התאבדויות בני נוער להט"בים
תופעה חברתית / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
שיעוריהן של התאבדויות ונטיות אובדניות בקרב בני נוער לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים, ביסקסואלים וקווירים (להטב"ק) גבוהים יחסית לכלל האוכלוסייה,[1][2][3][4][5][6] ולבני נוער להט"בים יש את אחד מהשיעורים הגבוהים ביותר של ניסיונות התאבדות.[7][8]
על פי מחקרים לאורך השנים, הדבר קשור לתרבויות הטרוצנטריות ולהומופוביה ממוסדת לעיתים קרובות ממניעים דתיים, לרבות השימוש בנושאי זכויות להט"ב כטריז פוליטי, בהם במאמצים של פוליטיקאים שמרנים-דתיים לעצור את הלגליזציה של הנישואים חד-המיניים.[9][10][11] הוכח כי דכדוך, דיכאון ושימוש בסמים בקרב אנשי להט"ב גברו בצורה משמעותית לאחר חקיקת חוקים חדשים המפלים את מי שמשתייכים לקהילה הגאה בהם החוק נגד תעמולה גאה ברוסיה בשנת 2013 האוסר על הצגת נושאי להט"ב בציבור, בתקשורת ובמדיה אשר גרם למעצרים רבים של אזרחי להט"ב רוסים שהתנגדו באופן פומבי לחקיקתו ועל פי הדיווחים נרשמה עלייה של הפגנות הומופוביות, אלימות ופשעי שנאה נגד הקהילה במדינה.[12]
בריונות והטרדות כלפי אנשי להט"ב ואלימות נגד להט"ב הוכחו כגורם התורם להתאבדויות רבות, גם אם לא כל ההתקפות התייחסו באופן ספציפי למיניות או למגדר של המותקפים.[13] לאחר סדרה של התאבדויות בתחילת שנות ה-2000, תשומת לב רבה התמקדה יותר בסוגיות ובגורמים הבסיסיים, במאמץ להפחית את ההתאבדויות בקרב בני הנוער הלהטב"ים. מחקר של "פרויקט הקבלה המשפחתית"[14] הראה כי "קבלה של ההורים, ואפילו נייטרליות, ביחס לנטייה המינית של הילד" יכולה להוריד את שיעור ההתאבדות.[7] הדבר עולה בקנה אחד עם ממצאי סקר גדול בקרב מבוגרים אמריקאים, אשר מצאו שיעורים גבוהים יותר של הפרעות במצב הרוח והחרדה, גורמי סיכון מרכזיים להתנהגות אובדנית, בקרב מי שמזדהים כהומואים, לסביות וביסקסואלים, במיוחד בקרב גברים.[15]
על פי "הברית הלאומית לפעולה למניעת התאבדויות" (National Action Alliance for Suicide Prevention), אין נתונים לאומיים (לגבי ארצות הברית) בנוגע לשיעורי ההתאבדויות בקרב קהילת הלהט"ב בכלל, או בקרב תתי-קבוצות של קהילה זו ( בהם בני נוער או קשישים).[16] בין השאר משום שאין הסכמה על גודל שיעורה המדויק של קהילת הלהט"ב בקרב האוכלוסייה הכללית (שכן חלק לא מבוטל ממנה לא יצא מהארון), וגם בקרב מי שכן מזדהים באופן גלוי כאנשי להט"ב - תעודות פטירה אינן כוללות מידע אודות נטייה מינית.[9] במחקר שנערך ב-1986 נכתב כי במחקרים קודמים שנערכו בקנה מידה גדול ואשר עסקו בנושא התאבדויות לא "התייחסו לנטייה מינית בניתוח הנתונים שלהם".[17]