מגדלא
עיר עתיקה בגליל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מִגְדָלָא (נכתב גם כמגדלה), הידועה גם בשמות טריכיי, טריכאי וטריכיאה (ביוונית: ταριχαιαι, בלטינית: Tarichaeae), הייתה עיר קדומה בגליל, ששכנה לחוף הכנרת, בדרום בקעת גינוסר, סמוך ליישוב מגדל של היום, המשמר את שמה. עד להקמת העיר טבריה בשנת 20 לספירה, הייתה מגדלא המרכז העירוני היחיד בחוף המערבי של הכנרת.
 | |
| מבט אווירי על אתר מגדלא | |
| שמות נוספים | מג'דל, מגדלה, טריכיי, טריכאי וטריכיאה |
|---|---|
| היסטוריה | |
| תקופות |
תקופה ההלניסטית התקופה הרומית התקופה הביזנטית התקופה הצלבנית התקופה הממלוכית התקופה העות'מאנית תקופת המנדט הבריטי |
| אתר ארכאולוגי | |
| מצב | הרוס |
| גישה לציבור | כן |
| אתר אינטרנט |
https://www.magdala.org  |
| מיקום | |
| מדינה |
ישראל |
| קואורדינטות | 32°50′21″N 35°30′27″E |
|
(למפת הגליל העליון רגילה)   מגדלא | |
 | |
  | |
.jpg)
במקורות מתקופת בית שני מופיעה העיר בשם טריכיי. פירוש המילה "טריכיי" ביוונית הוא "מקום המלחת הדגים"[1]. יוסף בן מתתיהו (יוספוס פלאביוס) מכנה בשם זה עיר קדומה ששכנה לחוף הכנרת, בקצה הדרומי של בקעת גינוסר, המזוהה היום על ידי החוקרים עם "מגדל", "מגדלא" או "מגדל נוניא" (בארמית, מגדל הדגים). מגדלא היא מקום הולדתה של מרים המגדלית, היא מריה מגדלנה, הידועה מן הברית החדשה כאחת מבני לווייתו של ישו[2] . אזכור יחיד בברית החדשה מתייחס ל"דלמנותא", וייתכן שזהו כינוי נוסף של מקום זה.
ערך מורחב – קרבות טריכאי
.jpg)
טריכיי מוזכרת לראשונה בתקופת הבית השני כאשר בזמן המאבק בין תומכי יוחנן הורקנוס השני ואנטיפטרוס האדומי ובין תומכי אריסטובולוס השני בשנת 54 לפני הספירה, נכבשה העיר בידי הנציב הרומי קסיוס, על מנת לפגוע בתומכי אריסטובולוס שהתרכזו בה. לאחר כישלונו ומפלתו של קראסוס נגד הפרתים, הללו מהרו לכבוש את סוריה, אך קסיוס הצליח למנוע בעדם בסופו של דבר מלכבוש את סוריה, ועל ידי כך לחדור לשטחים נוספים שבתחום שלטונה של האימפריה הרומית. לאחר גירושם של הפרתים מסוריה, הלך קסיוס לארץ יהודה, שם הוא כבש את טריכי, ואף מכר חלק מתושביה לעבדות. יוסף בן מתתיהו מזכיר כ-30,000 מתושבי טריכיי שנמכרו לעבדים, אך היסטוריונים אחרים חולקים עליו[דרוש מקור]. טריכיי ניתנה יחד עם טבריה, אבל וחוליס לאגריפס השני על ידי הקיסר נירון, כחלק מיצירת ממלכה צפונית שכללה אף שטחים מן הגליל והגולן.
בתקופה שקדמה למרד הגדול, התמרדו תושבי טריכיי כנגד יוסף. העילה המיידית הייתה העובדה כי ניסה להחזיר את כספיהם של אגריפס השני וברניקי אשר שדדו המורדים. ביתו של יוסף נשרף, ואנשי טריכיי צרו עליו, אך יוסף הצליח לרצותם בדברי חלקות, וטען כי התכוון להשתמש בכסף לצורכי ביצור החומה.
בזמן המרד הצטרפו אנשי טריכיי למורדים, על אף שאגריפס מלכם תמך ברומאים. העיר בוצרה על ידי מפקד הגליל יוסף בן מתתיהו. מספר תושבי העיר היה כארבעים אלף. יוסף העיד כי המורדים בעיר לא היו תושבי העיר מלכתחילה, אלא אנשים שהגיעו למקום מאזורים אחרים כטבריה. לכך ייתכנו שני הסברים [דרוש מקור], כי אוכלוסייתה של טריכיי אשר עסקה בחקלאות ובדיג הייתה נוטה למרד, עד כדי כך שמורדים הגיעו אליה ממקומות כטבריה ששם האוכלוסייה האמידה לא נטתה לצד המורדים, והסבר אחר הוא כי האוכלוסייה לא נטתה אל המרד, והיה צורך באנשים חיצוניים על מנת לקיים את המרידה בעיר. מגדל המשיכה להתנגד לרומאים גם לאחר שטבריה והגליל כבר נכנעו בפניהם.
