Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טיפריטי (בברברית: ⵜⵉⴼⴰⵔⵉⵜⵉ באנגלית: Tifariti; בערבית: تيفاريتي) היא עיירת נווה מדבר, הממוקמת בצפון-מזרח סהרה המערבית, מזרחית לחומת סהרה המערבית המרוקאית, 138 קילומטרים מסמארה ו-15 קילומטרים מצפון לגבול עם מאוריטניה. העיירה היא חלק ממה שחזית פוליסריו מכנה "השטחים המשוחררים", ואילו מרוקו מכנה "אזור החיץ". היא הייתה עיר הבירה הזמנית של רפובליקת סהרה הערבית הדמוקרטית מאז שהממשלה עברה לשם ב-2008 מביר להלו. כיום טיפריטי היא עיר הבירה בפועל בעוד שלעיון היא עיר הבירה הרשמית.
טריטוריה | סהרה המערבית |
---|---|
גובה | 490 מטרים |
אוכלוסייה | |
‑ בעיירה | 55 (2014) |
קואורדינטות | 26°09′29″N 10°34′01″W |
בשנת 2010, אוכלוסיית טיפריטי נאמדה בכ-3,000 נפש.[דרוש מקור]
טיפריטי ממוקמת בין סמארה, המרכז הרוחני המסורתי של הסהרה שנוסד על ידי מא אל איינין (177 קילומטרים משם)[1] והעיירה האלג'יראית טינדוף (320 קילומטרים משם), בה ממוקמים מחנות הפליטים הסהראווים.
ברובע הממשלתי של טיפריטי שוכן הפרלמנט של הרפובליקה, בית חולים, בית ספר, מסגד ומוזיאון.
בעבר האזור היה מאהל, הממוקם ליד נווה מדבר, שהיווה תמיד מעין עיירה עונתית עבור הסהראווים, עם בדואי דובר ערבית השולט באזור מאז ימי הביניים. בשנת 1912, משלחת של לגיון הזרים הצרפתי בפיקודו של קפטן ז'רארד, שניסה להגיע לחייליו במרוקו, הושמדה על ידי נוודים מורדים סהראווים ליד טיפריטי. לאחר מכן, יושב האזור לצמיתות, ושימש את השלטונות הספרדיים כמוצב צבאי מדברי מתקדם. ההערכה היא שב-1975 מנתה אוכלוסיית טיפריטי כ-7,000 תושבים. תושביה נטשו ברובם את העיירה ב-1976 בגלל המלחמה עם מרוקו.[2] לטיפריטי מעולם לא היו מבנים קבועים רבים, בשל אורח החיים הנוודי של הסהריים. היא ממוקמת באזור מדברי טרשי, עם מעט צמחייה.
טיפריטי הייתה המרכז למספר קרבות במהלך מלחמת סהרה המערבית (1975–1991) ושימשה כבסיס צבאי ומעוז לשני הצדדים בנקודות שונות של המלחמה. היא שימשה גם כמקום עצירה לפליטים סהרהיים בדרכם לטינדוף (אלג'יריה) בשלב הפלישה (1975–1976). חלק מהמקורות טוענים כי בינואר 1976 היו 15,000 פליטים סהרהיים ברחבי העיר.[3]
העיירה נכבשה לזמן קצר על ידי צבא מרוקו בפברואר 1976,[4] אך חודשיים לאחר מכן הוא נסוג, והיא נכבשה מחדש על ידי חזית פוליסריו במרץ 1977. בקיץ 1977, כוחות מרוקו שלטו שוב בעיירה, הפעם במשך כמעט שנתיים. במרץ 1979, ולאחר קרב טיפריטי, נכבשה העיירה על ידי חיילי פוליסריו.[5]
במהלך שנות ה-80 נבנתה חומת מרוקו מצפון לטיפריטי, והשטח סביב העיירה היה ממוקש בכבדות. הסיכון הגדול ביותר היה ממזרח לחומה, במיוחד באזורים של מהיירס, טיפריטי וביר להלו, שבהם הצבא המלכותי המרוקאי (RMA) ערך פעולות התקפיות בחודשים אוגוסט-ספטמבר 1991. התוצאה המסוכנת הייתה, בין היתר, פצצות מצרר מפוזרות, שעדיין קיימות באזורים אלו.[6]
באוגוסט 1991, שבועות לפני ההכרזה על הפסקת האש, חיל האוויר המלכותי המרוקאי הפציץ שוב ושוב את טיפריטי, הרס את המבנים והבארות, וכן הרג עשרות אזרחים.[7]
בתי חולים ומבנים מנהליים נבנו כאן בין השנים 1989 ל-1991 על ידי סוכנויות סיוע זרות כהכנה לחזרת פליטי סהרה לסהרה המערבית, מתוך מטרה שיתקיים משאל עם בתמיכת האו"ם על עצמאות או השתלבות במרוקו. תשתיות רבות הושמדו על ידי חיל האוויר המלכותי המרוקאי באוגוסט 1991, ימים ספורים לפני ההכרזה על הפסקת האש.[8]
