Loading AI tools
סרט דרמה היסטורי (2005) מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ממלכת גן עדן (באנגלית: Kingdom of Heaven) הוא סרט דרמה, אפוס היסטורי, משנת 2005 בבימויו ובהפקתו של רידלי סקוט על פי תסריט של ויליאם מונהאן. בסרט מככב אנסמבל שחקנים כאורלנדו בלום, אווה גרין, ע'סאן מסעוד, ג'רמי איירונס, דייוויד ת'יוליס, ברנדן גליסון, איאן גלן, מרטון צ'וקאש, ליאם ניסן, אדוארד נורטון, מייקל שין, וליבור טופיץ' ואלכסנדר סידיג[1].
כרזת הסרט בעברית | |
בימוי | רידלי סקוט |
---|---|
הופק בידי | רידלי סקוט |
תסריט | ויליאם מונהאן |
עריכה | דודי דורן |
שחקנים ראשיים |
|
מוזיקה | הארי גרגסון ויליאמס |
צילום | ג'ון מת'יסון |
מדינה | הממלכה המאוחדת, גרמניה, ארצות הברית |
חברת הפקה |
|
חברה מפיצה | פוקס המאה ה-20 |
שיטת הפצה | וידאו על פי דרישה |
הקרנת בכורה | 2 במאי 2005 |
משך הקרנה |
144 דקות (גרסה קולנועית) 194 דקות (גרסת במאי) |
שפת הסרט | |
סוגה | סרט אפי, סרט תקופתי (ימי הביניים), סרט היסטורי, סרט פעולה, סרט דרמה, סרט מלחמה |
תקציב | $130 מיליון |
הכנסות | $211.7 מיליון |
הכנסות באתר מוג'ו | kingdomofheaven |
פרסים | פרס האקדמיה האירופית לקולנוע לשחקן הטוב ביותר (אורלנדו בלום) |
דף הסרט ב־IMDb | |
הסיפור מתרחש במהלך מסעות הצלב של המאה ה-12. נפח מכפר צרפתי יוצא לעזרתה של ממלכת ירושלים בהגנתה מפני הסולטאן המוסלמי מהשושלת האיובית, צלאח א-דין, שנלחם כדי לדרוש את העיר מהנוצרים; מה שמוביל לקרב קרני חיטין. הסרט מתאר באופן רופף את חייו של באליאן מאיבלין (שחי בשנים 1143–1193 לספירה).
הסרט קיבל ביקורות מעורבות עם צאתו לאקרנים. ב-23 בדצמבר 2005, סקוט הוציא את גרסת הבמאי (הארוכה ב-45 דקות מהגרסה הראשונה) אשר זכתה לשבחי הביקורת, כשמבקרים רבים כינו אותה "הגרסה הסופית של הסרט". גרסת הבמאי הופצה ב-DVD ביוני 2006[2]. עלות הפקתו של הסרט הייתה יותר מ-130 מיליון, אך בשלושת הימים הראשונים להקרנתו הוא הכניס כ-20 מיליון דולר, סכום נמוך מהציפיות[3].
העלילה נפתחת בצרפת של שנת 1184. באליאן הוא נפח, מתאבל ונרדף בשל התאבדותה לאחרונה של רעייתו הצעירה, לאחר מות עוברה בטרם נולד. הברון גודפרי מאיבלין עובר בכפר בדרכו למסעי הצלב, מציג עצמו כאביו מחוץ לנישואים של באליאן, ומציע לו להצטרף אליו במסע לארץ הקודש, אך באליאן דוחה אותו. לאחר שכומר העיירה מודה כי הוא זה שהורה לכרות את ראשה של אשתו של באליאן לאחר קבורתה, באליאן הורג אותו ונמלט מן הכפר. בגרסת הבמאי מורחב כי הכומר הוא אחיו למחצה של באליאן, המקנא בו, וגנב צלב מגופת אשתו. באליאן מצטרף לאביו בתקווה להשיג מחילה וגאולה לעצמו ולרעייתו המנוחה בירושלים. חיילים נשלחים על ידי הבישוף לעצור את באליאן, אך גודפרי מסרב להיכנע להם. בקרב המתפתח הוא הורג את החיילים, אך נפצע בעצמו מחץ שנשבר בגופו.
במסינה, איטליה, גודפרי הגוסס מכתיר את באליאן לאביר במכת אגרוף, מצווה עליו לשרת את מלך ירושלים ולהגן על חסרי התקווה, ולבסוף מת מפצעיו. בעת מסעו של באליאן לירושלים טובעת ספינתו בסערה, והוא נותר הניצול היחיד. על החוף של ארץ הקודש הוא מותקף על-ידי לוחם מוסלמי רכוב על סוס. באליאן הורג את הלוחם אך חס על חיי המשרת שלו, והמשרת מספר לבאליאן שמעשהו הטוב יביא לו תהילה וכבוד בקרב הסָרָקֶנִים.
בירושלים מתחיל באליאן להכיר את הזירה הפוליטית: המלך בלדווין המצורע; טיבריאס מרשל ירושלים; אחות המלך, הנסיכה סיבילה; בעלה גי דה ליזיניאן, התומך בפעולות אלימות נגד המוסלמים; ובמסדר הטֶמפּלָרִים. גי מחרחר מלחמה נגד המוסלמים ואנשיו של צלאח א-דין, וביחד עם בן בריתו, רנו משטיון, הם תוקפים שיירה של סָרָקֶנִים. בתגובה מתקדם צלאח א-דין אל טירתו של רנו בכַּרַכּ.