בשנת 67 הגיע לעיר הצבא הרומי המונהג בידי אספסיאנוס. אספסיאנוס שם מצור על העיר, ולאחר שנלכדה, נמלטו רבים אל הים בספינות. במקום התרחש קרב ימי, בו נהרגו המורדים. יוסף בן מתתיהו מתאר את תוצאות הקרב במילים אלו:
"וצבע היאור היה אדם מדם וכלו היה מלא חללים, כי לא נמלט איש. ובימים הבאים עלתה צחנה נוראה בכל הארץ מסביב. ואיום היה המראה לעיניים כי החוף היה מלא שברי ספינות מנופצות וגם פגרי אדם נפוחים, אשר נשחתו מלהט השמש ונרקבו והשחיתו את האוויר, עד אשר לא הייתה הצרה הזאת לאבל ליהודים בלבד, כי אם גם לזרא לרומאים"
— תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים ספר ג' פרק י' פיסקה ט
לאחר מכן המית אספסיאנוס כאלף ומאתיים מתושבי העיר הזקנים והחלשים, וחמשת אלפים מן הצעירים והחזקים נשלחו כעבדים אל הקיסר נירון. לאחר דיכוי המרד בשנת 70 לספירה שבו היהודים להתגורר במגדלא ויישוב יהודי התקיים במקום גם בתקופה הרומית המאוחרת וגם בתקופה הביזנטית. מרשימות של צליינים נוצרים מתקופת ראשית הנצרות ידוע שסמוך למגדל צבעא היהודית שכן יישוב נוצרי ובו כנסייה על שם מרים המגדלית.
במחצית הראשונה של המאה הרביעית סיפר אחיו של בזיליוס הגדול על קיומה של כנסייה גדולה על שמה של מרים המגדלית.
מקורות נוצריים מלמדים כי במאות ה-8 עד ה-10, בעת השלטון המוסלמי בארץ ישראל, ניצבה כנסייה במקום שזוהתה כביתה של מריה מגדלנה[3]. בשנים 1106–1108, בראשית ימי ממלכת ירושלים הצלבנית, נזכר ביתה של מריה מגדלנה בכתביו של אב המנזר דניאל. בשנת 1283 סיפר בורכרד מהר ציון כי ביקר בביתה של מריה מגדלנה. כעבור שנים אחדות, בסוף ימי הממלכה הצלבנית, תיאר הנזיר האיטלקי ריקולדו דה מונטה די קרוצ'ה כי הגיע למגדלא, ופרץ בבכי של שמחה לנוכח הכנסייה היפה שעדיין ניצבה במקום. במהלך התקופות הממלוכית והעות'מאנית נזכר כפר מגדלא רק פעם אחת, בשנת 1626, כשאנשים טענו שראו שם את ביתה של מריה מגדלנה, אף שהאתר היה חרב בתקופה זו[3].
במאה ה-19 התיישבו במקום פלאחים עניים ממצרים והקימו כפר קטן בשם מג'דל ששימר את השם ההיסטורי[4].
בשנת 1863, ביקר חוקר ארץ ישראל ויקטור גרן בכפר וכתב שבמקום מבנה מקאם לקדוש בשם אל-עג'מי, הוא כתב: "בשבע עשרים דקות חציתי את הנחל החשוב החמישי, הנקרא ואדי אל-חמאם. מאחוריו מבנה מוקדש לקדוש סידי אל-עג'מי. בשעה שבע עשרים וחמש דקות הגעתי למג'דל"[5].
הכפר פונה מתושביו במהלך מלחמת העצמאות, באפריל 1948, על ידי כוחות ההגנה, באוטובוסים של אגד שהסיעו את התושבים עד לסמוך לקיבוץ גשר, שם הורה להם לחצות לירדן[6].
.jpg)
בשנת 1971 ערך המסדר הפרנציסקני חפירות ארכאולוגיות באתר ובמהלכן נחשפו שרידים של כנסייה ומבני ציבור מן התקופה הרומית והביזנטית.
