נֶשֶׁר (שם מדעי: Gyps) הוא סוג בתת-משפחת נשרי העולם הישן של עופות דורסים גדולים ואוכלי פגרים. הנשר הוא אחד העופות הדורסים הגדולים בטבע.
שמו של הנשר
.jpg)
.jpg)
יש להבדיל בין הנשר (Gyps), שהוא אוכל נבלות, לבין העיט שהוא טורף (Aquila)[1]. הבלבול בין שני אלו עתיק יומין, וכבר בתוספות[2] העירו, שהזיהוי של נשר עם "אייגלא" (כך בתעתוק לעברית) הוא שגוי, שהרי בתלמוד נאמר שלנשר אין "אצבע יתירה" (אצבע אחורית) בעוד ל"אייגלא" יש אצבע כזו.
ב-1973 בישיבה 115 של האקדמיה ללשון העברית הוחלט ליישב את הסוגיה בין נשר לעיט באופן סופי. אנשי האקדמיה ללשון העדיפו לכנות בשם נשר את ה-Aquila ואלו הזואולוגים צידדו במתן השם נשר ל-Gyps, זאת לפי המונח של הרמב"ן "נשר קירח" שמתייחס לנשר המקראי Gyps fulvus. לבסוף, לאחר שהזואולוגים איימו בפנייה לבג"ץ, נאותה האקדמיה לקבל את דעתם והשמות התקבעו בשפה העברית[3].
יש הטוענים שהמקור לשמו של הנשר הוא מן השורש נ.ש.ר, על שום נשירת נוצותיו ופלומת השיער המכסה את ראשו ואת צווארו[4][5][6]. הנשר אוכל מבשר הנבלה תוך תחיבה של ראשו אל קרביו של הטרף, ולכן הוא זקוק לנשירת הנוצות בצווארו, כדי שלא יפריעו לאכילתו. הנשר הישראלי מכונה נשר מקראי. באנגלית הוא מכונה Griffon Vulture, ובערבית הוא קרוי "נַסְר" نَسْر[7].
מאפיינים גופניים
צווארו של הנשר ארוך, מקורו מעוקל בצורת קרס. ורגליו חזקות וקצרות ומכוסות פלומה לבנה עד לברכיו. ציפורני אצבעותיו כפופות מעט ואינן חדות במיוחד. בצעירותו, ראשו וצווארו של הנשר עטויים פלומה לבנבנה. בבגרותו, ראשו מקריח ופלומת צווארו נושרת. בסיס צווארו של הנשר עטוי צווארון לבן, המורכב מנוצות קשיחות. שאר גופו עטוי נוצות בגוון אפור-חום. אורך גופו 110–114 ס"מ, מוטת כנפיו מגיעה עד 280 ס"מ ומשקלו 5.3–8 ק"ג. הזכר גדול מעט מהנקבה, דבר שאינו אופייני לעופות דורסים אחרים[8]). הנשר חי 40–50 שנה.
תזונה
לעיתים רחוקות הנשר תוקף בעל חיים בריא. הנשר יכול להרוג בעל חיים חולה או פצוע. לנשר יש זפק המסוגל להתרחב במידה רבה. הנשר מסוגל לאכול כמויות בשר גדולות (יותר מק"ג)[7] עד מלוא נפח הזפק שלו, כך שניתן לראות את הזפק שלו בולט בצווארו[9]. לאחר ארוחתו הנשר נח מעט בישיבה לעיתים מנומנם, ומעכל את מזונו. עם זאת הנשר עשוי גם לצום ללא כל נזק לגופו, במשך 5–6 ימים. הנשר יכול לראות למרחק של 45 מטרים בקירוב חפץ בגודל של סנטימטר אחד בלבד. הוא אינו רואה יותר טוב מן הנץ אף על פי שהוא נקרא מלך העופות. הנשר אינו מסוגל לשאת את טרפו בטופריו, אלא רק לפלוט אותו מעוכל מן הזפק שלו. כך הנשר מאכיל את גוזליו. הנשר הוא בעל ערך רב כאוכל נבלות. הנשר חסין באופן טבעי מפני הרעלן בוטולינום, הוא הרעלן הגורם למחלת הבוטוליזם. בנוסף לכך, הנשר מסוגל לאכול בשר רקוב המכיל חיידקי אנטרקס וחיידקי כולרה מבלי שייגרם נזק לבריאותו[10].
