Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תושבים להט"בים (לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים) בעיראק נתונים לאפליה רחבה. גברים הומוסקסואלים גלויים אינם מורשים לשרת בצבא ונישואים חד-מיניים או איחודים אזרחיים אינם חוקיים.[4] ללהט"בים אין כל הגנה משפטית נגד אפליה ולעיתים קרובות הם קורבנות של לקיחת החוק לידיים ורצח על חילול כבוד המשפחה.
.svg) | |
| עיראק | |
| מעמד בחוק |
אף על פי שהומוסקסואליות עצמה חוקית במדינה משנת 2003,[1][2] להט"בים יכולים להיות מואשמים תחת חוק חוסר צניעות בציבור 401.[1] אנשים מתייצבים מול הוצאה להורג על ידי המשמר האזרחי ובתי הדין השרעיים.[3] ענישה: על פי סעיף 401, עד 6 חודשי מאסר בתוספת קנס. הוצאות להורג בידי המשמר האזרחי, מכות ועינויים נפוצות אף הן. |
|---|---|
| טרנסג'נדריות | לא |
| שירות צבאי | שירות צבאי של גברים הומוסקסואלים נאסר משנת 2007 |
| הגנה מפני אפליה | אין |
| זכויות משפחה | |
| הכרה בזוגיות חד־מינית | אין הכרה בנישואים חד־מיניים |
| אימוץ | לא |
ה-Šumma ālu, לוח חרס באכדית, כולל קוד זה, שם הוא רואה הומוסקסואליות של גברים באור חיובי:[5]
אם גבר מזדווג עם השווה לו [במינו] מאחור, הוא הופך למנהיג בקרב עמיתיו (שווי המעמד) ואחיו.
בחברה האשורית הקדומה, "אלמנך הכישופים" כלל תפילות המהללות את שוויון האהבה בין זוגות הטרוסקסואליים וזוגות הומוסקואליים גבריים.[6][7] לגבר היו הזכויות לבקר כל זונה (ממין זכר) של הומוסקסואלים או לישון עם גבר אחר, כל עוד לא היו מעורבים שמועות שווא או אונס.[8] עם זאת, אדם הנוטל את התפקיד הכנוע נתפס באופן שלילי במסופוטמיה הקדומה.[9] קוד משפטי מתקופת אשור התיכונה מהעיר אשור, משנת 1075 לפנה"ס, מגנה אונס הומוסקסואלים או מין בכפייה. הוא מדבר על "סניור" (דמות חברתית גבוהה בקהילה) ועל "שכנו" (מישהו בעל מעמד חברתי שווה):[8]
אם סניור [אדם אשורי] שכב עם שכנו [אזרח אחר], לאחר שהעמידו אותו לדין (ו)הרשיעו אותו [את האזרח הראשון], הם ישכבו איתו (ו)יסרסו אותו.
לעיראק ניתן איסור על הומוסקסואליות, שהוגדר בחוק העונשין כמעשי סדום, בעוד היא הייתה תחת שלטון בריטי.
האיסור נשמר בתחילה כאשר עיראק השיגה את עצמאותה בשנת 1932.
החוק הפלילי משנת 1969, שחוקק על ידי מפלגת הבעת', רק הוציא מחוץ לחוק התנהגות מינית במקרים של ניאוף, גילוי עריות, אונס, זנות, מעשים פומביים או מקרים הכוללים הונאה או מישהו שאינו מסוגל לתת הסכמה עקב גיל או מום נפשי. הומוסקסואליות כשלעצמה לא הייתה פשע, אלא יכולה להיות הצדקה לאפליה ממשלתית ולהטרדה על פי חוקים שנועדו להגן על הביטחון הלאומי והמוסר הציבורי.
בנוסף לחוק הפלילי, משטר הבעת' היה יכול לדון בהחלטות נוספות בנושאים ספציפיים. מעשה סדום הוצא שוב מחוץ לחוק על ידי החלטה משנת 1988, אך רק כאשר היה מעורב בזנות [המאבק בחוק זנות מס' 8 משנת 1988].
