התרבות העתליתית

הַתַּרבות העתליתית היא תרבות פרהיסטורית שהתקיימה בלבנט, ובכלל זה בארץ ישראל, בסופה של התקופה הפלאוליתית העליונה. אתרים ארכאולוגיים רבים בהם התרבות מופיעה טרם תוארכו בשיטת פחמן-14 או שיטות אחרות, אך תיארוך ממערת מנות^[1] מציע שזמן קיום התרבות היה כ-35,000 - 33,000 שנים לפני זמננו.

מערת הנחל, שם הוגדרה לראשונה התרבות העתליתית

התרבות העתליתית הוגדרה לראשונה בשנות השלושים על ידי הארכאולוגית הבריטית דורותי גארוד בחפירת מערת הנחל שבנחל מערות בכרמל, סמוך לעתלית, ומכאן שמה^[2]. גארוד הבחינה שבשכבה העליונה ביותר מהתקופה הפלאוליתית העליונה בתוך המערה, שכבה C, נמצאו כלי צור שונים במקצת יחסית לשכבות התרבות האוריניאקית שמתחתיה. שכבה C מאופיינת בנתזים רבים ולהבים מעטים, ובכלים מסוג נקר (כלי צור בעל קצה רחב וחד, דמוי קצה של אזמל. באנגלית burin) על קטימה. עקב השוני בכלי הצור הגדירה גארוד את שכבה C כתרבות חדשה – העתליתית. מעל שכבה זאת נמצאת השכבה העבה של התרבות הנאטופית. מאספים של כלי צור דומים התגלו גם בטרסת אל-ח'יאם במדבר יהודה, בנחל אורן בכרמל, באתר נחל עין גב I לחוף הכנרת ובאתר קסר עקיל בלבנון^[3].

קבורת אדם המשויכת לתרבות העתליתית התגלתה באתר נחל עין גב I, וכן עצמות של בעלי חיים, בעיקר צבי ארץ-ישראלי, אייל אציל, שור הבר ויחמור פרסי^[4]. יוצרי התרבות העתליתית היו בני מיננו האדם הנבון (הומו ספיינס), ומודרניים אנטומית - טיפוס האדם היחיד שידוע שיישב את הלבנט בתקופה הפלאוליתית העליונה.

בשנת 2024 בחינה מחודשת של ממצאי הצור שנחפרו במערת מנות שבגליל העליון, הציעה כי גם באתר זה קיימת הופעה של התרבות העתליתית. בדיקות תיארוך מדויקות, שבוצעו על ידי חוקרים ממכון ויצמן ונערכו תוך כדי חפירת המערה, הצליחו להצביע על תיארוך ראשוני של התרבות באמצעים אמינים ומודרניים. טיב ואופן היישוב במערה עדיין נמצא תחת מחקר.

המידע על התרבות העתליתית עדיין מועט כיום. לא ידוע משך קיומה המדויק וקיים מידע מועט על דגם היישוב, הכלכלה והיחסים בין נושאיה לנושאי תרבויות אחרות מהתקופה הפלאוליתית העליונה.

לקריאה נוספת

• עופר בר-יוסף ויוסף גרפינקל, הפרהיסטוריה של ארץ ישראל: תרבות האדם לפני המצאת הכתב, ירושלים, הוצאת אריאל, 2008, עמ' 102.

הערות שוליים

1. Shemer, M., Barzilai, O., Boaretto, E., Hershkovitz, I., Lavi, R., Edeltin, L., & Marder, O. (2024). Intra-site variability–Analysis, characterization, and cultural affiliation of the Upper Paleolithic sequence of Manot Cave (western Galilee, Israel). Archaeological Research in Asia, 37, 100501.
2. Garrod, D.A.E., Bate, D.M.A. (1937). The Stone Age of Mount Carmel. Vol. I. Excavations at the Wadi Mughara. Oxford: Clarendon Press.
3. Gilead, I. (1991). The upper Paleolithic period in the Levant. Journal of World Prehistory, 5(2), 105-154.
4. Belfer-Cohen, A., A. Davidzon, A. N. Goring-Morris, D. Lieberman and M. Spears (2004). Nahal Ein Gev I: A Late Upper Palaeolithic Site by the Sea of Galilee, Israel. Paleorient 30/1:25-46 וראו שם איורים של כלי הצור האופייניים לתרבות העתליתית