Loading AI tools
שחרור יונים ממרחק גדול כספורט מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרוץ יונים (באנגלית: Pigeon racing) הוא ספורט בו משחררים יוני דואר שעברו הכשרה מיוחדת, שלאחריה הן יודעות לחזור לשובכים שלהן ממרחקים גדולים בטווחים שבין 500–1,000 קילומטרים ומעלה (החל מהמאה ה-21 הזמן ומרחק המעוף של היונים נמדדים בקפידה באמצעים אלקטרוניים). הזמן והמרחק שנמדדים משמשים לחישוב המהירות הממוצעת של תעופת היונים. המהירות המחושבת משווה בין שאר היונים שהשתתפו במרוץ, כדי לקבוע איזו יונה חזרה לשובך שלה במהירות הגבוהה ביותר. המהירות הממוצעת אליהן מגיעות היונים במרוץ מגיעה ל-100 קילומטרים בשעה ומעלה (ברוח גבית).
למרוצי יונים נדרשים גזעי יונים ספציפיים שטופחו וגודלו לביצועים אליהם נדרשות היונים. יונים מתחרות מאומנות ומותאמות במיוחד למרוצים במרחקים הנעים בין 100 קילומטרים ועד 1,000 קילומטרים ואפילו יותר. למרות המרחקים הללו, ניתן לנצח ולהפסיד במרוצים בחלקי שניות. לכן פותחו מכשירי תזמון ומדידה רבים ושונים. שיטת התזמון המסורתית כוללת התקנת טבעות גומי על רגלי היונים שבתום המרוץ מוסרו מרגלי היונים ומוכנסות לתוך שעון שפותח במיוחד למשימה זו במאה ה-19, בעוד שפיתוח אלקטרוני חדיש בוצע בראשית המאה ה-21 המשתמש בתגי RFID כדי לתעד את זמן ההגעה של היונים באופן המדויק ביותר אפילו ללא נוכחות מאמן היונים בשובך.
אמנם אין הוכחה ודאית, אבל יש סיבות משכנעות להעריך שספורט מרוץ היונים החל בשנת 220 לספירה בערך. [1] רשום במשנה [2] שאסור למפריח יונים להעיד. הספורט זכה לפופולריות רבה בבלגיה באמצע המאה ה-19. חובבי היונים של בלגיה התמכרו מאוד לתחביב ועל כן הם פיתחו גזע יונים שקראו לו וויאג'רס-Voyageurs (המטיילים/נוסעים) שטופח במיוחד לתעופה מהירה וסיבולת ארוכה.[3] מבלגיה התפשטה הגרסה המודרנית של הספורט וה-Voyageurs שפיתחו האוהדים הפלמים (הבלגים) לרוב חלקי העולם. פעם הספורט היה פופולרי למדי. נכון לשנת 2003 הוא חווה ירידה במספר המשתתפים בחלקים מסוימים של העולם, לאור עליית יוקר המחיה, הזדקנות החובבים וחוסר עניין של הציבור. דלקת ריאות מרגישות יתר לנוצות היונים שחווים חלק מחובבי היונים היא גם אחת הסיבות שאנשים מסוימים עוזבים את הספורט. [4]
אחד הפיתוחים האחרונים בספורט מרוצי היונים הוא "מרוץ חד-שובך - One-Loft Racing", שבו המאמנים והיונים מתמודדים זה מול זה תחת אותו משטר אימונים, משטר תזונה והשובכים הביתיים ממוקמים באותו מיקום. העיקרון הוא למצוא את היונה בעלת מאפייני הגזע הטובים ביותר בהתייחס למאמן שלהן. "מרוץ החד-שובך" קובע מי המאמן הטוב ביותר בעונה ואיזו יונה היא בעלת התכונות הטובות ביותר לעונה בשובך.