בראשית שנות התשעים, באו"ם, ציינה המשלחת העיראקית את הדת באותה עת כנימוקיהם להתנגדות למאמצים לגרום לגוף הבינלאומי לתמוך בזכויות הלהט"בים, תוך שהיא מערערת את השקפתו הרווחת של סדאם כחילוני.[10]
בשנת 2001 נחקקה החלטת IRCC 234 משנת 2001 שקבעה את עונש המוות בגין ניאוף, מעורבות בזנות, וכל מי ש"ביצע עבירת מעשי סדום אצל זכר או נקבה או שמפר את כבודו של זכר או נקבה בלי הסכמתו ותחת איום הזרוע או בכוח באופן שחיי הקורבן (זכר או נקבה) מאוימים."[11]
כ-3,000 איש עונו בשנים 1991 עד 2003 על ידי כוחות הביטחון של סדאם חוסיין בגין הבעת מיניותם.[12]
מתוך כוונה להכפיש את שמו של סדאם חוסיין בקרב תומכיו, ה-CIA שקלה להכין סרטון בו הוא ייראה מקיים יחסי מין עם נער מתבגר.[13]
כשהמנהל הבכיר של הרשות הזמנית הקואליציונית, פול ברמר, השתלט על עיראק בעקבות הפלישה של ארצות הברית בשנת 2003, הוא הוציא שורה של צווים שהחזירו את החוק הפלילי העיראקי אל חוק העונשין בעיראק משנת 1968 (כפי שתוקן בשנת 1988).
בעוד לא היו חוקיים דה-יורה, גלי הטרדה ואלימות כלפי להט"בים הגיעו מבני משפחה ומעיראקים אחרים שהרגישו צורך להעניש אנשים על הפרת מנהגים ומוסכמות אסלאמיים מסורתיים.[דרוש מקור]
ב-5 בפברואר 2005 פרסם ה-IRIN דוח שכותרתו "עיראק: הומוסקסואליות גברית היא עדיין טאבו". במאמר נאמר, בין היתר, כי מעשי "רצח על חילול כבוד המשפחה" על ידי עיראקים כנגד בן משפחה הומוסקסואל הם נפוצים ומקנים הגנה משפטית מסוימת. במאמר נכתב כי התיקון משנת 2001 לחוק הפלילי הקובע את עונש המוות להומוסקסואליות "לא עבר שינוי", אף על פי שפול ברמר הורה בבירור להחזיר את החוק הפלילי למהדורת שנות השמונים שלו.[14]
משנת 2005 היו דיווחים כי ארגון הבדר של המועצה העליונה למהפכה האסלאמית בעיראק היה מעורב בקמפיינים של חוליית רצח נגד אזרחים להט"בים בעיראק, וכי הם נתמכים במדיניות זו על ידי האייתוללה הגדול עלי אלסיסתאני.[15] בחודשים הראשונים של 2012, דווח על מספר התקפות ברבריות חדשות שגבו 90 קורבנות.
הדיווחים הללו נובעים ככל הנראה מפתווה (פסק הלכה מוסלמי) שהוציא איש הדת העיראקי האייתוללה הגדול עלי אלסיסתאני, לפיה הומוסקסואליות ולסביוּת הם "אסורים" ושהומוסקסואלים ולסביות אמורים "להיענש, בעצם, להיהרג. האנשים המעורבים אמורים להיהרג בדרך ההריגה הגרועה והחמורה ביותר".[16]
טיוטות מוקדמות באנגלית לחוקה העיראקית משנת 2005 כללו הוראה שקבעה כי אף אחת מהזכויות או החירויות המוגנות בחוקה לא תחול על "סוטים". מאוחר יותר תיקונים של החוקה העיראקית הסירו את סעיף החריגות. מספר סעיפים לאורך המסמך המתוקן טוענים כי האסלאם יהיה הבסיס לחוק וכי חירויות אזרחיות שונות יוגבלו על ידי "מוסר ציבורי".
לאחר נפילת מפלגת הבעת' בעיראק, חוק העונשין הלאומי חזר לגרסתו הקודמת משנת 1988, עם תיקונים שלאחר מכן.
יחסים הומוסקסואליים פרטיים, לא-מסחריים, לא בין אחים, שמקוימים בהסכמה בין מבוגרים שהגיעו לגיל שמונה עשרה שנים, נראים כחוקיים. כמו כן, דבר לא נאמר במפורש בחוק העונשין הלאומי לגבי קרוס-דרסינג, אלא אם כן הוא משמש להטעיה.
