Loading AI tools
סרט משנת 2016 מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פושעים ומלאכים (מאנגלית: Outlaws and Angels) הוא מערבון אמריקאי עצמאי משנת 2016, וסרט הביכורים באורך מלא של ג'יי' טי' מולנר שכתב את התסריט, ביים והפיק באמצעות חברת "No Remake Pictures" שבבעלותו[1][2]. בתפקידים הראשיים משחקים פרנצ'סקה איסטווד, צ'אד מייקל מאריי, טרי פולו ולוק וילסון. עבור איסטווד, בתם של קלינט איסטווד ופרנסס פישר (בהופעת אורחת) זה היה התפקיד הראשי הראשון, ונחשב לפריצת הדרך שלה בהוליווד[3][4].
 | |
| כרזת הסרט | |
| בימוי | ג'יי' טי' מולנר |
|---|---|
| הופק בידי |
ג'יי' טי' מולנר כריס אייוון סוויק רוזאן קורנברג לוק דניאלס |
| תסריט | ג'יי' טי' מולנר |
| עריכה | כריסטופר רובין בל |
| שחקנים ראשיים |
צ'אד מייקל מאריי פרנצ'סקה איסטווד טרי פולו לוק וילסון בן בראודר מאדיסן בייטי |
| מוזיקה |
קולין סטטסון אלקס דה קראבאליו |
| צילום | מאתיו ארווינג |
| מדינה |
 ארצות הברית |
| חברת הפקה |
VMI Worldwide No Remake Pictures Casadelic Pictures Redwire Pictures New Golden Age Films Avery Productions |
| חברה מפיצה |
סרטי אוריון Momentum Pictures VMI Worldwide |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה  |
| הקרנת בכורה | 25 בינואר 2016 (פסטיבל סאנדנס) |
| משך הקרנה | 120 דקות |
| שפת הסרט | אנגלית |
| סוגה | מערבון; פלישה לבית; דרמה; סרט אפל; פעולה |
| פרסים | פרס חבר השופטים, פסטיבל המערבונים באלמריה 2016 |
| תרגום לעברית | אסף ראביד |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
מולנר יצר דרמה תקופתית בסגנון רטרו, באמצעות היברידיזציה של מערבוני הספגטי וסרטי ג'אלו של שנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20, עם יסודות דרמטיים של מותחני פלישה לבית וסרטי נקמה ופעולה[5][4]. בריאיון לערוץ היוטיוב של ה"הוליווד ריפורטר", מולנר הגדיר את הסרט "מותחן פלישה לבית אלים באופן קיצוני, המתרחש במערב הישן וכולל טוויסט פמיניסטי"[6]. בריאיון לתחנת הטלוויזיה KTNV בלאס וגאס, מולנר קרא לסרט "דרמת נקמה פמיניסטית", והסביר שזהו אנטי-מערבון השובר את המוסכמות של סוגת המערבונים[1].
המוטו של הסרט בתחילת כתוביות הפתיחה מצוטט ממזמור תהילים "ברכי נפשי": ”הַכְּפִירִים שֹׁאֲגִים לַטָּרֶף וּלְבַקֵּשׁ מֵאֵל אָכְלָם” (תהילים ק"ד, כ"א), כהרהור על אלימות ותום, כאשר רצונו של האחד גורר עושק של האחר[5].
הסרט קיבל ביקורות מעורבות וזכה בפרס חבר השופטים בפסטיבל המערבונים באלמריה 2016, לאיסטווד ולחברות המפיקות[7].
בעיירה קוּצִ'יוֹ (אנ'), ניו מקסיקו, בשנת 1887, חמישה פושעים בהנהגתו של הנרי (מאריי) שודדים בנק, והורגים את ראש העיר וצעירה עוברת אורח. במנוסתם עם שלל השוד, אחד מהם נהרג מירי של אנשי השריף אשר מכריז על פרס בסך 8,000 דולר על ראשי השודדים, ובעקבותיהם יוצאת קבוצת ציידי ראשים בהנהגת ג'וסיאה (וילסון). השודדים שמים פעמיהם דרומה לעבר גבול מקסיקו ופוגשים בדרכם את אוגוסטוס ואסת'ר, דודו ודודתו של אחד מהם, צ'ארלי, שבאו לתת להם צידה לדרך. זוג הקשישים מזהירים את השודדים שהוכרז פרס על ראשיהם, וממליצים להם לברוח מזרחה דרך וייט סנדס (אנ') (תרגום מילולי לעברית: חולות לבנים) ולחצות את הגבול ליד אל פאסו באזור הספר, שם יקשה על הרודפים לעלות על עקבותיהם. השודדים הורגים את הקשישים כדי שלא יסגירו אותם, וממשיכים בדרכם. למקום מגיעים ג'וסיאה ואנשיו ומוצאים את לולו, נכדתם הקטנה של הקשישים שהתחבאה בין השיחים, והיא מסגירה את נתיב הבריחה של הפושעים. הרודפים מהססים להמשיך בדרך המסוכנת העוברת בארץ האפאצ'י, וג'וסיאה ממשיך במרדף עם עוזרו הנאמן אלונזו.
