נמל התעופה הבין-לאומי טורונטו-פירסון
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נמל התעופה הבינלאומי טורונטו פירסון נקרא ע"ש לסטר פירסון (באנגלית: Toronto Pearson International Airport) הוא נמל התעופה הבינלאומי הגדול בקנדה,[1] המשמש את מטרופולין טורונטו ומדינת אונטריו. הנמל ממוקם סמוך לעיר מיסיסוגה, 20 ק"מ מערבית למרכז העיר טורונטו.
נמל התעופה בשנת 2007 | |||||||||||||||||||||||||||
נתוני השדה | |||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||||||||||||||
סוג השדה | ציבורי | ||||||||||||||||||||||||||
תקופת הפעילות | 1939–הווה (כ־85 שנים) | ||||||||||||||||||||||||||
על שם | לסטר פירסון | ||||||||||||||||||||||||||
מפעיל | Greater Toronto Airports Authority | ||||||||||||||||||||||||||
בעלים | Transport Canada | ||||||||||||||||||||||||||
עיר סמוכה | מיסיסוגה, אונטריו | ||||||||||||||||||||||||||
משרת את | מטרופולין טורונטו | ||||||||||||||||||||||||||
בסיס לחברות |
| ||||||||||||||||||||||||||
קואורדינטות | 43°40′38″N 79°37′50″W | ||||||||||||||||||||||||||
גובה מעל פני הים | 173 מטר (569 רגל) | ||||||||||||||||||||||||||
www.gtaa.com | |||||||||||||||||||||||||||
מסלולי טיסה | |||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||
מספר הנוסעים | 35,600,000 (נכון ל־2022) | ||||||||||||||||||||||||||
הנמל מדורג במקום ה-38 ברשימת נמלי התעופה העמוסים בעולם, בשנת 2009 עברו בנמל 30,368,339 נוסעים. ב-407,724 תנועות מטוסים.[2]
אייר קנדה מפעילה 7 טיסות שבועיות בקו תל אביב-טורונטו במשך כל השנה. אל על הפעילה 4 טיסות שבועיות בקו זה, עד סגירתו באוקטובר 2022.
שדה התעופה הוקם בשנת 1937 על קרקעות שנרכשו בחברת "Toronto Harbour Commission", הוא נפתח לראשונה באוגוסט 1938 תחת השם "נמל התעופה מולטון" (Malton Airport), ובית שהיה במקום שימש כטרמינל.[3] בשנות מלחמת העולם השנייה שימש הנמל כבית ספר לטיסה, כחלק מתוכנית ההדרכה האווירית של חבר העמים הבריטי.[4]
בשנת 1949 נבנה הטרמינל השני ובו קיבולת נוסעים של 400,000 בשנה, ובהמשך נבנו המסלולים 05/23 ו-15R/33L.
בין השנים 1957 ו-1964 שופץ הטרמינל. בשנת 1972, במטרה להקל על העומס שנוצר בנמל. הפקיעה ממשלת קנדה קרקעות בעיר פיקרינג (Pickering) עליהם התכוונה לבנות נמל תעופה בינלאומי חדש. אולם התוכנית בוטלה בשל התנגדות ארגונים סביבתיים.
בשנת 1984 נקרא הנמל ע"ש חתן פרס נובל לשלום וראש ממשלת קנדה ה-14, לסטר פירסון.
בשנת 1996 במסגרת מדיניות התעופה הלאומית, הופרט הנמל והועבר מאחריות משרד התחבורה הקנדי (Transport Canada), לחברת "Greater Toronto Airports Authority".[5] החברה שיפצה את הטרמינלים, בנתה מסוף מטען, ושני מסלולים חדשים.
לאחר פיגועי 11 בספטמבר, טיסות רבות הופנו מארצות הברית לקנדה במבצע שכונה "סרט צהוב" (Operation Yellow Ribbon), מתוכם נחתו 19 טיסות בנמל התעופה.[6]
בנמל התעופה שני בתי נתיבות: טרמינל 1, וטרמינל 3.
טרמינל 1 - משמש את הטיסות הבינלאומיות. בטרמינל שלוש זרועות: D, ו-E, בהם 38 גשרי עלייה למטוס. וזרוע F בו 23 גשרים. כל חברות התעופה החברות בברית סטאר אלייאנס פועלות מטרמינל זה.[7] הטרמינל תוכנן על ידי האדריכלים: משה ספדיה ומשרד סקידמור. שטח הטרמינל 464,000 מ"ר, ומדורג 24 בעולם מבחינת שטח רצפה. בטרמינל אף גשרים מיוחדים המותאמים לקלוט את מטוסי האיירבוס A380.[8] הטרמינל משמש כבסיס הפעולה המרכזי של חברת התעופה אייר קנדה.
טרמינל 1 מזרח - לשעבר טרמינל 2, משמש לטיסות קצרות וטיסות לארצות הברית. בטרמינל 12 שערים.
טרמינל 3 - נבנה בסוף שנות השמונים על מנת להקל על העומס בטרמינלים 1 ו-2, ונפתח בפברואר 1991. בטרמינל 39 שערים, ומשמש את החברות בברית Oneworld, SkyTeam, וחברות תעופה שאינן חברות בברית חברות תעופה. חברת אל על פועלת מטרמינל זה.
רכבת לינק (LINK Train) - רכבת המחברת בין הטרמינלים 1 ו-2, הרכבת נגישה לנכים ופועלת 24 שעות ביממה. הרכבת נחנכה ב-6 ביולי 2006, והיא פועלת לצד מערכת האוטובוסים במקום.[9]
מסוף המטען - בנמל התעופה שני מסופי מטען: אחד ממוקם צפונית לטרמינל 3, ואחד המשמש את חברת פדקס אקספרס וממוקם סמוך למסלול 05/23.[10]
יותר מ-60 חברות תעופה מפעילות טיסות סדירות לנמל. כמו כן הנמל משמש כבסיסן של החברות אייר קנדה, אייר טראנסט, אייר קנדה ג'אז, סונוויג איירליינס, ווסט ג'ט, ואייר ג'ורג'יה.[11]
מנמל התעופה יוצאות טיסות ליותר מ-170 יעדים באוקיאניה, אסיה, אפריקה, אירופה, צפון, מרכז, ודרום אמריקה.[12]
הכבישים מהירים 427, 401, ו-409 מקשרים את נמל התעופה לשאר המדינה. מספר קווים של הרכבת התחתית של טורונטו ושל ה-"GO Transit" מגיעים לנמל. חברת האוטובוסים "טורונטו איירפורט אקספרס" מפעילה קווים סדירים בין הנמל לאונטריו ודטרויט.
בנמל פועלות מוניות ולימוזינות מורשות מטעם עירית מיסיסוגה וטורונטו בלבד.
לקראת המשחקים הפאן-אמריקאיים שהתקיימו בעיר ב-2015, החלו ביולי 2010 בבניית קו רכבת מהירה (Union-Pearson Rail Link), שמקשרת בין נמל התעופה לתחנת יוניון שבמרכז העיר.[13]
תקריות בטיסות שיצאו מנמל התעופה:
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.