לבקשת המלך מגן באליאן על אנשי הכפר שבמצודת כרכ, חרף מספרם המועט אל מול הכוח המוסלמי. באליאן נלקח בשבי, נתקל במשרת ששחרר בהגיעו לארץ הקודש, ומגלה כי הלה הוא למעשה יועצו של צלאח א-דין, עימאד א-דין. עימאד משחרר את באליאן כגמול על מעשהו. צלאח א-דין מגיע עם צבאו על מנת לפרוץ את המצור בכַּרַכּ ופוגש את אנשיו של בלדווין. הם מנהלים משא ומתן להסגת הכוח המוסלמי בעוד בלדווין נשבע להעניש את רנו, אף שהאירועים גורמים לו לחולשה גופנית רבה.
בלדווין מבקש מבאליאן להינשא לסיבילה, בידיעה כי הם נמשכים זה לזה, וליטול את הפיקוד על הצבא, אך באליאן מסרב מאחר שהדבר יאלצו להוציא את גי להורג. לאחר מות בולדווין ממחלת הצרעת, סיבילה יורשת את אחיה וגי מתמנה למלך. בגרסת הבמאי, יורש המלוכה הוא בנה הקטן של סיבילה, שאינו נזכר כלל בגרסה המקורית, אך הבן נדבק גם הוא בצרעת, סיבילה הורגת אותו כדי שלא יסבול, וגי זוכה במלוכה. הוא משחרר את רנו ומבקש ממנו לעורר מלחמה. רנו רוצח את אחותו של צלאח א- דין, ושולח אליו את ראשי השליחים חזרה אליו, גי מכריז מלחמה על הסָרָקֶנִים ושולח מתנקשים להתנקש בבאליאן, אך באליאן שורד את הניסיונות.
גי ואבירי מסדר הטֶמפּלָרִים מובילים את צבא ירושלים למלחמה, חרף אזהרותיו של באליאן להישאר סמוך למקורות מים. צבאו של צלאח א-דין משמיד את האבירים בקרב במדבר, מוציא להורג את רנו וצועד אל ירושלים. טיבריאס ואנשיו נמלטים לקפריסין, מאמינים כי איבדו את ירושלים, אך באליאן נשאר להגן על העיר ואנשיה. במטרה להעלות את המורל הוא מכתיר את כל הגברים לאבירים במכת אגרוף, כפי שאביו הכתיר אותו. לאחר מצור שנמשך שלושה ימים, אנשי העיר הודפים את ניסיון הפריצה, וצלאח א-דין המתוסכל נפגש למשא-ומתן עם באליאן. כשבאליאן מודיע לו כי יהרוס את העיר לפני שייכנע לו, צלאח א-דין מסכים לאפשר לנוצרים לעזוב בבטחה בתמורה לירושלים. שניהם תוהים אם לא מוטב היה שהעיר תחרב, ולא יישאר עוד על מה להילחם.
בתוך קהל האנשים היוצא מהעיר, באליאן מוצא את סיבילה ששבה לתבוע את תוארה כמלכה. בחזרתם לצרפת הם פוגשים באבירים אנגלים בדרכם לכבוש מחדש את ירושלים. האבירים ששמעו על תהילתו של באליאן כמגינה של ירושלים מבקשים לגייס אותו, אך הוא מספר לאחד הלוחמים שהוא בסך הכל נפח ולא לוחם, ודרכיהם נפרדות לשלום. באליאן מתאחד עם סיבילה והם חולפים על פני קברה של רעייתו של באליאן בעודם רוכבים אל חיים חדשים יחד.
באפילוג של הסרט מצוין כי כמעט אלף שנים לאחר מכן, השלום בארץ הקודש הוא עדיין עניין חמקמק.
רבים מהדמויות בסרט הן גרסאות רופפות של דמויות היסטוריות אמיתיות:
שחקן | תפקיד |
---|---|
אורלנדו בלום | באליאן מאיבלין |
אווה גרין | סיבילה |
ג'רמי איירונס | טיבריאס |
דייוויד ת'יוליס | איש ההוספיטלרים |
ברנדן גליסון | רנו |
מרטון צ'וקאש | גי דה ליזיניאן |
אדוארד נורטון | המלך בלדווין |
ליאם ניסן | גודפרי[4] |
ע'סאן מסעוד | צלאח א-דין |
אלכסנדר סידיג | עימאד א-דין אל איספהאני |
מייקל שין | הכומר |
חאלד אל נבאווי | המולא |
ניקולאי קוסטר-ולדאו | שריף הכפר |
איאן גלן | ריצ'רד לב הארי |
נטלי קוקס | רעייתו של באליאן |
וליבור טופיץ' | אלמאריק |
ג'ון פינץ' | הפטריארך אראקליוס |
אולריך תומסן | ז'ראר דה רידפור, ראש הטֶמפּלָרִים |
פסקול הסרט הולחן על ידי הנרי גרגסון-ויליאמס. הפסקול בוצע על ידי גייווין רייט והתזמורת של לונדון. אלבום הפסקול יצא לאור על ידי Sony Classical ב-26 באפריל 2005.
לערכים ומושגים נוספים היכנסו לפורטל:קולנוע ופורטל:היסטוריה |
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.