יונים הן העופות המבויתות העתיקות ביותר. קודמותיהן של יוני המרוץ של ימינו היו יונים שגודלו בשל יכולת הביות שלהן, בעיקר כיוני דואר. "מתחמי עמדות של שובכי יוני הדואר" הוקמו בכל רחבי העולם ובעוד שהם שימשו בעיקר בצבא, חלקם נמצאים עדיין בשירות. במלחמת צרפת-פרוסיה ב-1870, עמדת יוני הדואר המפורסמת של פריז העבירה עד 50,000 מיקרופילם לכל מעוף של יוני דואר מהעיר טור שבעמק נהר הלואר שבמזרח צרפת לפריז, הבירה הנצורה. בסך הכל נמסרו 150,000 מברקים (רגילים) פרטיים/אישיים ובשליחויות ממלכתיות. מרוץ היונים המודרני מקורו בבלגיה מאמצע המאה ה-19.[3] יוני מרוץ טופחו לראשונה בבלגיה ובאנגליה במקביל.[5] הם תוצאה של הצלבה של מספר גזעים שונים, בעיקר ה-Smerle, ה-French Cumulet, ה-English Carrier, דרגון (אנ'), והפרש (גזע יונים שהולך ונעלם). מה-Cumulet המעופף גבוה קיבלה יונת הדואר את הסיבולת שלה ואת יכולתה לעוף שעות על גבי שעות מבלי להתעייף. מה-Carrier היא ירשה את היכולת למצוא את דרכה הביתה ממרחקים גדולים.[5]
ספורט מרוץ היונים נעזר במספר טכנולוגיות שהתפתחו עם השנים. השימוש ברכבות אפשר שליחת יונים לנקודות שחרור מרוחקות במהירות ובמחיר נמוך. בנוסף, יצירת שעוני תזמון כגון, טיימרים וסטופרים מתוחכמים בייצור המוני אפשרה תזמון מדויק בספורט מרוצי היונים. בשעונים שעוצבו ישנם תאים מיוחדים שבהם מוכנסת טבעות הגומי שהוצמדו לרגלי היונים בנקודת השחרור, הטבעות מוסרות מרגלי היונים כשהן חוזרות לשובכי הביתיים שלהן.
החשיבות של אימון ושימוש היונים במאות השנים שקדמו לתקשורת אלקטרונית, כמו הטלגרף והטלפון, מוזכרת רק לעיתים רחוקות. עם זאת, סוכנות הידיעות רויטרס, ספקית המידע והחדשות הגדולה בעולם, החלה כשירות יונים שהעבירו את רשימות ערכי המניות הנסחרות בבורסות שבין בלגיה לגרמניה.
היונה היקרה ביותר שנמכרה אי פעם הייתה היונה בשם "New Kim" שנרכשה תמורת 1.9 מיליון דולר על ידי רוכש מסין בנובמבר 2020. [6]
מרוץ יונים תואר כ"ספורט בעל שער התחלה יחיד ואלף קווי סיום".[7] היונים המתחרות נלקחות מהשובכים הביתיים שלהן לנקודת שיגור ובמהלך המרוץ הן חייבות לחזור לשובך הביתי שלהן. הזמן שנמדד והמרחק נרשמים והיונה המהירה ביותר מוכרזת כמנצחת. המרוצים הם בדרך כלל במרחקים ששבין 100 ועד 1000 קילומטרים. בארצות הברית אורך המעוף במרוץ יכול להגיע עד 1,800 קילומטרים.[8]
אם יונה שורדת את הסכנות הרבות הכרוכות במרוץ, יונה בודדת יכולה להתחרות החל מגיל שישה חודשים בערך ולהמשיך להתחרות בתחרות עד מעבר לגיל עשר שנים. הישגים כאלה אינם שכיחים, עם זאת, קריירת המרוצים הממוצעת של יוני המרוץ מגיעה לעיתים רחוקות לשלוש שנים. במרוץ קיימים סיכונים היכולים לפגוע ביונים עד כדי כך שהן לא מסיימות את המרוץ, כגון: תנאי מזג האוויר ביום המרוץ, עופות דורסים הצדים אותן תוך כדי מעוף כגון בזים וישנן יונים המקורקעות מאובדן יכולת התמצאות.
בשנות המרוצים הראשונות, זיהוי היונים עם בעליהן היה באמצעות צביעת הכנף של היונה. בבלגיה פותחה טבעת מפליז בגודל ⅛ אינץ', שנשלחה גם לתחרויות באמריקה. [9] מאז, כדי להתחרות במרוץ, היונים חייבות להיות מוטבעות וממוספרות במספר קבוע וייחודי בטבעת שמקבעים על רגלן החל מגיל חמישה ימים בערך. כדי שהמרוץ יהיה מפוקח, מכניסים את היונים המתחרות בדרך כלל לשובך/כלוב ששייך למועדון/ארגון היונאיים, ממנו משחררים אותן בזמן ובמיקום שנקבעו מראש. המרחק בין השובך הביתי של היונים לנקודת המרוץ נמדד בקפידה באמצעות GPS והזמן שלוקח להן לחזור לשובך הביתי נמדד באחת משתי שיטות התזמון המקובלות. בליגות מסוימות, קיימות שתי חטיבות יונים: אחת ליונים הצעירות (בנות שנה, בשנה הראשונה לתחרות שלהן) ושנייה ליונים מבוגרות יותר.
