Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טראמפיזם (באנגלית: Trumpism) הוא מושג המתאר אידאולוגיה פוליטית, תרבות פוליטית, סגנון ממשל ומכלול מנגנונים הקשורים לממשלו של נשיא ארצות הברית ה-45 דונלד טראמפ. לטראמפיזם מספר מאפיינים כגון פופוליזם, פולחן אישיות ותמיכה בתאוריות קונספירציה.
.jpg)
יש הטוענים כי טראמפיזם הוא גרסה אמריקאית של ימין קיצוני, פופוליסטי ולאומני שהחל להופיע במספר מדינות החל משנת 2010.[1] בתוך ארצות הברית, תומכי טראמפ הפכו לסיעה השלטת במפלגה הרפובליקנית בארצות הברית, כאשר רפובליקנים אחרים שאופיינו לעיתים קרובות כ"ממסדיים", התנגדו לטראמפ. חלק מהפרשנים דחו את ההגדרה הפופוליסטית לטראמפיזם, ורואים בו צורה חדשה של פשיזם או נאו-פשיזם, השונה מהפשיזם של שנות ה-30 של המאה ה-20.[2] חלקם מתייחסים לטרמפיזם כתנועה פאשיסטית במפורש, ואחרים כסמכותנית ולא-ליברלית.[3]
האידאולוגיה והרטוריקה של טרמאפ ותומכיו הביאו למספר תוצאות חמורות ותקדימיות ביחס לדמוקרטיה בארצות הברית. ההסתערות על הקפיטול (2021) הייתה האירוע האלים והדרמטי ביותר מבין השלכות אלה, אך הדבר מהווה רק חלק קטן מתוך ניסיון הפיכת תוצאות הבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2020 שכלל היבטים בעייתיים אחרים כמו הפצה מכוונת של תאוריות קונספירציה פרועות בטכניקה של שקר גדול, ניסיונות החרמת קלפיות, ניסיון לערב את הצבא בבחירות, איום על פקידים בכירים ועל פוליטיקיים מקומיים, פיטורי פקידים שסירבו להשמע לטרמאפ, הפעלת לחץ על סגן הנשיא, כדי שזה יחבל בתהליך מינוי הנשיא, ועוד. טרמאפ המשיך להכחיש את הלגיטמיות של בחירת ביידן, גם שנים אחר ההפסד, ורבים מתומכיו סבורים עד היום כי הבחירות זויפו. לאחר הבחירות, המשיך טרמאפ לחזק את כוחו בתוך המפלגה הרפובליקנית, ורוב מתנגדיו שם, מתוך המחנה השמרני, הוחלפו. ביקורת על מה שנתפס בעיני פרשנים וחוקרים כניסיון הפיכה תקדימי בארצות הברית, כמעט ואינה קיימת עוד בקרב המפלגה הרפובליקנית או בקרב כלי תקשורת המזוהים איתה. ניסיונות תומכי טראמפ לבטל את תוצאות הבחירות מעוררות חששות בקרב מומחים משפטיים כי מתבצעת חבלה באמון הציבור בדמוקרטיה בארצות הברית, במטרה להניח יסודות לטענות חסרות בסיס לגבי בחירות עתידיות.[4]
ביוני 2022, הוועדה הנבחרת של בית הנבחרים למתקפה על הקפיטול ב-6 בינואר(אנ') אמרה שיש לה מספיק ראיות כדי להמליץ שמשרד המשפטים האמריקני יתבע את טראמפ,[5] וב-19 בדצמבר, הוועדה הגישה רשמית את הפניה הפלילית למשרד המשפטים.[6] ב-1 באוגוסט 2023, חבר מושבעים גדול ב-וושינגטון די. סי. הגיש כתב אישום נגד טראמפ באשמת ניסיונות להטות את תוצאות הבחירות בשנת 2020.[7] טראמפ הואשם בקשירת קשר להונאת ממשלת ארצות הברית, בהדחת עדים ובקשירת קשר נגד זכויות אזרח (אנ')[8][9][10] למרות שצעדים אלה הם תקדימיים ביחס לנשיא אמריקאי, ולמרות גל אדיר של ביקורת ציבורית על טרמאפ בתקשורת ובאקדמיה הוא זוכה לתמיכה רחבה בקרב תומכי המפלגה הרפובליקנית.
