Loading AI tools
מלומד אנגלי, אספן עתיקות, היסטוריון, גאוגרף ומחבר ספרים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ויליאם קמדן (באנגלית: William Camden; 2 במאי 1551 – 9 בנובמבר 1623) היה מלומד אנגלי, אספן עתיקות, היסטוריון, גאוגרף, הידוע כמחבר "בריטניה", הספר הכורוגרפי הראשון - סקר האיים הבריטיים ואירלנד, וכן מחבר של "האנלים" (Annales שנתון) - התיאור המפורט הראשון ההיסטורי של שלטון אליזבת הראשונה מאנגליה.
לידה |
2 במאי 1551 לונדון, ממלכת אנגליה |
---|---|
פטירה |
9 בנובמבר 1623 (יוליאני) (בגיל 72) צ'יזלהרסט, הממלכה המאוחדת |
מדינה | ממלכת אנגליה |
מקום קבורה | מנזר וסטמינסטר |
השכלה |
|
מעסיק | בית הספר וסטמינסטר |
תפקיד | Clarenceux King of Arms (1597–1623) |
קמדן נולד בלונדון. אביו סמפסון קמדן היה חבר של אגודת אומנים אנגליים. הוא למד במספר בתי ספר כנסייתיים, ובשנת 1566 נכנס לאוקספורד. בכנסיית כריסטוס התוודע למלומד פיליפ סידני, שעודד את ההתעניינות של קמדן בהיסטוריה ועתיקות. קמדן חזר ללונדון בשנת 1571 ללא תואר. בשנת 1575 הפך למורה במנזר וסטמינסטר, תפקיד שהעניק לו את החופש לנסוע ולעשות את מחקריו ההיסטוריים במהלך חופשות בית הספר.
בשנת 1577, בעידודו של אברהם אורטליוס, החל קמדן את עבודתו הגדולה "בריטניה" - סקר טופוגרפי והיסטורי של כל בריטניה הגדולה ואירלנד.[1] המהדורה הראשונה, שנכתבה בלטינית, פורסמה בשנת 1586. היה ביקוש גדול לספר והוא וזכה לפרסום רב, והופיע בחמש מהדורות נוספות, בשנים 1587, 1590, 1594, 1600 ו-1607, שכל אחת מהן הורחבה מאוד לעומת קודמתה הן בתוכן טקסטואלי והן באיורים.[2][3] מהדורה 1607 כללה לראשונה סט מלא של מפות המחוזות באנגליה, המבוסס על הסקרים של כריסטופר סקסטון ושל ג'ון נורדן, והוכנו על ידי ויליאם קיפ ויליאם הול. המהדורה הראשונה בשפה האנגלית, שתורגמה על ידי פילימון הולנד, הופיעה בשנת 1610, שוב עם תכנים נוספים שנוספו על ידי קמדן.[4]
הספר "בריטניה" הוא תיאור מחוז אחרי מחוז בבריטניה ואירלנד. זוהי יצירת כורוגרפית (גאוגרפיה רגיונלית ראשונית): מחקר המתייחס לנוף, גאוגרפיה, והיסטוריה. במקום לכתוב היסטוריה, קמדן רצה לתאר בפירוט את בריטניה הגדולה של ההווה בימיו, ולהראות כיצד ניתן להבחין בעקבות העבר בנוף הקיים. בשיטה זו הוא הפיק את התמונה הרצופה הראשונה של בריטניה מהתקופה הרומית.
הוא המשיך לאסוף חומרים ולעדכן ולהרחיב את "בריטניה" לאורך חייו. הוא שרטט מפות על פי העבודות שפורסמו או שלא פורסמו של ג'ון לילנד ואת ויליאם לאמבראד. קיבל סיוע מרשת גדולה של כותבים בעלי תחומי עניין דומים. הוא גם נסע ברחבי בריטניה הגדולה כדי לראות לעצמו מסמכים, אתרים וממצאים: ידוע שהוא ביקר במזרח אנגליה בשנת 1578, יורקשייר ולנקשייר בשנת 1582, דבון ב־1589, וויילס ב־1590, סאליסברי, וולס ואוקספורד בשנת 1596, סקר את חומת אדריאנוס בשנת 1599.[5] עבודות השדה והמחקר שלו ממקור ראשון קבעו תקנים חדשים לתקופה זו. הוא אפילו למד וולשית ואנגלית העתיקה להשלמת מחקרו.
