יקנעם עילית

יקנעם עילית
מדינה	ישראל
מחוז	הצפון
מעמד מוניציפלי	עירייה
ראש העירייה	רומן פרס
גובה ממוצע	‎151 מטר
תאריך ייסוד	1950
סוג יישוב	יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
	נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2024 (אומדן)
- אוכלוסייה	25,077 תושבים
- דירוג אוכלוסייה ארצי	90
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎1.2% בשנה
- מאזן מפוני חרבות ברזל	‎0.06 אלפי תושבים
- צפיפות אוכלוסייה	3,003 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות ארצי	75
תחום שיפוט	8,350 דונם
- דירוג ארצי	156
	(למפת הכרמל רגילה) יקנעם עילית32°39′34″N 35°06′36″E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול; לשנת 2021	7 מתוך 10
- דירוג ארצי	57
מדד ג'יני; לשנת 2019	0.4304
- דירוג ארצי	74
לאום ודת
	יהודים: 89.6%; ערבים-מוסלמים: 0%; ערבים-נוצרים: 0%; דרוזים: 0%; אחרים: 10.4%;
	יהודים: 89.6%; ערבים-מוסלמים: 0%; ערבים-נוצרים: 0%; דרוזים: 0%; אחרים: 10.4%;
	לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל
גילאי 0 - 4	7.1%
גילאי 5 - 9	8.6%
גילאי 10 - 14	8.6%
גילאי 15 - 19	8.2%
גילאי 20 - 29	13.0%
גילאי 30 - 44	17.8%
גילאי 45 - 59	20.0%
גילאי 60 - 64	4.4%
גילאי 65 ומעלה	12.3%
	לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך
סה"כ בתי ספר	9
– יסודיים	7
– על-יסודיים	3
תלמידים	4,267
– יסודי	2,340
– על-יסודי	1,927
מספר כיתות	167
ממוצע תלמידים לכיתה	26.9
	לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)
	אתר העירייה

יָקְנְעָם עִילִּית היא עיר במחוז הצפון בישראל, העיר מוכרת גם בשם מקוצר יקנעם הממוקמת בקצה הצפוני של רמות מנשה, בין הכרמל לעמק יזרעאל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1950, הופרדה מהמושבה יקנעם בשנת 1967, והוכרזה כעיר ב־18 בדצמבר 2006. יקנעם עילית גובלת במושבה יקנעם ובמושב עין העמק, וממוקמת במרחק של 5 ק"מ מקריית טבעון. גובהה הממוצע של העיר הוא 151 מ' וגובהה המקסימלי הוא 255 מ' בשכונת "שער הגיא".

עובדות מהירות לאום ודת, אוכלוסייה לפי גיל ...

סגירה

שם העיר לקוח משם המושבה יקנעם שלצידה הוקמה, הקרויה על שם היישוב המקראי יקנעם המוזכר בספר יהושע:

”מֶלֶךְ קֶדֶשׁ אֶחָד, מֶלֶךְ-יָקְנְעָם לַכַּרְמֶל אֶחָד” (ספר יהושע, פרק י"ב, פסוק כ"ב).

ושוב כגבולה הדרומי של נחלת שבט זבולון:

”וַיַּעַל הַגּוֹרָל הַשְּׁלִישִׁי, לִבְנֵי זְבוּלֻן לְמִשְׁפְּחֹתָם; וַיְהִי גְּבוּל נַחֲלָתָם, עַד-שָׂרִיד. יא וְעָלָה גְבוּלָם לַיָּמָּה וּמַרְעֲלָה, וּפָגַע בְּדַבָּשֶׁת; וּפָגַע, אֶל-הַנַּחַל, אֲשֶׁר, עַל-פְּנֵי יָקְנְעָם..” (ספר יהושע, פרק י"ט, פסוקים י'–י"א).

האות יו"ד שבתחילת שם העיר מנוקדת בקמץ קטן והשם הוא מלרעי, כלומר יש להגות "יוֹקנע֫ם".