המושג טראמפיזם הוחל על תנועות לאומיות-שמרניות ולאומיות-פופוליסטיות במדינות אחרות כולל בדמוקרטיות מערביות, ופוליטיקאים רבים מחוץ לארצות הברית תויגו כתומכים של טראמפ או בטראמפיזם, או כמקבילה של טראמפ בארצם. אלה כוללים את סילביו ברלוסקוני באיטליה, ז'איר בולסונארו בברזיל, נרנדרה מודי בהודו, ויקטור אורבן בהונגריה, רודריגו דוטרטה בפיליפינים, בנימין נתניהו בישראל, יון סוק-יאול בקוריאה הדרומית ועוד. התייחסות אחרת לאותה קבוצה של מנהיגים היא רודנים בחסות החוק – מנהיגים שיודעים מהם המנגנונים שאמורים לשמור על הדמוקרטיה – כמו הפרדת הרשויות, ויודעים כיצד לעקוף ולנטרל מנגנונים אלה בצורה אפקטיבית.
.jpg)
המונח נטבע במהלך מסע הבחירות של טראמפ לנשיאות ב-2016. עבור חוקרים רבים, הוא מציין שיטה פוליטית פופוליסטית המציעה תשובות לאומניות לבעיות פוליטיות, כלכליות וחברתיות. נטיות אלו משתקפות להעדפות מדיניות כגון הגבלות הגירה, פרוטקציוניזם מסחרי, בידוד והתנגדות לרפורמה בזכויות. כשיטה פוליטית, הפופוליזם אינו מונע מאידאולוגיה מסוימת. ג'ון בולטון שכיהן כיועץ לביטחון לאומי והיה יועץ קרוב של טראמפ, חולק על כך שטראמפיזם אפילו קיים במובן פילוסופי משמעותי, והוסיף כי "לאדם אין פילוסופיה. ואנשים יכולים לנסות למתוח קווים בין נקודות ההחלטות שלו. הם ייכשלו".[11]
הטראמפיזם מתואר לעיתים כסוג של פופוליזם[12] אשר כולל עיסוק בהגירה, גלובליזציה ולאומנות כלכלית אשר נובעת ממניעים תרבותיים או כלכליים. במסגרתו הובטח להחזיר את ארצות הברית לתקופה שתוארה כטובה יותר כחלק מסיסמת "Make America Great Again". במקביל היו שתמכו בטראמפ שלא כחלק מתמיכה בטראמפיזם אלא בשל חיבור לדת, תמיכה במיסים נמוכים, הזכות לשאת נשק ושיקולים אחרים.[13]
מבקרים של טראמפ, כולל אנשים מתוך המפלגה הרפובליקנית מצביעים על הבדלים בין הטראמפיזם לבין הגישה הקלאסית של המפלגה הרפובליקנית בנוגע לסוגיות כגון סחר חופשי, הגירה, תמיכה במדינות דמוקרטיות, סגנון ממלכתי, והפרדת הדת מהמדינה.
