מישור אדומים
אזור תעשייה ממזרח למעלה אדומים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מישור אדומים הוא אזור תעשייה ממזרח למעלה אדומים, השייך אליה מבחינה מנהלית. במרכז אזור התעשייה ניצבים שרידי מנזר אותימיוס (חאן אל-אחמר) מהמאה ה-5.
 | |
| צילום אוויר של אזור התעשייה "מישור אדומים" | |
| מידע | |
|---|---|
| עיר |
מעלה אדומים  |
| מדינה |
 ישראל |
| תאריך ייסוד |
1975 |
| קואורדינטות | 31°47′50″N 35°19′55″E |
|
(למפת הרי ירושלים רגילה)   מישור אדומים  | |
  | |
בפארק אדומים כ-1,550 דונם, מתוכם כ-1,240 דונם בבעלות מפעלים וחברות פרטיות[1].
רקע היסטורי
הקרקעות שעליו הוקם אזור התעשייה, היו עד 1967 בבעלות ממשלת ירדן[2]. לאחר מלחמת ששת הימים עברו לחזקת הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש באזור יהודה ושומרון. כבר בתוכנית אלון הוצע להקים במקום יישוב, בשם "יריחו עילית", כחלק ממערך התיישבות של אזור ירושלים רבתי[3]. בינתיים שימש האזור כשטח אש לאימוני רגלים ושריון[4][5]. באוקטובר 1972, נתפס השטח באופן קבוע על ידי צה"ל והוקם בו "מחנה ישי", מפקדת חטיבה 401 (היום בכניסה לאזור התעשייה)[6][7]. במרץ 1972 ערך יושב ראש ועדת השרים להתיישבות, חבר הכנסת ישראל גלילי, סיור באזור[8]. ויגאל אלון סגן ראש הממשלה הודיע שהקמת עיר במקום, על פי תוכניתו, תמומש בהקדם[9].
בספטמבר 1972, תבעו ראשי פורום צעירי המפד"ל, זבולון המר ויהודה בן-מאיר את הקמתה של עיר באזור מעלה אדומים. כפי שסוכם בקווי היסוד של ממשלת ישראל החמש עשרה, בראשותה של גולדה מאיר, בה הייתה שותפה המפד"ל[10]. הנושא עלה לדיון בממשלה אך לא התקבלה החלטה בנושא. באוקטובר 1974 ביצע גוש אמונים "מבצע התנחלות" נרחב, שכלל ניסיונות התנחלות בו זמנית במספר מקומות, תוך מספר ימים: באזור מעלה אדומים[11], בואדי קלט[12], ביריחו[13] ובנבי סאלח[14] ומקומות נוספים. צה"ל פינה את תוך זמן את המתנחלים מכל האתרים[15]. במקביל הודיע ראש עיריית ירושלים טדי קולק, שהעירייה החלה בתכנון אזור לתעשייה כבדה במקום[16]. זאת על פי תוכנית שאושרה בספטמבר 1974 בוועדה, בראשות היועץ המשפטי לממשלה מאיר שמגר, שפעלה לאיתור שטחים לפיתוח התעשייה בירושלים[17].
ההחלטה על הקמת אזור התעשייה
ב-24 בנובמבר 1974 החליטה ממשלת ישראל השש עשרה, בראשותו של יצחק רבין, על הקמת אזור תעשייה במקום. כחלק מתוכנית כוללת לפיתוח ירושלים, שכללה גם הקמת אזור תעשייה בענתות (שלא הוקם לבסוף והפך למחנה ענתות של צה"ל) והקמת שיכונים במזרח ירושלים לטובת האוכלוסייה הערבית של העיר. עם זאת הוחלט לא להתיר הקמת שכונת מגורים במקום, אלא רק מבנים למגורי עובדים[18]. בהחלטה תמכו 12 שרים ו-8 התנגדו[19]. ההחלטה גררה ביקורת על ההוצאה הכספית הכרוכה בהכשרת השטח והקמת המבנים, כאשר לא היו שום מפעלים שיועדו לעבור למבנים אלו[20]. וביקורת שההשקעה הכספית הגבוהה היא על חשבון ערי הפיתוח[21][22]. האזור תוכנן כאזור לתעשייה כבדה הדורשת שטחים גדולים ומישוריים. את האחריות לפיתוח האזור קיבלה החברה הכלכלית לירושלים[23], על שטח של 1,800 דונם שהוקצו לה. המקום קיבל את השם "מישור אדומים" ועד סוף 1975 הוכשר שטח של 600 דונם לטובת הקמת המפעלים הראשונים[24]. בתחילת 1977 עוד לא פעל במקום אף מפעל[25], ולכן הוחלט להעניק הטבות ומענקים ליזמים כדי למשוך אותם ולהשקיע במקום[26].