עם זאת, מספר הוראות בחוק העונשין הלאומי עשויות להשפיע על הזכויות החוקיות של אנשים להט"בים, בהתחשב בכך שהמנהגים והמוסכמות התרבותיים והדתיים הרווחים רואים הומוסקסואליות וקרוס-דרסינג באופן שלילי. בנוסף לאיסור על נישואים חד-מיניים, חוקים ציבוריים מבוססי-מוסר אלה מטילים מגבלות על חופש הדיבור, העיתונות וההבעה האישית.[17]
סעיף 215 – כל מי שמייצר, מייבא, מייצא או משיג תמונה, חומר כתוב או שלט בכוונה לסחור, להפיץ, להציג או להציג תכנים כאלה, אשר מטבעם מסכנים את ביטחון הציבור או מוצאים למדינה שם רע, אלא אם כן הוא פועל בתום לב, דינו הוא מעצר וכן קנס שלא יעלה על 300 דינר או אחד מאותם עונשים.
סעיף 220 – אם חמישה אנשים או יותר מתאספים במקום ציבורי ובכך מסכנים את ביטחון הציבור ורשויות הציבור מורות להם להתפזר, כל מי שניתן לו צו זה ומסרב לקיים אותו, דינו הוא תקופת מעצר שלא תעלה על שנה וכן קנס שלא יעלה על 100 דינר או אחד מאותם עונשים.
סעיף 376 – כל מי שמשיג תעודת נישואין בידיעה שהיא פסולה מכל סיבה שהיא בחוק החילוני או הקנוני, וכל מי שמנפיק תעודה כזו בידיעה שהנישואין אינם תקפים, דינו הוא תקופת מאסר שלא תעלה על 7 שנים או מעצר. העונש יהיה תקופת מאסר שלא תעלה על 10 שנים אם בן הזוג, שבגינו הסיבה לאי-התוקף עלתה, מסתיר עובדה זו מבן זוגו או ממלא את הנישואים על סמך התעודה הפסולה.
סעיף 401 – מי שעושה מעשה לא צנוע ברבים, דינו הוא תקופת מעצר שלא תעלה על 6 חודשים וכן קנס שלא יעלה על 50 דינר או אחד מאותם עונשים.
סעיף 402 – (1) על האנשים הבאים יוטל עונש של תקופת מעצר שלא תעלה על 3 חודשים וכן קנס שלא יעלה על 30 דינר או אחד מאותם עונשים: (א) כל אדם שמפתה גבר או אישה אחרת בצורה מגונה. (ב) כל אדם שתוקף אישה במקום ציבורי בצורה לא צנועה, במילים, במעשים או בסימנים.
סעיף 403 – כל מי שמפיק, מייבא, מפרסם, מחזיק, משיג או מתרגם ספר, חומר מודפס או אחר כתוב, רישום, תמונה, סרט, סמל או כל דבר אחר המפר את היושרה הציבורית או הגינותו מתוך כוונה לנצל או להפיץ חומר כזה, דינו הוא מעצר שלא יעלה על שנתיים וכן קנס שלא יעלה על 200 דינר או אחד מאותם עונשים. עונש זהה חל על כל מי שמפרסם חומר כזה או מציג אותו ברבים או מוכר, שוכר או מציע אותו למכירה או שכירה אף שהוא אינו נמצא בפומבי או על כל אדם שמפיץ או מגיש אותו להפצה בכל דרך שהיא. אם העבירה נעשית מתוך כוונה להשחית, היא נחשבת לנסיבות מחמירות.
סעיף 404 – כל אדם שבעצמו או באמצעים מכניים כלשהם שר או משדר במקום ציבורי שירים או אמירות גסות או מגונות, דינו הוא תקופת מעצר שלא תעלה על שנה או קנס שלא יעלה על 100 דינר.
סעיף 434 – עלבון הוא ייחוס של דבר לא מכבד או מביש לאדם אחר, או פגיעה ברגשותיו אף על פי שזה לא כולל ייחוס אליו בנושא מסוים. כל אדם שמעליב אדם אחר, דינו הוא תקופת מעצר שלא תעלה על שנה וכן קנס שלא יעלה על 100 דינר או אחד מאותם עונשים. אם עלבון כזה מתפרסם בעיתון או בפרסום או במדיה זה נחשב לנסיבות מחמירות.
