Loading AI tools
ספר דקדוק שנכתב על ידי רבי יעקב עֶמְדין מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לוח אֶרֶשׁ הוא ספר דקדוק שנכתב על ידי רבי יעקב ישראל בן צבי אשכנזי עֶמְדין (נודע בכינוי יַעְבֵ"ץ) במטרה להגן על הנוסח הקדום של התפילה בנוסח אשכנז מול השינויים הדקדוקיים שהכניס בו רבי שלמה זלמן הנאו בן יהודה ליב כ"ץ (רז"ה).
שער ספר לוח ארש | |
מידע כללי | |
---|---|
מאת | יעקב עמדין |
סוגה | הגנה על נוסח התפילה הקדום של נוסח אשכנז |
נושא | דקדוק |
הוצאה | |
מקום הוצאה | אלטונה |
תאריך הוצאה | ה'תקכ"ט |
תאריך הופעה ראשונה | אלטונה |
סדרה | |
מספר ספרים | 2 |
קישורים חיצוניים | |
היברובוקס | 22024 |
הספרייה הלאומית | 990023250990205171 |
בספר נמצאות כ-600 השגות על הנוסח והניקוד של רבי שלמה זלמן הנאו. הוא נכתב בשנת ה'תפ"ט, אך רק לאחר 40 שנה, בשנת ה'תקכ"ט הודפס בבית המחבר.
בימי הביניים נוצרו בנוסח אשכנז הבדלים רבים בין קהילה לרעותה כתוצאה מהעתקה שגויה ושיבושי לשון מחמת הבורות בשפה העברית. סידורים רבים אף לא נוקדו, מה שהניח כר פורה לטעויות.[1]
במהלך השנים ניסו רבנים רבים לתקן את נוסח התפילה, בהם המהרי"ל,[2] המהרש"ל[3] והלבוש. מהפכת הדפוס שיפרה אך במעט את שיבושי הלשון ויצרה אחידות מסוימת,[4] אם כי לחלקם הגדול היא נתנה קביעות שמקורה בבורות המדפיסים. מצב עגום זה הוביל את רבי שבתי סופר מפרעמישלא לכתוב נוסח וניקוד בניסיון להפוך אותם לאחידים.[5][6] הסידור שערך זכה להסכמות רבות מחשובי הרבנים בני דורו, בהם השל"ה, המהרש"א, הרב נתן שפירא, הפרישה, הב"ח והרב אפרים זלמן שור. לא אחת שינה רבי שבתי מהנוסח האשכנזי לטובת הנוסח הספרדי, כאשר האחרון היה נראה לו מדויק יותר על פי כללי הדקדוק.[7]
ארבע שנים לאחר הוצאת סידורו של רבי שבתי הוציא רבי שלמה זלמן הנאו (רז"ה) ספר דקדוקי בשם "בניין שלמה" המלא בביקורת שלילית על חוסר דיוק של הקדמונים,[8] גם את רבי שבתי סופר הוא תקף ”ואיה סופר ואיה שוקל, אין זה מגדר מלאכת הדקדוק... כל ראיותיו בטלין ומבוטלין ואינם נכונים כלל...”.[9] בעקבות הביקורת הבוטה הכריחוהו מנהיגי קהילתו פרנקפורט דמיין להתנצל, בהתנצלות הביע צער על תקיפתו את דון יצחק אברבנאל, הרד"ק, רבי אליהו בחור והרב יצחק בן שמואל הלוי מחבר הספר שיח יצחק.[10][11]
בשנת ה'תפ"ה הוציא רבי שלמה זלמן הנאו סידור בשם "בית תפילה" על פי שיטתו.[12]
ראשון המגיבים על הסידור שהוציא רבי שלמה זלמן הנאו היה רבי יעקב עמדין בספרו "לוח ארש".[13] ספר זה הוא הספר הראשון שרבי יעקב עמדין השלים, אך הביאו לדפוס רק לאחר 40 שנה.