במסגרת הטראמפיזם, צומצמה החשיבות של הסכמים רב-לאומיים, שהיו מרכז המדיניות החוץ-האמריקנית מאז המלחמה הקרה. לגישת הממשל, ארצות הברית תעמוד ברשות עצמה גם אם משמעו של דבר שתפעל באופן חד-צדדי בנושאים מסוימים של סחר, שינוי אקלים והגירה.[14]
חלק מהביקורת על גישה זו היא בטענה שטראמפ עודד קיטוב והקפיד לסדוק את מוסדות השלטון לאורך כהונתו.[15]
אחת השאלות שעולות היא האם יש מאפיינים לקהל שנוהה אחרי טרמאפ. לדוגמה עד כמה הם מוכנים להודות בכך שמידע לא נכון שהוא מפיץ הוא שגוי. שאלה אחרת היא אם אנשים שמפיצים עובדות לא נכונות באמת מאמינים בעובדות אלה או עושים זאת מתוך נאמנות מפלגתית. בנאום ההכתרה של טראמפ ב-2017 הגיעו פחות אנשים מאשר בנאום ההכתרה של אובמה. טמרמפ צייץ כי בנאום ההכתרה שלו נכח הקהל הגבוה ביותר מעולם. חוקרים שאלו עד כמה תומכיו של טרמאפ מוכנים להאמין לטענה זו. החוקרים הראו ל-1388 בוגרים שתי תמונות - אחת מנאום ההכתרה של אובמה והאחרת מנאום ההכתרה של טרמאפ. חצי מהנשאלים התבקשו לשייך את התמונה להשבעה של אובמה או טרמאפ. אנשים שלא הצביעו ענו תשובה שגויה בשיעור של 20%, תומכי אובמה טעו בשיעור של 10% ותומכי טרמאפ טעו בשיעור של 40%. החצי השני של הנשאלים התבקשו להגיד באיזה תמונה יש יותר אנשים. אנשים שלא הצביעו ענו תשובה שגויה בשיעור של 3% תומכי אובמה טעו בשיעור של 3%, בעוד שתומכי טרמאפ טעו בשיעור של 15%.[16]
חלק מהחוקרים טוענים כי קיימות סיבות כלכליות לנהיה אחר טראמפ. לפי מאמר אחד, טראמפ ניצח בבחירות ב-2016 בעיקר בגלל שמספיק מצביעים מ-3 מדינות מפתח, כולן בחגורת החלודה העבירו את תמיכתם מהמפלגה הדמוקרטית למפלגה הרפובליקנית, וכי הסיבה המרכזית לכך היו משברים כלכליים במדינות אלו. מקור השבר הכלכלי הזה הוא קיום של כלכלה כפולה שבה קבוצה אחת של המעמדות הנמוכים, התאפיינה בשכר נמוך, ירידה בהכנסה היחסית, חובות גדלים, ניידות חברתית כלפי מטה ותחושות ייאוש הנובעות מכך, בעוד שבקבוצה של ההכנסות הגבוהות, הייתה פריחה כלכלית. לפי המחקר מקור תהליכים אלה החל בזמן רייגן, בהענקת הקלות לעשירים וכוח פוליטי גדל, ונמשך גם במשך כהונת קלינטון, בוש והגיע לשיא בימי ברק אובמה שטיפח את הסופר-עשירים.[17]
טרמאפ עצמו טען ב-23 בינואר 2023 כי קהל המצביעים שלו מורכב מ"אנשים חכמים" ונאמנים מאד אליו. כדי להדגים את עוצמת הנאמנות והערצה עליו הוא טען כי "יכולתי לעמוד באמצע השדרה החמישית ולירות במישהו, ולא לאבד אף מצביע".[18]
מבחינה רטורית, משתמש הטראמפיזם במסגרות אבסולוטיות ונרטיבים מאיימים, המאופיינים בדחייה של הממסד הפוליטי. הרטוריקה האבסולוטיסטית מעדיפה תגובה רגשית של הקהל על פני אמיתות. כשהיה מועמד לנשיאות[19][20] וגם כנשיא, טראמפ השמיע לעיתים קרובות הצהרות כוזבות בנאומים פומביים ובהתבטאויות אחרות.[21][22][23].[24] המידע השגוי תועד על ידי בודקי עובדות. על פי הניו יורק טיימס, בעשרת החודשים הראשונים לכהונתו השמיע טראמפ כמעט פי 6 שקרים וטענות כוזבות מאשר ברק אובמה בכל 8 שנות כהונתו.[25]
אקדמאים וכלי תקשורת תיארו בהרחבה את התופעה כחסרת תקדים בפוליטיקה האמריקאית.[26][27][28]
נוסף למגמה של הפצת טענות כוזבות מתאפיין הטראמפיזם בהפצה של תאוריות קונספירציה. תומכים רבים של טראמפ השתמשו בתאוריות קונספריציה במהלך קמפיינים שלו, כולל את "פיצה גייט" במהלך בחירות 2016, קיו-אנאן, דיפ-סטייט, וטענות לזיופי מקרי-ירי המוני שקודמו על ידי מתנגדי תעשיית הנשק. בבחירות לנשיאות ארצות הברית 2020 קידמו טראמפ ותומכיו את תאוריית הקונספירציה, לפיה הבחירות זויפו בידי הדמוקרטים. טענה זו הובילה להסתערות על הקפיטול בינואר 2021.
