חקלאות בסין
מאפייני החקלאות בסין ותולדותיה ההיסטוריים והתרבותיים / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
החקלאות בסין היא גורם מכריע בהתפתחות האומה הסינית. לפני כ־12,000 שנה החלה להתפתח בסין חקלאות פרימיטיבית שכללה צייד, דיג ומרעה,[1] ועם הגידול באוכלוסייה הסינית והרחבת השטחים המעובדים הפכה החקלאות לעיסוקם העיקרי של הסינים ולמורשת תרבותית שתפסה מקום חשוב בפילוסופיה הסינית.
החקלאות הסינית התבססה בעיקר על גידולי דוחן, אורז, חיטה, קנבוס ומשי. במאה השנייה לספירה החלו הסינים לגדל תה, ובמאות ה־12 וה־13 נוספו הכותנה והסורגום. לאחר מכן נוספו גידולים נוספים, כגון בוטנים, תירס, תפוחי אדמה וטבק, כמקורות מזון משניים.