Loading AI tools
ארגון שמאל רדיקלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מחתרת מזג האוויר (באנגלית: Weather Underground Organization. מוכר גם בשם the Weathermen) היה ארגון שמאל רדיקלי מיליטנטי אמריקאי שנוסד בשנת 1969 בקמפוס של אוניברסיטת מישיגן שבאן ארבור בידי מספר פעילים לשעבר בארגון סטודנטים למען חברה דמוקרטית, שהציבו לעצמם למטרה להקים קבוצת מחתרת מהפכנית שתפיל את ממשלת ארצות הברית שבראשה עמד הנשיא ריצ'רד ניקסון. הבסיס האידאולוגי של מחתרת מזג האוויר עוצב סביב פעילות תנועת הכוח השחור וההתנגדות למלחמת וייטנאם, והיא הייתה לחלק משמעותי מתנועת השמאל החדש. עיקר פעילות הארגון הייתה בהטמנת פצצות במבנים ממשלתיים והפעלתן אחרי אזהרה. מחתרת מזג האוויר שיתפה פעולה עם מספר ארגונים חמושים מהפכניים נוספים, ביניהם צבא השחרור השחור.[1]
בסוף שנות השישים הסלימו ההתקפות הצבאיות של ארצות הברית בדרום-מזרח אסיה ובעיקר בווייטנאם, ובארצות הברית גדלה והתרחבה תנועת ההתנגדות למלחמה, ובמקביל לבלבה גם התנועה לזכויות האזרח. בתקופה זו פעלו מספר קבוצות סטודנטיאליות רדיקליות בארצות הברית, ביניהם הארגון סטודנטים למען חברה דמוקרטית.
בדצמבר 1968 פרסם מייק קלונסקי, שהיה פעיל בסטודנטים למען חברה דמוקרטית מאמר תחת הכותרת "לעבר תנועת נוער מהפכנית" בו טען כי לעובדים צעירים יש את הפוטנציאל לקיים תנועה מהפכנית שתפיל את הקפיטליזם. הרעיונות במאמר אומצו במהרה בקרב פעילי סטודנטים למען חברה דמוקרטית, ובהמשך הקים קלונסקי קבוצה בשם "תנועת הנוער המהפכנית" (RYM). במהלך קיץ 1969 סטודנטים למען חברה דמוקרטית החל להתפרק בסדרה של פיצולים, והקבוצה RYM בהנהגת קלונסקי הפכה ל-RYM II במקביל להתגבשות הקבוצה RYM I אותה הנהיגה הפעילה ברנדין דורן. מתוך תחושה ששנים של התנגדות לא אלימה כשלו כישלון חרוץ בעצירת מלחמת וייטנאם, החלו פעילי RYM I לנקוט בפעולות ישירות אגרסיביות יותר ויותר.
בוועידת סטודנטים למען חברה דמוקרטית שהתקיימה ביוני 1969 הופצו שני מסמכים, הראשון היה המניפסט של קלונסקי והשני נשא את הכותרת "אתה לא צריך חזאי כדי לדעת לאן הרוח נושבת" שנחתם בידי 11 פעילים שרבים מהם היו לימים חברים במחתרת מזג האוויר. המסמך ניסח את הבסיס האידאולוגי לפיו פעלו חברי מחתרת מזג האוויר בהמשך וקרא לתנועה מהפכנית שתנקוט בפעולות לא חוקיות, ביניהן פעולות אלימות. באותה ועידה קראו הפעילים לסטודנטים רבים להצטרף אליהם לגל "פעולות לאומיות" שתוכננו ל-8–11 באוקטובר תחת הסיסמה "להביא את המלחמה הביתה", וביולי 1969 ביקרה משלחת של מנהיגי מחתרת מזג האוויר בקובה שם נפגשו עם נציגים מצפון וייטנאם שעודדו אותם לקיים פעולות פוליטיות חמושות על מנת לעצור את ההתקפות של ארצות הברית על וייטנאם, והארגון החל לקבל מימון, כלי נשק ואימונים מקובנים. באוקטובר, סטודנטים רבים אכן הצטרפו לפעילי מחתרת מזג האוויר במה שנודע כ"ארבעת ימי הזעם", הפעולה המוכרת הראשונה של מחתרת מזג האוויר, במהלכם אלפי סטודנטים לקחו חלק בהפגנות ומהומות ברחבי שיקגו תוך שהם גורמים נזק רב לרכוש.
בדצמבר 1969 התקיימה הוועידה האחרונה של סטודנטים למען חברה דמוקרטית, אותה ניהלו חברי מחתרת מזג האוויר. בוועידה השתתפו כ-300 פעילים ופעילות, ובתחילתה ברנדין דורן קראה למשתתפים להפסיק לפחד ממאבק חמוש. במהלך חמשת ימי הוועידה המשתתפים נפגשו בקבוצות קטנות ולא רשמיות ודנו במשמעויות של ירידה למחתרת ובדרכי הפעולה בהן ינקטו בהמשך.
