Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות המאופיינת בעיקר בקשיי קשב (ADHD-PI או ADHD-IA ראשי תיבות באנגלית של Attention deficit hyperactivity disorder predominantly inattentive), אשר כונתה בעבר "הפרעת קשב ללא היפראקטיביות"[1], היא אחד משלושת תתי הסוגים של הפרעת קשב[2].
תסמינים | ליקוי בתפקודים הניהוליים, rejection sensitive dysphoria, attention deficit, מיקוד יתר, חלום בהקיץ, emotional dysregulation, distractibility |
---|---|
סיווגים | |
ICD-10 | F90.0 |
ICD-11 | 6A05.0 |
אחד מתסמיני הליבה של הפרעת קשב הוא ליקוי או הנמכה ביכולת הקשב והריכוז[3][4] (יש המבחינים בין מונחים אלו ויש המתייחסים אליהם כמילים נרדפות לאותה התופעה). הפרעת קשב המאופיינת בעיקר בקשיי קשב דומה לשני הסוגים האחרים של הפרעת קשב, פרט לכך שהיא מאופיינת ברמה נמוכה יותר של תסמינים של היפראקטיביות ואימפולסיביות לצד עלייה בתסמינים הקשורים לירידה בתפקודי הקשב.
במהדורה השלישית של המדריך האבחוני הפסיכיאטרי DSM -III, הופיעה הפרדה בין תתי-הסוגים העיקריים של הפרעת קשב - הנמכה ביכולות הקשב והריכוז (inattention) מול היפראקטיביות (hyperactivity)[5]. בעבר הייתה הבחנה בין ADHD ל-ADD, כאשר הוספת או השמטת האות H מציינת את קיומה או העדרה של היפראקטיביות. זאת משום של-ADD אין תסמינים הקשורים בהיפראקטיביות או באימפולסיביות[6]. בהתאם לכך, מדענים נהגו להתייחס ל-ADHD ול-ADD כאל שתי הפרעות שונות, למרות המאפיינים הדומים שלהן.
במהדורה הרביעית של המדריך האבחוני DSM (1994), כל תתי-האבחנות רוכזו תחת ADHD בתוספת ציון המאפיינים הייחודיים. כתוצאה מכך הושמט המונח ADD ובמקומו הופיע המונח "ADHD בעל רמת קשב נמוכה" (predominantly inattentive).
הגדרת הפרעת קשב על פי DSM-V מחלקת את שלושת תסמיני הליבה לשתי קטגוריות מרכזיות[7]:
אנשים עם הפרעת קשב לא בהכרח סובלים מכל תסמיני הליבה. בהתאם לכך, אדם בעל הפרעת קשב יכול להציג תסמינים המשתייכים רק לאחת מתוך שתי הקטגוריות הללו ולחלופין הוא יכול להציג גם תסמינים המשתייכים לשתיהן. כתוצאה מכך DSM-V מבדיל בין שלושה תתי סוגים של הפרעת קשב[7]:
אנשים עם הפרעת קשב מתלוננים על קושי להתרכז בפעילות מסוימת לאורך זמן[8]. מעבר לכך, הקשב הוא תהליך מורכב ודינמי המווסת היבטים רבים של למידה והתנהגות[9], ומאפשר בחירה של הפרטים שחשוב לשים לב אליהם ולעסוק בהם בכל רגע[8]. הנמכה בתפקודי הקשב יכולה לפגוע בקליטה ובעיבוד של מידע סביבתי בדרכים שונות. הקושי לשים לב לפרטים עלול להקשות על איתור ועל זיהוי גירויים סביבתיים חשובים. עם זאת, הקושי להתעלם מגירויים חיצוניים או ממחשבות פנימיות של האדם עלול להגביר את הנטייה למוסחות ולהיצף מידע, ולפגוע בתפקוד כאשר הם אינם רלוונטיים לפעולה שבה עוסק האדם באותה עת[10].
קשיי הקשב יכולים לפגוע בשלבי עיבוד המידע השונים:
אחד המאפיינים של הפרעת קשב וריכוז היא נדידה ספונטנית ואינטנסיבית של המחשבות[21]. דפוס זה של נדידת מחשבות, המאפיין אנשים עם הפרעת קשב, נגרם ככל הנראה מפגיעה ביכולת הוויסות של רשת ברירת המחדל[21]. בהתאם לכך, אנשים המתאפיינים בחוסר קשב נוטים לחולמנות, נתפסים על ידי הזולת כמי שאינם מקשיבים, נוטים לאבד חפצים ולהיות שכחנים בפעילות יומיומית[22].
