Loading AI tools
ספר מאת מרטין לותר מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
על היהודים ושקריהם (בגרמנית: Von den Jüden und iren Lügen) היא מסה אנטישמית שכתב בשנת 1543 התאולוג הגרמני-פרוטסטנטי מרטין לותר, שבה הוא מטיף לרדיפה קשה, אכזרית ואלימה נגד היהודים והיהדות.
מידע כללי | |
---|---|
מאת | מרטין לותר |
שפת המקור | גרמנית |
סוגה | עלילות אנטישמיות, ספרות נוצרית |
הוצאה | |
תאריך הוצאה | 1543 |
קישורים חיצוניים | |
מסת"ב | 978-4-947737-37-3 |
תחילה הביע לותר גישה אוהדת ומכילה כלפי היהודים. לאור הרפורמציות שביצע בנצרות, ודחיית מסורות אליליות של הכנסייה הקתולית, ציפה לותר שהיהודים יעזבו את דתם המסורתית ויקבלו את הנצרות ביתר קלות, כפי שהשליח פאולוס, שהפיץ את הנצרות בעולם, זנח את יהדותו וקיבל את עקרונות הנצרות. לאחר שראה שכשל במשימתו והיהודים המשיכו בסירובם להתנצר, שינה לותר את גישתו, והנהיג גישה תוקפנית ואנטישמית.[1]
אחד החיבורים שהשפיעו על לותר רבות, לדעת חוקרים, הוא החיבור הפולמוסי-אנטישמי "האמונה היהודית כולה" (בגרמנית: "Der gantze Jüdisch Glaub") משנת 1530 מאת אנטוניוס מרגריטה. לדברי מרגריטה, יהודי מומר, מטרת החיבור הייתה "לחשוף את פניה האמיתיות של הדת היהודית" ולהעלות האשמות חריפות כלפי הרבנים מנהיגי הקהילות היהודיות. מרגריטה הזהיר בספר את קוראיו הנוצריים מפני מגע ומסחר עם יהודים, והפציר בהם שלא להיוועץ ברופאים יהודים תוך שהוא מציג תמונה שלילית של יום השבת היהודי ושל הנוהג להשתמש ב"גוי של שבת". אחת הטענות הקשות בחיבור נוגעת לנאמנותם הפוליטית של היהודים, המצטיירים כנתינים בוגדניים ותומכי מדינות אויב, בראשן האימפריה העות'מאנית. מרטין לותר קרא את הספר בשנת 1539, כ-4 שנים לפני פרסום "על היהודים ושקריהם".
לותר קרא לשריפת בתי כנסת ובתי ספר, השמדת ספרי תורה וסידורי תפילה, התלמוד ושאר ספרי הקודש, הטלת איסור על דרשות של רבנים, הריסת בתים והחרמת נכסים וכספים. לותר טען, שאין לגלות רחמים או התחשבות כלפי היהודים,[2] למנוע מהם את הגנת החוק,[3] ולגייס את "התולעים הרעילות ומטילות הארס" הללו לעבודות כפייה או לגרש אותם אחת ולתמיד.[4]
לדעת חוקרים רבים, משמש ספר זה ציון דרך משמעותי בהתפתחות האנטישמיות המודרנית[4] ארבע-מאות שנה לאחר מכן, השתמשו הנאצים בהוצאה מחודשת של הספר, בהפגנות הראווה בנירנברג שארגנו גבלס ואלברט שפר עבור היטלר. הספר נישא בידי המפגינים והוצג לראווה. למו"ל העיתון הנאצי "דר שטירמר" ניתן עותק ראשון של הספר כאות הוקרה.
