פורמולה 1 עונת 1963

עונת 1963 היא העונה ה-14 של אליפות הפורמולה 1 שאורגנה על ידי הפדרציה הבינלאומית לרכב (FIA). במהלך העונה התקיימו עשרה מרוצים. ג'ים קלארק היה דומיננטי לאורך העונה כולה, ניצח בשבעה מרוצים וזכה באליפות הנהגים. קבוצת לוטוס זכתה באליפות היצרנים בפעם הראשונה בתולדותיה.

פורמולה 1 עונת 1963
1963 Formula One season

סוג תחרות	מרוץ מכוניות
תאריך התחלה	26 במאי 1963
תאריך סיום	28 בדצמבר 1963
מספר עונה	14
מספר מרוצים בעונה	10
זוכה באליפות הנהגים	ג'ים קלארק
נקודות הנהג הזוכה	54 (73)
זוכה באליפות היצרנים	לוטוס
נקודות היצרן הזוכה	54 (74)
→ פורמולה 1 עונת 1962 פורמולה 1 עונת 1964 ←

המרוצים בעונה

	מרוץ	מסלול	תאריך	פול פוזישן	הקפה מהירה	מנצח	יצרן
1	מונקו גרנד פרי מונקו	מונקו	26 במאי	בריטניה ג'ים קלארק	בריטניהג'ון סורטיס	בריטניהגרהאם היל	בריטניהBRM
2	בלגיה גרנד פרי בלגיה	ספא-פרנקורצ'מפס	9 ביוני	בריטניהגרהאם היל	בריטניה ג'ים קלארק	בריטניה ג'ים קלארק	בריטניהלוטוס-קליימקס
3	הולנד גרנד פרי הולנד	זנדוורט	23 ביוני	בריטניה ג'ים קלארק	בריטניה ג'ים קלארק	בריטניה ג'ים קלארק	בריטניהלוטוס-קליימקס
4	צרפת גרנד פרי צרפת	ריימס	30 ביוני	בריטניה ג'ים קלארק	בריטניה ג'ים קלארק	בריטניה ג'ים קלארק	בריטניהלוטוס-קליימקס
5	בריטניה גרנד פרי בריטניה	סילברסטון	20 ביולי	בריטניה ג'ים קלארק	בריטניהג'ון סורטיס	בריטניה ג'ים קלארק	בריטניהלוטוס-קליימקס
6	גרמניה המערבית גרנד פרי גרמניה	נורבורגרינג	4 באוגוסט	בריטניה ג'ים קלארק	בריטניהג'ון סורטיס	בריטניהג'ון סורטיס	איטליה פרארי
7	איטליה גרנד פרי איטליה	מונצה	8 בספטמבר	בריטניהג'ון סורטיס	בריטניה ג'ים קלארק	בריטניה ג'ים קלארק	בריטניהלוטוס-קליימקס
8	ארצות הברית גרנד פרי ארצות הברית	ווטקינס גלן	6 באוקטובר	בריטניהגרהאם היל	בריטניה ג'ים קלארק	בריטניהגרהאם היל	בריטניהBRM
9	מקסיקו (1934-1968) גרנד פרי מקסיקו	מגדלנה מיקסוקה	27 באוקטובר	בריטניה ג'ים קלארק	בריטניה ג'ים קלארק	בריטניה ג'ים קלארק	בריטניהלוטוס-קליימקס
10	דרום אפריקה (1928–1994) גרנד פרי דרום אפריקה	הנסיך ג'ורג'	28 בדצמבר	בריטניה ג'ים קלארק	ארצות הברית דן גורני	בריטניה ג'ים קלארק	בריטניהלוטוס-קליימקס

תקציר העונה

ג'ים קלארק זכה באליפות לאחר שניצח שבעה מרוצים במהלך העונה. גרהאם היל, האלוף היוצא, ניצח שני מרוצים וג'ון סורטיס ניצח את המרוץ הנוסף. שיא שבעת הניצחונות בעונה החזיק מעמד במשך 21 שנים עד שאלן פרוסט השווה את ההישג בשנת 1984. השיא נשבר על ידי איירטון סנה בשנת 1988 (8 ניצחונות).

קבוצת ATS, שהוקמה על ידי יוצאי פרארי, נכשלה במהלך העונה דבר שפגע בקריירת המרוצים של פיל היל.

דירוג האליפות

שיטת הניקוד

הנקודות בכל מרוץ הוענקו לנהגים שסיימו באחד מששת המקומות הראשונים. בחישוב נקודות האליפות הובאו בחשבון 6 התוצאות הטובות ביותר בלבד. הנקודות המופיעות בסוגריים כוללות את סך הנקודות שהושגו בעונה.

