מוקדי הכוח של הלומברדים באיטליה
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הלומברדים באיטליה, מוקדי הכוח (568–774 לספירה) הוא השם הרשמי שהעניק אונסק"ו לשבע קבוצות של מבנים היסטוריים המשקפים את הישגיו של שבט הלומברדים, הידועים גם כלונגוברדים, שיישבו את איטליה בין המאה ה-6 למאה ה-8. המבנים כוללים מנזרים, כנסיות ומבצרים שהוכרזו על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית ביוני 2011, כיוון שעל פי אונסק"ו הם מעידים על תפקידם המרכזי של הלומברדים בהתפתחות התרבותית והרוחנית של הנצרות באירופה בימי הביניים.
המגדל המתומן של כנסיית מיכאל בהר גרגנו | |||||
אתר מורשת עולמית | |||||
---|---|---|---|---|---|
| |||||
מידע כללי | |||||
סוג | קבוצת מבנים | ||||
מדינה | איטליה | ||||
קואורדינטות | 46°05′39″N 13°25′59″E | ||||
www | |||||
המבנים שנכללו בהכרזה של אונסק"ו הם בעלי השלמות והחשיבות האמנותית הגדולות ביותר, ואלו שהשתמרו בצורה הטובה ביותר.
הלומברדים החלו להגר לאזור הדנובה בשלהי המאה ה-5, ויצרו את הקשרים הראשונים עם האווארים ועם ההונים. בשנת 568 כבשו הלומברדים את צפון איטליה, ובשליש האחרון של המאה ה-6 החלו להתפשט משם לכיוון דרום חצי האי האפניני. מלך הלומברדים באותה עת שלט על למעלה מ-30 דוכסויות ונסיכויות. הלומברדים נאבקו באימפריה הביזנטית, ששלטה על חלק ממרכז איטליה כך ששליטתם של הלומברדים באזור התפצלה לשני חלקים. במשך השנים ייצבו הלומברדים את שלטונם, והחברה שלהם הייתה דו-מעמדית: מעמד אריסטוקרטי-פוליטי-צבאי ופשוטי העם המקומיים. השליטים הלומברדים אימצו את הנצרות כדת המדינה שלהם, דבר שהוביל לתהליך האחדה של החברה.
ישנן עדויות המתארות את המבנים המפוארים שהוקמו לכבוד שכבת העילית של הלומברדים, ובהם ארמונות ומבני דת. לאחר אימוץ הנצרות בתהליך שנמשך לאורך המאה ה-7 והמאה ה-8 החלו הלומברדים במפעלי בנייה של כנסיות ומנזרים, ששימשו כמקלט עבור שכבת האצולה וביצרו את שלטונם של הלומברדים. בתקופה זו הגיעו הלומברדים לשיא כוחם באיטליה. באמצע המאה ה-7 סיפחו הלומברדים מבנוונטו את דוכסות גרגנו, שנודעה בפולחן שלה למלאך מיכאל. הלומברדים ראו חשיבות רבה בפולחן מיכאל שבעיניהם היה בעל דמיון לווטאן, ראש האלים הגרמאניים ומגן הגיבורים והלוחמים.
עם כיבוש רוונה במאה ה-8 הרחיבו הלומברדים את שלטונם למרבית חצי האי האפניני, למעט נאפולי ומדינת האפיפיור. האריסטוקרטיה הלומברדים, שבינתיים רכשה מאפיינים לטיניים ונוצריים, עמדה בראש החיים החברתיים הלומברדיים, וזאת במקביל לחברה האזרחית והדתית המקומית. למרות שלום יחסי זה עם האוכלוסייה הלומברדים היו עוינים למדינות האפיפיור, והטילו מצור ולחץ כמעט קבועים על רומא. האפיפיור אדריאנוס הראשון ביקש את סיועם של הקרולינגים, שכבשו חלקים מצפון איטליה בין 774 ל-776. הדוכסויות הלומברדיות הדרומיות בבנוונטו ובסלרנו נותרו עצמאיות עד שהנורמנים כבשו אותן במאה ה-11.
מקורות מתקופת הלומברדים מעידים על מפעלי הבנייה הגדולים שלהם ועל צורת ארגון העובדים לקבוצות מתמחות. הלומברדים ניצלו את כישורי האומנים המקומיים מאחר שלא היה להם סגנון אדריכלי משל עצמם. האדריכלות הלומברדית הושפעה מהשושלת המרובינגית, והסגנונות של הביזנטים והסורים השפיעו על אזור פריולי שבצפון איטליה. כתר הברזל של לומברדיה, שסימל את הריבונות על איטליה, שימש את קיסרי האימפריה הרומית הקדושה עד קרל החמישי, ולאחר מכן הוא שימש את נפוליאון הראשון.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.