כיום מסלול אווירי של האו"ם ובסיס לכוחות שמירת השלום של MINURSO נמצאים קרוב לטיפריטי.[9]
באפריל 1999 נחנך בית החולים נווארה. הוא נבנה בשיתוף פעולה של אגודות סולידריות מהקהילה האוטונומית הספרדית נווארה.[10] בינואר 2001 פונו המטופלים והציוד של בית החולים, בגלל האיום בחידוש המלחמה. לבסוף, בפברואר 2006, בית החולים נפתח מחדש.[11]
ב-21 במאי 2005, ובמהלך חגיגות יום השנה ה-32 להקמת חזית פוליסריו, הציב מוחמד עבדאלעזיז (נשיא ה-SADR ) את הלבנה הראשונה של הבניין שיארח את הפרלמנט הסהראווי, המועצה הלאומית של סהראווי וכן את האבן הראשונה של רובע "שכונת סולידריות".[12]
ב-27 בפברואר 2007 (יום השנה ה-31 להכרזה על הרפובליקה הערבית הדמוקרטית של סהרה) נחנך רובע של 150 בתים בשם שכונת סולידריות על ידי נשיא SADR, מוחמד עבדלעזיז. הוא נבנה בעזרת המחוזות האנדלוסיים של סביליה ומלאגה בספרד. ב-21 בדצמבר 2007, חנך עבדלעזיז מסגד, במסגרת שיקום ויישוב האזור החופשי.[13]
ב-29 בפברואר 2008, השיק עבדאלעזיז את העבודות לבניית בניין עיריית טיפריטי, סכר קטן לספק לאוכלוסייה המקומית מים[14] ואבן הפינה של מתחם ספורט, במימון דרום אפריקה.
ב-20 ביולי 2009 ביקר סאלק באבא (שר השיקום והעיור של SADR) בטיפריטי כדי להעריך את העבודות של שכונות "תדמון" ו"סלאם" וכן של הקמת מתקן זעיר להתפלה.[15] ב-30 באוקטובר 2009, חנך עבד אלקאדר טאלב עומר (ראש ממשלת ה-SADR) רובע חדש של 20 בתים.
באוקטובר 2003, חזית פוליסריו קיימה כאן את הקונגרס העממי הכללי ה-11 שלה, בו היא בחרה פקידים למזכירות הלאומית המבצעת שלה, לפרלמנט הגולה של המועצה הלאומית של סהרה, וכן בחרה מחדש (ב־92% מהקולות) את מוחמד עבדאלעזיז כמזכיר הכללי, תפקיד אותו מבצע מ־1976.[16]
בדצמבר 2007, בנוכחות 250 נציגים בינלאומיים, נערך שוב הקונגרס העממי הכללי ה-12 של פוליסריו בטיפריטי. עבדאלעזיז נבחר שוב (ב־85% מהקולות),[17] אף על פי שהציע להסדיר את החלופה בהנהגת חזית פוליסריו.[18] כמו כן, נבחרו חברי המזכירות הארצית.[19]
בין 2010 ל-2012, לאראבס סעיד ג'ומאני (שר לשעבר של ה-SADR) היה ראש העיר הראשון של טיפריטי.[20] הוא הוחלף ב-2012 על ידי מוחמד סאלם דאיה.
בפברואר 2009 אירחה העיר את "הועידה הבינלאומית לעיור ושיקום אזורים משוחררים".[21]
המשתתפים חתמו על "הצהרת טיפריטי", עם שלוש מטרות עיקריות:
מאז 2007, טיפרטי היא המארחת של "ARTifariti", מפגש בינלאומי שנתי של אמנים מכמה מדינות. יצירות האמנות נבנות בעיירה ונשארות בה, במוזיאון של טיפריטי או בשטחים החיצוניים. ב-27 בפברואר 2011 אירחה טיפאריטי את יום השנה ה-35 להכרזה על הרפובליקה הערבית הדמוקרטית הסהרה.[23]
30 קילומטרים בערך ממזרח לטיפריטי נמצא הפארק הארכאולוגי ארקייז. אתר ארכאולוגי זה, היחיד באזור, מכיל מוצגים מעניינים מהתקופה הפלאוליתית המאוחרת או האפיפלאוליתית, קברי תלים ויותר ממאה מערות עם ציורי סלע.[24]
ב-9 בפברואר 2013, שירות העיתונות של סהרה הודיע כי מוחמד עבדאלעזיז פרסם ב-23 בדצמבר 2012 צו נשיאותי הקובע כי תוקם האוניברסיטה הסהרהית הראשונה, "אוניברסיטת טיפריטי". נשיא ה-SADR מינה את ח'תוארי אמודי עבדאללהי לראש המוסד החינוכי החדש.[25]
מאז 2009, טיפריטי הוא קו הסיום של "מרוץ אופני סהרה", מסלול באורך 300 קילומטרים במקביל לחומת מרוקו, שמתחילה בווילאייט של אל עיון, במחנות הפליטים הסהרהיים.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.