Loading AI tools
מערכת לייזר להגנה אווירית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מגן אור, שנודעה בתחילת פיתוחה בשם קרן ברזל (זהו גם שמה הבינלאומי: Iron Beam), היא מערכת הגנה אקטיבית מבוססת נשק לייזר להגנה מפני רקטות, טילים ופצצות מרגמה בטווחים קצרים ומפני כלי טיס לרבות גלשני-אוויר, כלי טיס בלתי מאוישים ורחפנים. המערכת מפותחת על ידי רפאל - מערכות לחימה מתקדמות, בשיתוף אלביט מערכות אשר אחראית על פיתוח הלייזר במערכת, ונחשבת פורצת דרך וראשונה מסוגה בעולם.
ערך זה עוסק במוצר מתוכנן שעתיד לצאת לשוק | |
אב-טיפוס של "מגן אור" בתצוגה לכבוד ג'ו ביידן, נשיא ארצות הברית, בשנת 2022 | |
מידע בסיסי | |
---|---|
ייעוד | מערכת הגנה אווירית מבוססת לייזר |
ארץ ייצור | ישראל |
יצרן | אלביט מערכות |
משתמשים | צבא הגנה לישראל |
ביצועים | |
טווח | כ-10 ק"מ |
המערכת המתוכננת הוצגה לראשונה בחודש פברואר 2014 בסלון האווירי בסינגפור. המערכת מבוססת על לייזר מצב מוצק (לייזר סיב) מתקדם, זול יותר לשימוש ושאינו מסוכן לסביבה (בשונה מלייזר כימי, שעליו מבוססת מערכת נאוטילוס) בהספק גבוה, כ-100 קילוואט, ומיועדת לפעול בטווחים קצרים של עד כ-10 ק"מ[1]. טווחים אלו הם מתחת לסף היכולת של מערכת "כיפת ברזל". המערכת תאפשר ליירט את מטרותיה מעל שטח האויב ולפני חצייתן לישראל. היא מתבייתת על האובייקט באמצעות חיישן תרמי, ויורה קרן לייזר רבת־עוצמה שמשמידה את הפצצה באחת משתי דרכים: על ידי הפעלת הפצמ"ר כשהוא עדיין באוויר, או על ידי השמדת חלקים קריטיים בפצמ"ר שמנטרלים את הפצצה[2][3]. קוטר האלומה הוא בקירוב כקוטרו של מטבע 10 שקלים והיא באורך גל שהעין האנושית אינה רואה[1].
המערכת תהווה שכבת הגנה נוספת בישראל, הנמוכה ביותר – מתחת לשכבות המבצעיות במערך ההגנה הרב-שכבתית של ישראל: "כיפת ברזל" (נגד רקטות קצרות טווח), "קלע דוד" (נגד רקטות בטווחים בינוניים, טילים בליסטיים לטווח קצר וטילי שיוט) ומערכות ה"חץ 2" ו"חץ 3" – ליירוט טילים בליסטיים ארוכי טווח בתוך ומחוץ לאטמוספירה כשבעתיד צפויה להתווסף מערכת הלייזר המוטסת של אלביט מערכות אשר תהווה קפיצת מדרגה מהותית בשכבת ההגנה האווירית.
עקב יעילות המערכת והיירוט הזול, מערכת הביטחון תעדיף ליירט את האובייקט באמצעות מערכת מגן אור על פני מערכות אחרות כגון כיפת ברזל, המשתמשת בטילים מיירטים יקרים מאוד. בתנאי ראות לקויה כגון עננות או סופות חול, פעילות המערכת האופטית מוגבלת, ולכן במקרים כאלו כיפת ברזל היא זו שתוביל את מלאכת היירוט[1].
לאחר שהמערכת תזהה שיגור של מטרות מאיימות כגון רקטות, פצצות מרגמה וכטב"מים, היא תירה לעברן קרן לייזר רבת-עוצמה שאינה בתחום הנראה, שתפקידה לחמם את הרקטה עד שתושמד ותתפוצץ באוויר או תיפול על הקרקע כנפל. המערכת משתמשת בלייזר מצב מוצק[4], ומסתמכת על אופטיקה אדפטיבית כדי לתקן עיוותים אטמוספיריים[5].
בפברואר 2014 פרסמה חברת רפאל שבמהלך ניסוי המערכת פגעה ב-90% מהמטרות[8]. באפריל 2014 אמר מנכ"ל רפאל, ידידיה יערי: "המערכת עברה בדיקת היתכנות, ואנחנו כרגע בשלבים של המשך פיתוח. אנחנו אחרי דמו, אבל יש עוד פאזה של פיתוח שצריך לעשות. יש מדגים טכנולוגי שמוכיח שהוא מוריד מעופפים כמו זבובים. יש לו אחוזי פגיעה יפים מאוד"[9].
ב-2015 פורסם כי לפי הערכות מסוימות יחלפו לפחות חמש שנים עד שהמערכת תהיה מבצעית[10]. ב-6 בדצמבר 2018, פרופ' יצחק בן ישראל, לשעבר ראש המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון, אמר שכבר בתוך שנה צה"ל יוכל להצטייד במערכת, אם יינתנו התקציבים המתאימים. לדבריו, כשנה לפני כן הושגו בישראל פריצות דרך בתחום לייזר מצב מוצק, שמאפשרות למזער את המערכת לגודל מעשי של משאית[11].
ביוני 2021 פרסם משרד הביטחון כי השלים בהצלחה ניסוי ליירוט כטב"מים באמצעות לייזר ממטוס שהותקנה עליו המערכת[12]. ב-14 באפריל 2022 פורסם על השלמת ניסויי יירוט מוצלחים למגוון איומים, כגון רקטות, פצצות מרגמה וכטמ"מים. ההערכה הייתה שבתוך כשנה עד שנתיים המערכת תוכרז כמבצעית ומשלימה לכיפת ברזל[13].
בדצמבר 2022 נחתם הסכם לצירופה של חברת "לוקהיד מרטין" האמריקאית לפיתוח המערכת ולייצורה[4]. במאי 2023 הוצגה גרסה ימית של המערכת, המיועדת להתקנה על ספינות בשילוב כיפת מגן[14].
במהלך מלחמת חרבות ברזל, משרד הביטחון אישר למפא"ת להכניס את המערכת לניסוי בתנאים מבצעיים בדרום הארץ ולבדוק את יכולת הזיהוי של המערכת ואת יכולתה ליירט רקטות[6]. לפי יו"ר רפאל, המערכת נפרסה מול רצועת עזה במהלך המלחמה[15].
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.