סַעֲרוֹן (שם מדעי: Pterodroma) הוא סוג במשפחת היסעוריים המכיל כ-35 מינים, חלק מסדרת העופות הימיים יסעוראים.
עובדות מהירות סערון, מיון מדעי ...
סגירה
שמם העממי באנגלית הוא "יסעורי זבוב-סוס" (בתרגום חופשי מ-"gadfly petrels"). הם נקראים כך בשל סגנון התעופה המהיר והתזזיתי שלהם, כאילו הם מתחמקים מזבובים. צורת התעופה הזו מונצחת גם בשם השם המדעי של הסוג, Pterodroma, בא מיוונית עתיקה מהמילים pteron, "כנף" ו-dromos, "רץ".
המקורים הקצרים והחסונים של יסעורים בינוניים עד גדולים אלה מותאמים לטרף רך שהם מלקטים מפני האוקיינוס. יש להם מעיים מפותלים במיוחד לעיכול בעלי חיים ימיים בעלי ביוכימיה יוצאת דופן.
דגמי הכנפיים ודגמי הפנים המורכבים שלהם נועדו כנראה לזיהוי תוך-מיני.
עופות ימיים אלו מקננות במושבות באיים והן נשארות בים הפתוח מחוץ לעונת הקינון. התטולה שלהן מכילה ביצה לבנה בודדת, המוטלת בדרך כלל במחילה או על קרקע חשופה. הם ליליים במושבות הקינון.
למרות שבדרך כלל הם בעלי תפוצה רחבה, רוב מיני הסערונים מוגבלים לאגן אוקיינוס יחיד (למשל האוקיינוס האטלנטי), ושוטטות איננה נפוצה בקרב הסוג כמו בכמה מיני עופות ים אחרים (כמו יסעורונים).
הסוג Pterodroma תואר לראשונה בשנת 1856 על ידי חוקר הטבע הצרפתי שארל לוסיאן בונפרטה.[1] שם הסוג משלב את המילים מיוונית עתיקה Pteron שפירושה "כנף" עם dromos שפירושה "מתחרה" או "רץ".[2] מאוחר יותר, בשנת 1866, הוחלט על ידי האורניתולוג האמריקאי אליוט קאוז כי המין הטיפוסי לסוג יהיה סערון גדול-כנף.[3][4]
המינים המופיעים כאן הם אלה המוכרים ברשימה המקוונת המתוחזקת על ידי פרנק גיל, פמלה רסמוסן ודייוויד דונסקר מטעם הוועדה הבינלאומית לצפרות (IOC). הסוג כולל 35 מינים, שאחד מהם אולי נכחד.[5]
(הערה: השמות העבריים המופיעים ברשימה זו מבוססים ברובם על תרגומים חופשיים מאנגלית, שכן לרובם לא התקבל עדיין שם רשמי בעברית)
- סערון גדול-כנף, Pterodroma macroptera - חצי הכדור הדרומי, האוקיינוס ההודי והאטלנטי
- סערון לבן-ראש, Pterodroma lessonii - האוקיינוס הדרומי
- סערון אפור-פנים, Pterodroma gouldi - האוקיינוס השקט, סביב ניו זילנד ועד אוסטרליה
- סערון אטלנטי, Pterodroma incerta - חצי הכדור הדרומי, דרום האוקיינוס האטלנטי. בישראל הוא מזדמן נדיר ביותר עם שתי תצפיות בלבד במפרץ אילת[6]
- סערון סולנדר, Pterodroma solandri - מערב האוקיינוס השקט, הים הטסמני, בעיקר באיים הלורד האו ופיליפ. נקרא על שם דניאל קרלסון סולנדר, חוקר טבע שוודי, תלמידו של ליניאוס, שהתלווה לג'יימס קוק, במסעותיו לחקר האוקיינוס השקט
- סערון מג'נטה, Pterodroma magentae - דרום האוקיינוס השקט, אחד מהעופות הימיים הנדירים בעולם, אנדמי לאיי צ'טהאם. נרא על שם אוניית המלחמה האיטלקית Magenta, עליה נאסף הפרט הראשון ב-22 ביולי 1867
- סערון מרפי, Pterodroma ultima – שני חצאי הכדור, מזרח ומרכז האוקיינוס השקט. נקרא על שם האורניתולוג האמריקאי רוברט קושמן מרפי שתיאר אותו לראשונה
- סערון צווארון, Pterodroma mollis - חצי הכדור הצפוני, האוקיינוס האטלנטי, האוקיינוס ההודי ושולי מערב האוקיינוס השקט. ישנה תצפית בודדת בישראל של הדורם שיריחי ב-1997 במפרץ אילת[7]
- סערון מדיירה, Pterodroma madeira – מזרח האוקיינוס האטלנטי, אנדמי למדיירה
- סערון לבן-חזה, Pterodroma fea's – האוקיינוס האטלנטי. בישראל נאסף פרט ב-1963 בחוף עין גדי, זוהה בתחילה כסערון צווארון, אך בהמשך תוקן זיהויו על-ידי הדורם שיריחי[8]
- סערון דזרטש, Pterodroma desertae (מין שנוי במחלוקת) – האוקיינוס האטלנטי, מקנן באי בוגיו שבאיי דזרטש
- סערון ברמודה, Pterodroma cahow - צפון-מערב האוקיינוס האטלנטי. הציפור הלאומית של ברמודה. נחשב לנכחד במשך 300 שנה, עד שב-1951 נמצאו 18 זוגות מקננים, מה שהפך אותו למין לזרוס
- סערון שחור-כיפה, Pterodroma hasitata - האוקיינוס האטלנטי: קובה והיספניולה עד מרטיניק
