סורנטו
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סורנטו (באיטלקית: Sorrento; בנפוליטנית: Surriento) היא עיר קיט בחצי האי סורנטו, בדרום מפרץ נאפולי, בנפת נאפולי במחוז קמפניה באיטליה. העיר בנויה על מדף יבשתי, הגבוה בעשרות מטרים רבות מפני הים. המדף מסתיים בסמוך לקו הים. במקומות רבים הצוק בגובה של כ-45 מטרים[1] ויותר, זקוף, ויורד לים בתלילות - בקו ישר של 90 מעלות.
 סמל סורנטו | |
 | |
| מדינה |
 איטליה |
|---|---|
| מחוז |
 קמפניה |
| נפה | נפת נאפולי |
| שטח | 9 קמ"ר |
| גובה | 50 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 15,407 (1 בינואר 2023) |
| ‑ צפיפות | 1,740 נפש לקמ"ר (2004) |
| קואורדינטות | 40°37′40″N 14°22′25″E |
| אזור זמן | UTC +1 |
| http://www.comune.sorrento.na.it | |
בסוף שנת 2024 היו בעיר 15,297 תושבים[2]. הנוף הנשקף מסורנטו, הר הגעש וזוב ומפרץ נאפולי, מפורסם בשל יופיו.
אזור סורנטו הוא אזור חקלאי, המובחן בגידול נרחב של לימונים, גפנים וזיתים. חנויות רבות מציעות למכירה מוצרי לימון שונים, משקאות חריפים המיוצרים מגפנים מקומיים דוגמת לימונצ'לו, תמרוקים וכדומה, והצבע הצהוב הלימוני בולט ברחובות ובחנויות.
ממצאים ארכאולוגיים מעידים על קיומה של התיישבות בני אדם באזור, כבר בתקופת האבן המאוחרת - התקופה הנאוליתית, ובתקופת הברונזה שאחריה[3].
המקום היה קולוניה יוונית במשך זמן רב. היוונים קראו לעיר סורנטום, וגם סירנטום - Sirrentum, שפירושו שירת הסירנות[4]. ניסיון של האטרוסקים לכבוש את סורנטו ב-474 לפני הספירה נכשל, כשהובסו בקרב קומאי. עד היום ניכרת במקום תוכנית עיר בסגנון יווני[5]. האזור נכבש בידיי האימפריה הרומית בשנת 289 לפני הספירה, והיה בשליטתה מאות רבות של שנים. במלחמה הפונית השנייה סורנטו החליפה נאמנויות, פעם לרומא ופעם לחניבעל. הקיסר אוגוסטוס ויד ימינו מרקוס אגריפה אהבו לבלות בעיירה. במאה השביעית סורנטו הייתה דוכסות עצמאית ובמאה ה-14 השתייכה לממלכה הנורמנית של סיציליה[6].
בשנת 1558 פלשו לסורנטו הטורקים והפעילו אלימות גדולה, בזזו את העיר והרגו מספר רב של תושבים. במאה השמונה עשרה היו בסורנטו מריבות מרות בין איכרים לבעלי אדמות. בתקופות הבאות צורפה סורנטו לממלכת נאפולי, שהיא עצמה החליפה שליטים ממדינות שונות. המקום החל לפרוח בעקבות תחילת תנועה של תיירות אירופית, החל מראשית המאה ה-19[7]. ב־1861 הייתה לחלק ממלכת איטליה המאוחדת, תחת המלך ויטוריו אמנואלה השני. במאה העשרים חזרה החקלאות לפרוח באזור סורנטו, לרבות גידול גפנים, לימונים וזיתים, ענפים אלו משמשים כבסיסה החקלאי גם במאה העשרים ואחת.
אמנים רבים חיו בסורנטו, ביקרו בה ופעלו בה וכתבו עליה. דוגמה בולטת הוא ג'אנמבאטיסטה דה קרטיס - Giambattista de Curtis, שכתב את השיר הידוע "לחזור לסורנטו"[8] (באיטלקית "Torna a Surriento"). פסלו מוצב בסמוך לתחנת הרכבת בסורנטו.
המשורר והסופר האיטלקי טורקוואטו טאסו, שבין שאר יצירותיו חיבר גם את האפוס "ירושלים המשוחררת" (באיטלקית "Gerusalemme liberata"), נולד בסורנטו בשנת 1544. פסלו של המשורר מוצב בכיכר המרכזית של סורנטו, הקרויה על-שמו.
סורנטו נחשבת לאחד ממרכזי ריקוד האיכרים טרנטלה הדרום איטלקי. פועלים בה מספר מועדונים ותיאטרונים, העוסקים בטרנטלה ומקיימים מופעי ריקוד קבועים עבור תיירים.
בחג הפסחא, ב"יום שישי הטוב", בסורנטו, בשעה 22:00 בערב מתקיימת תהלוכה[9] בה לוקחים חלק מאות וגם אלפים מבני היישוב ותיירים, כשהם מחופשים והם נושאים כל מיני כלי עינויים. התהלוכה נמשכת זמן רב, בדממה גמורה ובזמן זה התחבורה ביישוב ובסביבתו מושבתת.
כותבים, משוררים, ציירים ויוצרים אהבו לשהות בסורנטו ובסביבתה ולקבל השראה ליצירותיהם. ביניהם ניתן למנות את הבריטים לורד ביירון המשורר, את ההסופר והמאייר אדוארד ליר, ואת המחזאי הנריק איבסן הנורווגי.
יוצרי סרטים בחרו בסורנטו כאחד האתרים להסרטה, ביניהם: אישה טובה[10], אוואנטי[11], דקאמרון (1971)[12].
השיר קארוזו אודות זמר מפורסם בשם זה, נכתב במלון בסורנטו[13], על-ידי לוצ'יו דאלה.
אתר האינטרנט הרשמי של סורנטו- הדר גיל-עד, הדרום החם: קיץ בסורנטו, באתר ynet, 11 ביוני 2014
- איל שפירא, לטייל בתוך ציור, באתר מאקו, 5 ביוני 2014
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