השיטה המסורתית לתזמון מרוצי יונים כוללת טבעות גומי עם מספרי זיהוי ייחודיים חד ערכיים ושעון מרוץ יונים שעוצב במיוחד. טבעת מגומי הכוללת את מספר היונה בתחרות ותאריך השיגור מחוברת לרגלה של היונה לפני יציאתה למרוץ. המספר הסידורי שבטבעת הגומי נרשם בנקודת השיגור, שעון המרוץ מכוון ונאטם בפלומבה והיונה נושאת את טבעת הגומי לשובך הביתי שלה. כאשר היונה חוזרת לשובך שלה, המאמן מסיר את טבעת הגומי ומניח אותה בחריץ הראשון שבשעון המרוץ הנמצא בשובך. השעה בה הוצבה הטבעת בשעון הביתי נרשמת כשעה הרשמית שבה היונה המתחרה הגיעה לשובך הביתי.
אף על פי ששיטה זו משרתת את מטרתה, נמצא שהיא בעייתית מכמה סיבות:
המהירות הממוצעת של היונה מחושבת על בסיס נוסחת המהירות הסטנדרטית (D=דרך לחלק ל-T=זמן). הדרך = D, היא הדרך שעפה היונה מנקודת השיגור לשובך הביתי (הנתון מתקבל מנתוני ה-GPS שבין המקום בו משוחררת היונה למיקום השובך הביתי). הזמן=T, הוא הפרש הזמנים שבין שעת שחרור היונה באתר השיגור =T1 וזמן ההגעה לשובך הביתי=T2. זמן המעוף של היונה (T=T2-T1). היונה שהמהירות הממוצעת שלה היא הגבוהה ביותר היא היונה המנצחת במרוץ.
היונה המנצחת בעונה מרוצים אחת או בעלת התכונות הטובות ביותר בעונה, היא היונה שממוצע המהירויות שלה בעונה הוא הגבוהה ביותר, ביחס לכמות המרוצים שהיא בצעה באותה עונה, סך כל הדרך שהיא עברה לאורך כל העונה ביחס ליונים האחרות שהשתתפו במהלך העונה במרוצים. רכיב המהירות הוא רק אחד הקריטריונים לקביעת היונה המנצחת בעונה.
הפיתוח האחרון והשיטה המועדפת לתזמון מרוצי יונים היא מערכת התזמון האלקטרונית, בה הגעת היונים מתועדת באופן אוטומטי ללא נוכחות מאלף היונים, בשובך בשעת הגעת היונים החוזרות.[10] לצורך המרוץ מציידים את היונים בטבעת שיש בה תג RFID זעיר שנקרא/נסרק אלקטרונית כשהיונה חוזרת לשובך. בשובך הביתי הסריקה האלקטרונית מתעדת את הגעת היונים. המשטח או האנטנה הקוראת את התג שבטבעה שעל רגל היונה מותקנת בנקודת הכניסה לשובך וכשהיונה חוצה אותה השבב האלקטרוני נסרק. שעון המרוץ מחובר באמצעות אפליקציה דיגיטלית לסורק ה-RFID. באפליקציה נרשמים המספר הסידורי של השבב שבטבעת הנמצאת על רגל היונה יחד עם זמן ההגעה ומספר הזהות של היונה שהיא מקבלת בגיל חמישה ימים. מערכת כזו עם אפליקציה דומה אפשר למצוא במערכות שעון נוכחות במקומות העבודה או במערכות מרוצי האתלטיקה וכדומה. [11]
בפברואר 2008 זכו חברי מועדון מרוץ היונים של Penygraog Homing Society בוויילס בפרס למימון מכשיר תזמון אלקטרוני חדש. המועדון הצליח להשיג את המכשיר הודות למימון מיוזמת פרס All Wales. מזכיר המועדון ג'ון ויליאמס אמר: "מערכת התזמון האלקטרוני בהחלט מקלה עלינו בהרבה". [12]
עם כניסתה של מערכת התזמון האלקטרונית, רישום הגעת היונים מעולם לא היה קלה יותר. טכנולוגיית ה-ETS הופכת את עולם מרוצי היונים לטוב ויעיל יותר. כתוצאה מהדרך החדשה הזו לרישום הגעת היונים, נוצרו בעשור הראשון של המאה ה-21 מספר תוכנות לניהול שובך המסייעות לחובבים ולמאמני יונים בניהול התיעוד, מעקב אחר אילן היוחסין של היונים, פרסום תוצאות מרוצים או מעקב אחר רישומי הטיפולים והחיסונים של היונים.