ב-6 באוקטובר 1969, קצת לפני מהומות ימי הזעם, חברי מחתרת מזג האוויר הטמינו פצצה תחת פסל שנועד להנציח את השוטרים שנהרגו במהלך מהומות היימרקט בשנת 1886. הפצצה ניפצה מספר חלונות באזור ופירקה את הפסל לחתיכות. הפסל חודש ב-4 במאי 1970 ופוצץ בשנית בידי מחתרת מזג האוויר ב-6 באוקטובר באותה השנה ולאחר מכן הוצבה על הפסל שמירה משטרתית 24 שעות ביממה. פעילי מחתרת מזג האוויר פרסמו הצהרה בה כתבו "כרגע פוצצנו את הפסל בכיכר היימרקט זו השנה השנייה ברציפות על מנת להראות את נאמנותנו לאחינו בבתי הכלא בניו יורק ולאחינו השחורים בכל מקום. זהו שלב נוסף בדרכנו למהפכה בה תופל החברה הגזענית והפשיסטית שלנו. כוח לעם". בפברואר 1972 הועבר הפסל למטה המשטרה הראשי בשיקגו.[2]
אחת הפעולות הראשונות של מחתרת מזג האוויר לאחר ההתפצלות מסטודנטים למען חברה דמוקרטית הייתה להכריז על הימים שבין ה-8 ל-11 באוקטובר כעל "ימי הזעם" שפורסמו תחת הסיסמה "להביא את המלחמה הביתה" ותוכננו במטרה לעורר את הציבור האמריקאי ממה שהם ראו כשאננות כלפי החלק של ארצות הברית במלחמת וייטנאם. להפגנות ימי הזעם הגיעו מאות פעילים ופעילות. המפגינים החלו לצעוד בשכונת יוקרה בשיקגו וניפצו חלונות בנקים ומכוניות, וכאלף שוטרים הגיעו למקום כדי לעצור את המהומות. עד סוף היום הראשון למהומות נעצרו 68 מהמפגינים, נפצעו 28 שוטרים ונורו 6 מחברי מחתרת מזג האוויר.
ביום השני כ-2,000 מפגינים שהונהגו בידי הארגון RYM II קיימו צעדות מחאה לא אלימות ברחבי העיר. ביום הרביעי למחאה חברי מחתרת מזג האוויר התארגנו מחדש וכ-300 מהם צעדו בלופ כשהם נמצאים תחת אבטחה משטרתית כבדה. המפגינים החלו לנפץ חלונות של חנויות ומכוניות באופן מתוזמן, אך השוטרים שהגיעו מוכנים עצרו כמחצית מהקהל ברבע שעה.
ב-21 בפברואר 1970, בסביבות השעה 4:30 לפנות בוקר הושלכו שלושה בקבוקי תבערה לעבר ביתו של שופט בית המשפט העליון בעיר ניו-יורק ג'ון מ. מרטאג שעמד בראש המשפט המקדים של מספר פעילי הפנתרים השחורים. בני הבית לא נפגעו מההתקפה, והנזק היחיד שנגרם הוא לרכוש. על המדרכה שמול הבית נכתב באותיות אדומות "שחררו את הפנתרים" ו"הווייטקונג ניצח". בשעות שלאחר מכן הושלכו בקבוקי תבערה בקומה השנייה של ספריית מחלקת המשפט באוניברסיטת קולומביה, על מכונית משטרה שחנתה מול תחנת משטרה במנהטן ולעבר עמדות גיוס של צבא ארצות הברית שנמצאו בקרבת הברוקלין קולג'.
ב-6 במרץ 1970, הכינו חברי מחתרת מזג האוויר פצצה במטרה להפציץ נשף משטרתי שתוכנן להתקיים כמה ימים לאחר מכן. הפצצה התפוצצה בבית מסתור של חברי המחתרת בגריניץ' וילג' ושלושה מחבריה נהרגו.[3][4]
ב-19 במאי 1972 הטמינו חברי מחתרת מזג האוויר פצצה בשירותי נשים בחלק של חיל האוויר בפנטגון. הפיצוץ גרם להצפה שהשמידה מספר מחשבים שהכילו מידע מסווג. פעילים רדיקליים ברחבי העולם שיבחו את ההפצצה שמחתרת מזג האוויר הכריזה עליה כעל פעולת תגמול על ההפצצות של ארצות הברית בהאנוי.
הבריגדה הנשית של מחתרת מזג האוויר הייתה קבוצה של נשים שהיו חברות במחתרת מזג האוויר וחברו כדי ליצור "תנועת נשים מיליטנטית שמחויבת להשמדת האימפריאליזם האמריקאי" ולנצל את "השוביניזם הגברי" כחולשה אסטרטגית. הקבוצה הונהגה בידי ברנדין דורן. הבריגדה הנשית פעלה גם בתוך הארגון כדי לאגד את הנשים הפועלות בו, ולדון בפוליטיקה פמיניסטית ובקשר שלה למאבקים האחרים אותם ניהלו.
הבריגדה הנשית לקחה אחריות על מספר הפצצות ביניהם הפצצת המרכז ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת הרווארד ב-14 באוקטובר 1970 שבוצעה על מנת להביע סולידריות עם אנג'לה דייוויס שנעצרה זמן קצר לאחר מכן, הפצצת משרדי מחלקת הבריאות ושירותי האנוש של ארצות הברית ב-6 במרץ 1974 לכבוד יום האישה הבינלאומי שצוין יומיים לאחר מכן, פעולה שבוצעה לזכרם של הפעילים שנהרגו בפיצוץ בגריניץ' וויליג'.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