סעיף 438 – על האנשים הבאים יוטל עונש של תקופת מעצר שלא תעלה על שנה וכן קנס שלא יעלה על 100 דינר או אחד מאותם עונשים: (1) כל אדם המפרסם בכל דרך תמונה, הערה או מידע בגין החיים הפרטיים או חיי המשפחה של אדם אחר, אף על פי שמידע כזה נכון ופרסום כזה נחשב לעלבון. (2) כל אדם פרט לאלה המוזכרים בסעיף 328 השותף למידע הכלול במכתב, בטלקס או בשיחת טלפון המגלה מידע כזה לאדם שהמידע אינו מיועד לו וחשיפה כזו גורמת נזק לאחר.
בנוסף לחוק העונשין הלאומי, חברי כוחות הביטחון הפנימי העיראקיים, יחד עם תלמידים וגמלאים נוכחיים, מחויבים לכללים המתוארים בצו מספר 9 (2008). הדרגה אוסרת על שוטרים להתרועע עם אנשים בעלי מוניטין רע, ומענישה שוטרים העוסקים במעשה סדום הומוסקסואלי בעד חמש עשרה שנות מאסר.
חוק העונשין הצבאי מס' 19 משנת 2007 אוסר על אנשיו לקיים מעשים הומוסקסואליים.
מדובר בחוקים המשמשים בבתי משפט מיוחדים שנועדו להתמודד עם מחלוקות מסוימות בקרב מוסלמים עיראקים, במיוחד כאשר הן נוגעות לנישואים, גירושים, מזונות, וירושה.[18]
לחוק המעמד האישי העיראקי (1959) יש הוראות רלוונטיות;
סעיף 3 – נישואים מוגדרים כאיחוד בין גבר לאישה להבאת ילדים.
סעיף 40 חלק 2 – ניתן להעניק הפרדה חוקית אם אחד מבני הזוג אינו נאמן, כאשר מעשה ההומוסקסואליות נכלל כדוגמה לאי-אמון. הוראה זו נוספה לחוק בשנת 1981.
לחוק המעמד האישי של כורדיסטן העיראקית (1992) יש גם כמה הוראות רלוונטיות;
סעיף 1 – נישואין מוגדרים כאיחוד מרצון בין גבר לאישה להקמת משפחה.
סעיף 7 – על הזוג המבקש להינשא להפיק מסמכים רפואיים המוכיחים כי אינם נגועים באיידס.
נטען כי האלימות הפיזית והמינית כלפי הומוסקסואלים גברה מאז הנסיגה של ארצות הברית מעיראק, כאשר המיליציות והמשטרה בפרט, למרות האופי החוקי של ההומוסקסואליות, עוסקות כעת יותר באלימות אנטי-הומוסקסואלית. בעיה זו נעשית מסובכת יותר בשל העובדה שחברי המשטרה הם לרוב גם חברי קבוצות מיליציה שונות.[19]
המשרד העיראקי לזכויות האדם הגיב לטענות להגברת האלימות ההומופובית בכך שקבע כי תגובותיו מוגבלות בשל העובדה שהלהט"בים אינם מיעוט רשום בעיראק, אך הדגיש כי מספר מקרים של אפליה ואלימות נגד קהילת הלהט"ב הועברו למשרד הפנים. עלי אל-דבאג, דובר ראש הממשלה מליקי, הכחיש רדיפות מאורגנות כנגד קהילת הלהט"ב, אך הציע שחברי הקהילה ישמרו על פרטיות ההומוסקסואליות שלהם כדי להימנע מרדיפות.[20]
בשנת 2010 הותקפו מאמצי הממשלה הכורדית לקידום שוויון מגדרי על ידי קמיל חג'י עלי, שר התרומות והדתות, וכן התנועה האסלאמית כורדיסטן בניסיון לתת תוקף חוקי לנישואים חד-מיניים. ה-KRG ותומכים אחרים בשוויון מגדרי, הצהירו כי החקיקה אינה עוסקת בנושאי זכויות להט"ב, אלא עוסקת בסוגיות של צדק חברתי המשפיעות על נשים.[21]
ערך מורחב – רדיפת להט"ב במדינה האסלאמיתבאזורים שנשלטים על ידי ארגון הטרור המדינה האסלאמית נידונים עבריינים ראשונים של הומוסקסואליות למוות, עינויים, מלקות, מכות ואלימות אחרת.
