טכנולוגיה פיננסית

טכנולוגיה פיננסית או בקיצור פִינְטֶק (באנגלית: Fintech) הוא תחום מחקר ויישום שירותים פיננסיים באמצעים טכנולוגיים כמו טלפונים חכמים ואינטרנט.

פינטק כולל למשל בנקאות דיגיטלית (אנ') שירותי השקעות דיגיטליים ועוד כגון הלוואות עמית לעמית^[^{דרוש מקור]}. במקרים רבים יישומי פינטק מבוססים על כלכלת שיתוף.

מטרת הפינטק להפוך שירותים פיננסיים נגישים יותר לקהל הרחב והקמה וייעול של מוסדות פיננסיים מרובי-אוטומציה על מנת להחליף או לשפר שימוש בשירותים פיננסים המסופקים על ידי חברות פיננסיות מסורתיות קיימות.

אין הגדרה אחידה ומקובלת על כולם של המושג פינטק. אולם לאחר סקירת יותר מ-200 מאמרים מדעיים שונים, המציעים הגדרות של טכנולוגיה פיננסית, הוצעה ההגדרה הבאה^[1]:

פינטק היא תעשייה פיננסית חדשה המשתמשת בטכנולוגיה לשיפור פעילויות פיננסיות על ידי הצעת פתרונות טכנולוגיים בהתאם למצבים עסקיים שונים בעוד שהרעיונות יכולים גם להוביל למודלים עסקיים חדשים או אפילו לעסקים חדשים

הגדרה נוספת מוצעת נוספת היא^[2]:

פינטק הוא מימוש חדש של יישומים, תהליכים, מוצרים ומודלים עסקיים בתעשייה הפיננסית. הוא מורכב משירות פיננסי אחד משלים או מספר שירותים פיננסיים משלימים, הממומשים במלואם באמצעות האינטרנט

טכנולוגיות פיננסיות נמצאות בשימוש כשירותים לביטוח אוטומטי, מסחר, שירותי בנקאות וניהול סיכונים פיננסיים. השירותים עשויים להיות במקורם בספקי שירותים עצמאיים שונים כולל בנק או חברת ביטוח ונתמכים על ידי תקנות וחוקים של בנקאות פתוחה המאפשרים עסקאות מקוונות חדשות, פלטפורמות סחר אלקטרוניות. בשוקי ההון מסחר רשתות מאפשר למשקיעים לצפות את התנהגות המסחר של עמיתיהם, מסחר חברתי. הפלטפורמות דורשות ידע של שוק ההון והמסחר במטבע אך גם מאפשר אלטרנטיבה זולה ומתוחכמת לייעוץ פיננסי דיגיטלי המבוסס על חוקים ואלגוריתמים מתמטיים תוך התערבות אנושית בינונית עד מינימלית ומהוות אלטרנטיבה בעלות נמוכה ליועצים האנושיים. נותנות השירותים הן בעיקר חברות טכנולוגיות, שאינן ספקיות שירותים פיננסיים מסורתיות. במקרים רבים אלו הן חברות הזנק.

שירותים אופייניים הניתנים על ידי חברות פינטק הם: הלוואות, סינדיקציה, שירותים פיננסיים אישיים, השקעות, בנקאות קמעונאית וחשבונאות אישית.^[2]

היתרונות של חברות הפינטק בהשוואה לנותני השירותים המסורתיים הם נוחות, מהירות וקלות גישה.^[3]
יתרון משמעותי נוסף הן העלויות הנמוכות בהשוואה לנותני שירותים פיננסיים מסורתיים. לחברות המבוססות על טכנולוגיה אין את התקורה הגבוהה של בנקים שלהם סניפים בהם עובדים פקידים או של חברות ביטוח המשלמות לפקידים ולסוכנים. הבדל נוסף בין טכנולוגיה פיננסית לנותני שירותים פיננסיים מסורתיים הוא היעדר רגולציה.

לבנקים, חברות כרטיסי אשראי וחברות ביטוח יש רגולציה בכמה רמות: רמת המדינה, רמה בינלאומית ולפעמים גם רמה אזורית כמו השוק האירופי המשותף.^[4]

ההשקעה העולמית בטכנולוגיה פיננסית גדלה מכ-930 מיליון דולר בשנת 2008 ליותר מ-22 מיליארד דולר בשנת 2015. לפי נתוני משרד ראש העיר עולה כי 40 אחוז מהעובדים בלונדון העיר, עוסקים בטכנולוגיה פיננסית.

באירופה הושקעו 1.5 מיליארד דולר בחברות טכנולוגיות פיננסיות בשנת 2014. בחברות שמקורן בלונדון הושקעו 539 מיליון דולר, בחברות שמקורן באמסטרדם הושקעו 306 מיליון דולר, בחברות שמקורן בסטוקהולם הושקעו 266 מיליון דולר. סטוקהולם אחרי לונדון היא העיר השנייה בגודלה בהיקף המימון של עסקאות פינטק באירופה בעשר השנים האחרונות.

