מוזיאון פיבודי לידיעת הטבע
מוזיאון טבע בארצות הברית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מוזיאון פיבודי לידיעת הטבע (באנגלית: The Peabody Museum of Natural History at Yale University) הוא מוזיאון טבע באוניברסיטת ייל שנמצא בניו הייבן, קונטיקט, ארצות הברית. מוזיאון פיבודי הוא אחד ממוזיאוני הטבע העתיקים, הגדולים והפורים בעולם, וברשותו למעלה מ-13 מיליון פריטים. הוא נוסד בידי הנדבן ג'ורג' פיבודי ואחיינו הפלאונטולוג עותניאל צ'ארלס מארש ב-1866. למוזיאון אוספי טבע גדולים מאוד והידוע שבהם הוא אוסף מאובני הדינוזאורים שכולל שלד של ברונטוזאורוס צעיר וגולגולות של טריצרטופס וטורוזאורוס. מוצגים ידועים נוספים במוזיאון הוא ציור קיר מסוג mural בשם "עידן הזוחלים" ופסל של טורוזאורוס בגודל מלא. עוד באוספים ובתערוכות: אבולוציה של יונקים והאדם הקדמון, דיורמות של הטבע, עתיקות מצרים העתיקה, עופות, מינרלים ותרבות אינדיאנים.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | מוזיאון טבע |
| על שם |
George Peabody  |
| כתובת |
ניו הייבן |
| מיקום |
ניו הייבן |
| מדינה |
ארצות הברית |
| בעלים | אוניברסיטת ייל |
| מייסדים | ג'ורג' פיבודי ופרופסור עותניאל צ'ארלס מארש |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1866 |
| תאריך פתיחה רשמי | 1876 |
| סגנון אדריכלי | התחייה הגותית |
| קואורדינטות | 41°18′57″N 72°55′16″W |
|
peabody | |
 | |
  | |
מוזיאון פיבודי לידיעת הטבע שוכן ב-170 Whitney Avenue שבניו הייבן, קונטיקט בארצות הברית, ומסונף לאוניברסיטת ייל, אחת האוניברסיטאות הטובות והיוקרתיות ביותר בעולם. את המוזיאון מפעיל צוות המונה כ-100 עובדים. הבניין המקורי בו שכן נהרס ב-1917 והוא עבר למשכנו הנוכחי ב-1925, שהורחב במהלך השנים וכולל גם את ספריית קליין לגאולוגיה, מרכז מדעי הסביבה של מחזור 1954 ותחנת שדה של מפרץ לונג איילנד. הורס איילנד ואיי תימבל נמצאים בבעלות המוזיאון, משמשים לניסויים ולא פתוחים לציבור. המבנים החדשים מאחסנים כמחצית מ-13 מיליון הפריטים שבאוספי המוזיאון.
ב-28 באוגוסט 2018 הכריזה אוניברסיטת ייל על קבלת תרומה של 160 מיליון דולר מאדוארד בס לחידוש המוזיאון. תרומה זו היא אחת הנדיבות ביותר וכנראה הגדולה ביותר למוזיאון טבע בהיסטוריה של ארצות הברית. ב-1 בינואר 2020 נפתח היכל הדינוזאורים המחודש, אך כל המוזיאון נסגר זמנית למבקרים בגלל מגפת הקורונה העולמית.
מוזיאון פיבודי כולל מספר אוספים בעלי חשיבות עולמות. הידועים שבהם הם אוספי הפלאונטולוגיה של חולייתנים, שהם מבין הגדולים והמקיפים ביותר וכוללים מאובנים בעלי חשיבות היסטורית, כגון המאובנים שאספו עותניאל צ'ארלס מארש, ריצ'רד סוואן לול, ג'ורג' גיילורד סימפסון, ג'ון אוסטרום, אליזבת ורבה וז'אק גותייה. אוסף ידוע נוסף הוא אוסף עתיקות האינקה ממאצ'ו פיצ'ו על שם הארכאולוג היירם בינגהאם השלישי. למוזיאון אוסף אורניתולוגיה נרחב ובו מספר רב של עופות מפוחלצים - אחד המקיפים ביותר בעולם, וכן ספריית ויליאם רוברטסון קו לאורינתולוגיה. האוסף של חסרי חוליות ימיים גם הוא נרחב ומקיף. עוד אוסף הוא העשבייה של אוניברסיטת ייל בו משמרים צמחים מיובשים.