במשך עשרות שנים קהילת הלהט"ב בעיראק הייתה אחת הקהילות הבלתי נראות ביותר בעולם העומדות בפני סוגים שונים של אפליה, בלי כמעט כל אקטיביזם או סנגוריה לטובת קבוצה זו. אולם בשנתיים האחרונות החלה תנועה מחתרתית שהובילה ליצירת ארגון ללהט"בים בעיראק בשם IraQueer (עיראק קוויר), ששם לו למטרה להעלות את המודעות לקהילה הלהט"בית באזור עיראק וכורדיסטן באמצעות שיתוף חדשות וסיפורים אישיים של אנשים קווירים.
איש דת עיראקי בולט שבר גם את השתיקה וגינה את האלימות כלפי קהילת הלהט"ב.[22]
הוועדה הבינלאומית לזכויות האדם של ההומואים ולסביות (IGLHRC) היא קבוצה של אנשים המקדמים באופן פעיל את זכויותיהם של להט"בים בעיראק. המדינה האסלאמית קובעת מוות על "מנהג" ההומוסקסואליות. יתרה מזאת, ראיות שנאספו לשני תדרוכים של IGLHRC, שותפיה, ו-MADRE מדגימות את ההשפעה הישירה של קריסת שלטון החוק על אנשים להט"בים, באמצעות אלימות חסרת מעצורים של מיליציות קנאיות.
דו"ח זכויות האדם של מחלקת המדינה של ארצות הברית משנת 2012 מצא כי,
עקב מוסכמות חברתיות ותגמול, הן נגד הקורבן והן נגד העבריין של התנהגות ואלימות מינית חד-מינית שאינן בהסכמה כלפי משתתפים בהתנהגות מינית חד-מינית בהסכמה, פעילות זו לא דווחה לרוב. לאור החוק[,] הסתמכו הרשויות על אישומי אי-צניעות בפומבי או הודאות על החלפת כספים (כלומר, זנות, שהיא בלתי חוקית), כדי להעמיד לדין פעילות מינית חד-מינית. ... להט"בים התמודדו לעיתים קרובות עם התעללות ואלימות מצד המשפחה וגורמים לא-ממשלתיים. מפברואר עד אפריל גל של פיגועים אלימים בבגדאד, בצרה, סאמרא, ואסט ותיכרית היה מכוון כלפי אנשים שנתפסו כלהט"בים. ... בתחילת פברואר[,] הופיעו בבגדאד שלטים ועלונים שאיימו על אנשים בשמם אלא אם כן הם יגזרו את שיערם, יפסיקו ללבוש בגדים נון-קונפורמיסטיים ויוותרו על אורח חייהם ה"אלטרנטיבי". קמפיין ההפחדה הזה האיץ את ההתקפות. התקפות נעו בין הפחדות והטרדות מילוליות ועד דיווחים על חטיפות, מכות (שחלקן הביאו למקרי מוות), תקיפה מינית והרג. הדיווחים על מספר הקורבנות שנהרגו בתקיפות היו שונים במספר, וחלק מהתקיפות, על פי הדיווחים, בוצעו על ידי קבוצות קיצוניות, בהן צבא מהדי ו"ליגת הצדיקים" (אסאיב אהל אל-חאק). UNAMI אימת באופן עצמאי את מותם של לפחות 12 אנשים; דו"ח רויטרס מציב את מספר הקורבנות בבגדאד על 14. ארגונים לא ממשלתיים מקומיים לזכויות אדם דיווחו על מספרים גבוהים בהרבה. ... הממשלה לא הכירה בדפוס התקפות ולא נקטה באמצעים להבטחת בטיחותם של אנשים שנקראו בציבור. ... בשל סטיגמה, הפחדה ופגיעה אפשרית, כולל התקפות אלימות, ארגוני הלהט"ב לא פעלו באופן גלוי, וגם לא נערכו מצעדי גאווה או אירועי תמיכה בנושא זכויות הומואים. החוק אוסר על אפליה על רקע גזע, נכות או מעמד חברתי, אך הוא אינו מתייחס ל ... נטייה מינית או זהות מגדרית. אפליה חברתית בהעסקה, במקצועות ובדיור בהתבסס על נטייה