בחפירות נוספות שנערכו בחופה הצפון-מערבי של הכנרת, נמצאו נמל עתיק (נמל מגדל), וכן סירה (שנמצאה בשנת 1986) המשויכת לימיו של ישו. לאחר תהליך שימור של 14 שנה הסירה מוצגת בבית יגאל אלון שקיבוץ גינוסר[7].
מחפירות שנערכו באתר בשנים 2002 ו-2006 עלה כי ראשית היישוב במקום היה בתקופה ההלניסטית והוא הגיע לשיאו בתקופה הרומית הקדומה. היישוב במקום המשיך, בשטח מצומצם יותר, בתקופות שונות עד לתקופה הממלוכית, אז ניטש וחודש שוב במאה ה-19[8]. בחפירה ב-2002 נחשפו במקום באתר כלים ששימשו בתעשיית הסוכר, בעיקר קדרות וקנקניות דבשה, וכן קערות מזוגגות המעוטרות בפסי חיפוי, סירי בישול, קדרות בישול וכלים עשויים ביד ומעוטרים בצביעה מהתקופה הצלבנית. מהתקופה הממלוכית נמצאו קערות מזוגגות שיובאו מאיטליה[9]. בחפירת הצלה שנערכה בשנת 2007 נחשפו כלים נוספים מצפון איטליה, שהם ממצא יוצא דופן באתרים כפריים במזרח ארץ ישראל, והם עדות לביקור עולי רגל נוצריים שהגיעו מאירופה דרך נמל עכו למקום, כאתר עלייה לרגל, גם בתקופה הממלוכית. ממצאים נוספעם שנחשפו באתר וסביבתו מראים כי באזור היה מרכז משגשג של תעשיית הסוכר בתקופות הצלבנית והממלוכית, הודות לשפע המים והתנאים האקלימיים שהתאימו לגידול קנה הסוכר[10].
בשנת 2009–2013 נערכו כמה עונות של חפירת הצלה בצפונו של האתר בדלתה של נחל ארבל (ואדי חמאם), לקראת בניית בית מלון[11]. בחפירות אלו נחשפו שוליו הצפוניים של היישוב העתיק. בחפירות נחשפו מבני מגורים, מתקני תעשייה, סמטאות, ותעלת ניקוז קדומה שניקזה את מי ואדי חמאם, ובריכת מים עגולה שטויחה בטיח[11].
גם לאחר שבית המלון במקום נבנה נמשכו החפירות באתר, לאור היקף הממצאים וגדלו של האתר. בשנת 2016 נתגלו במחסן סמוך לנמל באתר מחתה וכד עשויים ארד[12].
בית הכנסת
- ערך מורחב – בית הכנסת מגדלא
אחת התגליות החשובות באתר הייתה חשיפתו במסגרת חפירת ההצלה, בספטמבר 2009, של מבנה ציבור גדול ששימש כבית כנסת עתיק[11]. מועד בנייתו של בית הכנסת מתוארך למחצית הראשונה של המאה ה-1, בתקופת בית שני, והוא ננטש בזמן ההכנות למרד הגדול ונותר מחוץ לחומת היישוב אשר הוקמה על ידי יוסף בן מתתיהו. בשל כך שהיישוב ננטש ואזור זה שלו לא נבנה מחדש, המבנה השתמר, והוא אחד משבעה בתי הכנסת שנחשפו ואשר מתוארכים לימי קיומו של בית המקדש השני. ייתכן שזהו מבנה בית הכנסת הקדום ביותר שנמצא עד כה בגליל[11].
בחזיתו המערבית של בית הכנסת שכן חדר מבואה מלבני שלאורך קירותיו ניצב ספסל אבן. ממזרח לחדר המבואה שכן האולם המרכזי שתקרתו, מעפר כבוש ועץ, נתמכה בשלושה זוגות של עמודי אבן. ברצפת האולם נקבע פסיפס בצורת רוזטה, וקירותיו טויחו בטיח צבעוני. אחת התגליות המשמעותיות באתר היא אבן גיר מרובעת אשר שמשה כשולחן ואשר נצבה במרכזו של האולם. האבן העשויה גיר, בניגוד ליתר חלקי המבנה העשויים בזלת, שימשה כשולחן קריאה, והיא עוטרה בארבעת צדדיה ובצידה העליון, כך ששימשה דגם לבית המקדש. בצידה המערבי של האבן מופיעה חריטה של מנורת שבעת הקנים שלה שלוש רגליים, בדומה לציור הקיר של המנורה שנחשפה ברובע ההרודיאני בירושלים, ובשונה מבסיס מדרגות אבן המופיע בשער טיטוס. לאור התארוך של המבנה, ייתכן כי האומן אשר יצר את החקיקה הכיר את צורת המנורה בבית המקדש. האבן המקורית מוצגת בבית יגאל אלון ובאתר ניצבים שני העתקים שלה - האחד בבית הכנסת והאחר בפינת תצוגה. חדר נוסף במבנה, גם הוא מעוטר בפרסקאות וברצפתו פסיפס, שימש לאחסון מגילות. בחפירה זוהו שלושה שלבים למבנה, ונראה כי רק בשני השלבים המאוחרים שימש כבית כנסת[11].