המצלמה עוברת לחווה מבודדת שבה מתגוררת משפחת הכומר ג'ורג' טילדון, אשתו איידה (פולו) הדתייה הפנאטית, ושתי בנותיהם המתבגרות: שרלוט הבכירה, ופלורנס הצעירה בת ה-15 (איסטווד). שרלוט מקנאה בפלורנס שמיטיבה ממנה לירות באקדח, ולכן מציקה לה, משפילה אותה, ומתאמצת לרצות את אביה. סמוך לבית המשפחה ניצבת הכנסייה של הכומר טילדון, שאיש לא פקד אותה זמן רב עקב מגפת השחפת שפשתה בקוצ'יו.
השודדים, עקב תנאי הדרך, נוטשים את סוסיהם וממשיכים בהליכה. אחד מהם מתמוטט מאפיסת כוחות, וחבריו הורגים אותו כדי שלא יסבול. כעת נשארים הנרי, צ'ארלי ו"ג'ו הקטן" כבד הגוף ורפה השכל. הם מוצאים את חוות טילדון, מחליטים לפלוש אליה עם רדת החשיכה כדי לאכול, לשתות, לנוח ולהשיג סוסים, ופורצים לבית המשפחה בעיצומה של ארוחת הערב. הנרי מבטיח שאין להם כוונה לפגוע בבני המשפחה אם ישתפו פעולה, וכל רצונם הוא ללון במקום בלילה ולהמשיך בדרכם בבוקר. הוא אף מבטיח לעשותם עשירים בתמורה לשתיקתם. כאשר השודדים מגלים עניין מיני באשה ובבנות, ג'ורג' ואיידה מתחננים שלא יחללו את כבודן, וג'ורג' מסביר ששרלוט לא כשירה להקים משפחה משום שהיא עקרה בגלל מחלת הקדחת שלקתה בה בילדותה, ופלורנס עדיין ילדה. פלורנס מסגירה לידי השודדים אקדח מוסתר, מדברת בעזות מצח ובהתרסה ומקסימה את הנרי שנמשך אליה ומושיב אותה על ברכיו. היא מתלוננת שהוא מסריח, וכולם יוצאים לרחוץ בנחל הקרוב. פלורנס מביעה באוזני הנרי ניכור כלפי משפחתה, נכנסת איתו למים והם מפלרטטים בעוד ג'ורג' סבור שהיא נוהגת בעורמה ומנסה להצילם. בחזרה בבית, הנרי שולח את ג'ו עם שרלוט לשמור בחוץ, נכנס עם פלורנס לחדר השינה ודורש שתעניק לו עיסוי כמו לאבא שלה. תוך כדי מעשה, פלורנס נתקפת תשוקה מינית ומנסה לעשות בו מין אוראלי. הוא מסרב ומסביר שהוא מעוניין ביחסי מין איתה, אך באופן מכובד יותר, והם מנהלים שיחת אוהבים אינטימית סביב האפשרות שהיא תברח איתו למקסיקו. באותו זמן, צ'ארלי כופה על איידה אוננות הדדית ללא התנגדות מצידה, בעוד ג'ורג' שוכב לידם ומעמיד פני ישן.
