פרנטישקובי לאזנייה
עיירת מרפא בצ'כיה. אתר מורשת עולמית. מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פְרַנְטִישְׁקוֹבִי לַאזְנִייֶה (בצ'כית: Františkovy Lázně, בגרמנית: Franzensbad, "פרנצנסבאד") היא עיירת מרפא ונופש במחוז קרלובי וארי, במערב בוהמיה שבצ'כיה. העיר משתרעת על פני שטח של 25.76 קילומטרים ואוכלוסייתה מונה (נכון לראשית 2021) מעל 5,400 תושבים. יחד עם קרלובי וארי ומריאנסקה לאזנייה השכנות היא חלק ממשולש הספא המערבי של בוהמיה. מרכז העיירה שמור היטב ומאז 1992 הוא מוגן כשמורת מונומנט עירוני. בשנת 2021, העיירה הפכה לחלק מאתר המורשת העולמית "ערי הספא הגדולות של אירופה" בשל המעיינות הטבעיים שלה והעדות האדריכלית שלה לפופולריות של עיירות הספא ברחבי אירופה במאות ה-18 עד ה-20.[1]
| |||||||||||||||||
 | |||||||||||||||||
| הקזינו | |||||||||||||||||
| מדינה |
 צ'כיה | ||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| קראי | קרלובי וארי | ||||||||||||||||
| ראש העיר | יאן קוצ'ר | ||||||||||||||||
| תאריך ייסוד | סביב המאה ה-15 | ||||||||||||||||
| על שם |
פרנץ השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה  | ||||||||||||||||
| שטח | 25.76 קמ"ר | ||||||||||||||||
| גובה | 442 מטרים | ||||||||||||||||
| אוכלוסייה | | ||||||||||||||||
| ‑ בעיר | 5,783 (1 בינואר 2024) | ||||||||||||||||
| קואורדינטות | 50°07′14″N 12°21′07″E | ||||||||||||||||
| אזור זמן | UTC +1 | ||||||||||||||||
| www.mufrlazne.cz | |||||||||||||||||
 אתר מורשת עולמית | |||||||||||||||||
| |||||||||||||||||
  | |||||||||||||||||
העיירה ממוקמת באזור אגרלנד (אנ') ליד הגבול עם גרמניה. היא שוכנת מזרחית ליער לוז'נסקי (Luženský les) על הנחל סלטיני פוטוק (Slatinný potok) באגן הנהר אוהז'ה (אנ'), צפונית לבירה האזורית חב (אנ'). מדרום מתנשא ה"קומורני הורקה" (Komorní hůrka) הר געש בגובה 503 מטרים שהוא מונומנט טבעי ברפובליקה הצ'כית.
ההשפעות המבריאות של המעיינות שמסביב היו ידועות מסוף המאה ה-14 ואילך. הרופא גאורגיוס אגריקולה (1494–1555) הזכיר את המים המינרליים העומדים לרשות אזרחי איגר (Eger, שמה הקודם של העיר חב). נשים נהגו לשאוב את המים להוביל אותם לעיר ולמכור אותם למטרות מרפא. מאוחר יותר המים נשלחו גם בבקבוקי חרס, ובשנת 1700, על פי הדיווחים, נמכרו יותר מים מכאן מאשר מכל אתרי הספא האחרים באימפריה גם יחד. בערך בשנת 1705, הוקם פונדק באתר של מעיין מינרלי שנודע מאוחר יותר בשם פרנצנסקוולה (Franzensquelle).
העיר נוסדה רשמית בשנת 1793 תחת השם קייזר פרנצנסדורף, על שם הקיסר פרנץ השני, ולאחר מכן שונה שמה לפרנצנסבאד (Franzensbad). הספא נוסד על ידי הרופא ברנהרד אדלר (אנ') (1753–1810) שהתגורר באיגר.[2] הוא קידם את הרחבת מתקני הספא והאירוח למחפשי מרפא וקידם את הפיכתה של אדמת הביצות באמצעות שבילים וגשרים למקורות מים ידועים. העיירה תוכננה סביב 24 מעיינות בתוכנית מלבנית.
