הרולד סידני הרמסוורת', ויקונט רות'רמר הראשון
איל עיתונות ופוליטיקאי בריטי (1868–1940). מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איל עיתונות ופוליטיקאי בריטי (1868–1940). מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הֶרוֹלְד סִידְנִי הַרְמְסְוֶרְת', ויקונט רות'רמר הראשון (באנגלית: Harold Harmsworth, 1st Viscount Rothermere; 26 באפריל 1868 – 26 בנובמבר 1940), היה איל עיתונות (אנ') ופוליטיקאי בריטי.
 | |
| לידה |
26 באפריל 1868 לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד  |
|---|---|
| פטירה |
26 בנובמבר 1940 (בגיל 72) ברמודה, הממלכה המאוחדת |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד, הממלכה המאוחדת |
| השכלה |
St Marylebone Grammar School |
| תפקיד |
חבר בית הלורדים (ערך בלתי־ידוע) |
| בן או בת זוג |
Mary Lilian Share (4 ביולי 1893–ערך בלתי־ידוע) |
| חתימה |
 |
  | |
הרולד הרמסוורת' גדל במשפחה אנגלו-אירית. הוא היה השלישי מתוך ארבעה עשר ילדיו של עורך הדין אלפרד הרמסוורת' (1837–1889) מנישואיו לג'רלדין מרי מאפט (1838–1925).
הרמסוורת' זכה לתהילה כבעלים של מספר רב של עיתונים יומיים ושבועיים בריטיים חשובים כמו הדיילי מייל והדיילי מירור, שאותם הוא מיזג לקבוצת Associated Newspapers. הרולד הרמסוורת' נחשב, לצד אחיו הבכור אלפרד הרמסוורת' (אנ'), ומקס אייטקן (אנ') הקנדי, לבעלי העיתונים הבריטים החשובים ביותר במאה ה-20 ולחלוץ העיתונות הפופולרית, שבניגוד לעיתוני החדשות המסורתיים למדי, המיועדים לקהל מובחר, העיתונים שלו היו מכוונים לקהל רחב.
בעוד אחיו היה אחראי על החלק העיתונאי, הרמסוורת' היה אחראי על העסק. בסופו של דבר התמחה בהוצאת עיתונים.
ה"דיילי מייל", שפורסם לראשונה על ידי האחים ב-1896, היה העיתון היומי הראשון בממלכה מאוחדת שהופיע בפורמט טבלואיד (אנ').[hebrew 1] ה"דיילי מירור" יצא בעקבותיו ב-1903 באותו פורמט והיה זול במיוחד. מה שהיה חדש היה הכותרת הגדולה בעמוד הראשון, מדור הספורט הנרחב, מדור עם נושאים "ספציפיים לנשים" (אופנה ובישול) ושימוש תדיר בתמונות, במיוחד של משפחת המלוכה הבריטית. לראשונה, נערכו חסות גם לאירועי ספורט גדולים. ה"דיילי מירור" הפך לאחד העיתונים הנקראים ביותר בבריטניה, עם תפוצה של מיליונים. ב-1919 היו 14 עיתונים בבעלותו.[1]
ב-1922, לאחר מותו של אחיו אלפרד, השיג הרמסוורת' את השליטה הבלעדית ב"דיילי מייל", לאחר שכבר השתלט על ה"דיילי מירור" ב-1914.
במהלך חייו יסד הרמסוורת' עיתונים יומיים רבים אחרים שעדיין חשובים היום, כמו ה-Daily Record, שיצא לאור בגלאזגו, וה-Sunday Pictorial.
הרמסוורת' היה אחיו הבכור של הבישוף ססיל הרמסוורת', ברון הרמסוורת' הראשון. שני אחים נוספים הפכו לברונטים.
במהלך מלחמת העולם הראשונה שירת הרמסוורת' זמנית כנשיא המועצה האווירית בממשלת לויד ג'ורג' והעמיד את עיתוניו לשירות תעמולת המלחמה של מדינות ההסכמה נגד מעצמות המרכז. לאחר שכבר הפך לברונט שתוארו עובר בירושה מהורזי (Horsey) במחוז נורפוק, בשנת 1910, קיבל הרמסוורת' תואר אצולה העובר בירושה בשנת 1914 בתור הברון רות'רמר (אנ'), מהמסטד שבמחוז קנט. בשנת 1917 הוא קודם לוויקונט רות'מר, של המסטד במחוז קנט.
לאחר שאיבד שניים מבניו במלחמה, הרמסוורת' הפך למתנגד חריף של המלחמה בשנות ה-20 של המאה ה-20. הוא גם בלט כמבקר מחויב של הסכמי פריז, במיוחד חוזה טריאנון (ההסכם עם הונגריה), וזו הסיבה שבגללה אפילו הוצע לו הכתר ההונגרי ב-1927, אותו דחה הרמסוורת'.
בשנות ה-30 של המאה ה-20 הרמסוורת' תמך מאוד במדיניות הפייסנות של הממשלות הבריטיות בראשות בולדווין וצ'מברלין, שאת גישתן הוא גם אימץ בעיתוניו. במהלך תקופה זו הוא פגש את אדולף היטלר מספר פעמים, לו אישר את רצונו לשלום. ב-1934 עיתוני רות'רמר אף תמכו זמנית במפלגה הפשיסטית הבריטית, איגוד הפשיסטים הבריטי, בראשות אוסוואלד מוסלי. לפי מסמכי ממשלה סודיים שפורסמו רק ב-2005, אהדתו לנאציזם הגרמני הגיעה עד כדי כך שהוא שלח להיטלר מברק ברכה ב-1938 לרגל סיפוח חבל הסודטים כחלק מהסכם מינכן.
הרמסוורת' קידם את התעופה הפרטית בשנות ה-30. לעצמו הוא הזמין מטוס מחברת המטוסים בריסטול שהיה מהיר יותר מכל מטוסי הקרב הבריטיים שהיו בשירות באותה תקופה. הוא העמיד את המטוס הזה לבדיקה של חיל האוויר המלכותי, שפיתח אז את הבריסטול בלנהיים.
פרוץ מלחמת העולם השנייה הייתה אכזבה קשה עבור הרמסוורת', והוא נפטר זמן קצר אחר כך.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