בבוקר, ג'וסיאה ואלונזו קמים מחניית הלילה, עולים על עקבות השודדים וממשיכים במרדף. בחווה, בעוד צ'ארלי וג'ו מתכוננים לצאת לדרך, להפתעת כולם יוצאים הנרי ופלורנס מחדר השינה כאשר פלורנס לבושה בגדי רכיבה וחגורה אקדח, והם מודיעים שפלורנס מצטרפת לכנופיה ובכוונתם להינשא במקסיקו. כשאביה מנסה לדבר על לבה, פלורנס שולפת את האקדח בפרצופו, אך הנרי מרגיע אותה שצריך לעשות את "שני הדברים" כראוי. ראשית, פלורנס הורגת את שרלוט בשתי יריות בראשה. אחר כך, תחת איום במוות, ג'ורג' נאלץ להודות בנסיבות עקרותה של שרלוט: כאשר היא הייתה בת 11, ג'ורג' אנס אותה בהיותו שתוי והכניס אותה להריון, וההפלה גרמה לעקרות. לדבריו, הוא הפסיק לשתות ותיקן את דרכיו מאז. איידה פורצת בבכי, הנרי גוער בה על ששתקה נוכח מעשי בעלה כל השנים האלה, ומאיים שג'ו יבצע מעשה סדום בג'ורג', כדי לאלצו להודות שהוא המשיך מאז לאנוס את שתי בנותיו דרך שגרה. פלורנס רוצחת את ג'ורג' במכות של קת רובה בעידודם של השודדים, ולשאלת צ'ארלי מדוע הרגה את שרלוט, היא עונה ששרלוט אהבה את מעשי אביהן. לפני שהיא עוזבת עם הכנופיה, פלורנס מסבירה לאיידה שהיא חסה על חייה בהוראת הנרי, משאירה לה שק מטבעות משלל השוד ומזהירה אותה לא להסגיר את הכנופיה לאנשי החוק ולציידי הראשים שצפויים להגיע למקום.
ג'וסיאה ואלונזו מגיעים לחווה ומוצאים את איידה יושבת במצב קטטוני על מדרגות הכנסייה. ג'וסיאה מערים על שותפו, אומר לו שהמרדף אבוד ושולח אותו חזרה לחיק משפחתו. אחר כך הוא לוקח את שק המטבעות המוסתר תחת שמלתה של איידה, אך כאשר הוא פונה ללכת, איידה יורה בגבו תוך טירוף של צחוק ובכי לסירוגין. הנרי, פלורנס, צ'ארלי וג'ו מתרעננים על שפת נחל על גבול מקסיקו. פלורנס לוקחת את הנרי הצידה, מביעה תודה על מה שעשה למענה, שולפת אקדח ויורה בבטנו, ואז מנהלת קרב יריות עם צ'ארלי וג'ו, הורגת את צ'ארלי, ואילו הנרי הפצוע יורה בג'ו לפני שזה מספיק להרוג את פלורנס. היא מסבירה להנרי שהיא אוהבת אותו באמת, אך הפרס המובטח הכריע את הכף, והוא מתאבד בירייה ברקתו. פלורנס מנשקת את הנרי המת, עורפת את ראשי השלושה בגרזן, תולה אותם על אוכף אחד הסוסים יחד עם שקי המטבעות, וחוזרת לחוות טילדון. שם היא לוקחת מאיידה האדישה את האקדח ואת שק המטבעות, והורגת אותה.
ברוח השינוי שחל בפלורנס עד סוף הסרט, את כתוביות הסיום מלווה השיר "Devil's Girl" (בעברית: "נערת השטן") בביצוע ההרכב המוזיקלי "The Overnight" והסולנית מלודי מיכלסקי[8]. בסצנה שאחרי הכתוביות נראים ג'ו הקטן והנרי. ג'ו שר את שיר העם האמריקאי "I've Been Working on the Railroad" (אנ'), והנרי מחמיא לו על שירתו[9].