מינית, זהות מגדרית ומראה לא שגרתי הייתה נפוצה. מידע לא היה זמין בנוגע לאפליה בגישה לחינוך או לטיפול בריאותי בגלל נטייה מינית או זהות מגדרית, אף על פי שהתקשורת דיווחה כי התלמידים הוטרדו בבית הספר על כך שלא אימצו בגדים או תסרוקות קונבנציונליות. היו מאמצי ממשלה מינימליים להתמודד עם אפליה זו. בסוף השנה[,] הרשויות לא הודיעו על מעצרים או העמדתם לדין אחר של אנשים בגין אלימות כלפי אנשים להט"בים, כולל מקרים שדווחו בשנת 2011.[23]
ביוני 2009, מחלקת המדינה של ארצות הברית העלה חששות לגבי שוויון וזכויות אדם בהצהרה של הדובר איאן קלי:
באופן כללי, אנו מגנים באופן מוחלט מעשי אלימות והפרות בזכויות אדם שביצעו כלפי אנשים בעיראק בגלל נטייתם המינית או זהותם המגדרית. זה נושא שעקבנו אחריו מקרוב מאז שהתוודענו לטענות אלה, ואנחנו מודעים לטענות. ההכשרה שלנו לכוחות הביטחון העיראקיים כוללת הדרכה על שמירה נכונה על זכויות האדם. הכשרה לזכויות אדם היא גם חלק חשוב מאוד מהמאמצים שלנו ושל אחרים לבניית יכולת אזרחית של תורמים בין-לאומיים בעיראק. ושגרירות ארצות הברית בבגדאד העלתה ותמשיך להעלות את הנושא עם גורמים בכירים מממשלת עיראק, ודחקה בהם להגיב באופן הולם לכל הדיווחים האמינים על אלימות נגד עיראקים הומואים ולסביות.[24]
| קריטריון | כן / לא | הערות | |
|---|---|---|---|
| מעמדם של הומוסקסואלים ושל לסביות בחוק | |||
| הומוסקסואליות ולסביוּת חוקיות |  / |
אף על פי שהומוסקסואליות עצמה חוקית במדינה משנת 2003,[1][2] להט"בים יכולים להיות מואשמים על פי סעיף 401,[1] עד 6 חודשי מאסר בתוספת קנס. אנשים מתמודדים גם עם הוצאות להורג, מכות ועינויים על ידי המשמר האזרחי ובתי הדין השרעיים.[3] | |
| גיל ההסכמה שווה | / |
עדיין קיימת אפשרות למתן עונש על פי סעיף 401 לחוק אי-צניעות בפומבי. | |
| הכרה בזוגיות חד־מינית | |||
| הכרה בנישואי חוזה | |
||
| הכרה בנישואים חד־מיניים | |
||
| אימוץ והורות | |||
| התרת אימוץ ילד של בן או בת הזוג | |
||
| התרת אימוץ לזוגות חד־מיניים | |
||
| גישה להפריה חוץ־גופית עבור זוגות לסביות | |
||
| התרת פונדקאות לזוגות הומוסקסואלים | |
||
| טרנסג'נדריות ושינוי מגדר | |||
| מתן אפשרות לשינוי המגדר במסמכים ממשלתיים | |
||
| הגנה מפני אפליה | |||
| על רקע נטייה מינית | על רקע זהות מגדרית | ||
| חוקים נגד אפליה במקומות עבודה | |
|
|
| חוקים נגד אפליה באספקת מוצרים ושירותים | |
|
|
| חוקים נגד אפליה בכל התחומים (כולל אפליה בלתי ישירה והסתה) | |
|
|
| הגנה מפני אלימות | |||
| על רקע נטייה מינית | על רקע זהות מגדרית | ||
| שונות | |||
| להט"בים מורשים לשרת בצבא | |
חוק העונשין הצבאי מס' 19 משנת 2007 אוסר על אנשיו לקיים מעשים הומוסקסואליים. | |
| גברים המקיימים יחסי מין עם גברים מורשים לתרום דם | |
||
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