כאשר בשנת 1791 הקים אדלר ביתן מעל מעיין פרנצנסקוולה והיטה את המים לאגן, הוא עורר את האירוע שכונה לימים "סערת הנשים של איגר" (Egerer Weibersturm). נשים רבות התפרנסו משאיבת המים, הובלתם ומכירתם באיגר. כשהרגישו שזכויותיהן כמובילות המים מאוימות, הן הרסו את המתקנים שבנה. מועצת העיירה של איגר התערבה ואפשרה את הרחבת פרנצנסבאד כאתר בריאות.[3] התוצאה הייתה אזור בילוי נרחב, עם גישה נוחה מהעיר איגר. יוהאן וולפגנג פון גתה היה אחד האורחים המפורסמים ביותר בימים הראשונים. ביקוריו בפרנצנסבאד מדווחים בהרחבה על ידי הסופר וההיסטוריון ממוצא יהודי יוהאנס אורצידיל (אנ') בספר "גתה בבוהמיה" ("Goethe in Böhmen" , 1932). מבקר ידוע נוסף היה לודוויג ואן בטהובן, שהתלווה לאנטוניה ברנטנו (אנ') ומשפחתה.
במהלך המאה ה-19 המבקרים כללו אריסטוקרטים רבים, במיוחד אצילים רוסים, ובמקביל רופאים ידועים חיזקו את המוניטין של פרנצנסבאד כאתר נופש טיפולי. בפרנצנסבאד פעל אחד ממרחצאות עיסת הכבול (אנ') הראשונים באירופה, פופולרי במיוחד בקרב אורחות. מבנה מרחצאות ציבוריות נבנה בשנת 1827. הסופרת מארי פון אבנר-אשנבך (אנ') תיארה את שהותה ביצירתה המוקדמת "Aus Franzensbad" בשנת 1858. אורחים בולטים נוספים היו תיאודור הרצל (בשנת 1904), פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה והארכידוכס (ולעתיד קיסר אוסטריה) קרל הראשון.
האנציקלופדיה בשפה הגרמנית Meyers Konversations-Lexikon (אנ') תיארה ב-1898 את פרנצנסבאד במילים: ”במקום יש בעיקר בתים מפוארים, כנסייה קתולית ואוונגליסטית, בית כנסת, בית ספא גדול, מרחצאות לעניים, פארקים יפים שמחפים על חוסר היופי הטבעי באזור, אולמות החלפת בגדים מקורים וכו'.... מספר התושבים הוא 2,008 (1880).... בבעלותו תשעה מעיינות מינרליים, מעיין גז חומצה פחמנית אחד ומאגר עשיר של מינרלי ברזל במונחים של מוצרי רפואה. המים בפרנצנסבאד בסיסיים ומכילים נתרן גופרתי”
בשנת 1862 הפכה פרנצנסבאד לעירייה אוטונומית וקיבלה זכויות עיירה שלוש שנים מאוחר יותר. עד 1918 היא הייתה חלק מאדמת הכתר הבוהמי של האימפריה האוסטרו-הונגרית. לאחר מלחמת העולם הראשונה, החל המוניטין של העיר להתפוגג. אז חלק ממדינת צ'כוסלובקיה החדשה, הספא איבד חלק ניכר מהחסות שלו ונפגע קשה מהשפל הגדול של 1929. בשל הסכם מינכן סופח האזור דובר הגרמנית לרייך הגרמני ב-1938. לאחר מלחמת העולם השנייה, גורשה האוכלוסייה דוברת הגרמנית במסגרת גזירות בנש (אנ'). רבים מהמגורשים התיישבו בביירוית שבמדינת בוואריה הגרמנית. הספא, ששמו שונה באופן רשמי לפרנטישקובי לאזנייה בצ'כית, הולאם תחת שלטון המפלגה הקומוניסטית. לאחר מהפכת הקטיפה של 1989 הוקמה חברת מניות כדי להחיות את מעמדה של פרנטישקובי לאזנייה כמקום לאורחים בינלאומיים.
