Loading AI tools
עיתון בעברית ויידית שיצא לאור בפולטבה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המודיע היה שבועון חרדי בעברית שיצא לאור בעיר פולטבה, באימפריה הרוסית בין השנים ה'תר"ע–ה'תרע"ה (1910–1915). עורך ראשי ומו"ל העיתון היה הרב אליהו עקיבא רבינוביץ'. העיתון היה מכוון לציבור האורתודוקסי, בעיקר בעיר פולטבה ומחוזה. הגיליון האחרון בעברית יצא לאור באוגוסט 1914, ובחודש אוקטובר, לאחר הפסקה של כחודשיים, החל לצאת לאור ביידיש. נסגר עקב אילוצים כלכליים ובעקבות המלחמה העולמית שפרצה[1][2].
שער הגיליון הראשון של המודיע | |
תדירות | שבועון |
---|---|
מייסד | אליהו עקיבא רבינוביץ' |
עורך ראשי | אליהו עקיבא רבינוביץ' |
תאריכי הופעה | 6 באפריל 1910 – 1915 (כ־4 שנים) |
שפה | עברית, יידיש |
המודיע, באתר הספרייה הלאומית בשיתוף עם אוניברסיטת תל אביב | |
שמו של השבועון ניתן בשנת 1950 לעיתון החרדי "המודיע", היוצא לאור עד היום.
'המודיע' הופץ תחילה כשבועון במטרה להגביר את תדירותו ולהופכו לעיתון יומי אולם בסופו של דבר התכנית לא יצאה לפועל מחוסר תקציב[3]. העיתון היה ממשיכו של הירחון הפלס[4] (1900–1905) שגם הוא נוסד ויצא לאור על ידי הרב רבינוביץ. כאשר התעוררו קשיים כלכליים להפעלת 'המודיע' התחייבו רבי אברהם מרדכי אלתר, רבי חיים מבריסק והרב חיים עוזר גרודזנסקי מווילנה להשיג מימון להפעלתו[5]. העיתון קיבל את תמיכת גדולי הרבנים באותה תקופה[6] והיה הבמה המרכזית להפצת הרעיון של התארגנות החרדים, לקראת כינון תנועת 'אגודת ישראל'[5][7].
גליונות העיתון בדרך כלל נפתחו על ידי מאמרים מפרי עטו של הרב רבינוביץ עצמו, ורובם היו בני 12 עד 16 עמודים. פרט למאמר הפתיחה שנחתם בשמו, שאר מאמריו נחתמו על ידי "העורך", שם בדוי כלשהו, או ללא חתימה.
בעיתון היו המדורים הבאים:
עימוד העיתון היה מבולבל, כאשר תוכן העניינים בראש הגיליון לא כלל מספרי עמודים, ולפעמים לא היה ברור שהמאמר הסתיים והתחיל מאמר אחר, או היכן המשך המאמר. כמו כן, פרט למאמר הראשון שתמיד נכתב בכתב מרובע, שאר המדורים נכתבו לעיתים קרובות בכתב רש"י, אך ספק האם בחר העורך את סוג הכתב על פי קריטריונים כלשהם או באופן שרירותי[8].
המייסד הרב רבינוביץ היה העורך הראשי, בנו אברהם בנימין רבינוביץ[9] שימש כעוזרו. מזכירי המערכת היו יעקב ליפשיץ ויצחק מאיר לוין[5]. בכתיבת העיתון השתתפו כל הסופרים החרדים הידועים מאותה תקופה[3] וביניהם יצחק צבי ברודצקי, נחום לייב ויינגארט[10][4] וטוביה יהודה טביומי[11].
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.