בשנת 1593 קמדן הפך למנהל בית הספר ווסטמינסטר. הוא מילא את התפקיד במשך ארבע שנים, אך עזב את תפקידו כאשר קיבל תפקיד ממלכתי גבוה בממלכה. המינוי היה בעיקר בגלל המוניטין של ספרו "בריטניה", והוא היה דמות ידועה ונערצת, והמינוי נועד לשחרר אותו מעבודת ההוראה ולהקל על מחקרו. המכללה הצבאית באותה התקופה הייתה לא רק מרכז של מחקר גנאלוגי והיסטורי, אלא גם מרכז מחקר של העת העתיקה. עם זאת, המינוי עורר את קנאתו של ראלף ברוק, שפרסם, כנקמה, ביקורת על "בריטניה", והאשים את קמדן בחוסר דיוק ובפלגיאניזם. קמדן הגן על עצמו בהצלחה מפני ההאשמות במהדורות שלאחר מכן של יצירתו.
הספר "בריטניה". היה מוכר כעבודה חשובה לא רק באנגליה, אלא בכל רחבי אירופה. קמדן שקל להדפיס את בריטניה בשנת 1586 בארצות השפלה, ואף על פי שזה לא קרה, המהדורה השלישית של 1590, בנוסף להדפסותיה בלונדון, פורסמה באותה שנה גם בפרנקפורט, והודפסה שם מחדש בשנת 1616. בשנת 1612 חלקים נבחנו על ידי האינקוויזיציה הספרדית. מהדורה מצומצמת פורסמה באמסטרדם בשנת 1617 והודפסה מחדש בשנת 1639; וגרסאות הטקסט נכללו גם ב-Theatrum Orbis Terrarum של ג'ון בלואו (פורסם באמסטרדם בשנת 1645) ובנוובוס אטלס של יאן ג'נסוניוס (שפורסם שוב באמסטרדם בשנת 1646).[6]
בשנת 1597, הברון ויליאם ססיל, הציע לקמדן לכתוב את תולדות שלטונה של המלכה אליזבת. מידת השפעתו לאחר מכן של בורגלי על היצירה אינה ברורה: קמדן מזכיר רק באופן ספציפי את ג'ון פורצקי מסאלדן, ראש הממשלה האחרון של אליזבת', והנרי קאפה, רוברט דוורו, כמקורות.[7] קמדן החל את עבודתו בשנת 1607. החלק הראשון (ספרים 1–3) זכרונות של אנגליה בתקופת אליזבת (האנאלס) המכסה את שלטונה עד 1588, הופיע בשנת 1615. החלק השני (ספר 4, המקיף את 1589–1603) הושלם בשנת 1617, אך לא פורסם עד שנת 1625 (מהדורת ליידן), ו-1627 (מהדורת לונדון), לאחר מותו של קמדן. התרגום הראשון לאנגלית לספרים 1–3 הופיע בשנת 1625, על ידי אברהם דארסי.[8] ספר 4 תורגם לאנגלית על ידי תומאס בראון, בשנת 1629.