ב-8 בנובמבר 1937, ארגן מנהל התיאטרון הבווארי אירוע תרבותי בתיאטרון "רזידנץ" לרגל פתיחת תערוכת "היהודי הנצחי" במינכן. האירוע ביטא את הנושאים היסודיים של התערוכה הנאצית ובחלק הראשון שלו הוצג ביצוע בימתי של קטעים מן הקונטרס של לותר.[5]
הן העורך והן המוציא לאור[דרושה הבהרה] של "על היהודים ושקריהם" ב"כתבי מרטין לותר" נותנים ביטוי ל"חששות מפליגים" לגבי פרסום המסה משום הסיכון ל"גרימת נזק, אם ליהודים ואם ליחסי היהודים-נוצרים". הם קובעים, כי ספרו של לותר "מילא תפקיד גורלי בהתפתחות האנטישמיות בתרבות המערבית", וקובעים נחרצות, כי "אין לראות בשום פנים את הפרסום הזה כמתן הכשר להשקפות המסולפות על האמונה היהודית ומצוות הדת היהודית או להשמצת בני העם היהודי שמסה זו מכילה". הדעה הרווחת בקרב היסטוריונים מאז מלחמת העולם השנייה היא, שלביטויי האנטישמיות של לותר הייתה השפעה רבה ובת-קיימא במהלך המאות שמאז הרפורמציה.
ישנם תאולוגים לותרנים הממעיטים בחשיבותו ובהשפעת הספר על דעת הקהל הגרמנית,[6] עד לאימוצו החוזר בידי המפלגה הנאצית במאה ה-20. ניסיון זה מסתמך על מאמרו של תאולוג לותרני גרמני יוהנס וואלמן[7] אשר הסביר שעם התפתחות תנועת המקפידים בכנסייה הלותרנית, החל מהמאה ה-18, הכנסייה חזרה להדגיש שיש לנצר את היהודים, ולא רק לשנוא ולהשמיד אותם, ושפסוק בברית החדשה המורה על המרת דתם - עדיין לא התקיים, בניגוד לדעתו של לותר.[8]
בסוף המאה ה-20 ולאחר השואה, התוכן האנטישמי של ספר זה ושל כתבים אחרים נדחה על ידי כנסיות לותרניות שונות ברחבי העולם.
מועצת מיזורי של הכנסייה הלותרנית, שרשמה לפניה כי "אנטישמיות וצורות אחרות של גזענות מהוות בעיה מתמשכת בעולמנו", הוציאה בשנת 1983 הודעה רשמית[9] בגנות "הגישה העוינת" של לותר כלפי היהודים:
הכנסייה הלותרנית - מועצת מיזורי מוקירה את מרטין לותר על הצהרתו האמיצה והרצאתו הברורה את תורת כתבי הקודש, אך בה בשעה היא מצטערת מעומק לבה ומגנה הצהרות שהשמיע לותר ואשר מהן משתמעת גישה שלילית ועוינת כלפי היהודים. לאור מספרן רב של התבטאויות חיוביות וחומלות שהשמיע לותר כלפי היהודים במהלך חייו, לא יהיה זה הוגן, על בסיס מספר קטן של הצהרות שליליות (ובלתי אופייניות), שיש להצטער עליהן, להגדיר את המתקן כ"אנטישמי קנאי". מועצת מיזורי של הכנסייה הלותרנית (LCMS) איננה מבקשת "לתרץ" הצהרות אלה של לותר, אלא מגנה ומוקיעה אותן (בלי לגנות ולהוקיע את התאולוגיה של לותר).
ב־1983 אימצה המועצה החלטה רשמית, המתייחסת להצהרות אלה של לותר ומבהירה את עמדתה היא בנושא האנטישמיות.[10]
בשנת 1994 מועצת הכנסייה האוונגלית-לותרנית באמריקה דחתה בפומבי[11] את כתביו האנטישמיים של לותר באמרה:
אנו הנושאים את שמו ואת מורשתו חייבים להכיר בכאב בדברי הנאצה נגד היהודים הכלולים בכתביו המאוחרים של לותר. אנו דוחים את ההתקפה הפוגענית והבוטה הזאת כפי שעשו רבים מעמיתיו במאה ה-16 ועצב עמוק מקנן בנו לנוכח ההשפעות הטרגיות על דורות של יהודים בתקופות מאוחרות יותר. פה אחד עם לותרנים אחרים המיוצגים בפדרציה הלותרנית העולמית, אנו מגנים בעיקר את העובדה, שאנטישמים ניכסו לעצמם את דברי לותר כחלק מהטפותיהם לשנאת יהודים ויהדות בימינו אנו.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.