במקביל לפיתוח טבעות ה-RFID ליונים פותחו גם טבעות הכוללות צ'יפ GPS המאפשר לעקוב אחר היונים לאורך כל מסלול המרוץ. בשל התקדמות הטכנולוגיה חוקרים ומאמנים הצליחו להשתמש במערכות מיקום גלובליות ממוזערות אלה כדי לעקוב אחר התנהגות היונים לאורך נתיבי התעופה שהיונים עוברות. נמצא לדוגמה שהיונים עוברות את כל המרחק באוויר ללא כל מנוחה לאורך המסלול של מאות הקילומטרים. נמצא גם שמהירויות המעוף של היונה לאורך המסלול משתנות וכמו כן גם גובה נתיב המעוף משתנה. עוד נמצא שהיונים אינן עפות על הנתיב הקצר ביותר (בקו ישר) אל השובך שלהן. לא אחת קורה שלוקח זמן ליונים להתביית על הכיוון הנכון אל השובך שלהן הנמצא מאות קילומטרים מנקודת השיגור ועל כן הן נעות במעגלים מעל לנקודת השיגור. יונה המגיעה לשובך במהירות ממוצעת של 100 קמ"ש עשויה להגיע בקטעים מסוימים למהירויות גבוהות משמעותית או נמוכות יותר מהמהירות הממוצעת המחושבת.
מרוצי חד-שובך-One-Loft racing, הם מרוצים בין מאמני היונים כאשר השובכים שלהם ממוקמים באותו מקום, לדוגמה באתר מועדון מגדלי היונים. במרוץ משחררים את היונים בנקודה מרוחקת אחת והזוכה בתחרות הוא המאמן של היונה המגיעה הראשונה. במרוצים אלה המאמנים המתחרים ביניהם בתואר המאמן הטוב ביותר והם זוכים בפרסים כספיים. הפרס הוא בסכומי כסף בלתי משמעותיים. מרוץ חד-שובך הוא תהליך שבו אילוף היונים מתבצע על ידי מגדלים/מאמנים רבים באותו שובך ובאותם תנאים. שיטה זו נחשבת גם לשיטה בעלת התוקף הטוב ביותר להוכחה לאיזה יונה יש יחוס בין דורי או קו דם הטוב ביותר. דבר המעניק בדרך כלל סכומי גבוהים ביותר למגדל בשלב של מכירת היונים המיועדות למרוצים. מערכות התזמון אלקטרוניות הסורקות את תגי ה-RFID המותקנים על רגלי היונים כשהן נכנסות לשובך הביתי הכריעו את ניצחון במרוץ ברמת דיוק של 1:100 של שנייה. מרוץ החד-שובך הפך לפופולרי מאוד בכל רחבי העולם בקרב מאמנים וחובבי מרוצי יונים המסוגלים להשוות את קווי הדם של היונים על בסיס שווה מול המגדלים הטובים ביותר.
יוני מרוץ שגדלות יחד בשובך יונים או בשובך שעוצב במיוחד. מגיל ארבעה שבועות ועד סוף קריירת המרוצים שלהן, שובך המרוצים הוא ביתן ואליו הן חוזרות במהלך האימונים וביום המרוץ.