פיזור הדעת הוא מצב של חוסר קשב, מוסחות, שכחנות ובלבול, אשר יכול לבוא לידי ביטוי בתחושה הפנימית של האדם, או בהתנהגות החיצונית שלו[23]. זהו ההפך מיישוב הדעת, אשר מתייחס למצב של יציבות נפשית או רגשית המאפשרת לשמור על איזון או ראייה צלולה של רגעי ההווה, במיוחד במצבים קשים.
פיזור הדעת מקבל ביטוי בתרבות וביצירה באמצעות בדמויות כמו המפוזר מכפר אז"ר מספרה של לאה גולדברג וגרסאות שונות של "הפרופסור המפוזר" (כמו למשל: דוק בראון מטרילוגיית סרטי "בחזרה לעתיד", או דמותו של יוברט ג'. פארנסוורת' מסדרת האנימציה פיוצ'רמה).
לפיזור הדעת יכולות להיות השלכות ברמות חומרה שונות. במקרים רבים, פיזור הדעת יוצר חוסר נוחות או אי נעימות. כמו למשל: בזבוז זמן בניסיון איתור של חפץ המונח בשדה הראייה או שכחה של המוצרים הנדרשים בעת הקנייה במכולת[24]. פיזור הדעת יכול גם לגרום לשכחה של סדר הזמנים של הפעולות היום-יומיות[25]. לא רק זאת, אלא שאפילו להפרעות מזעריות בתפקודי הקשב והזיכרון עלולות להיות השלכות הרסניות[24]. זאת משום שפיזור הדעת עלול לגרום לטעויות או לתאונות מסכנות חיים, כמו למשל - בזמן נהיגה, תפעול של מכונות גדולות, ביצוע של פרוצדורות רפואיות וכו.
כפי שאנשים ללא הפרעת קשב אינם נמצאים במצב תמידי של ריכוז, כך גם אנשים עם הפרעת קשב לא נמצאים במצב של חוסר קשב מתמיד[8]. עם זאת הפרעת קשב מאופיינת בתנודתיות רבה יותר בתפקוד. אחד הגורמים המרכזיים לכך הוא הליקוי בתפקוד של המוליך העצבי דופמין, אשר מקושר להפרעת הקשב. הדופמין משפיע על האפנון העצבי של יחס אות לרעש בתהליך עיבוד המידע, אשר משפיע על הקיבולת והתנודתיות של המערכת הנוירו-קוגניטיבית[26]. הדופמין תורם לעיבוד אותות מיטבי של מערכת העצבים על ידי שיפור יחס אות לרעש[27][28]. מכאן שפגיעה בתפקוד הדופמינרגי יכולה להוביל להגברה של התנודתיות במערכת הקוגניטיבית.
התנודתיות עלולה לגרום לבלבול ולתסכול רב הן עבור האדם והן עבור סביבתו. שכן היא באה לידי ביטוי בכך שאדם שהצליח לבצע פעולה מסוימת בזמן אחד לא בהכרח יצליח לבצע אותה בזמן אחר. זאת ללא קשר לאופי הפעולה, למצב המוטיבציוני או לרמת ערנותו. מצב זה יוצר אי-ודאות רבה בחייו של האדם, שכן עצם הידיעה כי יש לו את היכולת לבצע דבר מה, לא יבטיח בהכרח כי יצליח ליישם אותו בזמן הנדרש. עם הזמן חוויות חוזרות של הצלחה או של כישלון אקראיים עבור פעולה מסוימת יכולות לעורר ספק בקיומה של המיומנות הנדרשת לביצועה ועל ידי כך לערער את תפיסת המסוגלות של האדם. במקביל הסביבה עלולה לפרש דפוס זה באופן שגוי כראיה לחוסר יכולת או לחוסר רצון של האדם. על כן במצבים אלו היחסים בין תגובות הסביבה והספקות העצמיים, עלולים להוביל לקשיים משניים בפן החברתי והרגשי (ראו הסבר על קשיים משניים של הפרעת קשב).