- סערון ג'מייקני, Pterodroma caribbaea (אולי נכחד) - האוקיינוס האטלנטי: ג'מייקה
- סערון חואן פרננדס, Pterodroma externa – מזרח האוקיינוס השקט. מקנן באי בודד באיי חואן פרננדס
- סערון ונואטו, Pterodroma occulta - דרום מערב האוקיינוס השקט, בעיקר סביב ונואטו. ידוע עליו מעט מאוד, תואר לראשונה רק ב-2001
- סערון קרמדק, Pterodroma neglecta – האוקיינוס השקט, בעיקר בין איי חואן פרננדס לאי הלורד האו עם קינון אקסצנטרי באוקיינוס ההודי באי העגול, מאוריציוס[9]
- סערון הרלד, Pterodroma heraldica – דרום-מערב האוקיינוס השקט. נקרא על שם אוניית המלחמה HMS Herald. פוצל מ-P. arminjoniana[10]
- סערון טרינדאדה, Pterodroma arminjoniana – דרום האוקיינוס האטלנטי, עם קינון אקסצנטרי באי העגול, מאוריציוס[11][12]
- סערון הנדרסון, Pterodroma atrata – איי פיטקרן, דרום-מזרח האוקיינוס השקט. אולי גם בפולינזיה הצרפתית – פוצל מ-P. arminjoniana[10]
- סערון פניקס, Pterodroma alba - דרום-מערב האוקיינוס השקט, מקנן באיים פניקס, טונגה, קיריטימטי, טואמוטו, מרקיז והאי פיטקרן.
- סערון בראו, Pterodroma baraui – דרום-מערב האוקיינוס ההודי, מקנן באי ראוניון. נקרא על שם צ'ארלס ארמנד בראו, איש עסקים וחוקר טסע צרפתי מראוניון
- סערון הוואי, Pterodroma sandwichensis - מרכז האוקיינוס השקט, אנדמי להוואי
- סערון גלאפגוס, Pterodroma phaeopygia - מרכז האוקיינוס השקט, אחד מששת מיני העופות הימיים האנדמיים לגלאפגוס
- סערון נקוד, Pterodroma inexpectata - האוקיינוס השקט. מקנן באיים באזור ניו זילנד, נודד מים ברינג ועד אנטארקטיקה
- סערון לבן-צוואר, Pterodroma cervicalis - מערב האוקיינוס השקט, מקנן רק באי מקאולי שבאיי קרמדק
- סערון שחור-כנף, Pterodroma nigripennis – מערב האוקיינוס השקט. מקנן בין אי הלורד האו ומזרח אוסטרליה, עד לקלדוניה החדשה, איי צ'טהאם, ואיי אוסטרל, עם קינון אקסצנטרי באוקיינוס ההודי באי העגול, מאוריציוס[13]
- סערון צ'טהאם, Pterodroma axillaris - דרום-מערב האוקיינוס השקט. מקנן רק באיי צ'טהאם
- סערון בונין, Pterodroma hypoleuca - צפון-מערב האוקיינוס השקט. כ-995,000 פרטים, 99% מהאוכלוסייה העולמית, מקננים באיי הוואי הצפון־מערביים, כשהאחוז הנותר, כ-1,000 פרטים, מקננים באיים הוולקנים ואיי בונין שביפן
- סערון גולד, Pterodroma leucoptera – דרום האוקיינוס השקט. נקרא על שם האורניתולוג הבריטי ג'ון גולד
- סערון קצר-רגליים, Pterodroma brevipes - דרום-מערב האוקיינוס השקט. ידוע בוודאות כמקנן באי גאו שבפיג'י
- סערון קוק, Pterodroma cookii – האוקיינוס השקט. מקנן רק בשלושת האיים הניוזילנדים: בברייר הקטן, בברייר הגדול, ובאי קודפיש
- סערון דה פיליפי, Pterodroma defilippiana - מזרח האוקיינוס השקט. אנדמי לצ'ילה, מקנן באיי חואן פרננדס (כולל אי רובינזון קרוזו), ואיי דסוונטוארדס. נקרא על שם הזואולוג האיטלקי פרופסור פיליפו דה פיליפי
- סערון שטיינגר, Pterodroma longirostris – צפון ומזרח האוקיינוס השקט. מקנן בקרו דה לוס אינוסנטס, ההר הכי גבוה באיי חואן פרננדס. נקרא על שם האורניתולוג האמריקאי לאונרד הס שטיינגר
- סערון פייקרופט, Pterodroma pycrofti – דרום-מערב האוקיינוס השקט, בעיקר צפון ניו זילנד. נקרא על שם חוקר הטבע הניו זילנדי ארתור פייקרופט, שגילה אותו לראשונה
Mayr, Ernst; Cottrell, G. William, eds. (1979). Check-List of Birds of the World. Vol. 1 (2nd ed.). Cambridge, Massachusetts: Museum of Comparative Zoology. p. 65. Gill, Frank; Donsker, David; Rasmussen, Pamela, eds. (ביולי 2021). "Petrels, albatrosses". IOC World Bird List Version 11.2. International Ornithologists' Union. נבדק ב-23 בדצמבר 2021. Brooke, M.D.L.; Imber, M.; Rowe, G. (2000). "Occurrence of two surface-breeding species of Pterodroma on Round Island, Indian Ocean". Ibis. 142 (1): 154–158. doi:10.1111/j.1474-919X.2000.tb07700.x.