לאחר 22 עד 28 ימים בתיבת הקן שלהן (בהתאם להעדפת הבעלים/מאמנים) מוציאים את היונים הצעירות ומכניסים אותן לאזור של השובך הגדול שנבנה לשם כך. לאחר מספר ימים שהן לומדות כיצד לאתר את המים והן אוכלות בעצמן הם רשאיות לשוטט בחצר המכוסה רשת שמחוץ למבנה השובך. תוך כדי השיטוט בחצר הן מתבוננות כל הזמן על סביבתן ולומדות אותה. בערך בגיל שישה עד שבעה שבועות מאפשרים ליונים הצעירות להמריא, לעוף במעגלים קטנים מאוד סביב השובך ובית הבעלים שלהם. ככל שהביטחון העצמי שלהם גדל הן נודדות בהדרגה רחוק יותר מהבית עד שהם נעלמות מהעין ויכולות להישאר בטווחים האלה עד שעתיים לפני שהן חוזרות. כשהיונים בטוחות בעצמן, היונים הצעירות נלקחות ל"שיגורי אימון". המאמן מסיע אותן ברכב למרחק מביתן ומשוחרר אותן ממרחקים ארוכים יותר ויותר. שיטת אימון זו היא דרך לצור ביונים התניה נפשית ופיזית כדי להכין אותן למרוצים. תרגול זה של שיגורים ותעופה אל השובך נמשך לאורך כל הקריירה של היונים כדי לשמור על האינסטינקטים הביתיים החדים שלהן.
שיגרת האימונים מאוד קפדנית. מתקיימים בה שעות תעופת בוקר ושעות תעופה לפנות ערב. משך האימון כשעתיים. בין האמונים היונים אוכלות מזון דיאטטי מוקפד המבטיח את מצבן הפיזיולוגי המיטבי ומנוחה בשובך. בשעות שהיונים לא באימון השובך סגור והוא נפתח לתעופה רק בשעות האימונים ואו המרוצים.
אחת ממערכות האימון הפופולריות ביותר היא שיטת האלמנות-widowhood. מערכת זו מנצלת את הצורך הטבעי של היונים להתרבות, כמוטיבציה שמתנים ביונה תחושת דחיפות לחזור אל השובך ביום המרוץ. האימון באלמנות מתחיל בדרך כלל בכך כשמתאפשר למאמן לגדל גוזל בתיבת הקינון שלו. לאחר שהגוזל נגמל מוציאים את היונה הצעירה מהקן ולעיתים קרובות סוגרים את ארגז הקינון, מכאן ואילך הזמן היחיד שיונים אלו מורשות להזדווג עם בני זוגם או להיכנס לתא הקינון הוא עם החזרה מאימונים או ממרוץ. אימון זה הוא אחד ממרכיבי המפתח בהרבה מתוכניות האימון למרוצים.
מכיוון שמרוצי יונים מתרחשים על פני מרחקים גדולים בשמיים, בנתיבי התעופה, ישנם סיכונים רבים שעלולים לפקוד יונה במהלך מרוץ כמו גם באימון. המפגע העיקרי בו נתקלות יוני המרוץ הוא שהן נטרפות על ידי עופות דורסים. [13][14] צייד יונים יקרות ערך על ידי טורפי בר הובילה לכך שכמה חובבי יונים נחשדו והועמדו לדין בהרג עופות דורסים מוגנים כמו בזים. [15][16][17]
מפגע נוסף שיוני מרוץ נתקלות בו הוא טיסה לתוך עצמים שלעיתים הן אינן יכולות לראות, בעיקר בעת מעוף במהירויות גבוהות או בתנאי מזג אוויר חשוכים יותר. המכשולים הנפוצות ביותר הם עמודי חשמל, אנטנות טלוויזיה אזוריות ואתרי סלולר. [18] חובבי יונים דיווחו שלפחות אחת מהיונים שלהם חזרה הביתה עם פצעים או נוצות חסרות מאזור הבטן או הגפיים.
נהוג לחשוב שיוני מרוץ מסתמכות על השדה המגנטי של כדור הארץ כדי למצוא את דרכן הביתה. ישנן השערות הטוענות שאתרי טלפונים סלולריים עלולים להפריע לניווט של היונים, [19] אף על פי ששום מחקר שפורסם לא חקר תיאוריה זו.
יונים מגיעות לבגרות מינית בערך בגיל שישה חודשים. עם זאת, מגדלי יוני מרוץ ממתינים לעיתים קרובות עד שהיונה תהיה מבוגרת יותר לפחות בכמה חודשים לפני שמאפשרים להן להתרבות ולהטיל ביצים. יונה בוגרת בדרך כלל מטילה רק שתי ביצים בהטלה, המוטלות בהפרש של יומיים אחת מהשנייה ולאחר מכן מתחילה הדגירה. תקופת הדגירה נמשכת 17–18 ימים. מגדלי היונים מקפידים בבחירת היונים לזוגיות על מנת להמשיך ולשפר את הגזע ולהשיג בכך יתרון תחרותי. הגידול הסלקטיבי הזה הוא שתרם להיווצרות גזעים של יוני מרוץ המוכרים בימינו, המסוגלות לעוף ולמצוא את דרכן הביתה ממרחק של 1600 קילומטרים ועפות במהירויות העולות על 130 קמ"ש עם רוח גבית או בממוצע של 60 קמ"ש ביום ללא רוחות ומזג אויר נח. יונים מסוגלות להטיל לעיתים קרובות למעלה מ-12 ביצים בשנה, ולרוב הגוזלים עוזבים את הקן בגיל שלושה עד ארבעה שבועות בערך.