הקהילה היהודית
בפרנצנסבאד הייתה קהילה יהודית עשירה, כשההתיישבות היהודית מתועדת מאמצע המאה ה-19. אגודת התפילה היהודית נוסדה בשנת 1863 וקהל בשנת 1875. אוכלוסייה יהודית: 1880 - 67 נפשות (3.3% מהאוכלוסייה), 1900 - 34 נפשות (1.8% מהאוכלוסייה), 1921 - 95 נפשות (3.7% מהאוכלוסייה) ו-1930 - 63 נפשות (2.5% מהאוכלוסייה). עבור חברי הקהילה ולאורחי ספא היהודים, הקימה הקהילה בשנים 1873–1875 בית כנסת בסגנון נאו-ביזנטי עם שני מגדלים וכיפות בתכנון האדריכל וידרמן בקצה התחתון של הרחוב הראשי בנכס מספר 166, צפונית-מערבית למרכז העיר. ב-10 בנובמבר 1938, בעקבות כניסת הסכם מינכן מ-30 בספטמבר 1938 לתוקף וכיבוש אזורי הסודטים על ידי חיילים גרמנים, שרפו חברי המפלגה הנציונל-סוציאליסטית את בית הכנסת בפרנצנסבאד, וב-1944 הוא נהרס. תושביה היהודים של העיר פרנצנסבאד נמלטו או נספו בשואה. יש דיווח מתקופה זו ב-Egerer Zeitung מ-22 בספטמבר 1938.
בית הקברות היהודי שוכן בסביבת בית הקברות של העיירה, בסמוך למעבר הרכבת. הוא נוסד בשנת 1875, ופעל עד סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. הנאצים בזזו את המצבות ב-1938. בית הטהרה הפך לחנות והאתר לגינה. השריד היחיד הוא החומה ההיקפית עם שער.[4]
| הגידול באוכלוסיית פרנטישקובי לאזנייה בשנים 1846–2003 | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 1846 | 1862 | 1880 | 1900 | 1939 | 1991 | 1947 | 1970 | 1980 | 1991 | 2001 | 2003 |
| 445 | 600~ | 2,008 | 2,325 | 2,473 | 3,874 | 2,282 | 4,849 | 5,192 | 5,184 | 5,261 | 5,355 |
| אקלים בפרנטישקובי לאזנייה | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| חודש | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר | שנה |
| טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) | 0 | 1 | 7 | 13 | 20 | 22 | 24 | 22 | 19 | 13 | 6 | 3 | 12.6 |
| טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) | -5 | -5 | -2 | 3 | 10 | 12 | 15 | 14 | 10 | 5 | 1 | -2 | 4.7 |
החצי הימני של הסמל של פרנטישקובי לאזנייה מציג נהר גלי (קו עבה גלי), הקולט כמה נהרות ממעיינות קורנים מלמעלה מימין. בחלק השמאלי העליון הוא מציג כמחווה לברנהרד אדלר, מייסד אתר הנופש פרנצנסבאד, עיט שחור המחזיק את מטה אסקלפיוס בטפריו כסמל לאומנויות הריפוי. בחצי התחתון ישנו תרנגול אדום כהוקרה להיינריך פרנץ פון רוטנהן (גר')[5] על תרומתו להקמת אתר המרפא.
.jpg)
הנוף העירוני מאופיין במכלול מבנים מהמאה ה-19, שרובם צבועים בצהוב (המכונה צהוב שנברון או צהוב הבסבורג) ולבן, כמו גם פארקים נרחבים. הסגנונות השולטים הם הנאו-קלאסיציזם, סגנון האימפריה (אנ') המזוהה איתו והבל אפוק.
רובע הספא מתחיל באזור הצפוני של הפארק העירוני במעיין סטניסלאוס, שם יש אנדרטה לכבודו של ממציא שפת האספרנטו, אליעזר לודוויג זמנהוף. ממזרח לו, שדרת קולארובה (Kollárova) עם בתי המרחץ מוצרט, בטהובן ואספלנדה הסוגרת את הפארק העירוני.
מתקני הספא ההיסטוריים האחרים של פרנצנסבאד משתרעים ממערב ודרום-מזרח ל"כיכר השלום" (Náměsti Míru) עם מזרקה מונומנטלית משנת 1962, ביתן מוזיקה וקולונדה חדשה עם חנויות שהחליפו בניין קודם מ-1912. המעיינות המינרליים ובתי המרחץ של פרנצנסבאד פרוסים על פני פארק נרחב עם עצים בני מאות שנים.