רבייה
הנשר הוא עוף חברותי. הוא דוגר ולן במושבות במצוקים גבוהים.
בין ינואר למרץ מטילה הנקבה ביצה אחת שצבעה לבן, שבוקעת לאחר 52–56 יום. שני ההורים משתתפים בדגירה על הביצה ובהאכלת הגוזל הבוקע פקוח עיניים ועוטה פלומה לבנה, הגוזל פורח מהקן בגיל 100–125 יום.
הקשר בין בני הזוג הוא קשר מונוגמי הנמשך כפי הנראה, למשך כל חייהם, בתקופת החיזור מסרקים בני הזוג זה את זה, מבצעים מעופי ראווה ומרבים להשמיע קול.
תפוצה בעולם
תפוצה בעולם: מדרום אירופה דרך טורקיה ואיראן, במזרח התיכון ועד מרכז אסיה.
הנשר בישראל
הנשר הנפוץ בישראל הוא הנשר המקראי.
תפוצה בארץ: ריכוזים של נשרים מקננים ברמת הגולן, בכרמל, בנחל גמלא, בנחל צין ובנגב[7]: עוף זה נמצא באזורים הרריים בעלי מצוקים. בעבר הייתה אוכלוסיית הנשרים בישראל גדולה בהרבה מאשר כיום. אוכלוסיית מין זה הצטמצמה עקב שלל גורמים, ביניהם: ציד, הרעלה, התחשמלות, הידלדלות מקורות מזון, והפרעה באתרי קינון.
בישראל מצוי הנשר בסכנת הכחדה. הסיבות לצמצום באוכלוסיית הנשרים בארץ הן בעיקר הרעלות בקר, התחשמלות בקווי מתח גבוה, ציד והילכדות ברשתות חקלאיות. הרעלות בקר הנובעות מסיבות שונות, מתגלגלות אל פתחו של הנשר ופוגעות בו. בפברואר 2005 למשל, נספרו כ-200 נשרים בלבד בארץ[11]. זהו מספר הנמוך בעשרות אחוזים לעומת שנים קודמות.
בשנים האחרונות ניזום פרויקט שיקום של אוכלוסיית הנשרים על ידי חי בר כרמל, כחלק משיקום כל המינים שחיו בארץ בתקופת המקרא. כחלק מהשיקום גידל החי-בר גוזלים בשבי וסייע להם להתבגר ולהפוך לעצמאיים בשטח. את השטח עצמו דאג החי-בר לנקות מגורמים מסכנים: פריסת מגני התחשמלות מגומי על קווי מתח גבוה בשיתוף חברת החשמל, פעילות הסברה בקרב החקלאים לצמצום השימוש ברעלים, וכן הקמת שטחי האכלה נקיים, שבהם אנשי החברה בשיתוף החקלאים הביאו ביוזמתם נבלות, לשם הזנת הנשרים שהתקשו למצוא מזון.
החי-בר שחרר את הבוגרים עם צמיד מעקב לוויני על רגליהם לשם חקר יכולת ההסתגלות והנדידה שלהם. אחד מהנשרים הרחיק עד ערב הסעודית ונתפס. הרשויות, שהופתעו להיתקל בנשר עם צמיד מעקב ישראלי, טענו בתוקף שמדובר בנשר-מרגל של המוסד[12].
בשנת 2017, הגישה החברה להגנת הטבע לממשלה דו"ח, על פיו הקמת טורבינות ברמת הגולן עלולה להכחיד את אוכלוסיית הנשרים[13].