סימום במרוצי יונים הוא נוהג של מתן תרופות משפרות ביצועים ליוני המרוץ. התרופות משמשות לייצור השפעות דומות לאלו שנמצאו אצל ספורטאים (אנושיים), כגון בניית רקמת שריר ופתיחת דרכי הנשימה. בנוסף, נעשה שימוש בקורטיקוסטרואידים (אנ') כדי לעכב את ההטלה, מה שמאפשר ליונים להאריך את עונת המרוצים שלהן.
באוקטובר 2013 נשלחו דגימות דם מעשרים יוני מרוץ בלגיות על ידי איגוד חובבי היונים הבלגי לדרום אפריקה לבדיקה. בעוד שהבדיקות בבלגיה לא מצאו עקבות של תרופות או סמים כלשהם, המעבדה הדרום אפריקאית גילתה ש-6 דגימות הכילו חומרים חריגים. נמצא כי חמש דגימות כללו עקבות של פרצטמול (אקמול), זהו סוג משכך כאבים ומוריד חום הנמצא בשימוש נרחב ללא מרשם. אודות המדגם השישי דווח בטעות בעיתונות כאחד שהראה סימנים לשימוש בקוקאין, אך המעבדה דיווחה שבפועל מדובר באינדיקציות לשימוש בקפאין. מכיוון שהדגימות נשלחו בעילום שם, לא ניתן היה לנקוט פעולה נגד הבעלים של אף אחת מהיונים.
ב-2001 סדרה של פשיטות על 80 בתים של מגדלי יונים, הובילה להחרמת כמויות גדולות של משפרי ביצועים בלתי חוקיים. בשנת 2013, כל היונים הזוכות במרוצים נבדקו. למעלה מ-100 דגימות נאספו ונבדקו.
בשנת 1995 משרד הבריאות הבלגי הורה לבצע בדיקות סמים על מנת להגן על רווחת היונים. הגוף המנהל את ספורט מרוצי היונים בחן את האפשרות ליישם חוקים חדשים נגד שימוש בסמים לשיפור ביצועים במרוצי היונים עוד לפני תחילת עונת 2014.
_for_the_2022_racing_season_in_Israel.jpg)
מועדון יוני מרוץ ישראל (IRP), הוקם על ידי אורי רוזנר בשנת 2005. מטרת המועדון, לקדם את ספורט יוני המרוץ בישראל. המועדון מתרכז בארגון תחרויות יוני מרוץ לאורך עונות התחרות בישראל. המועדון הישראלי פועל על פי הכללים והחוקים של הפדרציה הבינלאומית לספורט היונים MYPIGEONS. זאת במטרה שהמועדון יקבל את אישור הפדרציה העולמית שהוא עומד בקריטריונים האולימפיים העולמיים.[20]
אורי הביא לישראל מבלגיה את גרעין הרבייה הראשון של יוני המרוץ, שמנה כ-3 זוגות יוני מרוץ בעלי קו דם ועץ יוחסין מהמגדלים הבלגים המוכרים והחשובים בעולם. בהמשך, בשיתוף עם אוניברסיטת תל אביב הוא הביא מבלגיה עוד 16 יונים. מחיר כל יונה שהובאה ארצה נע בין 700–800 אירו. נכון לשנת 2022 במועדון הישראלי כ-20 מגדלים ולהם כ-600 יונים, המשתתפות בתחרויות במהלך עונת התחרויות. עונת התחרויות בישראל נמשכת בין החודשים ינואר ועד אפריל ולפעמים גם עד יוני בהתאם לתנאי מזג האויר. יתר חודשי השנה חמים מידי למרוצי יונים. במהלך העונה מתקיימות כ־10 תחרויות בממוצע. מאחר שמדינת ישראל מוקפת במדינות אויב מועדון יוני המרוץ הישראלי מוגבל באורך מסלולי המרוצים המקומיים. אורך המסלולים בארץ מוגבל לטווחים שבין 350–400 קילומטרים לכל היותר, הנמשכים בין צומת סיירים שעל גב ההר ליד אילת ומגדל שמש ברמת הגולן. המגדלים הישראלים נמנעים ממסלולי מרוץ שמעל הערבה מסכנת עופות דורסים.