שמה הרשמי של העיר הוא יקנעם עילית, ובשם זה היא מופיעה במפות, בשלטי דרכים ובפרסומים רשמיים. עם זאת, העירייה מעדיפה את השם יקנעם, וכך הוא מופיע בסמל העיר ובפרסומי העירייה. זאת חרף התנגדותה של המושבה יקנעם, שיקנעם הוא שמה הרשמי^[6].

המושבה יקנעם הוקמה בשנת 1935. ביולי 1950 הוקמה בצמוד למושבה, במעלה ההר, מעברה^[7] שעד שנת 1967 נכללה במועצה מקומית אחת עם המושבה. בראשות המועצה עמד בין השנים 1950–1955 פריץ לוינגר, שהיה מנהל המושבה החל משנת 1940^[8]. המעברה החלה את צעדיה הראשונים בהגעת 250 משפחות עולים, לאחר שהמושבה נענתה לאתגר קליטת העלייה והסכימה לקלוט 100 משפחות. עד תחילת שנת 1952 הגיעו עוד כ-400 משפחות עולים, ועל קליטת העולים קיבלה המועצה ציון לשבח^[8]^[9]. לאחר מספר חודשים הוחל בבניית בתי קבע על פי תוכנית להקמת עיר שתכיל 15,000 תושבים, ולקראת סוף שנת 1951 נכנסו 285 משפחות ראשונות אל בתי הקבע^[10]. בשנת 1952 יקנעם התייחדה בכך שהיה בה בית ספר יחיד שלא היה קשור לאחד הזרמים ובו למדו יחד כל ילדי המעברה והמושבה, דתיים וחילונים^[11].

בשנת 1964 כללה יקנעם 4,300 תושבים שמתוכם 160 משפחות התגוררו במושבה. בשנת 1964 עברה הנהלת המועצה המקומית מהמושבה לבניין חדש על ההר^[12]. בשנת 1966 ביקשו נציגי המושבה והעיירה ממשרד הפנים להיפרד אלה מאלה^[13], ובשנת 1967 התנתקה המושבה מהמועצה המקומית – השם "יקנעם" נתייחד למושבה, והמועצה המקומית נקראה "יקנעם עִלית", בשל מקומה הגאוגרפי מעל המושבה.

במהלך שנות ה-90 קלט היישוב עולים רבים מארצות חבר המדינות וכן מאתיופיה. ב-18 בדצמבר 2006 הוכרזה יקנעם עילית כעיר. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוגוסט 2024 (אומדן), מתגוררים ביקנעם עילית 25,077 תושבים (מקום 90 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.2%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 88.1%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 13,361 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).^[14] להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

בפארק התעשייה בעיר פועלות כמאה חברות מתחומי ההיי-טק, הביוטכנולוגיה, התקשורת, הרפואה, המזון, האלקטרוניקה והפלסטיקה.

ליקנעם עילית עתודות קרקע ניכרות לבנייה, ומאז סוף שנות ה־90 היא נמצאת בתנופת בנייה. עקב הבנייה האינטנסיבית, הכפילה העיר בעשור הראשון של המאה ה-21 את שטחה מצידה המערבי ומאז היא כמעט גובלת במושב עין העמק. מערכות הניקוז בעיר אוגרות מים לשימוש חוזר ומי הביוב מגיעים למכון טיהור שפכים שנמצא בקריית טבעון.

פארקים בולטים הם "פארק רבין" ובו פסל של יצחק רבין מעשה ידיו של הפסל מרדכי כפרי ו"פארק בריכות נחל קרת" הנטוע לאורך אפיקו של נחל קרת ובו בריכות מים הנשפכים מבריכה לבריכה במפלים קטנים, פינת חי וגשרים.

בעיר מתקיימת מדי שנה בתחילת חודש מרץ "צעדת יקנעם".