שני מינים נוספים נצפו גם הם בישראל: נשר דרומי נצפה בפעם הראשונה בישראל, ב-5 במאי 2014, בגבעות גד, ונשר אפריקני נצפה בישראל לראשונה ב-1 במאי 2021, בנחל אוג.[14]
באוקטובר 2021, מתו 12 נשרים מהרעלה בדרום הארץ, ובנובמבר מתו 3 נשרים נוספים, שסיבת מותם טרם ידועה[15].
הנשר במקרא
הנשר מוזכר במקרא בראש רשימת העופות הטמאים, האסורים למאכל: ”וְאֶת אֵלֶּה תְּשַׁקְּצוּ מִן הָעוֹף לֹא יֵאָכְלוּ שֶׁקֶץ הֵם אֶת הַנֶּשֶׁר וְאֶת הַפֶּרֶס וְאֵת הָעָזְנִיָּה.”[17]
באזכורים האחרים, הנשר מוזכר במקרא (26 פעמים) כסמל לעוצמה, קלות מעוף, מהירות ורעבתנות.
"וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים"[18].
"כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ עַל-גּוֹזָלָיו יְרַחֵף, יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ יִשָּׂאֵהוּ עַל-אֶבְרָתוֹ"[19][20].
"שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִם בְּחַיֵּיהֶם וּבְמוֹתָם לֹא נִפְרָדוּ מִנְּשָׁרִים קַלּוּ מֵאֲרָיוֹת גָּבֵרוּ"[21].
"כְּנֶשֶׁר יָעוּף הַשָּׁמָיִם"[22].
"שְׁלֹשָׁה הֵמָּה נִפְלְאוּ מִמֶּנִּי... דֶּרֶךְ הַנֶּשֶׁר בַּשָּׁמַיִם"[23].
"כְּנֶשֶׁר יָטוּשׂ עֲלֵי אֹכֶל"[24].
"כְּנֶשֶׁר חָשׁ לֶאֱכוֹל"[25].
"וּבַאֲשֶׁר חֲלָלִים שָׁם הוּא"[26].
"וּפְנֵי נֶשֶׁר לְאַרְבַּעְתָּן"[27].
מיון
קבוצת הנשרים אינה טקסונומית והיא כוללת נשרים בשתי סדרות עיקריות. נשרי העולם הישן משתייכים למשפחת הנציים ומצויים באפריקה, באסיה, באירופה ובמזרח התיכון. נשרי העולם החדש משתייכים למשפחת הקונדוריים ומצויים רק ביבשת אמריקה.
מיני הנשרים:
| שם | שם מדעי | תמונה/איור | שימור: |
|---|---|---|---|
| נשר מקראי | Gyps fulvus | .jpeg) | שימור LC |
| נשר דרומי | Gyps rueppelli | .jpg) | שימור CR |
| נשר הודי | Gyps indicus | .jpg) | שימור CR |
| נשר אפריקני | Gyps africanus |  | שימור CR |
| נשר ההימלאיה | Gyps himalayensis |  | שימור NT |
| נשר בנגלי | Gyps bengalensis | .jpg) | שימור CR |
| נשר הכף | Gyps coprotheres |  | שימור VU |
| נשר צר-מקור | Gyps tenuirostris | .jpg) | שימור CR |
קישורים חיצוניים
- נשר, באתר ITIS (באנגלית)
- נשר, באתר NCBI (באנגלית)
- נשר, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- נשר, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- נשר, באתר GBIF (באנגלית)
- נעה יובל-חכם, 'כנשר יעיר קנו' – למשמעותו של מוטיב הנשר בבתי הכנסת הקדומים בגליל ובגולן, קתדרה 124, (תמוז תשס"ז), עמ' 65-80
- יעל חורש, יום הנשר: איך קרה שמלך העופות נמצא בסכנת הכחדה, באתר וואלה, 30 באוגוסט 2011
אילון גלעד, נשר או עיט, ההיבט הלשוני, באתר הארץ, 18 בינואר 2014
- תשמרו עליהם: נשרי ישראל בתמונות עוצרות נשימה, באתר ynet, 13 באפריל 2024
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