הקריטריון האולימפי קובע שעל מועדון המעוניין להשתתף בתחרויות הבינלאומיות של מרוצי יונים, לקיים מרוצי יונים במשך שתי עונות ברציפות. כאשר בכל תחרות במהלך שתי העונות משתתפות באופן קבוע לפחות 200 יונים קבועות של 20 מגדלים קבועים. המועדון הישראלי נכון לשנת 2022 מתנדנד על סף הקריטריון האולימפי הזה. בגלל גודל המדינה ומגבלת טווחי התחרויות המקומיות, היונים מישראל יוכלו להשתתף רק בקטגוריית מרוצי היונים לטווח קצר העומד על 400 קילומטרים, בזמן שהטווח האולימפי הסטנדרטי עומד על כ־1000 קילומטרים.
אף על פי שהמועדון הישראלי קטן וצעיר ביחס למועדונים הגדולים והאיכותיים בעולם, מבחינה טכנולוגית הוא מוערך בין המועדונים המתקדמים בעולם. יוני המרוץ הישראליות מצוידות בתגי RFID וטבעות GPS. ציוד אלקטרוני זה מאפשר מעקב מדויק ביותר אחר תוצאות המרוצים והטווחים אותן עוברות היונים. על בסיס תוצאות המרוצים המתקיימים בארץ נמצא שמשנה לשנה איכות התוצאות של היונים המאומנות בישראל משתפרות ולא נופלות מאיכויות התוצאות הנמדדות בעולם ולא אחת התוצאות טובות יותר.[21]
בסיכום עונת 2022 היון (זכר) בעל התוצאות והתכונות הטובות ביותר הוא היון Wiki שצבר את הניקוד הגבוהה ביותר במהלך 8 המרוצים שהתקיימו במשך העונה. תוצאת המהירות הטובה ביותר שלו במשך העונה עמדה על 109 קילומטרים בשעה. סך כל המרחק שהוא עבר ב-8 המרוצים שהתקיימו בעונת 2022 עומד על 2448.52 קילומטרים. היון Wiki הוא "צבר" שבקע מהביצה בשנת 2020 בשובך של אורי רוזנר ביישוב צורן והוא צאצא של הורים מגרעין הרבייה הראשון שהובא ארצה מבלגיה בשנת 2005 (דף מעקב הגידול של היון Wiki [22] באתר הפדרציה בינלאומית למרוצי יונים).
הפדרציה העולמית MYPIGEONS למרוצי יונים מקיימת את אולימפיאדת מרוצי היונים העולמית. הפדרציה מקושרת למועדונים ופדרציות מרוצי יונים הנפוצים בכל העולם. אל הפדרציה העולמית מקושרים מועדונים מ-61 מדינות.[23] להלן חלוקה על פי יבשות.
ביבשת אמריקה קיימים מועדונים גדולים בברזיל, קנדה וארצות הברית.
מרוצי היונים המקומיים החלו בארצות הברית בערך בשנת 1875 והמרוצים הארציים החלו רק בשנת 1878. ספורט מרוצי היונים מבוסס היטב בארצות הברית, [24] וצומח. על פי האיגוד האמריקאי למרוצי יונים, ישנם 15,000 שובכים רשומים בארצות הברית.[25] מרוצי יונים היו פופולריים במיוחד במשך המאה העשרים באזור העיר ניו יורק, במיוחד בברוקלין/קוני איילנד ובהובוקן ניו ג'רזי, שם עדיין יש לו חסידים. [26][27][28]
מרוצי יונים הופכו פופולריים יותר ויותר בחלקים של אסיה, במיוחד באינדונזיה, הודו, סין, פקיסטן, איראן, הפיליפינים, יפן, טייוואן ובנגלדש.
בטייוואן יש יותר מרוצי יונים מאשר בכל מדינה אחרת בעולם, בהם משתתפות בין שניים לשלושה מיליון יונים. כמעט 500,000 אנשים מאמנים יונים באי, ובכל שנה, כספי הפרסים במרוצים מגיעים למיליארדי דולרים NT. [29]
ארגון המרוצים הגדול ביותר באוסטרליה הוא הפדרציה המרכזית של קמברלנד. במדינת קווינסלנד יש גם מספר מועדונים וארגונים. במערב אוסטרליה מרוצי היונים מתנהלים על ידי הפדרציה למרוצי היונים של מערב אוסטרליה (Inc).