ליטא הפכה להיות מוקד צפוני מרכזי באירופה בתחום החברות העוסקות בטכנולוגיה פיננסית מאז החדשות על יציאתה האפשרית של בריטניה מהאיחוד האירופי. ליטא הנפיקה 51 רישיונות עיסוק בפינטק מאז שנת 2016, 32 מהם הונפקו ב 2017.

חברות פינטק בארצות הברית גייסו 12.4 מיליארד דולר בשנת 2018, עלייה של 43% לעומת נתוני 2017.

באזור האסיה פאסיפיק הגידול יבוא לידי ביטוי באמצעות פתיחת מרכז פיננסי בסידני. על פי נתוני KPMG מגזר העסקים הפיננסיים של סידני היווה 9 אחוז מהתוצר הגולמי המקומי והיה גדול יותר מהשירותים הפיננסיים של הונג קונג ואפילו סינגפור. בסינגפור הושקה מעבדת חדשנות הטכנולוגיה הפיננסית ב-2015. באותה שנה השיק משרד הכספים של סינגפור יוזמה שמטרתה לאסוף פרטי סטארטאפים מכל העולם. תוכנן להוציא 225 מיליארד דולר על סקטור הפינטק ב-5 השנים הבאות. סינגפור הפכה לאחד ממרכזי הפינטק באסיה. סטארטאפים מהתחום החלו לצמוח בסינגפור ואינדונזיה ולמשוך קרנות להשקעה. בשנים האחרונות גדלה ההשקעה של קרנות הון בחברות במזרח אסיה ב 2018 מהיקף של 35 מיליון דולר ל 679 מיליון דולר, וב 2019 1.14 מיליארד דולר.

לא ניתן להציג את הגרף באופן זמני –
ההרחבה Graph להצגת תרשימים מושבתת כרגע.

תרשים: השקעה בחברות הזנק בתחום הפינטק בשנים 2016-2019, בישראל, במליוני דולרים. מקור: startupnationcentral.org

נכון לשנת 2017, הפינטק במדינת ישראל הוא בין המובילים בשוק העולמי. בישראל יש יותר מ-500 חברות הזנק בתחום הפינטק.^[5]

תעשיית הפינטק היא בעלת פוטנציאל לשינוי ענף הפיננסים בישראל וזאת על ידי עידוד החדשנות בסקטור הפיננסי והתאמת השירותים הפיננסים ללקוחות במטרה לשפר את השימוש והנוחות בשירותים אלו, המערכת הפיננסית מתייעלת ומגבירה את התחרות בסקטור הפיננסי בישראל. כאשר רוב החברות בישראל אינן מציעות את שירותיהן רק בארץ אלא ברובן מחוצה לישראל ובכך מהוות מכשלה לתעשייה המתפתחת.

קשיים אלו גורמים להתמודדות של חברות הפינטק בישראל עם סביבה עתירת רגולציה מורכבת מאוד שלא מאפיינת רק את ישראל ובעצם מטרתה לאפשר התמודדות עם כשלי השוק והסיכונים המאפיינים את העולם הפיננסי ובכך גם מבטיחות את יציבות הגופים הפיננסים והמערכת הפיננסית תוך שמירה על רווחת הציבור.

הרגולציה גורמת להיעדר מענה המותאם לחברות פינטק ובכך מהווה חסם לתחילת פעילותן של חברות מסוג זה והתפתחותן העסקית ובכך נמנעת היכולת להציע מוצרים ושירותים בשוק הישראלי. כתוצאה מכך אין מיצוי פוטנציאל מספק של תעשיית הפינטק במשק הישראלי ולכן גם לא ניתן לייצר מנוע צמיחה משמעותי בתוך תעשיית ההייטק בישראל.

ממשלת ישראל המעוניינת להעמיק בפעילות חברות הפינטק בישראל ולייצר מגוון רחב של מוצרים ושירותים מתקדמים בתחום הפיננסי על מנת לאפשר לצרכן הישראלי להנות מכך.

הוקם צוות בין משרדי המורכב מכל הגורמים הרגולטוריים הפיננסיים, הצוות מובל על ידי נציגים ממשרד האוצר ומשרד המשפטים. תפקיד הצוות לייצר סביבת ניסוי למטרת למידה ניסוי וטעייה על מנת להתמודד עם האתגרים הרגולטוריים המאפיינים חברות פינטק גם מצידן של החברות עצמן וגם מצד הרגולטורים.

כללים רגולטוריים יותאמו על פי פעילות החברה ולפי מאפייניה תוך התחשבות במסגרות הנטרמטיביות בישראל תוך התחשבות בטובת הצרכן ומאפייני השוק.

כמו כן חברות המבקשות לפעול בישראל ושאינו נזקקות לרישיון על פי הרוגלציה יקבלו ליווי ייעודי למטרת התאמתן לרגולציה הנדרשת. במטרה לאפשר הטמעת טכנולוגיות פיננסיות.