Loading AI tools
לווין ישראלי צרפתי, לווין חישה מרחוק לחקלאות מדויקת וניסוי מנוע הול מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ונוס (נכתב כ-VENμS,[2] ראשי תיבות של Vegetation and Environment on a New Micro Satellite) הוא מיזם לפיתוח והפעלת לוויין לחישה מרחוק בעל שתי משימות מחקר. זהו שיתוף פעולה ישראלי-צרפתי. השותפות הראשיות למיזם הן סוכנות החלל הישראלית (ISA) וסוכנות החלל הצרפתית (CNES). ללוויין שתי משימות ראשיות: משימת צילום עם מטע"ד מצלמה מולטי-ספקטראלית (אנ'), ומשימה טכנולוגית לחקר ביצועי מנוע יוני מסוג HALL המפותח בישראל, בשילוב עם בקרת לוויין אוטונומית. הפרויקט ממומן על ידי ממשלת ישראל באמצעות משרד המדע והטכנולוגיה ומשרד המסחר והתעשייה, ובמימון עצמי של רפאל והתעשייה האווירית. מסת הלוויין, כ-270 קילוגרם, אופיינית למיזמי חלל ישראליים המשלבים יכולות מורכבות וביצועים ברמה גבוהה באמצעות פלטפורמות קומפקטיות וקלות משקל המוזילות את השיגור לחלל. הלוויין שוגר ב-2 באוגוסט 2017 אז החל במשימתו, והוא סיים את משימתו ב-1 באוגוסט 2024, כשלאחר מכן החל בתהליך כניסה ושריפה באטמוספירה.[3][4]
 | |
| איור של הלוויין ונוס | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוכנות חלל |
סוכנות החלל הישראלית וסוכנות החלל הצרפתית |
| מפעיל |
סוכנות החלל הישראלית, המרכז הצרפתי הלאומי לחקר החלל  |
| יצרן | התעשייה האווירית לישראל ורפאל |
| תאריך שיגור | 2 באוגוסט 2017 01:58:33 UTC[1] |
| תאריך הוצאה משירות | 1 באוגוסט 2024 |
| משגר | וגה |
| אתר שיגור | מרכז החלל הגיאני |
| אתר CNES | |
| משימה | |
| סוג משימה | לוויין חישה מולטי ספקטראלי וניסוי הנעה יונית |
| לוויין של | כדור הארץ |
| מסלול | מסלול מסונכרן שמש SSO עם עקבה קרקעית חוזרת של יומיים |
| נטייה | 98.27 מעלות |
| אפואפסיד | 720 ק"מ / 410 ק"מ (שלב המשימה הטכנולוגית) |
| פריאפסיד | 720 ק"מ / 410 ק"מ (שלב המשימה הטכנולוגית) |
| זמן הקפה | 99 דקות בגובה 720 ק"מ / 92 דקות בגובה 410 ק"מ |
| הקפות ליום | 14.5 בגובה 720 ק"מ / 15.5 בגובה 410 ק"מ |
| משך המשימה הכולל |
2 באוגוסט 2017 – הווה (7 שנים) |
| משך המשימה | 4.5 שנים |
| מידע טכני | |
| משקל בשיגור | 270 ק"ג, מתוכם 5 ק"ג הידרזין ו-14 ק"ג קסנון |
| קישורים חיצוניים | |
| מספר קטלוג לוויינים | 42901 |
| מאגר המידע הלאומי | 2017-044B |
  | |
ללוויין שתי משימות: משימה מדעית ומשימה טכנולוגית. בשלב המשימה הראשון (VM1), בגובה 720 קילומטר, למשימה המדעית יש עדיפות. לאחר שנתיים וחצי, המשימה הטכנולוגית מקבלת עדיפות בשאר שלבי המשימה.
הלוויין יכיל מצלמה רב-צבעית (מולטי-ספקטרלית) מתוצרת אל-אופ (הנקראת VSSC). בשנתיים הראשונות הלוויין יהיה במסלול מסלול מסונכרן שמש (SSO), בעל עקבה קרקעית קבועה, כלומר יעבור בדיוק מעל אותה נקודה כל יומיים ויצלם באותה זווית שמש. הלוויין ישמש לאיסוף נתוני חוזי של פני כדור הארץ בתחום הרב-צבעי לצורך מחקר מדעי. הלוויין יחקור תעוקת צמחייה (מצב ההשקיה בשדות) וזיהום בימים ואגמים.
