שחקנית צרפתייה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מריה שניידר (Maria Schneider; 27 במרץ 1952 - 3 בפברואר 2011) הייתה שחקנית קולנוע צרפתייה. נודעה בעיקר כאשר גילמה את דמותה של ז'אן, לצד מרלון ברנדו, בסרט "טנגו אחרון בפריז" (1972).
![]() | |
מריה שניידר בפסטיבל קאן, 2001 | |
לידה |
27 במרץ 1952 פריז, צרפת |
---|---|
פטירה |
3 בפברואר 2011 (בגיל 58) פריז, צרפת |
שם לידה | Maria Hélène Schneider |
מדינה | צרפת |
תקופת הפעילות | 1969–2008 (כ־39 שנים) |
פרסים והוקרה | אביר מסדר האמנויות והספרות (1 ביוני 2010) |
פרופיל ב-IMDb | |
שניידר נולדה בשם מריה-הלן ז'לן. היא בתם של השחקן הצרפתי דניאל ז'לן (אנ') ושל מארי-כריסטין שניידר, ממוצא רומני, שהייתה בעלת חנות ספרים בפריז.
משחקה הראשון של שניידר בקולנוע היה בסרט "נשים" עם בריז'יט בארדו בשנת 1969, שבו גילמה תפקיד ניצבת.[1][2]
ב-1972 הופיעה שניידר בגיל 19 בסרט "הטנגו האחרון בפריז" בסצנות עירום ומין, שעוררו מחלוקת בתקופה שבה הוקרן הסרט. בעקבות הופעתה זו הפכה לסמל סקס, אך מאז לא הופיעה עוד בסצנות מין.
בריאיון ל"דיילי מייל" בשנת 2007 אמרה שניידר כי בצילומי סצנת המין האנאלי בסרט אכן הרגישה כאילו ברנדו אנס אותה, הביעה חרטה על השתתפותה בסרט, וטענה כי חייה נהרסו מאז. בשנת 2016 דלף לרשת האינטרנט קטע וידאו משנת 2013 בו הודה במאי הסרט, ברנרדו ברטולוצ'י, כי השחקן מרלון ברנדו והוא תכננו את השימוש בחמאה כחומר סיכה בסצנת הסקס האנאלי ללא ידיעתה של שניידר, כדי שתגובתה תהיה אותנטית.[3]
בהמשך שיחקה בסרט "זהות גנובה" (1975) לצד ג'ק ניקולסון, ובמספר סרטים צרפתיים נוספים.
ב-1974 סיפרה שניידר כי נטייתה המינית היא ביסקסואלית. ב-1976 הפסיקה את צילומיה לסרט "קליגולה" ואושפזה בבית חולים לחולי נפש ברומא עם המאהבת שלה; בעקבות זאת הופסקה עבודתה בסרט. במהלך שנות ה-70 עברה גם התמכרויות לסמים, נטילת מנת יתר של סמים וניסיון התאבדות, אך היא התאוששה בשנות ה-80.
בשנות ה-90 וה-2000 שיחקה שניידר בתפקידי משנה בסרטים כגון "ג'יין אייר" (1996) ובמספר סרטים צרפתיים, סדרות וסרטי טלוויזיה. הסרט האחרון בו הופיעה היה "ג'יגולו צרפתי" (2008), לצד נטלי ביי.
שניידר נפטרה ב-3 בפברואר 2011 ממחלת הסרטן.[4]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.