בספר יצא רבי יעקב עמדין במלחמת חורמה נגד רבי שלמה זלמן הנאו, ואף התנצל על כך שפעמים רבות הכניס לספר "לוח ארש" ולסידורו "עמודי שמים" את נוסחו של רבי שלמה זלמן הנאו. הוא כתב כי עשה זאת בטעות, מחמת שלא טרח לעבור על כל הסידור של רבי שלמה זלמן הנאו ועם זאת הסתמך עליו בכתיבת ספרו "יידע הקורא כל אשר איננו נקוד כראוי גנוב הוא אתי[14] מבית תפלתו של רבי שלמה זלמן הנאו, בסמכי עליו, ולא חשתי לדקדק אחריו".[15]
רבי יעקב עמדין האשים את רבי שלמה זלמן הנאו בזיוף הסכמות אביו החכם צבי ורבי אברהם ברודא, לספרו "שערי תפלה".[16] כנגד טענה זו קיימת עדות של ספרן מספריית רוזנטליאנה באמסטרדם שטען כי מצא את הסכמת החכם צבי לשערי תפלה בכתב יד של החכם צבי.[17] רבי שלמה זלמן הנאו לא עבר על כך בשקט ואף ניסה להיפגש עם רבי יעקב עמדין כדי ליישר את ההדורים איתו למרות דבריו הקשים נגדו. בשנת ה'ת"ץ הוא ניצל הזדמנות להיפגש איתו ברובע היהודי באמסטרדם, אבל לא קיבל מענה מלא ממנו והוא טען כי רבי יעקב עמדין הכחיש שאמר דברים שכאלו נגד רבי שלמה זלמן הנאו וניסה להתחמק ממנו, וכך ניסח רבי שלמה זלמן הנאו את המפגש:
בהיותי בק״ק אמשטרדם בשנת ת״ץ לפ״ק בא הנכבד הזה אל העיר, וכאשר שמעתי את שמעו שמחתי לקראתו והלכתי אליו לקבל פניו. ובקשתי ממנו להראות לי אפס קצהו ממה שהשיג עלי, אולי דברים נכונים המה, ואז אני מוכן להודות על האמת בפה מלא, או אולי לא ירד לסוף דעתי ואגיד לו דעתי המכוסה. ובקושטא קאמינא כי האיש כחש לי, ויאמר אלי לאמר שמעולם לא עלה על דעתו לכתוב כדברים האלה דבר. ולפי שהדברים ההם מפי אנשי אמונה שמעתים אשר עיניהם ראו ולא זר, לכן הפצרתי בו לאמר שאין זו מדת חכמים כי אוהבי האמת אנחנו. ולא שת לבו גם לזאת ולא הגיד לי דבר...ויהי כמחריש ולא ענה עוד
רבי יעקב עמדין תקף בחריפות את רבי שלמה זלמן הנאו מבלי לנקוב בשמו ”עלה על דעת הנמהר והנבהל להשיב ולהשיג, ודרכו להזיק לנוסחאות ישנות ומקובלות, משנה הוא ממטבע בברכות ככל העולה על רוחו. ולא תאבה לשמוע לו ולא תשמע אליו בכל מקום שידון דבר חדש מדעתו החפשית והמשולחת. וכבר הכתי על קדקדו והראתי טעותו...”[18] לדברים אלו הגיב רבי שלמה זלמן הנאו בהתגוננות וטען כי בדרך כלל הוא מנסה ככל שמתאפשר לו להצדיק נוסחאות ישנות. בדומה לרבי יעקב עמדין, גם תגובה זו נכתבה ללא הזכרת שם.[19]
למרות התנגדותו של רבי יעקב עמדין חדרו רבות מהגהותיו של רבי שלמה זלמן הנאו לנוסח התפילה האשכנזי, והשינויים שחולל בו נתקבעו בו עד היום. גם לסידור אדמו"ר הזקן ולנוסח התפילה של הגאון מווילנה נכנסו הגהותיו.[20] עם דעתו הסכים גם רבי יוסף תאומים מחבר הספר פרי מגדים.[21]
שם הספר "לוח ארש" מושאל מהפסוק במגילת שיר השירים ”אם דלת היא נצור עליה לוח ארז” (מגילת שיר השירים, פרק ח', פסוק ט'). כלומר, אם רבי שלמה זלמן הנאו ביקש לפתוח "שערי תפילה", נעמיד כנגדם לוח ארש לסוגרם. ארש הוא דיבור, על פי "ארשת שפתינו".[22]