מאזור תעשייה להתנחלות
ב-2 במרץ 1975 החליטה הממשלה לפנות את קבוצת "גרעין מעלה אדומים" שהתיישבה ללא אישור, סמוך לשטח המתוכנן של אזור התעשייה, בגבעה שנקראת מאז "גבעת המייסדים"[27]. ב-21 בספטמבר 1975 אושר לקבוצה של "גרעין מעלה אדומים" להתיישב במקום כ"מחנה עובדים" אך לא כיישוב קבע[28]. בדצמבר 1975 הושלמה בנייתם של מספר מבנים טרומיים ביישוב[29], אך שנה לאחר הקמתו עוד לא הוקמו מבני קבע ליישוב והוא עדיין הוגדר "מחנה עובדים"[30]. באוגוסט 1977 החליטה ממשלת ישראל להקים במקום יישוב עירוני[31]. רוב חברי הגרעין עברו למקום היישוב החדש במקום המוכר כיום כעיר מעלה אדומים, שבנייתה החלה בספטמבר 1979, ואכלוסה החל מספטמבר 1982[32]. ב"גבעת המייסדים" נותרה ההתנחלות הנקראת בדרך כלל גבעת המייסדים, ולעיתים נדירות "מישור אדומים", ובה פועלת המכינה הקדם צבאית הדתית "איתן", וסביב לה התפתח "פארק תעשיות אדומים", המהווה את אזור התעשייה של מעלה אדומים, ומשמש יזמים ומשקיעים מאזור ירושלים רבתי. האזור קיבל מעמד של אזור פיתוח א', המקנה הטבות מס ומענקים ממשלתיים ליזמים[33]. עד קיץ 1977 הוקמו 5[34]. ב-1989 כבר פעלו במקום 82[32]. החברה הכלכלית לירושלים הופרטה בשנת 1987, אך היא ממשיכה להחזיק במבנים רבים במקום[35]. בשנת 1988, עבר האזור לאחריות עיריית מעלה אדומים, והחל מ-1993 הוא מנוהל על ידי "החברה הכלכלית לפיתוח מעלה אדומים בע"מ", הפועלת לפיתוחו, ניהולו השוטף ושיווקו לתעשייה ולעסקים[1].
בשנות ה-2000
עקב התנגדות לתוצרת שמקורה במפעלים ישראליים בשטחי יהודה והשומרון, חלק מהמפעלים באזור התעשייה העתיקו את פעילותם לתוך תחומי הקו הירוק[36]. בשנת 2015, הועתק מפעל סודהסטרים לאזור התעשייה עידן הנגב שליד להבים[37]. בעשור השני של המאה ה-21, החל להתפתח במקום מסחר קמעוני, בצד המפעלים ובתי המלאכה. בין השאר פתחו רשתות השיווק רמי לוי שיווק השקמה ושופרסל חנויות במקום[38].
נכון לשנת 2020 יש בפארק אדומים כ-340 מפעלים ובתי עסק במגוון רחב של תחומים, ובפרט בתעשייה, מסחר, מכון רישוי, מוסכים, מזון, טקסטיל, חומרי בניין, אלומיניום, מתכות, נגריות, דפוס ועוד[1].
בשנת 2018 החלה הקמתם של שני מרכזי קניות, שאחד מהם, מתחם 'דיזיין סיטי', מוקדש לעיצוב וריהוט על פי התכנון המתחם יהיה בשטח של כ-90 אלף מ"ר, כ-250 חנויות, מרכז ירידים, מתחם מסעדות וחניון חנה וסע[39][40]. בסמוך אליו מלון בוטיק, שישמש את הבאים למתחם[41]. כמו כן מתוכנן בסמוך מתחם גני אירועים שיכיל 2 אולמות אירועים, 2 גני אירועים בשטח של 800 מ"ר[42]. מתחם 'דיזיין סיטי' נפתח באוגוסט 2021[43].
בספטמבר 2021 נפתח במקום פארק שעשועים מקורה בשם "מג'יק קס",[44] המשתרע על שטח של כ-13 דונם ומכיל למעלה מ-30 מתקנים[45][46].
- פארק תעשיות אדומים
- ראול טייטלבאום, שיטת גלילי פועלת שוב, עמדה, 1 בפברואר 1975 - מאמר המסכם את מהלכים שהביאו להחלטה על הקמת מישור אדומים
- רון פלד, מנזר אבטימיוס: מי אמר שבמדבר אין מים?, באתר ynet, 11 בינואר 2012
- מירון רפופורט, הניצחון המפתיע של הפלשתינאים במישור אדומים, באתר הארץ, 15 בדצמבר 2007
- ניר חסון, העובדים הפלסטינים במחצבת סלעית שובתים בדרישה לתנאי העסקה הוגנים, באתר הארץ, 22 ביוני 2011
טלי חרותי-סובר, סדנת היזע שמסתתרת בנגריית "חיי אדם" במישור אדומים, באתר הארץ, 20 ביולי 2017
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