ביקנעם עילית פועלים חמישה בתי ספר יסודיים-ממלכתיים: "ארזים", "דליות", "תדהר", בית הספר ע"ש יצחק נבון למדעים ואומנויות ובית הספר לאומנויות ע"ש חיים ואורה הרצוג. בנוסף לאלו, פועל בית ספר ממלכתי דתי בשם "הדסים" ובית ספר דמוקרטי בשם "אורנים". בעיר פועלת חטיבת ביניים בשם "החטיבה לחדשנות וליזמות" לכיתות ז'–ט'^[15], ומקיף שש-שנתי "קמפוס תיכון לחדשנות ומצוינות" לכיתות ז'–י"ב^[16], שניהם במסגרת רשת אורט ישראל^[17]. שלוחה של האוניברסיטה הפתוחה פועלת במתנ"ס המקומי.

בעיר פועלות תנועות הנוער הצופים, הנוער העובד והלומד, בני עקיבא ו"כנפיים של קרמבו".

בעיר פועלות כיום שלוש להקות עירוניות בשמות "ניצני יקנעם" (כיתות ד'–ו'),"הלהקה הצעירה" (כיתות ז'–ח') ו"צעירי יקנעם" (כיתות ט'–י"ב) בניהולו של יקיר שחף. הלהקות מופיעות באירועים שונים בעיר וצעירי יקנעם מעלים מחזמר שנתי המוצג בתיאטרון יקנעם.

Thumb — מבנה ב"פארק ההייטק" ביקנעם עילית

יקנעם נחשבת לאחד ממרכזי ההיי-טק הגדולים בארץ עם יצוא של כ-8 מיליארד דולר ומעל 150 חברות העוסקות במחקר ופיתוח^[18]. אזור התעשייה של העיר משתרע לאורך כביש 722. בעבר, היה מפעל התעשייה העיקרי בעיר מפעל המתכת "סולתם", שעסק בייצור מרגמות, כלי מטבח ועוד. במהלך השנים התכווץ המפעל, ואת מקומו כמוקד תעסוקה תפסו מפעלים אחרים כגון יקב מורד שנוסד בשנת 1999 במקום שבו שכן בעבר מבנה של חברת סולתם, וחברות היי-טק. בעשור הראשון של המאה ה-21 נבנו באזור התעשייה מבנים אחדים לתעשיית ההיי-טק שביססו את מעמדו של האזור בסיליקון ואדי. עם מפעלי ההיי-טק שמרכזם בעיר נמנים Nvidia (לשעבר מלאנוקס טכנולוגיות), גיוון אימג'ינג, מאינד סי.טי.אי., ביוסנס וובסטר, מארוול ישראל, סינאל תעשיות, פנסוניק, ReWalk Robotics ועוד. כן פועלים באזור התעשייה מפעל מזון של חברת אסם ומפעל של כתר פלסטיק.

ממוצע המשקעים ביקנעם עילית, בדומה לקריית טבעון, עומד על 655 מ"מ בשנה הודות לקרבת שני היישובים לרכס הכרמל.

הטמפרטורות ביקנעם עילית זהות לשאר יישובי עמק יזרעאל. טמפ' המינימום בחורף נעות בממוצע סביב 1°C ל-7°C מעל האפס, טמפרטורות מתחת לאפס מתקבלות כאשר אוויר קר מגיע מצפון בשילוב עם שמיים בהירים (רמה סיבירית). ערפילי בוקר כבדים נפוצים מאוד בחודשי החורף ביקנעם ובשאר יישובי עמק יזרעאל. הקיץ ביקנעם עילית הוא חם ויבש: טמפ' המקס' בקיץ נעות סביב 32°C ל-39°C.

הטמפ' הגבוהה ביותר שנמדדה מאז הקמת התחנה היא 41.5°C ונמדדה ב־27 במאי 2015, ואילו הטמפ' הנמוכה ביותר היא (1.2°C-) שנמדדה ב־10 בינואר 2015 בשעה 06:30. בשנים 1950, 1992, ו-1999-2000 ירדו כמויות קטנות עד בינוניות של שלג (50 ס"מ ומטה של שלג). בשנת 2015 ירד שלג קל בשכונות הגבוהות של העיר ונערם ממחלף אליקים (שליד יקנעם) עד לדלית אל-כרמל.