המשימה הטכנולוגית היא להוכיח מערכת הנעה חשמלית יונית מסוג HALL. המטע"ד הישראלי מפותח בישראל ונקרא IHET (ראשי תיבות של Israeli Hall effect Thruster). במהלך שלב המשימה הראשון (VM1) יתבצע ניסוי פעם בחודש במשך 2–4 ימים (תלוי באורך הניסוי) ולאחר מכן הלוויין יוחזר למסלולו הנומינלי בצורה אוטונומית (ללא פיקוד קרקעי נוסף). בשלב השני של המשימה (VM2) המנוע יופעל לשינוי גובה הלוויין וזווית האינקלינציה שלו - והלוויין ירד לגובה 410 ק"מ, למסלול שגם הוא בעל זווית שמש קבועה ועקבה קרקעית קבועה של יומיים. בשלב השלישי של המשימה (VM3) המשימה המדעית והטכנולוגית יופעלו יחדיו - והמנוע ישמור על המסלול בצורה הדוקה, כך שלמרות הגרר האטמוספירי בגובה זה, העקבה הקרקעית תשמר.
במטע"ד ה-IHET נמצאים שני מנועים יונים-חשמליים המשתמשים באפקט הול. המנוע מסוגל לתת דחף של 15mN בהספק אנודי של 300W, בתקיפה סגולית (Isp) של 1,300 שניות.
הלוויין מפותח על בסיס מרכב גנרי ללוויינים שפותח במפעל מבת של התעשייה האווירית. המנוע היוני מפותח ברפאל. מצלמת הלוויין פותחה בחברת אל-אופ. בתוכנית מעורבת גם האקדמיה הישראלית, באמצעות הטכניון והמכון לחקר המדבר בשדה בוקר, השייך לאוניברסיטת בן-גוריון, וכן מעורב בה גם המרכז למחקר גרעיני בנחל שורק. מדעני מוסדות אלה משתתפים באפיון מערכות הלוויין והגדרתן וכן בביצוע של משימות התוכנית.
פלטפורמת הלוויין מבוססת על פלטפורמת לוויין טכסאר. כיוון שמערכת ההנעה היונית היא מטע"ד, ללוויין יש מערכת הנעה נוספת של הידרזין, המיועדת להכנסה למסלול ולשמירה על ביצועי המשימה המדעית.
מצלמת הלוויין פותחה על ידי חברת אל-אופ על בסיס מצלמת MSRS שפותחה במסגרת פרויקט הלווין דוד. המצלמה מיועדת לצלם את כדור הארץ בשנים עשר אורכי גל שונים. הרזולוציה של המצלמה אמורה להיות בשיעור של כ-5 מטרים וברוחב מפתח המטע"ד על הקרקע (swath) של 27 קילומטר. יחס המשקל והביצועים של מצלמה מולטי ספקטרלית זו נחשב לטוב בעולם. בגובה הנמוך, הרזולוציה של המצלמה אמורה להיות 2.7 מטר.
| ערוץ | אורך גל מרכזי (nm) | רוחב הערוץ (nm) | שימוש עיקרי |
|---|---|---|---|
| 1 | 420 | 40 | תיקונים אטמוספיריים |
| 2 | 443 | 40 | עננות, אירוסלים באוויר |
| 3 | 490 | 40 | תיקונים אטמוספיריים |
| 4 | 555 | 40 | אדמה |
| 5 | 620 | 40 | אדמה |
| 6 | 620 | 40 | DEM, איכות התמונה (זהה לערוץ 5) |
| 7 | 667 | 30 | אדמה |
| 8 | 702 | 24 | אדמה |
| 9 | 742 | 16 | אדמה |
| 10 | 782 | 16 | אדמה |
| 11 | 865 | 40 | אדמה |
| 12 | 910 | 20 | אדי מים |
ונוס שוגר בהצלחה ב-2 באוגוסט 2017, 1:58:33 UTC. הלוויין שוגר על משגר וגה יחד עם הלוויין אופטסאט 3000, שנבנה בתעשייה האווירית לישראל ונמכר לאיטליה. הלוויין שוחרר בהצלחה מהמשגר לאחר שעה ו-37 דקות מהשיגור.
תמונות ראשונות של הלוויין, ובינן אזור ירושלים, העיר מרסי בצרפת, יערות פרו ושדות בפיניקס פורסמו במהלך בדיקות הלווין במסלולו.[5]
השלב הראשון של המשימה המדעית של הלווין נמשך עד אוקטובר 2020. לאחר מכן החל הלווין בתמרון שינוי המסלול כחלק מהמשימה הטכנולוגית. בחודש דצמבר 2020, הוסט הלוויין ממסלולו על ידי מפעיליו, כדי להימנע מהתנגשות אפשרית בלוויין האמריקאי טרה (אנ').[6]
בניית הלוויין ונוס, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל והתעשייה האווירית, מאי 2017 המשימות של הלוויין ונוס, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל, ינואר 2017
עידו אפרתי, הלוויין הישראלי הראשון לחקר הסביבה שוגר מגינאה הצרפתית, באתר הארץ, 2 באוגוסט 2017Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
