הרב יעקב חנוך סֶנקֶביץ (ה'תרנ"ד[1] – א' בתשרי ה'תשי"ז, 1956) היה ראש ישיבת שפת אמת, חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל[2], נשיא כולל פולין – קופת רבי מאיר בעל הנס במשך 25 שנה[3], וחבר ועד הישיבות בארץ ישראל.
![Thumb](#/media/קובץ:הגאון_רבי_יעקב_חנוך_סנקביץ'_זצ"ל.jpg)
תולדותיו
נולד באוסטרובצה שבאימפריה הרוסית לאביו הרב משה יהודה ואימו שרה, משפחה של חסידי גור. הוא היה תלמידו של רבי מאיר יחיאל הולשטוק הגאון מאוסטרובצה. כאשר הגיע לפרקו נשא את חייה פרידא בתו של הרב יהודה לייב פרייבוים[4]. לאחר נישואיו עבר להתגורר בוורשא. כאשר יסד האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלתר מגור את ישיבת שפת אמת בשנת תרפ"ה הוא בחר ברב סנקביץ' לשמש כראש הישיבה[3]. הוא נשא על שכמו גם את העול הכלכלי של הישיבה ונסע לארצות הברית לצורך גיוס כספים[5]. התכתב עם האדמו"ר במכתבים בהם עסק בסוגיות התלמוד[6].
ביום הראשון של ראש השנה בשנת תשי"ז, כאשר שהה בעיר סן פאולו שבברזיל לצורכי הישיבה, התפלל בבית הכנסת המרכזי ונשא דרשת לחזרה בתשובה לפני תקיעת שופר. בפעם השלישית שאמר את מזמור מ"ז מספר התהילים כנהוג, קרס ונפטר במקום מדום לב. הלוויה התקיימה בישראל בערב יום כיפור. בהלווייתו הספידוהו: הרבנים הראשיים הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג והרב ניסים, הרב יעקב וולד רבה הראשי של סן פאולו שהגיע במיוחד להלוויה, הרב זלמן סורוצקין והרב יצחק מאיר לוין[7].
משפחתו
בניו הם דוד אהרן סנקביץ ויחיאל נרקיס. בנותיו הן: חנה, אשת עמנואל שחר, קצין ההנדסה הראשי הראשון בצה"ל; מרים רוזן, אימו של חנוך רוזן[8], בתיה בנין, פנינה אמיר, רבקה ורחל רוזמרין, שחיברה את הספרים "צימוקים ושקדים" ו"פנינים מבית אמא".
ספריו
- חידושי הגרי"ח, חידושי סוגיות, שאלות ותשובות, בהוצאת חתנו הרב יצחק רוזמרין
לקריאה נוספת
- אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק ז, בני ברק, תשמ"ט, עמ' רמה-רפח.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