ממערב נמצאים בית המרחץ לאזנייה (Lázně), שנבנה ב-1840, והביתן (1827) על שם בתו של פרנץ השני, מארי לואיז, דוכסית פארמה, לואיזקוולה (Louisenquelle), המכיל את המעיין השני שהתגלה בפרנצנסבאד (1806). סמוך אליו נמצא המעיין הקר, שהתגלה ב-1817 והוזן למעיין לואיזן.
לב רובע הספא הוא המקור העתיק ביותר של המרחץ, הפרנצנסקוולה, המכוסה בביתן עם עמודים דוריים (1793). מעט מדרום לו נמצאים מעיינות גלאובר 3 ו-4 (11.5 מעלות צלזיוס, התגלו ב-1921, בעומק של 52.9 ו-92.6 מטרים בהתאמה), ה-Neue Kirchenquelle (14 מעלות צלזיוס, התגלה ב-1999, בעומק של 63 מטרים). וה"מעיין החדש" (שהתגלה ב-1849, בעומק 40 מטרים). סמל המרחץ נעשה בשנת 1923 על ידי האומן קרל מאיירל (Karl Mayerl), אביו של הפסל אדולף מאיירל, שיצר את הפסל של "פרנצל" ("פרנטישק") עם דג על כדור, שהוא סמל לפוריות. המסורת אומרת שנשים שרוצות להביא ילדים ונוגעות ב"חלק הטוב ביותר" של הפסל צריכות להיכנס להריון תוך שנה. הפסל המקורי, שהוחלף בעותק, שמור במוזיאון העירוני.
בקצה המזרחי של טיילת איזבלה, שלאורכה וילות קלאסיות, נמצאים "המעיין המלוח" ו"מעיין האחו", הידוע גם כמעיין אדלר, על שם הרופא ד"ר ברנהרד אדלר, המונצח באנדרטה מול מעיין האחו. בית מרחץ משנת 1880 מקיף את מעיינות נטאלי, הרקולס וסטפאנקה. המרחץ הקיסרי שנקרא בשנת 1864 על שם המבקר הבולט ביותר בספא, הקיסר פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה, נבנה ביוזמת הרופא פאול קרטליירי (Paul Cartellieri), שני המעיינות החדשים בשטח פארק הספא של ימינו, זלזיטי (Zelezitý) וקרטליריס (Cartellieris), קרויים על שמו. בקצה הדרומי של הפארק ישנו מגדל תצפית משנת 1906 בצורת חורבת טירה מלאכותית (Salingburg), ממנו ניתן להשקיף על מתקני הספא. בקצה המזרחי של הפארק יש אנדרטה לזכר יוהאן וולפגנג פון גתה, שביקר לעיתים קרובות בספא של העיר ובתיאטרון העירוני. אזור הנופש של אמריקה (Lesopark America), הקרוי על שם בריכה בשם זה, באזור יער קטן מדרום-מערב לאתר הנופש ומרכז הספא עם אמפיתיאטרון, מתקני ספורט ומעיינות נוספים מציע מסעדות, טיולים, אתרי קמפינג, אזורי רחצה וגן חיות. חלק מהבריכות באזור יער זה הן חלק משמורת טבע עם אתרי רבייה לעופות מים ומשמשות לגידול דגים.
מדי שנה בחודש מאי מתקיימת הפתיחה הרשמית של העונה בשבת. הפסטיבל העירוני המסורתי מתחיל בשעה 7:30 בבוקר עם צעדה של תזמורת הנשיפה ברחבי העיר. הוא כולל את קידוש המעיינות, היריד, הופעות של כמה להקות מוזיקה, מחול ואומנים והמצעד בתלבושות היסטוריות. מופע זיקוקים אחרון מתקיים בסביבות השעה 22:00. פסטיבל הקיץ של פרנצנסבאדר בן יומיים התקיים לראשונה ביוני 2017. מוזיקה עממית ומודרנית מתנגנת בביצוע של מקהלות, זמרים ולהקות צ'כיות וגרמניות. השבת אחר הצהריים מיועדת במיוחד לילדים.
לפרנטישקובי לאזנייה שתי ערים תאומות:
באד זודן (אנ'), גרמניה
ניז'ני טאגיל, רוסיה
אתר האינטרנט הרשמי של פרנטישקובי לאזנייה- פרנטישקובי לאזנייה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
פרנטיסקובי לאזנה (צ'כיה), דף שער בספרייה הלאומית
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