בשנת 2006, ביוזמתו של האב חואן סולאנה (Fr. Juan Solana) ממקסיקו, נרכש שטח אדמה במקום על ידי המוסד האפיפיורי של נוטרדאם בירושלים, במטרה להקים באתר מרכז רוחני. שטחים נוספים נרכשו בשנים 2008 ו-2009. ב-11 במאי 2009 הונחה אבן הפינה למרכז על ידי האפיפיור בנדיקטוס השישה עשר. במקביל להתחלת הבנייה החלו באתר חפירות הצלה ארכאולוגיות, אשר חשפו את שרידי בית הכנסת ושרידים נוספים של מגדלא הקדומה, ותוכנית האתר שונתה כך שתשלב את הפארק הארכאולוגי במרכז המודרני. האתר הארכאולוגי אינו גן לאומי והוא מופעל כחלק מהכנסייה ובית ההארחה.
המבנה הראשון שהושלם במתחם, הוא מבנה הכנסייה אשר זכתה לשם Duc In Altum, דהיינו, "העמק" או "העבר אל העומק", בהשראת דברי ישו אל השליחים בבשורה על-פי לוקס:
"וַיְהִי כְּכַלּתוֹ לְדַבֵּר וַיֹּאמֶר אֶל־שִׁמְעוֹן הַעֲבֵר אֶל־עֹמֶק הַיָּם וְהוֹרִידוּ אֶת־מִכְמְרוֹתֵיכֶם לָצוּד׃ וַיַּעַן שִׁמְעוֹן וַיֹּאמֶר אֵלָיו מוֹרֶה כָּל־הַלַּיְלָה יָגַעְנוּ וְלֹא אָחַזְנוּ מְאוּמָה אַךְ עַל־פִּיךָ אוֹרִיד אֶת־הַמִּכְמֹרֶת׃ וַיַּעֲשׂוּ־כֵן וַיִּלְכְּדוּ דָגִים הַרְבֵּה מְאֹד וַתִּקָּרַע מִכְמַרְתָּם"
— הבשורה על-פי לוקס 5, 4-6
הרעיון העומד מאחורי הבחירה במשפט זה, הוא כי יש להעמיק בדברים על מנת להתוודע אל האמונה. הכנסייה נבנתה ממזרח לבית הכנסת ולה קומה בודדת ומרתף. באולם הכניסה המעוגל שמונה עמודים שעליהם חקוקים שמות נשים ידועות בנצרות, למעט עמוד בודד שעליו אין כיתוב, והוא מוקדש באופן סמלי, לכל נשות העולם בכל הזמנים, האוהבות את האל וחיות חיי אמונה. על תקרת האולם ציור סמלי שבו נראים כפות ידיים ושמים זרועי כוכבים. סביב אולם הכניסה ארבע קפלות קטנות שבהן פסיפסי קיר המתארים אירועים מהברית החדשה אשר התחוללו בסביבת הכנרת:
- בחינת אמונתו של פטרוס אשר הוזמן על ידי ישו להלך על המים לצידו (הבשורה על-פי מתי 14, 29-31).
- גיוס השליחים שמעון-פטרוס ואחיו אנדראס הקדוש בידי ישו (הבשורה על-פי מתי 4, 18-20).
- מרים המגדלית אשר נרפאה משבעה שדים מתלווית אל ישו (הבשורה על-פי לוקס 8, 1-2).
- הקמתה לתחייה של בתו של יאיר, ראש בית הכנסת בכפר נחום (הבשורה על-פי לוקס 5, 41-42). בפסיפס זה נראות בריכות דגים המסמלות את ענף המלחת הדגים שעליו הייתה פרנסת העיר.
הכנסייה המרכזית במבנה, המכונה "קפלת הסירה", על שום כך שמזבחה עשוי בצורת סירה, וצופה אל הכנרת. הסירה מייצגת את דרשת ישו מהסירה[13], והטברנקולום ("משכן" - ארון לשמירת לחם הקודש בגמר המיסה) שבה בורך על ידי האפיפיור פרנציסקוס ב-26 במאי 2014, עת ביקורו בישראל. בכנסייה ניצבים דיוקני שנים-עשר השליחים המתוארים בסגנון ביזנטי, ובהם גם יהודה איש קריות אשר סביב ראשו אין הילה, אך הוא אינו מתואר כאיש כעור, כפי שהיה נהוג לתארו בעבר. הכנסייה מוקפת באגן מים המשתרע מחוץ למבנה ומשתקף דרך חלונותיו.