תחילה הדפיס רבי יעקב עמדין את חלקו השני של ספר "לוח ארש" על המשניות בשנת ה'תקי"ב. הספר הודפס בכרך אחד יחד עם פירושו על המשניות "עץ אבות" שנכתב על מסכת אבות.[23]
קרוב לסוף ימיו,[24] בשנת ה'תקכ"ט הוציא לאור רבי יעקב עמדין את חלקו הראשון של הספר "בבית המחבר".[25] בהקדמה לספר הסביר למה אחרי 40 שנה החליט פתאום להדפיס את הספר ”עקב אשר נתבקשתי על ידי אוהבי הלשון לאכול מפריה... להוציאו לאור עולם, למחות און הטועים...”[26] במשך 40 השנים שהספר השתמר אצלו ללא הדפסה, הוסיף לו רבי יעקב עמדין דברים רבים.[27]
ספר לוח ארש נדפס במהדורה חדשה בשנת ה'תשס"א בהסכמת הרב שריה דבליצקי ובעריכת הרב דוד יצחקי, שאף כתב הערות שוליים על פני כל הספר. במהדורה זו נדפס יחד עם ספר לוח ארש גם הספרים "שערי תפילה" ו"מכסה התיבה" וסידור "בית תפילה" שכתב רבי שלמה זלמן הנאו. כמו כן הודפס הגהות שכתב הרב מרדכי הלברשטאדט על ספרי רבי שלמה זלמן הנאו.[28]
רבי יעקב עמדין אף כתב סידור על פי הערותיו בספר לוח ארש בשם "עמודי שמים" והתחיל להדפיסו בשנת ה'תק"ה (1745) בביתו, את הדפסתו סיים לאחר שנתיים. סידור זה נקרא על ידי מדפיסים מאוחרים יותר סידור "בית יעקב".[29] בהערות שכתב רבי יעקב עמדין על הסידור הוזכר ספר "לוח ארש" מאות פעמים.[30]
אַתָּה חוֹנַנְתָּנוּ לְמַדַּע תּוֹרָתֶךָ, וַתְּלַמְּדֵנוּ לַעֲשׂוֹת חֻקֵּי רְצוֹנֶךָ, וַתַּבְדֵּל יְיָ אֱלֹהֵינוּ בֵּין קֹדֶש לְחוֹל בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ הָחֵל עָלֵינוּ הַיָּמִים הַבָּאִים לִקְרָאתֵינוּ לְשָׁלוֹם חֲשׂוּכִים מִכָּל חֵטְא וּמְנֻקִּים מִכָּל עָוֹן וּמְדֻבָּקִים בְּיִרְאָתֶךָ |
אתה חוננתנו בנוסח אשכנז כמופיע בסידורים. נוסח זה הוא לאחר שרבי שלמה זלמן הנאו השמיט את ההטיה "נו" לאחר המילה "ותבדל" |
בתגובה לטענותיו הדקדוקיות של רבי יעקב עמדין חיבר רבי שלמה זלמן הנאו קונטרס מיוחד בשם "מכסה לתיבה" (נדפס בסוף ספרו "צוהר התיבה"), ובו תשובות לכמה מן ההשגות של רבי יעקב עמדין שהופיעו בפירושו למשנה "לחם שמים" (את "לוח ארש", רבי שלמה זלמן הנאו לא ראה). בקונטרס הוא התייחס לכמה מילים שרבי יעקב עמדין חלק עליו בניקודן: "אבר", "כדאי", "שחרית", "רשות" ועוד כמה מילים. רבי שלמה זלמן הנאו טען גם כי רבי יעקב עמדין לא ירד לסוף דעתו ונכשל בהבנת ציטוטים, ולא הבין שבטעות דפוס התחלף ציטוט של פרשן המקרא הרד"ק (רבי דוד בן יוסף קמחי) ונכתב "ראש" במקום "רשה". את דבריו הוא מסיים בתקיפת רבי יעקב עמדין:
"וקבילנא עלי שאם אמצא דבר טוב בדבריו מה שהוא סותר ומתנגד לדברי אקלסהו ואודה על האמת... איברא, עדיין לא מצאתי דבר..."
.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.