מיקום	1	2	3	4	5	6
נקודות	9	6	4	3	2	1

דירוג הנהגים

הטבלה כוללת רק נהגים שצברו נקודות במהלך העונה

מיקום	נהג	מונקו	בלגיה	הולנד	צרפת	בריטניה	גרמניה המערבית	איטליה	ארצות הברית	מקסיקו	דרום אפריקה (1928–1994)	נקודות
1	בריטניה ג'ים קלארק	8	1	1	1	1	(2)	1	(3)	1	(1)	54 (73)
2	בריטניה גרהאם היל	1	פרש	פרש	3‡	3	פרש	16	1	4	3	29
2	ארצות הברית ריצ'י גינטר	2	4	(5)	פרש	(4)	3	2	2	3	פרש	29 (34)
4	בריטניה ג'ון סורטיס	4	פרש	3	פרש	2	1	פרש	9	נפסל	פרש	22
5	ארצות הברית דן גורני	פרש	3	2	5	פרש	פרש	14	פרש	6	2	19
6	ניו זילנד ברוס מקלארן	3	2	פרש	12	פרש	פרש	3	11	פרש	4	17
7	אוסטרליה ג'ק ברבהאם	9	פרש	פרש	4	פרש	7	5	4	2	13	14
8	דרום אפריקה (1928–1994) טוני מאגס	5	7	פרש	2	9	פרש	6	פרש	פרש	7	9
9	בריטניה אינס אירלנד	פרש	פרש	4	9	פרש	פרש	4				6
10	איטליה לורנצו בנדיני				10	5	פרש	פרש	5	פרש	5	6
11	שוודיה יואקים בונייה	7	5	11	NC	פרש	6	7	8	5	6	6
12	גרמניה המערבית גרהרד מיטר			פרש			4					3
13	ארצות הברית ג'ים הול	פרש	פרש	8	11	6	5	8	10	8		3
14	הולנד קארל גודין דה בופור		6	9		10	פרש	DNQ	6	10	10	2
15	שווייץ ג'ו סיפרט	פרש	פרש	7	6	פרש	9	פרש	פרש	9		1
16	בריטניה טרוור טיילור	6	פרש	10	13	פרש	8		פרש	פרש	8	1
17	איטליה לודביקו סקפיוטי			6	DNS							1
מיקום	נהג	מונקו	בלגיה	הולנד	צרפת	בריטניה	גרמניה המערבית	איטליה	ארצות הברית	מקסיקו	דרום אפריקה (1928–1994)	נקודות

דירוג היצרנים

עונה זאת הייתה העונה השישית של אליפות היצרנים. חלוקת הנקודות התבצעה בדומה לאליפות הנהגים. הניקוד ניתן ליצרן, בהתאם לתוצאה הגבוהה ביותר שהשיגו נהגי הקבוצה בכל מרוץ.

מיקום	קבוצה	מונקו	בלגיה	הולנד	צרפת	בריטניה	גרמניה המערבית	איטליה	ארצות הברית	מקסיקו	דרום אפריקה (1928–1994)	נקודות
1	בריטניה לוטוס-קליימקס	(6)	1	1	1	1	(2)	1	(3)	1	(1)	54 (74)
2	בריטניה BRP	1	(4)	(5)	3‡	3	3	2	1	3	(3)	36 (45)
3	בריטניה ברבהאם-קליימקס	פרש	3	2	4	פרש	7	(5)	4	2	2	28 (30)
4	איטליה פרארי	4	פרש	3	פרש	2	1	פרש	5	פרש	5	26
5	בריטניה קופר-קליימקס	3	2	11	2	9	(6)	3	8	5	4	25 (26)
6	בריטניה BRM		פרש	4	9	פרש		4	WD	WD		6
7	גרמניה המערבית פורשה		6	9		10	4	DNQ	6	10	10	5
8	בריטניה לוטוס-BRM	פרש	פרש	7	6	6	5	8	10	7	DNS	4
—	בריטניה לולה-קליימקס	פרש	פרש	פרש	7	7	פרש	10	פרש	פרש		0
—	קנדה (1957-1965) סטברו-פורד								7			0
—	בריטניה שירוקו-BRM	WD	8	WD	פרש	פרש	פרש	DNQ				0
—	איטליה ATS	WD	פרש	פרש	WD	WD	WD	11	פרש	פרש		0
—	דרום אפריקה (1928–1994) LDS-אלפא רומיאו										11	0
—	בריטניה קופר-מזארטי							DNQ			12	0
—	בריטניה לוטוס-פורד										14	0
—	בריטניה גילבי-BRM					פרש	DNQ	DNQ				0
—	איטליה אלפא רומיאו										פרש	0
—	בריטניה לוטוס-ברוגוורד						DNQ					0
—	איטליה דה טומאסו-פרארי							DNQ				0
מיקום	קבוצה	מונקו	בלגיה	הולנד	צרפת	בריטניה	גרמניה המערבית	איטליה	ארצות הברית	מקסיקו	דרום אפריקה (1928–1994)	נקודות

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פורמולה 1 עונת 1963 בוויקישיתוף

• תוצאות מרוצי העונה באתר Formula1.com.
• סיכום העונה באתר MotorSport Magazine.

הקודם: גרהאם היל

פורמולה 1 - אלוף העולם לנהגים 1963 ג'ים קלארק

הבא: ג'ון סורטיס

הקודם: BRM

פורמולה 1 - אלופת העולם ליצרנים 1963 לוטוס-קליימקס

הבא: פרארי