אוצרי המוזיאון ממונים מהפקולטות של אוניברסיטת ייל והמחלקות לאקולוגיה, ביולוגיה אבולוציונית, גאולוגיה וגאופיזיקה, ואנתרופולוגיה. האוספים לא משמשים רק לתצוגה אלא גם למחקר פעיל ביידי המדענים של אוניברסיטת ייל מהפקולטות למדעי הטבע.
פסל הטורוזאורוס
בחזית המוזיאון שפונה לשדרות ויטני (Whitney Avenue) ניצב פסל בגודל מלא של טורוזאורוס, דינוזאור בעל קרניים אותו גילה עותניאל צ'ארלס מארש, ממייסדי המוזיאון. הפסל מתנשא לגובה 3 מטר, אורכו 7 מטר והוא שוקל 3.33 טונות. הוא פוסל בחימר, נוצק מארד ומוצב על בסיס גרניט בגובה 4 מטר. שחזור זה של הטורוזאורוס נחשב למדויק מאוד, כולל מרקם העור שמבוסס על טביעת עור מאובנת של כסמוזאורוס (צרטופסיד מאותה תת-משפחה של הטורוזאורוס).
תערוכות
תערוכות הקבע כוללות:
- היכל הדינוזאורים (The Great Hall of Dinosaurs) ובו שלד של ברונטוזאורוס וגולגולות של טריצרטופס וטורוזאורוס.
- ציור קיר "עידן הזוחלים" מאת רודולף זלינגר. זהו מורל באורך 110 רגל (34 מטרים) המהווה דיורמה ובה מציורים דינוזאורים בבית הגידול שלהם.
- "שברי מאובנים: חידת מוצא האדם" - תערוכה חדשה על האדם הקדמון והאבולוציה של האדם.
- "אולם עופות קונטיקט" ובו 722 פריטים של יותר מ-300 מיני עופות מתוך 382 מיני עופות הידועים מקונטיקט.
- 11 דיורמות המתארות צמחייה ובעלי חוליות של קונטיקט. הן תוכננו בידי ג'יימס פרי וילסון, פ' לי ז'אק וראלף מוריל.
- "היכל אבולוציית ביונקים" ובו בנוסף למוצגים גם ציור קיר נוסף מאת רודולף זלינגר.
- תערוכת מינרלים, רובם מקונטיקט.
- עתיקות וחפצים שונים של אינדיאנים מקונטיקט.
- "היכל מצרים העתיקה" ובו עתיקות ואוצרות ממצרים העתיקה.
צוות ועובדים
נכון ל-2021, מנהל המוזיאון הוא דייוויד סקלי (David Skelly), אוצר זואולוגיה של בעלי חוליות ופרופסור לאקולוגיה במחלקה לאקולוגיה וביולוגיה אבולוציונית, ובית הספר ליערנות ומדעי הסביבה.
למוזיאון פיבודי יש אוצרים בתחומים הבאים: אנתרופולוגיה, בוטניקה, אנטומולוגיה, זואולוגיה של חסרי חוליות, פלאונטולוגיה של חסרי חוליות, זואולוגיה של בעלי חוליות (ובה אוצרים של הרפטולוגיה, איכתיולוגיה, אורניתולוגיה וממלוגיה), פלאובוטניקה, פלאונטולוגיה של בעלי חוליות, מינרולוגיה, מטאוריטים והיסטוריה של מכשור מדעי.
צוות המוזיאון כולל כ-100 עובדים במשרה מלאה וחלקית, בהם אוצרים, עוזרי אוצרים, אוצרים אמריטי, עמיתים לאוצרות, טכנאים ומתנדבים. האוצרים ועוזרי האוצרים הם גם חברים בפקולטות הרלוונטיות באוניברסיטת ייל.