האננלס לא נכתבו כנרטיב רציף, אלא בסגנון דיווחי, ונתן רשימת אירועי כל שנה בנפרד. לפעמים נמתחה ביקורת על כך שהאנלס נוהגים בסלחנות מדי כלפי אליזבת וג'יימס הראשון, האנאלס הם אחת היצירות הגדולות של ההיסטוריוגרפיה האנגלית והשפיעו רבות על הדימוי המאוחר יותר של התקופה האליזבתנית. ההיסטוריון הבריטי יו טרוור-רופר אמר עליהם: "בזכות קמדן אנו מייחסים למלכה אליזבת מדיניות עקבית ולא של סדרה בלתי עקבית של סכסוכים בלתי פתורים והחלטות משתקות."[8]
במשך השנים קמדן פרסם כתבים נוספים, חלקם משתלבים עם יצירתו הגדולה "בריטניה" וחלקם עומדים בפני עצמם. חלקם זכו למהדורות רבות, ויש בהם אוספים תרבותיים מעניינים כמו אוסף הפתגמים האנגליים הראשונים מסודרים לפי סדר א-ב. שעדיין מצוטטים במילונים מודרניים.[9] הרשימה האלפביתית הראשונה של הפתגמים באנגלית, מנוצלת מאוד על ידי עורכי המילונים המודרניים העיקריים של פתגמים (כולל אלה של ברטון סטיבנסון (1949), חבר הפרלמנט טילי (1950) והמהדורה השלישית של הספר מילון אוקספורד של משלי האנגלית, בעריכת פ. פ. וילסון (1970). יש בספר מספר פתגמים נוספים שלא נרשמו במקומות אחרים.[10]
בין היצירות האחרות של קמדן היה ספר דקדוק יווני אשר נותר כספר לימוד רגיל במשך יותר ממאה שנה. תרגום לטיני של ספרים שונים, מאמר שלא פורסם בנושא הדפוס[11] ומספר שירים לטיניים.[12]
בשנת 1609 עבר קמדן לקנט, בדרום מזרח לונדון. למרות בריאותו הלקויה, הוא המשיך לעבוד בחריצות. בשנת 1622 הקימה אוניברסיטת אוקספורד תוכנית הרצאות ללימודי ההיסטוריה - הראשונה בעולם - שנמשכת עד היום כקתדרה של קמדן להיסטוריה עתיקה. באותה שנה הוא חלה בשיתוק. הוא נפטר ב-9 בנובמבר 1623, ונקבר במנזר ווסטמינסטר, שם ניתן לראות את המצבה שלו, הכוללת את דמותו המחזיקה עותק של "בריטניה".
היצירה "בריטניה" של קמדן נותרה כיצירה מונומנטלית ומוערכת במשך שנים רבות לאחר מותו. מהדורה מתוקנת קלות של התרגום ההולנדי משנת 1610 פורסמה בשנת 1637. תרגום חדש ומורחב מאוד, שערך אדמונד גיבסון, פורסם בשנת 1695, והוצא מחדש במהדורות מתוקנות בשנת 1722, 1753 ו-1772. תרגום נוסף ומורחב עוד יותר על ידי ריצ'רד גאף פורסם ב-1789, ולאחריו מהדורה שנייה בשנת 1806.[13] בנאום בשנת 1986, לציון יום השנה ה-400 של הפרסום המקורי, ג'ורג בון ציין כי העבודה "עדיין ביסודה מציגה את האופן שבו אנו, בעת העתיקה, הסתכלנו על המדינה שלנו".[14]
הפקולטה להיסטוריה עתיקה באוקספורד ממשיכה את פעילותה. מאז 1877 היא צורפה למכללת ברסנוזה, ומאז 1910 הוגבלה להיסטוריה הרומית.
אגודת קמדן, הייתה הוצאה לאור שנוסדה בשנת 1838 לפרסום ממצאים היסטוריים וספרותיים. בשנת 1897 היא השתלבה בחברה ההיסטורית המלכותית, שממשיכה לפרסם טקסטים במה שמכונה בהווה "סדרת קמדן".
אגודת קמדן בקיימברידג', קבלה את שמה מקמדן, הייתה אגודה שנוסדה בשנת 1839 על ידי סטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטת קיימברידג' כדי לקדם את חקר האדריכלות הגותית. בשנת 1845 היא עברה ללונדון, שם התפרסמה והייתה בעלת השפעה רבה על התפתחות התחייה הגותית של המאה ה-19.
לאחר מותו של קמדן נודע ביתו לשעבר בצ'יזלורסט בשם קמדן פלייס. במאה ה-18 היא נרכשה על ידי סר צ'ארלס פראט, שופט ראשי ובהמשך על ידי לורד קנצלר, שבשנת 1765 קיבל את התואר ברון קמדן, מקמדן פלייס. בשנת 1786 נוצר התואר האציל קמדן, ובשנת 1812 הפך בנו למרקיז קמדן. בבעלות המשפחה היו אדמות בצפון לונדון, ועליהם התפתחו שכונות לזכרו של ויליאם קמדן כמו קמדן טאון או קמדן.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.