במרתף המבנה שוכנת "קפלת המפגש" המוקדשת למפגשם של כל המאמינים עם ישו. רצפת הקפלה היא רצפתו המקורית של שוק הנמל במגדלא העתיקה, והיא עוצבה בפשטות בהשראתו של בית הכנסת העתיק הסמוך. בקפלה שורות מושבים היקפיות עשויות אבן, כפי שהיה נהוג בבתי כנסת עתיקים, וקירותיה נצבעו בפיגמנטים אשר נדגמו מפרסקאות בית הכנסת הסמוך ושוחזרו בגרמניה. בצידה הדרומי של הקפלה, מאחורי מזבח אבן פשוט, קבוע ציור קיר גדול, המוקדש לנס ריפוי האשה זבת הדם:
"וְאִשָּׁה הָיְתָה בְּזוֹב דָּמֶיהָ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה׃ וְהִיא נַעֲנָה הַרְבֵּה תַּחַת יְדֵי רֹפְאִים רַבִּים וְהוֹצִיאָה אֶת־כֹּל אֲשֶׁר־לָהּ וְלֹא לְהוֹעִיל כִּי אִם כָּבְדָה מַחֲלָתָהּ מְאֹד׃ וַיְהִי כְּשָׁמְעָהּ אֶת־שֵׁמַע יֵשׁוּעַ וַתָּבוֹא בְּתוֹךְ הֲמוֹן הָעָם מֵאַחֲרָיו וַתִּגַּע בְּבִגְדוֹ׃ כִּי אָמְרָה אַךְ אֶגַּע בִּבְגָדָיו וְאִוָּשֵׁעָה׃ וַיִּיבַשׁ מְקוֹר דָּמֶיהָ פִּתְאֹם וַתָּבֶן בִּבְשָׂרָה כִּי נִרְפָּא נִגְעָהּ"
— הבשורה על-פי מרקוס 5, 25-29
הציור מתאר את הנס באופן בלתי שגרתי, ונראית בו ידה של האשה שלוחה אל כנף בגדו של ישו, בינות לרגלי ההמון.
לצד הכנסייה הוקם בשנת 2020 באתר בית מלון ובו 160 חדרים, מרכז מבקרים בשטח של כ-700 מ"ר, מסעדה לכ-900 סועדים ואתר צליינות לחוף הכנרת.
|
.JPG)
.JPG)
.JPG)
- גבריאל ברקאי ואלי שילר, "מגדלא", הכנרת וסביבתה במסורת הנוצרית, אריאל, 1990, עמ' 41–56
- יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים, (תרגום ד"ר יעקב נפתלי שמחוני), הוצאת מסדה, 1968.
- מנשה הראל, מסעות ומערכות בימי קדם, 1980.
אתר האינטרנט הרשמי של מגדלא (באנגלית)
- חדשות ארכאולוגיות - דינה אבשלום-גורני וערפאן נג'ר, מגדל דוח ראשוני, גיליון 125, 6 באוגוסט 2013
- על טריכיי ומגדלא באנציקלופדיה הקתולית
- דינה אבשלום-גורני וערפאן נג'ר, חפירה ארכאולוגית בשכונה הצפונית של מגדל, רשות העתיקות.
- החפירות במגדלא באתר Biblical Archaeology Society (באנגלית)
- אתר מגדלא
- שירות הידען, כלי ברונזה מיוחדים התגלו בחפירות הארכיאולוגיות במגדל – ישוב יהודי בן 2000 שנה על חוף הכנרת, באתר "הידען", 7 באפריל 2016
- על תפקידם וזיהויים של ביצורי יוסף בן-מתתיהו בגליל מרדכי אביעם
- עוזי ליבנר, מדרש גאוגרפי גלילי על מסע נערי איוב, קתדרה 120, יוני 2006, עמ' 38-35
- מרדכי אביעם, מקדש ירושלים בגליל - ביטוי אומנותי של סימבוליזם ומיסטיקה יהודים באבן מעוטרת מבית הכנסת במגדל מן המאה הא' לסה"נ באתר המכון לארכאולוגיה גלילית
- יסכה הרני, בִּקּוּר בַּלְשָׁנִי בכנסייה בשם ״דּוּק אין אלטום״ והזמנה לפאנל חוקרים על ארכאולוגיה ותאולוגיה
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
