Loading AI tools
מכרסם החי במערב אמריקה הצפונית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרמיטה זהובת-בטן (שם מדעי: Marmota flaviventris) היא מין מכרסם בסוג מרמיטה שבמשפחת הסנאיים. אזור התפוצה שלה הוא במערב אמריקה הצפונית.
מרמיטה זהובת-בטן | |
---|---|
מרמיטה זהובת-בטן בפארק הלאומי יוסמיטי | |
מצב שימור | |
ללא חשש (LC)[1] | |
מיון מדעי | |
ממלכה: | בעלי חיים |
מערכה: | מיתרניים |
על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
מחלקה: | יונקים |
סדרה: | מכרסמים |
תת־סדרה: | דמויי סנאי |
משפחה: | סנאיים |
סוג: | מרמיטה |
תת־סוג: | Petromarmota |
מין: | מרמיטה זהובת-בטן |
שם מדעי | |
Marmota flaviventris אודובון ובקמן, 1841 | |
תחום תפוצה | |
מרמיטה זהובת-בטן בוגרת שוקלת בין 1.6 קילוגרם ל-5.2 קילוגרם,[2] אם כי זכרים שוקלים בין 3 ל-5 קילוגרם ונקבות שוקלות בין 1.6 ל-4 קילוגרם. אורך מרמיטה בוגרת נע בין 47 ל-70 סנטימטרים, כשאורך הזנב בין 7 ל-9 סנטימטרים. הפרווה חומה, כשבין העיניים יש רצועה של פרווה לבנה, זנב בגוון חום-אדמדם, ובטן זהובה, שנתנה למין את שמו. אוזניהם קטנות ועגולות, חרטום קטן לבן ואף שחור.[3] המרמיטות משמינות בסתיו לפני שהן נכנסות לתרדמת חורף.
תחום תפוצתה של המרמיטה זהובת-הבטן משתרע על מערב ארצות הברית ודרום-מערב קנדה, כולל בהרי הרוקי, סיירה נבדה, והר ריינייר במדינת וושינגטון.[3] היא שוכנת באזורים פתוחים, כרי דשא, מקבצים של סלעי מפולות, ובתי גידול פתוחים אחרים, לעיתים בשולי יערות של עצים נשירים או מחטניים, ובדרך כלל מעל לגובה של 2,000 מטרים.
הטריטוריה שלהן משתרעת על שטח בן 20 עד 30 דונם סביב מקבץ של מחילות קיץ. המרמיטות מעדיפות לחפור את המחילות מתחת לסלעים משום שאז גדל הסיכוי שטורפים לא יאתרו את המחילה. הטורפים כוללים זאבים, שועלים, זאבי ערבות, דביבונים, כלבים ועיטים. כשמרמיטה מזהה טורף היא שורקת על מנת להזהיר מרמיטות אחרות באזור, מנהג שהקנה לה את הכינוי "חזיר שורק" ("whistle pig") ואז היא מסתתרת בערימת סלעים.
רבייה מתחילה אצל המרמיטות בגיל שנתיים, והן עשויות לחיות עד גיל חמש עשרה. המרמיטות חיות במושבות של בין עשרה לעשרים פרטים. כל מרמיטה זכר חופר מחילה מיד לאחר שהוא מתעורר מתרדמת החורף. לאחר שסיים הוא מחפש נקבות, ועד הקיץ יכולות לחיות איתו עד ארבע נקבות. הוא מזדווג עם כולן במקביל. ההיריון נמשך 30 יום. כל שגר מכיל בממוצע בין שלושה לשמונה ולדות לנקבה.[4] רק כמחצית מהגורים שורדים את השנה הראשונה. ולדות נקבות נוטות להשאיר סביב המקום בו נולדו. ולדות זכרים עוזבים כשהם בני שנה, ואז ינסו למצוא נקבות ולהגן עליהן.[3]
מרמיטות זהובות בטן מבלות כ-80% מחייהן במחילה, 60% מכך בתקופה של תרדמת החורף. לעיתים קרובות הן שוהות במחילה גם באמצע היום ובלילה. מחילות אלו נחפרו במדרון של גבעה, הר או צוק. עומקן של המחילות המשמשות לתרדמת חורף נע בין 5 ל-7 מטרים, אבל המחילות שנחפרות לשימוש יום יומי הן בדרך כלל בעומק מטר אחד. תקופת תרדמת החורף משתנה בהתאם לגובה, והיא בדרך כלל מספטמבר עד מאי.
המרמיטת מטפסות לעיתים על עצים וצמחים אחרים, אבל בדרך כלל הן שוהות על הקרקע.[3]
מרמיטות זהובות בטן הן בעלי חיים הפעילים ביום וישנים בלילה.[4] הן אוכלות-כול, כשהתזונה שלהן כוללת עשב, זרעים, עלים, פרחים, קטניות, פירות, חגבים וביצי עופות.[3]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.