בפסיכולוגיה, מודעות מוגדרת כמרכיב קוגניטיבי המאפשר קליטת גירויים מהסביבה וגירויים פנימיים, כמו מחשבות, רגשות ותחושות פיזיות. ישנם הבדלים משמעותיים בין תהליכי עיבוד מידע מודעים לתהליכים שאינם מודעים. תהליכי עיבוד מידע מודעים ונשלטים מצריכים משאבי קשב רבים ועל כן הם יכולים להתבצע רק באופן סדרתי - זה אחר זה. להבדיל, תהליכי עיבוד מידע אוטומטיים אינם מכוונים או נשלטים באופן רצוני, הם יעילים ביותר ומתרחשים מחוץ למודעות של האדם[29]. האוטומטיות היא השלב המתקדם ביותר בתהליך הרכישה של מיומנות או יכולת כלשהי. פעולה אוטומטית מאופיינת בכך שהיא מתבצעת באופן מהיר ומדויק במאמץ מנטלי מזערי[16]. זאת משום שהידע המאוחסן בזיכרון נוהלי יכול לבוא לידי ביטוי באופן אוטומטי ללא צורך בקשב מכוון[18]. על כן בניגוד לפגיעה ביכולת הלמידה של ידע ומיומנויות חדשים, ההשפעה של ההנמכה ביכולות הקשב והריכוז פחות משמעותית עבור תהליכים אוטומטיים שהאדם כבר מיומן בהם והם אינם דורשים מאמץ מכוון ומודע[9].
ביצוע ראשוני של פעולה מסוימת על סמך חיקוי או הנחיות יכול להיות איטי ומביך. שלב זה של תהליך הלמידה מצריך משאבי קשב רבים ולכן האדם העוסק בו לא יהיה פנוי לעבד ולהגיב לגירויים אחרים בסביבה[30]. משום שהאוטומטיות נרכשת באופן הדרגתי על ידי אימון, יש לתרגול ולהתנסות חשיבות רבה לקידום יכולת התפקוד במקרים אלו[9]. כך נוצר מצב הדומה למלכוד 22, שכן מצד אחד אוטומטיזציה של מיומנות מסוימת יכולה לאפשר לאנשים עם הפרעת קשב לתפקד ברמה גבוהה חרף קשיי הריכוז, אך מצד שני אותם הקשיים עלולים להוות מכשול משמעותי להשגתה.
ההשלכות המשניות של קשיי הריכוז יכולות להיווצר כבר בגיל הרך ובגיל בית הספר, כמו למשל הפער שנוצר בין יכולתו האמיתית של התלמיד לבין ציוניו והערכות מוריו בבית הספר ובגן[31]. השלכות אלו עלולות לפגוע גם בהיבטים לא אקדמיים, כמו הפן החברתי, הרגשי וההתנהגותי. לדוגמה, כאשר ילד עם הפרעת קשב מתקשה להתרכז ונוטה לחולמנות בעת הקניה של חומר חדש בגן הילדים, הוא עשוי לקבל משוב שלילי מהגננת[32]. תלמידים עם הפרעת קשב ללא פעלתנות יתר עשויים להיתפס לעיתים בעיני הצוות החינוכי כבעלי יכולת נמוכה או כחסרי מוטיבציה ואיטיים[31].
הקריטריונים לאבחון הפרעת קשב עודכנו במהדורה החמישית של ה-DSM כדי לאפיין בצורה מדויקת יותר את הביטויים שלה בגילאי הבגרות. בעוד שעבור ילדים יש צורך בהצגה של 6 סימפטומים כדי לענות על ההגדרה של אחת הקבוצות, למבוגרים מעל גיל 17 נדרשים רק 5[33].
על פי ההנחיות של המהדורה החמישית של ה- DSM תינתן אבחנה של הסוג ADHD-PI במקרים בהם האדם מציג את כמות התסמינים המינימלית התואמת לגילו (6 לילדים, 5 למבוגרים) במהלך ששת החודשים האחרונים לפחות, בצורה שהיא לא הסתגלותית ולא תואמת את רמת ההתפתחות של הנבדק.
טיפול בהפרעת קשב כולל את אפשרויות המענה הזמינות עבור הסימפטומים של הפרעת קשב וההשפעות האפשריות שלהם על רמת התפקוד ואיכות החיים של האדם. באמצעות טיפול הולם, הפרוגנוזה של הפרעת קשב עשויה להיות טובה מאוד[15], שכן טיפול הולם יכול למנוע תאונות וליקויים מתמשכים בתפקוד במסגרת בית הספר, עולם העבודה, קשרים עם עמיתים ויחסים בין אישיים[20].
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.