האחים יאנסן (לואיס, שאראל, ארג'אן ושיף) היו משפחה של מגדלים ומאמני יונים ומפעילת מרוצי יונים מפורסמת ומצליחה מארנדונק, בלגיה. לואיס יאנסן, יליד 1912, היה האחרון ששרד מבין האחים המפורסמים. הוא נפטר ב-16 באפריל 2013, בגיל 100. [30] צאצאים של היונים של האחים אפשר למצוא במרוצי יונים בכל העולם.
מועדוני מרוצי יונים גדולים באירופה קיימים גם בפולין, רומניה, טורקיה, בריטניה ואירלנד.
בדרום אפריקה מתקיים מרוץ יונים שנקרא "מיליון דולר". במרוץ יונים זה משתתפות 4,300 יונים מ-25 מדינות כאשר גובה קרן הפרסים עומד על 1.3 מיליון דולר. למרוץ החד-שובך של סאן סיטי, מגיעות יונים מכל העולם המועברות בדרך האוויר לדרום אפריקה כחודשיים לפני המירוץ. אז ביום המירוץ, לאחר השחרור היונים עפות 550 קילומטרים וכולן עפות בחזרה לאותו יעד. [31] המירוץ הראשון היה ב-1996 ומשך אליו 893 יונים. [32]
בפברואר 2008 חובב יונים שילם סכום שיא של 800,000 ראנד דרום-אפריקאי עבור יונת מרוץ במכירה פומבית. [33]
סוגיית מפריחי יונים – סנהדרין דף כה ע"א:[34][35][36]
בסוגיה זו מוצאים שני פירושים למהות האיסור שעליו עוברים "מפריחי יונים" שבגללו הם פסולים לעדות:
האיסור הוא לקיים מרוצי יונים ובלשון הגמרא "אי תקדמיה יונך ליון". מוסיף רש"י: "אם תקדמיה יונך ליון - ליוני אתן לך כך וכך".
מקשה הגמרא על פי פירוש זה: מה החידוש בהפרחת יונים לעומת משחק בקוביא?
מתרצת הגמרא שלכל אחד ממשחקים אלו יש מאפיין מיוחד לו:
אם היה נכתב במשנה רק משחק בקוביא - היינו סוברים שמותר להפריח יונים שהרי ההצלחה תלויה ביונה ולא ביכולת הבעלים ולכן יש כאן גמירות דעת להקנות את מחיר ההתערבות במקרה של הפסד.
ולהפך, אם היה נכתב רק מפריח יונים - היינו סוברים שרק בזה אסור משום שהדבר תלוי ביכולת המאלף ולכן אין גמירות דעת להקנות במקרה הפסד. בלשון רש"י: "בנקשא תליא מילתא - שיש לו דפין של עץ מנקשין זו לזו, והיונה שומעת קולן ומכרת שבעלה מזרזה וממהרת לעוף. הכי גרסינן אנא ידענא בנקשא טפי. נקשא - הכאה זו על זו".
הוא של רבי חמא בר אושעיא: מפריחי יונים הם ציידים הלוכדים יונים השייכות לאחרים, "ארא - אשתליו"ן, מלומד להביא יונים ממקומן לבית בעלים על כרחן, ויש בהן גזל". ארא הוא שיטה שבה הגזלן מושך אל שובכו יונים משובך זר בעזרת יונה מאולפת.
רבינו חננאל מתאר לכידה באופן שונה: "קושרין חוט ארוך בעוף ומפריחין אותו בגג ומצפצפין ומתקבצין סביבותיו עופות של בני אדם מן שובכין אחרים וכיוון שמתקבצין פושט רשת ונוטלן וכו'". [37]
כשביבי עף למקום הראשון: הכירו את יוני המרוץ של ישראל, סרטון בערוץ "ynet", באתר יוטיוב (אורך: 03:26) תחרות אילת מס' 117, סרטון בערוץ "Ory Rosner IRP", באתר יוטיוב (אורך: 02:59)
אי-פי ורויטרס, כולה קומפלט, מיליון דולר: רוכש קנה יונת מרוץ בסכום עתק במכירה פומבית, באתר הארץ, 15 בנובמבר 2020Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