עותניאל צ'ארלס מארש היה סטודנט ולאחר מכן פרופסור לפלאונטולוגיה באוניברסיטת ייל, כאשר את שכר הלימוד שילם דודו העשיר ג'ורג' פיבודי, שהחל לתרום מהונו למוסדות חינוך והשכלה בשלהי חייו. מארש ואנשי הצוות שלו גילו עשרות סוגים חדשים של דינוזאורים, בהם טריצרטופס, טורוזאורוס, סטגוזאורוס ואפטוזאורוס וברשותם היו עשרות מאובנים מרשימים שדרשו מקום לאחסנם ולהציגם. מארש שיכנע את דודו העשיר פיבודי לתרום להקמת מוזיאון טבע בייל, שיכיל את אוספי הטבע של מארש ועמיתיו, ואכן פיבודי תרם 150,000 דולר אמריקאי ב-1866 להקמת המוזיאון שנקרא על שמו.
באותה תקופה האוספים של ייל כללו בעיקר מינרלים, שנאספו על ידי הגאולוג והמינרולוג בנג'מין סילימן. מארש היה אחד משלושת האוצרים הראשונים של המוזיאון, וכאשר פיבודי מת ב-1869 הוא השתמש בירושה כדי לממן משלחות מחקר שהגדילו באופן ניכר את אוספי המוזיאון. מוקד העניין של מארש היה דינוזאורים והוא ניהל עם עמיתו ויריבו הגדול אדוארד דרינקר קופ מרוץ קדחתני ומר על גילוי כמה שיותר מינים חדשים של דינוזאורים, מרוץ שלא התנהל תמיד באופן הוגן או אתי ונודע לשמצה כ"מלחמת העצמות". מארש גילה למעלה מ-56 מינים חדשים של דינוזאורים ושלח לייל טונות של מאובנים ממערב אמריקה, רובם של עצמות דינוזאורים, אך גם של חולייתנים אחרים וגם מאובנים של חסרי חוליות, עקבות מאובנות וכן ממצאים ארכאולוגים ואתנולוגיים.
המוזיאון נפתח באופן רשמי לציבור ב-1876. ב-1917 נהרס המבנה המקורי בו שכן המוזיאון והוחלף במבנה מעונות לזכר האקרנס. בעקבות מלחמת העולם הראשונה רוב האוספים הוכנסו למחסנים ושהו בהם עד דצמבר 1925, אז נחנך המבנה החדש של המוזיאון, שבנוי בסגנון התחייה הגותית וכולל שתי קומות של אולמות גדולים, שתוכננו להכיל את שלדי הדינוזאורים של מארש.
ב-1930 נוסף למוזיאון "האוסף האוקיינוגרפי של הארי פיין בינגהאם" כולל עבודה של האמן וילפריד סוואנקורט ברונסון. ב-1931 הוצב במוזיאון שלד הברונטוזאורוס אקסלסוס שמארש מצא, אחרי 6 שנים של עבודה. ב-1947 האמן הפלאונטולוגי רודולף זלינגר צייר עבור המוזיאון ציור קיר ענקי, 34 מטר אורכו, ובו ציור של דינוזאורים רבים בבית גידולם הטבעי, דיורמה זו נקראה "עידן הזוחלים".
ב-1959 מעבדת בינגהאם הושלמה וב-1963 הושלמה מעבדת קליין לגאולוגיה. ב-1972 נפתח היכל ציפורי קונטיקט.
מוזיאון פיבודי רכש פריטים ומאובנים מאוניברסיטת פרינסטון אחרי שזו סגרה את תוכנית הפלאונטולוגיה שלה ב-1985.
ב-2001 המרכז ללימודי הסביבה של מחזור 1954 נבנה באתר של מעבדת בינגהאם הישנה. הוא מכיל את אוספי החלל עבור המוזיאון ומעבדה.
ב-2005 מוזיאון פיבודי חשף פסל בגודל טבעי של טורוזאורוס, אחד מהדינוזאורים הידועים שמארש גילה (ראו לעיל).
ב-2018 קיבל המוזיאון תרומה של 160 מיליון דולר אמריקאי כדי לחדש את תצוגותיו ולהגדיל את יכולות המחקר שלו.
אתר האינטרנט הרשמי של מוזיאון פיבודי לידיעת הטבע
מוזיאון פיבודי לידיעת הטבע, ברשת החברתית פייסבוק
מוזיאון פיבודי לידיעת הטבע, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
מוזיאון פיבודי לידיעת הטבע, ברשת החברתית אינסטגרם
מוזיאון פיבודי לידיעת הטבע, סרטונים בערוץ היוטיוב
.svg){kind=icon}
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
