ספרות ההיכלות והמרכבה הוא שם כולל לכ־25 חיבורים מיסטיים שחוברו כנראה בתקופת התנאים והאמוראים (בין המאה השנייה למאה החמישית לספירה) בארץ ישראל (שהייתה אז פרובינציה של האימפריה הרומית המזרחית). זהו התארוך המקובל; אך יש הסוברים כי על אף שהמסורת בנושא אכן קדומה, החיבורים בכתב נערכו רק במאה השביעית או השמינית.[1]
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הערך לא מפורט כל צרכו, מכיל קישורים אדומים רבים, הסיכומים על תוכנם של הספרים לא ממצים ולא מדויקים, ורבות בו הטענות שאינן מבוססות כראוי. |
החיבורים נקראים בשם זה משום שבשמות רבים מהם מופיע המונח היכלות - כדוגמת "היכלות רבתי" ו"היכלות זוטרתי" - או מרכבה - כדוגמת "מרכבה רבה" ו"מעשה מרכבה". ספרות זו עוסקת בהתעלות המיסטית לעולם העליון, ובתיאור - לרוב באמצעות שירה, המנונים ותפילות - של מבנה העולמות העליונים, עולמות המרכבה והמלאכים לדרגותיהם (אנגלולוגיה).
לרוב נהוג לחלק את החיבורים לשלוש קבוצות:
- קבוצה ראשונה - חיבורים העוסקים במעשה בראשית, אופן התהוותם של העולמות העליונים, המרכבה והמלאכים והנהגת העולם לאחר הבריאה. אחד החיבורים הבולטים בקבוצה זו הוא "ברייתא דמעשה בראשית".
- קבוצה שנייה - חיבורים מאגיים. רוב החיבורים בקבוצה זו עוסקים בידיעת שמות המלאכים ותפקידיהם, שמותיו של האל והשבעת המלאכים בהם, אופני השימוש בשיקויים, מרקחות ואמצעים פיזיים אחרים כדי להביא תועלת לאדם, הן תועלת לאומית והן תועלת פרטית. החיבורים הבולטים בקבוצה זו הם "ספר הרזים", "חרבא דמשה" ו"הבדלה דרבי עקיבא".
- קבוצה שלישית - ספר יצירה לבדו, שאין לו שום מקבילה בכל הספרות המיסטית באותה עת. עיקרו של ספר זה מתאר את בריאת העולם והנהגתו כפועלים מכוחן של אותיות האלפבית. מימי הביניים ואילך הפך ספר זה לאחד מאבני היסוד של המיסטיקה היהודית.
המיסטיקה הקדומה מיוצגת בחמישה חיבורים עיקריים, שבכולם היא משולבת במאגיה ובכולם מתואר מסע הנשמה לגן עדן ("ירידה למרכבה") של המיסטיקנים, המכונים "יורדי המרכבה":
- היכלות זוטרתי[2]: מתאר את עלייתו של רבי עקיבא להיכלות העליונים, שם הוא מגלה את השם הנסתר של האל.
- היכלות רבתי[3]: מתאר את השירה שאומרת המרכבה לפני הקב"ה כפי ששמע רבי עקיבא ועלייתו של ר' ישמעאל להיכלות העליונים כדי לברר האם נגזר גורלם של עשרת הרוגי מלכות[דרושה הבהרה].
- ספר היכלות: מתאר את הגעתו של ר' ישמעאל להיכל השביעי שבו הוא פוגש את מטטרון, שר הפנים, המוכר גם בשמו האנושי, חנוך. הלה מספר לו על מבנה העולם העליון ועל קורותיו שלו-עצמו מאז הועלה לשמים על ידי המלאך ענפיאל כדי להלשין על חטאי דור המבול. ר' ישמעאל מתוודע לפרגוד המונח לפני כס הכבוד, מעין מסך קוסמי שעליו מתוארות כל תולדות היקום, ומי שחוזה בו מוכנס לסוד הגאולה המשיחית, רואה את תיאור אחרית הימים.
- מעשה מרכבה[4]: הוא אוסף מזמורים שאומר המאמין בפני האל, או אוסף זמירות של מלאכים.
- שיעור קומה: החיבור הראשון, והיחיד, שנכנס לפרטי תיאורה של האלוהות, ולפיכך הוא אחד החשובים ביותר לא רק במיסטיקה הקדומה אלא גם בקבלה המאוחרת ובחסידות (כל זאת אף על פי שהוא מכיל רק שישה עמודים). הספרון מונה שלוש רשימות: האחת של אברי האל, השנייה של שמותיהם הסודיים, השלישית של מידותיהם - כולן ניתנות לפי עדותם של ר' ישמעאל ור' עקיבא. חוקרים אחדים רואים את מקורו של חיבור זה בשיר השירים.
בכלל, ספר "שיר השירים" השפיע רבות על ספרות המיסטיקה הקדומה, כשגיבורו מזוהה עם הקב"ה בעקבות הפרשנות האלגורית שהוביל ר' עקיבא, ויש המאמינים כי הספר נמסר על ידי הקב"ה לעם ישראל במעבר ים סוף, או במעמד הר סיני.[דרוש מקור]
בין ספרות חז"ל לבין ספרות ההיכלות והמרכבה יש קרבה רבה והשלמה הדדית, על אף השוני ביניהם.