כמויות המשקעים שנמדדו בעיר בשנים 2009–2015 על פי תחנת יקנעם:

2010-2009: 552.9 מ"מ (84% מהממוצע).

2011-2010: 486.9 מ"מ (74% מהממוצע).

2012-2011: 575.8 מ"מ (88% מהממוצע).

2013-2012: 668.1 מ"מ (102% מהממוצע).

2014-2013: 326.1 מ"מ (50% מהממוצע).

2015-2014: 670.0 מ"מ (102% מהממוצע).

כביש 722, העובר בנחל יקנעם חוצה את יקנעם עילית ומפריד בין אזור המגורים לבין אזור התעשייה. ב-20 ביולי 2009 נפתח לתנועה מחלף עין תות, המקשר את כביש 70 (כיום כביש 67) עם כביש 6, ומאפשר גישה מהירה מיקנעם עילית למרכז ישראל ולדרומה. המשכו של כביש 722 (צפונה) מקשר את יקנעם עילית לעמק יזרעאל ולגליל.

התחבורה הציבורית בעיר הופעלה לאורך השנים באופן כמעט בלעדי על ידי קואופרטיב אגד. החל מינואר 2011, החליפה חברת אומני אקספרס את חברת אגד בהפעלת השירות האוטובוסי הפנימי והפרברי (ליישובי הסביבה ולחיפה). עם כניסת החברה החדשה, הופעלו בעיר לראשונה קווי לילה לחיפה ולרמת ישי דרך קריית טבעון. קווי הלילה פועלים גם בליל שישי. ב-19 בדצמבר בשנת 2014 הוחלפה הזכיינית, וחברת סופרבוס זכתה במכרז.

תחנת הרכבת יקנעם – כפר יהושע, הממוקמת שלושה ק"מ מיקנעם, היא חלק מקו הרכבת מסילת העמק, ומשרתת את תושבי העיר. ניתן להגיע אליה וממנה באמצעות קו אוטובוס פנימי.

קרואטיה פוז'גה, פוז'גה-סלאבוניה, קרואטיה
צרפת לה גרן קולומב, איל-דה-פראנס, צרפת
מיאניאנג, סצ'ואן, הרפובליקה העממית של סין
איטליה לוגו, אמיליה-רומאניה, איטליה
צ'ילה סן פדרו דה אטקאמה, אנטופגסטה, צ'ילה
גרמניה וייל אם ריין, נורדריין-וסטפאליה, גרמניה
ארצות הברית סנט לואיס, מיזורי, ארצות הברית
ארצות הברית אטלנטה, ג'ורג'יה, ארצות הברית
קזחסטן אוסקמן, מזרח קזחסטן, קזחסטן

הדגל מבוסס על דגל ישראל, הוא בעל רקע לבן, ועליו שני פסים אופקיים בצבע ירוק, וביניהם סמל העיר. הצבע השולט בדגל, ירוק, מקורו בסמל העיר ומסמל את יקנעם כעיר ירוקה^[19]. ערים רבות בישראל אימצו בדגלן את שני הפסים הכחולים בדגל המדינה המבוססים על הטלית, אך דגל יקנעם עילית הוא היחיד, למעט דגל העיר גבעתיים, המציג מבנה זה עם פסים ירוקים.^[^{דרוש מקור]}

בעבר העיר השתמשה בדגל מוניציפלי פשוט, בעל שדה לבן ועליו מוטען סמל המועצה בכחול וירוק. דגל זה אומץ ב-28 בדצמבר 1961. בתחילת המאה ה-21 עודכן הדגל, השדה נצבע בכחול והסמל ללבן, והתווסף שם המועצה בלבן מעל הסמל (בעברית) ומתחת לסמל (בכחול). עם הפיכתה לעיר שונה סמל העיר ושונה גם דגלה^[20].