| שחקנים | דמויות |
|---|---|
| פרנצ'סקה איסטווד | פלורנס טילדון |
| צ'אד מייקל מאריי | הנרי |
| טרי פולו (אנ') | איידה טילדון |
| לוק וילסון | ג'וסיאה |
| בן בראודר | הכומר ג'ורג' טילדון |
| מאדיסן בייטי (אנ') | שרלוט טילדון |
| ניית'ן ראסל[10] | צ'ארלי |
| קית' לונקר (אנ') | ג'ו הקטן |
| סטיבן מייקל קזאדה | אלונזו |
| פרנסס פישר | הדודה אסת'ר |
| לוס ריינס (אנ') | הדוד אוגוסטוס |
| דיוק מולנר[11] | השריף מק'קייב |
| לילה רוז אלן[12] | לולו |
הצילומים נעשו בערים סנטה פה ואלבקרקי, ניו מקסיקו[13]. מולנר והצלם מאתיו ארווינג השתמשו בסרט צילום "קודאק" 35 מ"מ עם חירור כפול (Double perforation) ובשתי מצלמות וינטג' מתוצרת "Panavision" (אנ') עם עדשות משנות ה-60, כל זאת די ליצור רזולוציית תמונה שתעניק לצופים חוויה של עותק ישן של סרט שנחשף, נוקה והופץ, בבחינת "הסיפור האמיתי שלא סופר על המערב הישן", כמחווה למערבונים ולסרטים האירופאים משנות ה-60 וה-70[4][6]. מולנר אמר שהפגמים בצילום ובעריכה היו מכוונים, ולכן צוות ההפקה אף קיבל בברכה תקלות בציוד המיושן[4]. מסכות הבד הלבנות שחובשים השודדים בסצנת שוד הבנק, עוצבו בהשראת מסכה דומה שנהג לחבוש שודד הכרכרות ויליאם ברייזלטון (אנ') שפעל באריזונה בשנות ה-70 של המאה ה-19[14][15][16].
צ'אד מייקל מאריי, המשחק בתפקיד הנרי, הסביר שהוא גילם את הדמות כפושע ותיק בשנות הארבעים לחייו, גיל שבו פושעי המערב הישן נחשבו מזדקנים ו"מחוץ למשחק". הנרי מאס בחיי הפשע, ובבריחתו מפני אנשי החוק אל מקסיקו, הוא מבקש גאולה לנפשו, וזו נמצאת לו עם מותו[17].
באשר לבחירה באיסטווד שהייתה אז בת 22, מולנר הסביר שבתחילה הוא רצה שחקנית אלמונית וצעירה יותר לדמות הילדה המתפתחת לאשה צעירה, וחשש ששם משפחתה יסיח את הדעת מהדמות, אבל אחראי הליהוק צ'דוויק סטראק המליץ עליה, היא באה לקרוא את התסריט וזכתה בתפקיד ביושר ובצדק, לדברי מולנר[4].
בכתוביות הסיום מוקדש הסרט לזכרו של פרנק גיפורד (אנ') שהיה שחקן פוטבול ושדרן ספורט. גיפורד נפטר בגיל 84 ב-9 באוגוסט 2015, בשעה שבתו, השחקנית קסידי גיפורד (אנ'), הייתה על טיסה לסנטה פה לצלם תפקיד קטן לסרט (ללא קרדיט לתפקיד, אלא במסגרת רשימת "תודות מיוחדות")[18][19].
הקרנת הבכורה של "פושעים ומלאכים" התקיימה ב-25 בינואר 2016 במסגרת פסטיבל סאנדנס, ומגזין הבידור "וראייטי" כלל את הסרט ברשימת 21 הסרטים הטובים ביותר שהוצגו בפסטיבל באותה שנה. ב-15 ביולי 2016 יצא הסרט בהפצה מצומצמת לבתי קולנוע בארצות הברית ולצפייה ביתית[20][21][22].
במאגר ביקורות הסרטים Rotten Tomatoes קיבל הסרט ציון 29% בשקלול 28 ביקורות. סיכום הביקורות היה ש"פושעים ומלאכים" לא עושה את המיטב כדי להתבלט במרחב הצפוף של מערבונים חדשים, והאכזבה גדולה כפליים נוכח העובדה שהשם איסטווד נכלל בצוות השחקנים[21]. באתר Metacritic קיבל הסרט ציון 40 על בסיס 13 ביקורות שהוגדרו "מעורבות עד ממוצעות"[23].
