית המודיעין של ארצות הברית של אמריקה הגיעה למסקנה רשמית כי "ממשלת רוסיה התערבה בבחירות בארצות הברית ב-2016"[15][16]. וציינה כי "פוטין וממשלת רוסיה פיתחו העדפה ברורה לנשיא הנבחר דונלד טראמפ"[17]. טראמפ, בני משפחתו והקמפיין שפעל לבחירתו לנשיאות הואשמו על ידי גורמים שונים כי שיתפו פעולה במודע עם רוסיה כדי לשבש ולהטות את תוצאות הבחירות בארצות הברית. בהמשך להאשמות, מונה רוברט מולר כתובע מיוחד במטרה לחקור את ההאשמות[18]. במהלך החקירה הוגשו כתבי אישום נגד בכירים בממשל טראמפ שאף הורשעו[19][20], אך עם הגשת הדו"ח הסופי במרץ 2019, נקבע כי אמנם רוסיה התערבה בבחירות, אך לא נמצאו ראיות לקנוניה של קמפיין טראמפ עם רוסיה[21][22].
במהלך הבחירות לנשיאות ב-2016 אף קרא בפומבי לרוסיה לפרוץ למחשבי הקמפיין לבחירת היריבה שלו, הילרי קלינטון[23]. בריאיון לרשת ABC ביוני 2019, מספר חודשים לפני חשיפת הפרשה, ציין טראמפ כי ישמח לקבל סיוע ממדינות זרות וציין כי "...אם מישהו יתקשר ממדינה - נורווגיה - יש לנו מידע על היריב שלך, או, אני חושב שאני ארצה לשמוע את זה"[24].
בנו הצעיר של ג'ו ביידן, האנטר ביידן, מונה ב-18 באפריל 2014 כעורך דין עבור חברת בוריסמה אחזקות (אנ'), אליה הצטרף כבר ב-13 במאי 2014 כחבר דירקטוריון. בעלי החברה, מיקולה זלוצ'בסקי (אנ'), אוליגרך אוקראיני ששימש גם כשר האקולוגיה והמשאבים הטבעיים, היה תחת חקירה של התובע הכללי של אוקראינה החל מ-2012 באשמת הלבנת הון, העלמת מס ושחיתות[25]. החקירה הסתיימה ב-2017 ללא אישומים נגד זלוצ'בסקי או החברה שבבעלותו[26].
ב-2015 מונה לתובע הכללי ויקטור שוקין (אנ') והמשיך את התביעה כנגד זלוצ'בסקי. גורמים בינלאומיים רבים, ביניהם ממשל אובמה, טענו כי שוקין לא השקיע את מירב המאמצים בלרדוף אחר השחיתות הפוליטית באוקראינה. שוקין הואשם בהגנה על האליטה הפוליטית המושחתת במדינה ונטען כי הוא "מכשול למאמצי נגד שחיתות"[27]. נציג ממשל אובמה לטיפול במשבר באוקראינה, ג'ו ביידן, שנשלח כדי להוביל את מאמצי השיקום של המדינה לאחר היברומאידאן, פעל להדחתו של התובע ואף הכריז כי ממשלת ארצות הברית תעניק למדינה סיוע בדמות הלוואה על סך מיליארד דולרים אך התנה זאת במספר תנאים, בין היתר שהתובע הכללי שוקין יודח מתפקידו[28][29]. אף שביידן הוביל את מאמצי ממשלת ארצות הברית בשיקום אוקראינה וטיפול בשחיתות בה, ממשלות עולמיות רבות התייחסו בדבר השחיתות וציינו את התובע שוקין כגורם בעייתי בהיבט זה. ב-2016, קרן המטבע העולמית ציינה את שמו של שוקין כדמות שנדרש לפטר על מנת לאפשר טיפול בשחיתות במדינה[30].
