אובדנות
מחשבות, התנהגויות, מחוות, ומעשים הקשורים לכוונה לבצע התאבדות / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אובדנות הוא מושג מתחום הפסיכולוגיה המתאר מגוון של מחשבות, רומינציות, התנהגויות, מחוות, ומעשים הקשורים לכוונה לבצע התאבדות. ניתן לראות אובדנות כספקטרום נפשי שבקצו האחד ניסיון התאבדות קטלני ובצדו השני מחשבות אובדניות ללא ניסיון ממשי לפגיעה עצמית. בין שני קצוות אלה יש מגוון של התנהגויות, למשל איום בהתאבדות, תכנון התאבדות, שקילת התאבדות, וניסיון התאבדות לא-קטלני.
מבחינה קלינית אובדנות נחשבת כתסמין של הפרעות נפשיות שונות כמו דיכאון קליני, חרדה, הפרעת אישיות גבולית, שימוש לרעה בסמים ועוד. אולם, מחשבות אובדניות יכולות להופיע גם בתגובה לאירועים שליליים אחרים וללא עדות להפרעה נפשית.[1] במדריך האבחוני DSM-5 מופיעה "הפרעת התנהגות אובדנית" (Suicidal Behavior Disorder) בפרק הדן בהפרעות אשר דרוש מחקר נוסף כדי לאשש את תוקפן. בשנים האחרונות נע עולם המחקר מבחינת משתנים ספציפיים הקשורים לאובדנות לעבר בחינת מודלים כוללניים יותר. בבסיס מודלים רבים עומדת הנחת היסוד כי אובדנות היא תופעה דינמית ומתהווה, שצומחת ממערכת מורכבת של קשרים בין גורמי סיכון רבים, ארוכי טווח וקצרי טווח, המופיעים בעת ובעונה אחת.[2][3]