בפרשנות ב"הוליווד ריפורטר", ג'סטין לואו כתב שזהו מותחן פלישה לבית מוסווה כרטרו-מערבון המשלב דפוסי עלילה קלאסיים ועכשוויים כאחד עם אלימות המגיעה לעיתים לרמות של קומדיה שחורה, ומציג עבריינות וצביעות של אזרחים מהוגנים למראה ופושעים כאחד, בקרב המעמדות הנמוכים שאחרי מלחמת האזרחים האמריקנית. עם זאת, לואו מציין שהסרט מתקשה בניסיון לפרש מחדש את המציאות הקשה של חיי הספר. כמו כן, לא ברור אם האכזריות הבלתי פוסקת דוחה יותר מהסצנות המיזוגניות עבור צופים שלא יהיה מוכנים לקבל את הרדוקציוניזם של מולנר, אבל סביר להניח שהסרט יזכה לעדנה בקרב חובבי הז'אנר בפורמטים לצפייה ביתית, אחרי ההפצה לקולנוע[24]. דניאל בולדווין, מבקר הסרטים של "פורבס", סבר שמולנר ביים יצירה אפלה ביד בוטחת עם צוות שחקנים מוכרים המספקים את המצופה מהם, וכמה מהם מפתיעים לטובה. מעל כולם, כתב בולדווין, מתעלים איסטווד הנפלאה בדמות פלורנס המעונה והמתוסבכת, תוך שהיא מפגינה את האיכויות של הוריה אבל יוצרת פינה עצמאית משלה; מאריי במשחק מחוספס המשלב את קלינט איסטווד ומייקל שאנון, ואילו טרי פולו, לדעת בולדווין, בתפקיד הטוב ביותר שלה עד אז[25]. סטיב גרין כתב שאיסטווד ומאריי הם זוג קולנועי משכנע, מהווים את העוגנים המרכזיים בסרט, והתפתחותה של פלורנס מדמות דחויה לבעלת ערך היא תצוגה מרשימה של יכולותיה של איסטווד, אולם דווקא הדברים האלה מבליטים את הנקודות המאכזבות בסרט ששם דגשים במקומות לא נכונים, במחווה מוטעית לכיעור, לקנאות הדתית ולצביעות בניו מקסיקו של המאה ה-19. לאור עיצוב ההפקה וצוות השחקנים, לסרט יש פוטנציאל להיות בעל ערך משמעותי, אבל הסיפור לא ממוקד, ועל חיי הספר הקשים בשנת 1887 יש דברים לומר מעבר לסיפור נקמה[26].
ניקולאס בל כתב שאיסטווד ופולו הן המוקד האמיתי של הסרט, כמה צילומים של מאתיו ארווינג משחזרים בפיקחות את ימי הזוהר של סגנון הג'אלו, והמלחין קולין סטטסון יצר פסקול פנטסטי המזכיר את אניו מוריקונה. עם זאת, בל טען שחוסר העידון, שחקני משנה שנאבקים בדיאלוגים מגושמים, והתפתחות מערכת היחסים בין איסטווד למאריי המתוסרטת באופן מסורבל, לא מצדיקים סרט בן שעתיים. למרות כמה בעיות, בל מציין שלסרט יש פונציאל לממש הבטחה בתחום קולנועי שלא מוצה, "וחסרים לו כמה סנטים לדולר"[5].
כמה מבקרים עשו השוואה מתבקשת למערבונים החדשים בסגנון קוונטין טרנטינו ("שמונת השנואים"; "ג'אנגו ללא מעצורים"). תירדאד דרח'שאני כתב שמולנר הוא קולנוען יצירתי, אך בסרט הזה הוא מרפרר פעמים רבות מדי לסרטים עתירי האלימות של טרנטינו, סאם פקינפה וסרג'ו לאונה, אולם כאשר הוא מתמקד במה שהוא יודע לעשות, מתקבלת סאטירה מהנה. דרח'שאני מוסיף שאיסטווד היא אחת מנקודות האור בסרט הבכורה הלא-מאוזן של מולנר[27]. ניק אלן כתב שהמחמאה היחידה שאפשר לתת לסרט היא "כמו טרנטינו", אבל הסרט ממחיש את המרחק הגדול שבין טרנטינו לחקייניו הרבים, במיוחד כשמדובר בקולנוען מתחיל שמשתמש בהעלאות הגירה של טרנטינו כדי להשיג תוצאות שטחיות[28]. בביקורת בניו יורק טיימס, דניאל גולד כתב שכסרט פלישה לבית, זה יותר סרט ניצול וגור מאשר מערבון ספגטי השואף לסגנון דומה לזה של "שמונת השנואים", אבל הסרט חסר את הדיאלוגים התוססים ואת חוש ההומור המרושע של טרנטינו[29].
"פושעים ומלאכים", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"פושעים ומלאכים", באתר AllMovie (באנגלית)
"פושעים ומלאכים", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"פושעים ומלאכים", באתר Metacritic (באנגלית)
"פושעים ומלאכים", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
"פושעים ומלאכים", קדימון הסרט באתר יוטיוב ריאיון עם הבמאי והשחקנים במסגרת פסטיבל "סאנדנס" 2016, סרטון באתר יוטיוב שחקני "פושעים ומלאכים" לפני הצגת הבכורה, סרטון באתר יוטיובSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