הטראמפיזם מתאפיין לעיתים קרובות בהכחשת מדע, במיוחד בתחומים הקשורים בבריאות הציבור, הגנת הסביבה ושינוי אקלים, בשיטות כגון צנזורה, הפצת מידע מוטעה ביודעין, הפצת תאוריות קונספירציה, עיוות של מחקרים מדעיים, זלזול במדענים ובמחקר מדעי ואיום על חוקרים ורופאים.
במאמר משנת 2022 טענו חוקרים כי ממשל טראמפ דיכא, המעיט או פשוט התעלם ממחקרים מדעיים שהדיגמו את הצורך ברגולציה כדי להגן על בריאות הציבור והגנת הסביבה. ניסיונות ממשל טרמפ לפגוע במדע מתועדים באתר "Silencing Science Tracker" שהוא בסיס נתנים שמתעד פעולות נגד המדע שנוקטות ממשלות שונות.[29] בהתבסס על נתוני מעקב מ-4 שנות נשיאות טראמפ, הראו החוקרים כי נשיאות טראמפ שינתה מהותית את האופן שבו סוכנויות ממשלתיות פדרליות מבצעות, משתמשות ומתקשרות מחקר מדעי.[30]
ממשל טראמפ פעל להפחתת תקציבים למחקרים מדעיים בנושאים הקשורים לזיהום. לדוגמה, באוגוסט 2017, משרד הפנים עצר מחקר מתמשך על ההשפעות הבריאותיות של הסרת פסגות הרים במסגרת כריית פחם, ובאפריל 2018 המחקר בוטל לגמרי בטענה שהוא "מיותר". בדיקה בנושא העלתה כי בכירה במשרד, Katherine MacGregor, פעלה לביטול המחקר לאחר שנפגשה עם נציגי חברות כריית פחם. לפי דיווח משנת 2019 של הוושינגטון פוסט, בכיר אחר במשרד, Landon “Tucker” Davis, אמר לפי הדיווח כי יש לבטל את המחקר כי "מדע הוא דבר דמוקרטי".[30][31]
עם פרוץ מגפת הקורונה, מנהיגים המזוהים כטראמפיסטים נטו להמעיט בחומרת המגפה והפגינו עוינות כלפי אנשי המקצוע הממונים על הטיפול בה.[32][33][34] רופאים ומומחי מדע העידו כי הופעל עליהם לחץ להסתיר נתונים, לעוות את דבריהם בניגוד לדעתם המקצועית. במקרים אחרים הפיצו טראמפ ותומכיו תאוריות קונספריציה על המחלה, על הרופאים ועל מחקרים בתחום. הדבר הוביל לחוסר אמון במערכת הרפואית, ולאיום על חיי רופאים.[35]
הכחשת שינוי האקלים מטעם טראמפ נגעה הן בחוסר הרצון שלו לקדם אמנות בינלאומיות והן ביחס שלו לחוקרים ומדענים. דבר זה התקיים בכל שנות מנהיגותו. לדוגמה בשנת 2020 מעט לפני הבחירות, הדיח ממשל טראמפ את המדען הראשי של מינהל האוקיינוסים והאטמוספירה הלאומי (NOAA), משום שביקש מעובדים חדשים להתחייב להימנע מפרסומים המבוססים על אידאולוגיה.[36]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