כאמור, בין השנים 2013 - 2014 במקביל למלחמת האזרחים באוקראינה, היה ג'ו ביידן נציגו המרכזי של הבית הלבן באוקראינה והגיע במגע עם בכירים רבים בממשלה במדינה. המעורבות של ביידן במדינה במקביל לעסקיו הפרטיים של בנו במסגרת חברת בוריסמה אחזקות מהווים מוקדם הובילו לשאלות בדבר שחיתות מצד שניהם[25]. ממשל טראמפ ציין את השתלשלות האירועים באוקראינה כראיה לשחיתות מצידם של ג'ו ביידן ובנו, שלטענתם, פעלו להדחתו של התובע הכללי שוקין במטרה לעצור את החקירה נגד בוריסמה אחזקות[31][32]. גורמים שונים, ביניהם התובע הכללי של אוקראינה, זיכו את בני משפחת ביידן מההאשמות שיוחסו להם[33].
במסגרת החקירה שניהל התובע המיוחד רוברט מולר נגד הקמפיין של טראמפ הואשם פול מנפורט, ששימש כמנהל הקמפיין של טראמפ ב-2016, במספר אישומים הנוגעים בעבודתו החל מ-2006 כיועץ פוליטי ולוביסט עבור ממשלתו של נשיא אוקראינה לשעבר, ויקטור ינוקוביץ', לפני הדחתו בבחירות ובריחתו לרוסיה בעקבות אירועי יברומאידאן[34]. בין החשדות נגד מנפורט עלה החשש כי במקביל לשירותו כמנהל הקמפיין של טראמפ, שימש כיועץ לראשי מדינות זרים אך גם היה חייב סכומי כסף גדולים לאוליגרכים רוסים כתוצאה מעבודתו כיועץ, וכי חוב זה עלול היה להוביל לשחיתות מצידו של מנפורט[35]. האישום, שהוגש ב-27 ביוני 2017, האשים את מנפורט ושותפיו בקשירת קשר נגד ארצות הברית, הלבנת הון והשתמטות ממס[19] והציג מסמכים המעידים כי החברה שבבעלות מנפורט קיבלה 17 מיליון דולר מממשלת אוקראינה בין השנים 2012 ו-2014[36]. מנפורט הורשע ב-22 באוגוסט 2018 בשמונה סעיפים של עבירות כלכליות, בהן העלמות מס, והוטלו עליו 4 שנות מאסר וקנס בסך 50 אלף דולרים[20].
תומכיו של טראמפ טענו כי בין הראיות שהוצגו במשפט נגד מנפורט וסייעו להרשיעו הגיעו מממשלת אוקראינה ונחשפו בעקבות בקשה של חברי סנאט מהמפלגה הדמוקרטית למסור מידע בדבר מעורבותו של מנפורט באוקראינה. הבקשה בוצעה לכאורה באמצעות מכתב שנשלח בשנת 2018 מטעם חברי הסנאט הדמוקרטים, רוברט מננדז, דיק דורבין ופטריק ליהי, לתובע הכללי של אוקראינה[35][37]. המכתב נשלח ב-4 במאי 2018 בעקבות דיווח של עיתון הניו יורק טיימס שטען כי 4 מהחקירות נגד מנפורט שמתקיימות באוקראינה מעוכבות במיוחד עקב רצונות ממשלת אוקראינה לרצות את ממשל טראמפ שהתנגד לפעילות החקירה של מולר[35]. המכתב עצמו שואל את התובע הכללי שלוש שאלות:[38]
.jpg)
תמליל השיחה בין טראמפ לזלנסקי (מתורגם מאנגלית), באתר ויקיטקסט
פזית רבינא, המצור הולך וסוגר על טראמפ, בעיתון מקור ראשון, 6 באוקטובר 2019
בדרך להדחה? תמלילי השיחה שעלולים לסבך את טראמפ, כתבתו של יואב זהבי בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 2:32), 25 בספטמבר 2019Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