במשנה במסכת חגיגה בפתיחת הפרק השני מובאים האיסורים וההגבלות לדרוש במעשה בראשית ובמעשה מרכבה. התלמוד מרחיב את הסוגיה על משנה זו ומביא את המעשה המפורסם על ארבעה שנכנסו לפרדס. הדמויות המרכזיות בחוג יורדי המרכבה הם רבי ישמעאל כהן גדול, רבי עקיבא ורבי נחוניה בן הקנה. חוג יורדי המרכבה התפתח כחוג בעל נטייה כיתתית ואליטיסטית, אך שלא ככתות אחרות בהיסטוריה שתבעו לעצמן פטורים הלכתיים ופריקת עול המצוות, חוג יורדי המרכבה קיבל אותן ביתר הקפדה, דקדוק וטהרה.
השפעות מאוחרות יותר של ספרות זו ניתן למצוא אצל חוג חסידי אשכנז[5] ואצל רבי אברהם אבולעפיה, רבי שלמה אבן גבירול בשירו "כתר מלכות", רבי יהודה הלוי, הבעש"ט ועוד.
- גרשם שלום, "הרצאה שנייה: המיסטיקה של המרכבה והגנוסטיקה היהודית", בתוך: זרמים ראשיים במיסטיקה היהודית, 1941 (תרגום: סדריק כהן סקלי, תל אביב, הוצאת ידיעות אחרונות, 2016), 96-54
- מאיר בר-אילן, סתרי תפילה והיכלות, רמת-גן תשמ"ז
- יוסף דן, המיסטיקה העברית הקדומה, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור, תשמ"ט
- רחל אליאור, ספרות ההיכלות ומסורת המרכבה - תורת הסוד הקדומה ומקורותיה, תל אביב, הוצאת ידיעות אחרונות, 2004.
- רחל אליאור, היכלות זוטרתי, כתב יד ניו יורק 8128 מהדורה מדעית, ירושלים: האוניברסיטה העברית, תשמ"ב
- רחל אליאור, מקדש ומרכבה, כוהנים ומלאכים, היכל והיכלות במיסטיקה היהודית הקדומה, ירושלים: מאגנס תשס"ג
- רחל אליאור, "ייחודה של התופעה הדתית בספרות ההיכלות: דמות האל והרחבת גבולות ההשגה", מחקרי ירושלים במחשבת ישראל, ו (א-ב) תשמ"ז: המיסטיקה העברית הקדומה, (עורך י' דן): 13–64
- נעמה צפרוני, והיגון הולל - מסע בנבכי "היכלות רבתי", מגזין ארץ אחרת, גיליון 54
- רחל אליאור, שירת הקודש בספרות ההיכלות והמרכבה, דחק - כתב עת לספרות טובה, כרך ו', 2016.
- פרקי היכלות רבתי, באתר ויקיטקסט
- מאיר בר-אילן, ספרות ההיכלות ומניעי כתיבתה, מחניים, ו (תשנ"ד), עמ' 46–51
- היכלות רבתי והיכלות זוטרתי, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- קישור לספרים "פרקי היכלות רבתי", "ספר הרזים" ו"ספר יצירה"
- רחל אליאור, "ספרות ההיכלות והמרכבה: זיקתה למקדש, למקדש השמימי ולמקדש מעט", בתוך: ישראל ל' לוין (עורך), רצף ותמורה – יהודים ויהדות בארץ ישראל הביזנטית-נוצרית, ירושלים: מרכז דינור לחקר תולדות ישראל, יד יצחק בן-צבי, תשס"ד
- רחל אליאור, בין ההיכל הארצי להיכלות השמימיים; התפילה ושירת הקודש בספרות ההיכלות וזיקתן למסורות הקשורות במקדש, תרביץ סד, ג, תשנ"ה, עמ' 341–380
- רחל אליאור, "מיסטיקה, מאגיה ואנגלולוגיה - תורת המלאכים בספרות ההיכלות", בתוך: מ' אידל, ד' דימנט, ש' רוזנברג (עורכים), מנחה לשרה: מחקרים בפילוסופיה יהודית וקבלה מוגשים לפרופ' שרה הלר–וילנסקי, ירושלים: הוצאת מאגנס, תשנ"ד, עמ' 15–56
- כתב יד, היכלות רבתי, מאה 14, לונדון, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- "מיסטיקה, מאגיה ואנגלולוגיה -תורת המלאכים בספרות ההיכלות", מנחה לשרה: מחקרים בילוסופיה יהודית וקבלה מוגשים לפרופ' שרה הלר-וילנסקי, ירושלים: הוצאת מאגנס תשנ"ד, מהדורת פרויקט בן יהודה
- "שירת הקודש בספרות ההיכלות והמרכבה", דחק ו (תשע"ו): 60–166; 2016, מהדורת פרויקט בן יהודה
- מידע על ספרות ההיכלות בקטלוג הספרייה הלאומית
ר' אליעזר מגרמייזא, יונתן בלייער (ע), סודי רזיי, ירושלים: זכרון אהרן, תשע"ח, עמ' קכז' חלק א',