Loading AI tools
מגלה ארצות, צלם וסופר בריטי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סר וילפרד פטריק תסיגר (באנגלית: Wilfred Patrick Thesiger; כינויו בערבית: مُبَارَك بِن لَنْدَن, מֻבּארכּ בּן לַנדַן; 3 ביוני 1910 – 24 באוגוסט 2003) היה איש צבא, מגלה ארצות, צלם וסופר בריטי.
לידה |
3 ביוני 1910 אדיס אבבה, אתיופיה |
---|---|
פטירה |
24 באוגוסט 2003 (בגיל 93) לונדון, הממלכה המאוחדת |
מדינה | הממלכה המאוחדת |
פעילות בולטת |
מסעות במזרח התיכון ובאפריקה ספרי מסעות |
ידוע בשל | חציית מדבר א-רובע אל-ח'אלי |
השכלה |
איטון קולג' מודלין קולג', אוקספורד |
פרסים והוקרה | • אות השירות המצוין (1941) • מדליית המייסדים של החברה הגאוגרפית המלכותית (1948) • מדליית הזיכרון ללורנס איש ערב של האגודה המלכותית לענייני אסיה (RSAA) (1955) • מדליית ליווינגסטון (אנ') מטעם החברה הגאוגרפית המלכותית של סקוטלנד (1962) • פרס היינמאן (Heinemann Award) מטעם האגודה המלכותית לספרות (1964) • המדליה ע"ש ריצ'רד פרנסיס ברטון מטעם החברה המלכותית של בריטניה ואירלנד לענייני אסיה (RAS) (1966) • דרגת אביר-מפקד במסדר האימפריה הבריטית (1995) • עמית האגודה המלכותית לספרות • עמית החברה הגאוגרפית המלכותית • חבר כבוד באקדמיה הבריטית • עמית האגודה המלכותית לאסטרונומיה |
וילפרד תסיגר נולד באדיס אבבה כשאביו כיהן כשגריר בריטניה באתיופיה ובה בילה את ילדותו. המשפחה חזרה לאנגליה ב-1919 ותסיגר התחנך באיטון ובמודלין קולג' באוקספורד, שם התמקד בלימודי היסטוריה והצטיין בספורט האיגרוף. ב-1930, והוא בן 20, השתתף בטקס הכתרתו של ראס תפרי מקונן לקיסר אתיופיה היילה סילאסי. ב-1933 חזר לאפריקה בראש משלחת, שנתמכה בידי החברה הגאוגרפית המלכותית, כדי לחקור את מהלכו של נהר אוואש, והיה האירופי הראשון שחדר לסולטנות אוסה והגיע לאגם אבה.[1]
בשנים 1935–1940 שירת תסיגר במינהל סודאן האנגלו-מצרית והוצב בדארפור ובמדינת הנילוס העליון. במערכה במזרח אפריקה גויס לסייע בארגון ההתנגדות לכיבוש האיטלקי. על חלקו בלחימה של כוח גדעון באתיופיה באביב 1941, בפיקודו של אורד וינגייט, הוענק לו אות השירות המצוין. בהמשך שירת במנהלת המבצעים המיוחדים בסוריה ובשירות האוויר המיוחד (SAS) במערכה בצפון אפריקה והועלה לדרגת מייג'ור. אחרי מפלת קורפוס אפריקה ב-1943 נשלח לאתיופיה, ועד תום המלחמה ב-1945 פעל כיועץ מדיני לנסיך הכתר האתיופי אספא ווסן. את ספרו האוטוביוגרפי מ-1987, "החיים כבחירתי",[2] שהקיף את קורותיו מילדותו ועד סוף מלחמת העולם השנייה, הקדיש לזכר היילה סלאסי, קיסר אתיופיה.
ב-1945 הצטרף למחקר אזורי הרבייה של הארבה בתימן ובעומאן,[3] ומכאן קצרה הדרך למסעות שערך בתוככי מדבריות דרום ערב. בשנים 1946–1950 חצה פעמיים, ברגל וברכיבה על גמל, בלוויית מורי דרך בדואים, את ימות החול האימתניות של א-רובע אל-ח'אלי, ובכך היה השלישי אחרי ברטרם תומאס ב-1930–1931 ושל סנט ג'ון פילבי (אנ') ב-1932 שעברו שם. על כך כתב בספרו מ-1959 "חולות ערב" (Arabian Sands). מסעותיו אלה הקנו לו מוניטין עולמיים. ב-1948 העניקה לו החברה הגאוגרפית המלכותית הבריטית את "מדליית המייסדים" (אנ') "על חקר מדבר ערב".
במרוצת השנים 1951–1958 חי תקופות ארוכות בדרום עיראק בקרב ערביי הביצות והנציח אותם בתצלומיו ובספרו מ-1964, The Marsh Arabs.[4] בשנות ה-60 הרחיק למחוזות נידחים באיראן, בכורדיסטן ובפקיסטן. על חוויותיו ועל תצפיותיו באורחות החיים שכֹה הוקיר, ושלעתידם חשש, כתב בספרו מ-1979 "הנוודים האחרונים".[5]
תסיגר הרבה לצלם, ואת אוסף התצלומים שלו, המונה למעלה מ-38,000 פריטים, העניק למוזיאון פיט ריברס (אנ') באוקספורד.[6] ב-1978 השתקע בקניה. ב-1994, משהורע מצב בריאותו, חזר לאנגליה. ב-1995 העניקה לו המלכה דרגת אביר-מפקד במסדר האימפריה הבריטית (KBE).[7]
תסיגר מת בלונדון. גופתו נשרפה ואפרו פוזר בקרבת נחלת המשפחה במחוז פוויס במזרח ויילס.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.