סיפור קצר הוא ז'אנר ספרותי, שבו היצירות הספרותיות הן בעלות היקף מצומצם – סיפור כזה ניתן לקרוא, לרוב, במשך פחות משעה. מאפיינים מובהקים של הסיפור הקצר הם אחדות הזמן, אחדות המקום ואחדות העלילה. אורך סיפור קצר נע בדרך כלל בין 1,000 ל-7,500 מילים.
סוגת הסיפור הקצר התחילה בימי הביניים, אולם רוב הסיפורים היו אנונימיים. הם גם נחשבו לחסרי חן אלא אם כן רבים מהם אוגדו בספר אחד בעל סיפור מסגרת (כגון סיפורי אלף לילה ולילה). רק במאה ה-14 באיטליה, ניתן למצוא סיפורים קצרים עם שם היוצר. ג'ובאני בוקאצ'ו, מחברו של "דקאמרון", קובץ המכיל 100 סיפורים קצרים, נחשב בעיני רבים לאבי הסיפור הקצר. סיפורו "הבז", מתוך דקאמרון, הוא סיפור קצר קלאסי המשלב את המאפיינים של הז'אנר בתמציתיות ובענייניות רבה. כמו הסיפור העיוורת.
מאפייניו העיקריים של הסיפור הקצר:
- מוטיב מנחה (leitmotiv) – מוטיב מרכזי ביצירה המאגד סביבו את שאר המוטיבים. בסיפור הקצר ניתן לזהות בקלות את המוטיב המנחה משום שבדרך כלל הוא מופיע בשם הסיפור.
- מוטיב רעיון – אלמנט, מילה מסוימת שחוזרת על עצמה מספר פעמים ביצירה והיא בעלת משמעות.
- פואנטה – נקודת חוד, השיא של הסיפור. נקודה שמפתיעה אותנו בתור הקוראים. השיא נמצא בסוף הסיפור או לקראת הסוף. לא כל סיפור קצר הוא סיפור פואנטה, יש סיפורים שיש בהם נקודת שיא אך ללא פואנטה.
- צמצום – בגלל שהסיפור קצר, יש צמצום במרכיבי הסיפור:
- זמן – בדרך כלל הסיפור מתרחש במהלך זמן קצר, מספר שעות, יממה, שבוע או בדילוגים.
- מקום – היכן המקום המרכזי שבו מסופר הסיפור.
- העלילה (השתלשלות המאורעות בסיפור) – בסיפור הקצר יש בדרך כלל עלילה אחת (ראו למטה "מבנה הסיפור הקצר").
- הדמויות – הדמויות בסיפור הקצר מעטות יחסית לסיפורים שונים. בדרך כלל יש דמות ראשית אחת ודמויות משנה. הדמויות בסיפור הקצר אינן עגולות (מפורטות ומפותחות) אלא שטוחות.
- תיאורים – הלשון בסיפור הקצר נוטה להיות חסכנית. כל תיאור הוא הכרחי ומשמעותי ביותר.
המבנה הקלאסי של הסיפור הקצר הוא פירמידה שבראשה נמצאת נקודת השיא.
השלבים במבנה הם:
- אקספוזיציה – המבוא לסיפור הקצר. רקע קצר על הזמן והמקום של התרחשות העלילה.
- הסתבכות – השלב העלילתי שבו מופר המצב המאוזן ששרר לפני שהסתבכה העלילה.
- נקודת שיא – המקום בו הסיבוך מגיע לשיאו או המקום ה"מותח" ביותר בעלילה.
- נקודת מפנה – כשהתנועה העלילתית משנה את כיוונה. מפנה יכול להתרחש לפני השיא או אחרי השיא. לעיתים הוא השיא עצמו.
- סיום – שלב המציג את פתרון הבעיה העלילתית שהעמיד הסיבוך (יכול להיות פתוח, סגור, מעגלי או פואנטה).
אורכו המצומצם של הסיפור הקצר מאפשר פרסומו במגוון רחב של במות:
- מדור הספרות בעיתון או בכתב עת.
- כתב עת ספרותי: פרסום סיפורים קצרים הוא מרכיב עיקרי של כתבי עת ספרותיים (יחד עם פרסום שירה ומסה).
- אנתולוגיה של סיפורים קצרים, המאגדת סיפורים קצרים מאת מחברים רבים.
- ספר המהווה קובץ של סיפורים קצרים של מחבר יחיד.
- אתר אינטרנט העוסק בפרסום סיפורים קצרים, כגון אתר "במה חדשה".
בישראל מספר גופים מקיימים תחרויות של סיפורים קצרים, במטרה לעודד כתיבה ספרותית ולגלות כישרונות חדשים, בהם העיתון "הארץ", העורך את תחרות הסיפור הקצר של "הארץ", מפעל הפיס, העיתון "מקור ראשון" ו"עברית ספרים דיגיטליים" מבית ynet.
בשנת 2015 ייסדה הוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר את תחרות הסיפור הקצר ע"ש עפרה אליגון, במסגרתה יצאו לאור שתי אסופות בשם "עשרים סיפורים קצרים"[1].
- דוד מלמד, מצב הסיפור הקצר בראשית המאה ה-21, באתר "רשימות"
- שבחי הסיפור הקצר, באתר ynet, 12 בדצמבר 2004
- פרויקט הסיפור הקצר – מיזם המכנס סיפורים קצרים מקוריים ומתורגמים לקריאה ולשמיעה בעברית, אנגלית וספרדית
- תחרות הסיפור הקצר בשנת תשס"ז, באתר הארץ, 11 באפריל 2006
- תחרות הסיפור הקצר של מכללת כנרת בעמק הירדן
- מארי דה פרנס המשוררת הצרפתייה הראשונה בהיסטוריה, הרצאתה של ד"ר דניאלה גורביץ': http://www.youtube.com/watch?v=VK7EgrOThEY
- סיפור קצר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- מירי שחם, פודקאסט המוסך, שיחה על על ז'אנר הסיפור הקצר, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 19 בספטמבר 2021 בפודקאסט המוסך – כתב העת לספרות.
- הספור הקצר, דף שער בספרייה הלאומית